בשלהי ספטמבר 2025, ביום שמשי (אפילו שמשי מידי לטעמי), מצאתי את עצמי לראשונה בפקאן, לאחר ביקור בעיירה אטרטה. להבדיל מיעל סולימן, שכתבה על אטרטה ואהבה אותה, אני התאכזבתי מהעיירה הממוסחרת עד כלות ולכן כשעזבתי אותה ונסעתי לפקאן, היו לי קרוב לאפס ציפיות מהיעד החדש שלי. אולם זמן קצר לאחר שהגעתי לשם, התאהבתי במקום.
בכתבה הזאת, אני רוצה לספר לכם על העיירה בה התאהבתי בתוך זמן קצר ולקחת אתכם למסע בזמן. אנחנו נקלף יחד את השכבות הללו, נגלה את הסודות שבין סמטאותיה, ונבין מדוע פקאן היא לא רק עוד יעד ליד אטרטה המפורסמת, אלא יהלום אמיתי, אחד האוצרות המרתקים והפחות מוכרים של נורמנדי.
ההיסטוריה המרתקת של פקאן: מדוכסים ויקינגים ועד ליקר של נזירים
כדי להבין את פקאן של היום, חייבים לצלול אל תוך העבר הסוער שלה. זו לא היסטוריה של תאריכים יבשים, אלא סאגה של אמונה, כוח, בגידות, אגדות וחדשנות, סיפור שמתחיל הרבה לפני שהשם “נורמנדי” בכלל נולד.
שורשים עתיקים: ממבצר גאלי ועד מנזר נשים
עוד לפני שהלגיונות הרומיים דרכו על אדמת גאליה, האזור הזה היה מיושב. על הגבעה המשקיפה על העמק, הקים שבט הקאלטים (Calètes) הגאלי מבצר מרשים, אופידום (oppidum). חשיבותו האסטרטגית הייתה כה גדולה, עד שארכיאולוגים מודרניים כינו סוג מסוים של ביצורים עתיקים על שמו: “חומת פקאן” (Murus Fecampensis). גם הרומאים זיהו את הפוטנציאל וסללו דרך שחיברה את פקאן עם אטרטא השכנה.
אך את הפרק המשמעותי הראשון בהיסטוריה של פקאן כתבה הנצרות. בסביבות שנת 658, אציל מקומי בשם וונג (Waneng, מת ב-686), בסיועם של שניים מאבות הכנסייה החשובים באזור, סן אוּאֶן (Saint Ouen 609-686) וסן וונדריל (Saint Wandrille 600-668), ייסד כאן מנזר לנשים. המנזר, שהוקדש לשילוש הקדוש, הפך למוסד חשוב, והאגדה מספרת שסן לֶז’ֶה (Saint Léger 615-679), בישוף שהוגלה לפקאן, חווה כאן נס וקיבל את כושר דיבורו בחזרה.
“זעם אנשי הצפון”: פשיטות הוויקינגים ולידתה של נורמנדי
השלווה המנזרית לא נמשכה זמן רב. החל מהמאה ה-9, ספינות הדרקון הארוכות של הוויקינגים החלו להטיל את אימתן על חופי צרפת. במאי 841, גל של פושטים סקנדינבים שטף את פקאן, החריב את המנזר עד היסוד ואילץ את הנזירות להימלט על נפשן, כשהן נושאות עמן את שרידיו של הקדוש וונג, מייסד המנזר. החורבן היה מוחלט.
אך מתוך האפר וההרס הזה, נולדה מציאות חדשה. לאחר שהוויקינגים התיישבו באזור וקיבלו עליהם את הנצרות, מנהיגם רולו הפך לדוכס הראשון של נורמנדי. יורשיו הפכו את פקאן לאחד ממעוזי הכוח החשובים ביותר שלהם. היא הייתה עיר הולדתם של שניים מהדוכסים החשובים ביותר: רישאר ה-1 “ללא חת” (Richard I 933-996) ורישאר ה-2 “הטוב” (Richard II, מת ב-1027). פקאן הפכה לבירתם הלא רשמית, מקום משכנם האהוב.
וכאן הסיפור מקבל טוויסט פיקנטי, כזה שאני אוהב במיוחד. אחותו של רישאר ה-2, אמה דה נורמנדי (Emma de Normandie 985-1052), הייתה דמות מפתח בפוליטיקה האירופית. בשנת 1002, היא נישאה כאן בפקאן למלך אנגליה, אתלרד ה-2 (Æthelred II 966-1016). לאחר מותו, כובש דני בשם קאנוט הגדול (Knut II of Denmark 990-1035) פלש לאנגליה והפך למלך.
מה הוא עשה כדי לבסס את שלטונו? הוא נשא לאישה את אלמנתו של אתלרד, אותה אמה דה נורמנדי, והחתונה השנייה והלא פחות מדהימה הזאת התקיימה, ניחשתם נכון, גם היא בפקאן, בשנת 1017. תארו לעצמכם את התככים והדרמות שהתחוללו בין חומות הארמון הדוכסי.
מנזר השילוש הקדוש: אור לגויים ומרכז של רפורמה
הדוכסים לא הסתפקו רק בבניית ארמון. רישאר ה-1 ורישאר ה-2, חדורים באמונה נוצרית, החליטו להקים מחדש את המנזר שנהרס. אך הפעם, זה לא יהיה מנזר נשים צנוע, אלא מנזר בנדיקטיני לגברים, שיהפוך למרכז רוחני רב עוצמה. בשנת 1001, עשה רישאר ה-2 מעשה מהפכני: הוא הזמין את אחד האישים החשובים ביותר בעולם הנזירות של אותה תקופה, הרפורמטור האיטלקי גיום דה וולפיאנו (Guillaume de Volpiano 962-1031), להגיע לפקאן ולהקים בה קהילה נזירית חדשה.
תחת הנהגתו של וולפיאנו, מנזר השילוש הקדוש של פקאן (Abbatiale de la Sainte-Trinité) הפך למגדלור של למדנות, אמנות ורפורמה דתית. הוא היה המקבילה הנורמנית למנזר קלוני המפורסם, ונודעה לו השפעה אדירה על מנזרים ברחבי נורמנדי ואנגליה. כוחה של פקאן היה כה רב, עד שכאשר נכדו של רישאר ה-2, גיום הכובש (William the Conqueror 1028-1087), חזר מניצחונו המכריע בקרב הייסטינגס, הוא בחר לחגוג את חג הפסחא של שנת 1067 דווקא כאן, בארמון הדוכסים בפקאן, בהפגנת כוח ועושר אדירה.
המבנה שאנו רואים היום אינו אותו מבנה מימי הכובש. שריפה הרסנית כילתה את הכנסייה הרומנסקית בשנת 1168, אך הנזירים לא אמרו נואש. הם החלו מיד בבניית כנסייה חדשה, הפעם בסגנון הגותי החדשני ששטף את צרפת. התוצאה היא יצירת מופת ארכיטקטונית, כנסייה עצומת ממדים (אורכה 127 מטרים!) שבה כל דור הוסיף את חותמו.
“הדם הקדוש”: אגדה, צליינות, ודרמה מודרנית
כדי למשוך צליינים ותרומות, כל מנזר בימי הביניים היה זקוק לשריד קדוש בעל שם. לפקאן היה סיפור מנצח. האגדה מספרת כי יוסף הרמתי, לאחר צליבת ישו, הפקיד בידי אחיינו יצחק גזע עץ תאנה חלול ובו שתי מבחנות עופרת עם טיפות מדמו של ישו. יצחק שלח את הגזע לים, והוא נסחף באורח פלא עד לחופי פקאן.
האגדה הזו קיבלה חיזוק ממשי ב-19 ביולי 1171, כאשר במהלך עבודות שיפוץ במנזר, “התגלו” שתי תיבות עופרת בדיוק כפי שתיארה האגדה. ה”גילוי” הזה הפך את פקאן לאחד מאתרי העלייה לרגל החשובים בצרפת. צליינים נהרו לכאן כדי להתפלל מול “הדם הקדוש” (Le Précieux Sang), והמנזר זכה לעושר ותהילה.
והנה קפיצה חדה למאה ה-21, שמראה כמה הסיפור הזה עדיין חי וקיים. בלילה שבין ה-1 ל-2 ביוני 2022, גנבים פרצו לכנסייה וגנבו את תיבת השרידים המוזהבת של הדם הקדוש. הפרשה עוררה סערה בצרפת כולה. אך הסיפור לא נגמר כאן. כחודש לאחר מכן, הבלש ההולנדי המפורסם לענייני אמנות, ארתור ברנד, הצליח לאתר את הגנבים ולהשיב את האוצר הגנוב. בספטמבר 2023, בטקס מרגש, הושבה התיבה למקומה במנזר. דרמה מודרנית שמוכיחה שכוחן של אגדות עתיקות לא פג.
מדייגי הבקלה ועד ליקר הבנדיקטין: המהפך הגדול
עם ירידת כוחם של הדוכסים והמנזרים, פקאן המציאה את עצמה מחדש. החל מהמאה ה-16, היא הפכה לנמל הדיג החשוב ביותר בצרפת לדגי בקלה (morue). צי שלם של ספינות מפרש גבוהות, ה-“Terre-Neuviers”, יצאו מכאן למסעות של חודשים ארוכים אל המים הקפואים והמסוכנים שלחופי ניופאונדלנד בקנדה. חייהם של אנשי פקאן סבבו סביב הים – הגברים שהפליגו והנשים שניהלו את החיים על החוף וחיכו לשובם.
המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-18 שמה קץ לעידן המנזר. הנזירים גורשו, רכושם הוחרם, והמנזר נסגר. יחד איתם, כך מספר הסיפור, אבד גם מתכון סודי לשיקוי מרפא שהכינו מ-27 צמחים ותבלינים.
כאן נכנס לתמונה איש עסקים ומשווק גאון בשם אלכסנדר לה גראן (Alexandre Le Grand 1830-1892). בשנת 1863, הוא “גילה” באורח פלא את המתכון האבוד בספרייה שלו. הוא שחזר את המשקה, העניק לו שם קליט ומלא הילה היסטורית – “בנדיקטין” (Bénédictine) – על שם הנזירים הבנדיקטינים, ופתח במבצע שיווק אדיר.
כדי להעניק למותג החדש שלו “מקדש”, הוא בנה במרכז העיר ארמון אקלקטי ומרהיב, שילוב של סגנון גותי ורנסאנסי, ששימש גם כמזקקה וגם כמוזיאון. כך, מתוך חורבות המהפכה, נולדה האגדה השנייה של פקאן – לא דם קדוש, אלא ליקר מתוק.
מה לראות ולעשות בפקאן? האטרקציות שאסור לפספס
פקאן מציעה למבקרים שילוב מרתק של היסטוריה, אמנות, תרבות ונופים. הנה כמה מקומות שאתם פשוט חייבים לראות.
מנזר השילוש הקדוש (Abbatiale de la Sainte-Trinité)
ראיתי הרבה מאוד כנסיות במהלך חיי ולכן קשה מאוד להרשים אותי. לכן אם הכנסייה הזאת הצליחה במלאכה הזאת, הרי שגם אם אינכם חובבי כנסיות אני ממליץ לכם בחום להשקיע רבע שעה מזמנכם ולהיכנס פנימה. קשה שלא להתרשם מהעוצמה והגודל של כנסיית המנזר. אורכה 127 מטרים (כמעט באורך של קתדרלת נוטרדאם דה פריז), והיא גדולה יותר מקתדרלות רבות בצרפת. האור החודר דרך החלונות הגבוהים יוצר אווירה של קדושה ושלווה.
שימו לב במיוחד למגדל הפנס (tour-lanterne) המרהיב במרכז הכנסייה, שגובהו 65 מטרים ומציף את המקום באור טבעי. בצד, תוכלו למצוא שעון אסטרונומי מהמאה ה-17, שמראה לא רק את השעה אלא גם את מופעי הירח ואת מצב הגאות והשפל בנמל. וכמובן, אל תשכחו לחפש את קבריהם של הדוכסים הראשונים של נורמנדי, שמזכירים לנו את עברה המפואר של פקאן.
שרידי ארמון הדוכסים (Palais Ducal)
ממש מול כנסיית המנזר, תוכלו לראות את שרידיו הצנועים של מה שהיה פעם ארמון הדוכסים המפואר. אלו אמנם רק חורבות – שני מגדלים וקטע חומה – אך יש משהו מרגש בלעמוד במקום שבו התגוררו רישאר ה-1 ורישאר ה-2, ושבו חגג גיום הכובש את ניצחונו הגדול. הכניסה למתחם אפשרית רק במסגרת סיור מודרך שניתן להזמין דרך משרד התיירות, מה שהופך את החוויה למיוחדת אף יותר.
ארמון בנדיקטין (Palais Bénédictine)
זהו ללא ספק האתר המפורסם ביותר בפקאן, ובצדק. אל תתנו לארכיטקטורה הגותית-רנסאנסית לבלבל אתכם; זהו אינו ארמון עתיק, אלא יצירת מופת שיווקית מהמאה ה-19. אלכסנדר לה גראן בנה אותו כדי לפאר את הליקר שהמציא, והתוצאה היא מבנה מרהיב ויוצא דופן.
הביקור במקום הוא חוויה רב-חושית. הוא כולל סיור במוזיאון המציג את אוספי האמנות האקלקטיים של לה גראן, מעבר במזקקה המקורית שעדיין פועלת במקום, הצצה לחדר התבלינים הסודי, וכמובן, טעימה של הליקר המפורסם בסוף הסיור. ישנן מספר אפשרויות לסיורים וסדנאות, כולל סדנת קוקטיילים לחובבי הז’אנר.
אני ואמא שלי מאוד נהננו הן מהביקור במוזיאון, שמכיל לא מעט שכיות חמדה יפהפיות והן מטעימות הבנדיקטין (מבחינתי מדובר בדלק מטוסים עם עשבי תיבול, אבל אמא שלי דווקא אהבה אותו). בעיני ההסברים על הכנת הבנדיקטין היו מעט ארוכים מידי, אולם זה לא כל כך נורא, ואני מאמין שחלקכם, דווקא מאוד יהנו מההסברים המושקעים.
בקיצור, ממליץ בחום לא לפספס את המוזיאון הזה אם אתם נמצאים בנורמנדי מכיוון שהוא לבדו שווה את כל הביקור בפקאן.
לרכישת כרטיסים ובדיקת שעות הפתיחה, אני ממליץ להיכנס לאתר הרשמי: https://www.benedictinedom.com/fr/fr/.
מידע שימושי למטייל בפקאן
חניה
הנה טיפ זהב, אחד מאותם סודות קטנים שעושים את החיים כל כך קלים למטייל העצמאי. בניגוד לרוב ערי התיירות בנורמנדי (אני מסתכל עלייך, אטרטה!), החניה בפקאן היא בחינם!. כן, קראתם נכון. במרכז העיר ישנם אזורי חניה “כחולים” המאפשרים חניה לשעתיים עם דיסק חניה אירופאי, ובנוסף ישנם 6 חניונים גדולים וחינמיים בהיקף העיר, במרחק הליכה קצר מהמרכז. פשוט תענוג.
מתי כדאי להגיע? יום השוק של פקאן
אם אתם יכולים לתכנן את הביקור שלכם, נסו להגיע לפקאן ביום שבת בבוקר. זהו יום השוק השבועי הגדול, והעיר מתמלאת חיים. כ-100 דוכנים מתפרשים בכיכר בלה (Place Bellet) ומציעים את כל טוב הארץ: גבינות נורמנדיות נהדרות, עופות צלויים שמפיצים ריח משגע, ירקות ופירות טריים, דגים ופירות ים, וכמובן, נקניקים ושרקוטרי. זו הדרך הטובה ביותר לחוות את האווירה המקומית האותנטית.
מקומות לינה מומלצים בפקאן
אני התגוררתי בדירה של יעל בדוביל, אולם אם תרצו להתגורר בפקאן, ולחסוך את הנסיעה הארוכה יחסית מדוביל לשם, הנה כמה אופציות לא רעות.
Giulia House Fécamp – Seaside – Four Stars
בית דייגים אותנטי ומעוצב בקפידה, הממוקם ממש על החוף ומציע נוף מרהיב לים. המקום מסווג כמקום אירוח מרוהט בדירוג 4 כוכבים, והוא מושלם למשפחות או זוגות שמחפשים חוויה ייחודית ויוקרתית. הוא מציע גישה ישירה לחוף, אינטרנט אלחוטי חינם ושני חדרי שינה.
לבדיקת זמינות ומחירים לחצו כאן
La maison bleue
בית נופש מקסים ומאובזר היטב בלב פקאן, המציע שילוב של נוחות ומיקום מעולה. הוא נמצא במרחק הליכה קצר מהנמל, ארמון בנדיקטין והחנויות. המקום זוכה לדירוגים גבוהים על הניקיון, העיצוב המזמין והמארח האדיב. בחירה נהדרת למי שרוצה להרגיש כמו מקומי.
לבדיקת זמינות ומחירים לחצו כאן
Hôtel Le Grand Pavois
מלון 3 כוכבים הממוקם מול המרינה של פקאן, ומציע חדרים מרווחים וסוויטות עם מרפסות ונוף לנמל. המלון משלב קסם ועידון, עם חזית גרניט צבעונית המשקפת את האווירה של חוף נורמנדי. המקום כולל גם פיאנו-בר, ומציע שירות חם ומקצועי.
לבדיקת זמינות ומחירים לחצו כאן
The Originals Boutique, Hôtel d’Angleterre, Fécamp
מלון בוטיק מקסים השוכן בבית מהמאה ה-18, במרחק של 50 מטרים בלבד מהחוף. המלון מציע חדרים נוחים עם עיצוב נעים, ולרבים מהם יש נוף לים. זוהי בחירה מצוינת עבור מי שמחפש לשהות קרוב לים וליהנות מפעילויות כמו צלילה וספורט ימי.
לבדיקת זמינות ומחירים לחצו כאן
ibis budget Fécamp
למחפשים אופציה נוחה וידידותית לתקציב, מלון זה הוא בחירה חכמה. המלון מציע חדרים ממוזגים, ששופצו לאחרונה, עבור 1, 2 או 3 אנשים. הוא מספק נוחות במחיר משתלם, וכולל חניה פרטית גדולה בחינם, ומרפסת חיצונית. ממוקם במרחק נסיעה קצר ממרכז העיר ומהצוקים של אטרטא.
לבדיקת זמינות ומחירים לחצו כאן
אף אחד מהמלונות הללו איננו מתאים או פנוי?
אתם מוזמנים להיכנס לעמוד הזה, שמכיל עוד לא מעט מלונות ודירות בפקאן. מאוד יתכן שאחת מהן תתאים לכם בול.
