ליבו הקדוש של האפיפיור והביסקוויט של העיר ואלנס – כתב עמירם צברי

דרומית לליון, כשעה נסיעה לאורכו של נהר הרון, בחבל הרון-אלפ, שוכנת עיר השוק ההומה ואלנס (Valence), הסמוכה לצוקי ארדש. ואלנס שטופת השמש, שוכנת אמנם רק על אם הדרך שבין פריז לפרובאנס, אלא שלא בכדי סבורים הצרפתים, כי “דרומה של צרפת מתחיל כאן”. ואכן, 300 ימי השמש השנתיים, עצי הדקל המשדרים אווירת ים תיכון, ותריסי העץ בגווני הפסטל המזכירים את אלו שבקוט ד’אזיר (רצועת התכלת), רק מאששים את העניין.

אז, שעה שאתם משוטטים ברחובותיה של הקולוניה הרומית לשעבר, תגלו את קתדרלת סיינט אפולינר (Cathedrale Saint-Apollinaire de Valence) מן המאה ה-11, ולא רחוק משם תגלו את חזיתו של בית הראשים (Maison des Tetes) מעוטר בראשיהם של גדולי יוון. סמוך לכיכר קלרק שבעיר העתיקה מצוי מוזאון ולאנס המוקדש לאמנות ולאדריכלות, וכ- 200 מטר מזרחה שוכן
המרכז המעניין למורשת ארמנית (Centre du Patrimoine Armenien) ואין תימה, שכן אחד מכל עשרה תושבים בואלנס הוא ארמני. בואלנס התחנך הסופר והסטיריקן הנודע פרנסואה ראבלה (francois rabelais), ואף נפוליאון שהה כאן שנה עם גדוד התותחנים. ארמנים רבים שהיגרו לצרפת בתחילת המאה ה-20, סייעו באיכלוסה של ואלנס, ורחובות רבים נקראים על שמם.

ובאשר לחוויה הקולינרית? אל חשש לא תשארו מאוכזבים. בואלנס תמצאו מטבח דרומי ייחודי ומשובח שלא משאיר מקום לספק. בת המקום, אן-סופי פיק (Anne-Sophie Pic) היא הצרפתיה היחידה, המחזיקה במסעדה מעוטרת בשלושה כוכבי מישלן, ובשווקים המתקיימים מידי שבוע, מציעים הרוכלים מגוון ירקות גבינות ומיני מאפה טריים, מתוצרתם של המשקים בכפרים שמסביב. אלא שספינת הדגל הקולינארית של העיר, היא ללא ספק המאפה המקורי של העיר שנקרא ה – Suisse de Valence או “השוויצרי של ואלנס”. ביסקוויט דחוס, בצורת דמות עם מדים, שמאחוריה סיפור מרתק שבו יתמקד הפוסט.

המהפיכה הצרפתית הותירה במבוכה את הכנסייה הקתולית בצרפת, והשפיעה על מערכת היחסים שבין הנהגת צרפת לבכירי הנצרות הקתולית ברומא. ב – 1791 התנגד האפיפיור פיוס השישי , ל”חוקה האזרחית של הכמורה” (civile du clerge) שניסתה להכפיף את הכנסייה הצרפתית לתכתיבי המדינה וליטול את הפיקוח על הכהונות בכנסייה מידי הוותיקן. פיוס גינה באופן נחרץ את החוקה האזרחית, השעה את הכמרים שהסכימו להישבע אמונים, ובעיקרון, ניתק את יחסיו עם צרפת. צרפת הגיבה בתקיפות. ב – 1793 ספחו הצרפתים את שטחי האפיפיור על אדמתם, באביניון ובקונטה־ונסין, וב – 1796 פלשו כוחותיו של נפולאון למדינת האפיפיור. פיוס נאלץ לבלוע את הצפרדע, ולותר על שטחיו בדרום צרפת (בחוזה טולנטינו). אלא שהצרפתים לא הסתפקו בכך, וב – 1798 כבשו את רומא והכריזו על הקמת הרפובליקה הרומית, פיוס כמובן סרב להיכנע לתוקפים ולוותר על ריבונותו, ונלקח בשבי לצרפת.

חולה וקשיש היה האפיפיור בן ה-80, שנאלץ לחוות את טלטלות הדרך, בהגיעו ב – 1799 לואלנס – תחנתו האחרונה, ושבועות מספר לאחר מכן, השיב את נשמתו ליוצרה. שלוש שנים נחנטה גופתו בקבר עלום, ורק ב 1802, (אחרי שהוכרזה הכנסייה הקתולית כדת המדינה) הגיעו חיילי המשמר השוויצרי בתהלוכה מפוארת, ליטול את שרידיו של פיוס ולהשיבם לותיקן. הפרט המעניין בכל הסיפור הוא, שכאשר נטלו החיילים את גופתו, הפציר בהם הבישופ המקומי כי יותירו במקום, ולו אך שריד בודד (רליק) ומקודש מן האפיפיור. חיילי המשמר (באישור הוותיקן כמובן) שעו לתחינותיו, והשאירו בואלנס את ליבו, המצוי שם עד עצם היום הזה. ואם תבקרו בקתדרלת סנט אפולינר, הזכרו בסיפור והביטו על אנדרטת השיש מאחורי המזבח – שם גנוז ליבו של פיוס השישי.

למרבה האירוניה, דווקא בעיר בה סבל וקרוב לוודאי שתיעב בה כל רגע, קיבל האפיפיור פיוס השישי מקום של כבוד. תושביה של ואלנס, הוקירו את זכרו, בקתדרלה, בפסלים ובלוחות הנצחה רבים ברחבי העיר. אבל גם לא שכחו להוקיר טובה לחיילי המשמר השוויצרי, שהשיבו את פיוס המנוח לוותיקן והותירו בעיר רושם עז, בנוסף כמובן לליבו המקודש. ובהשראת בגדי השרד של חיילי המשמר השוויצרי יצרו נחתומי העיר את “לה סוויס” – המאפה היחודי של העיר. ביסקוויט קטן של חייל המשמר, מבצק חמאה פריך, בניחוח רום ופרחי תפוז, ובתוכו קוביות מסוכרות של קליפות תפוזים.
על ראש החייל מונח כובע ושפם מסתלסל מעל פיו, דומדמניות מנקדות את כפתורי חולצתו, ושני פולי קפה מעטרים את עיניו. הביסקוויט המקורי נאכל לרוב מלווה בקפה, או לצידה גלידה לצידו, לחובבי המתוקים.

את הביסקוויט הפופולארי תמצאו במאפיות הפזורות בכל רחבי העיר, אך יודעי דבר יספרו כי הדבר האמיתי נמצא ברחוב Pierre Semard מס’ 17 ב – Maison Nivon , המאפייה הקטנה ורבת המוניטין, של הבולונז’ר דני מוראן (Denis Maurin) שם מכינים את “חייל המשמר השוויצרי” קרוב ל – 160 שנים.

עמירם צברי הוא מדריך טיולים המתמחה באירופה הקלאסית ובעל האתר לטייל בין סיפורים החושף סיפורים מרתקים על פינות קסומות ונסתרות.