למה זה מגיע לי 3 – סרטו של פיליפ דה שברון

לאחר ההצלחה של סרטיו הקודמים בצרפת ובעולם, יוצא כעת הסרט השלישי של הבמאי פיליפ דה שברון, אשר מביא את עלילותיהן המשעשעות של משפחת ורנוי המוטרפת, וחושף את הריבוי התרבותי המאפיין את צרפת של ימינו והמתחים הנובעים ממנו.

בני הזוג קולד ורניי, קתולים שמרניים, תלו תקוות בביתם הרביעית שתביא להם חתן “כשר”, לאחר שהקודמות נישאו לגברים מרקע אתני ודתי שונה. הם מתקשים להסתיר את אי הנוחות בקבלת אנשים מתרבויות שונות. חוסר התקינות הפוליטית הזו מובא בהומור ויוצר קומדיה קלילה, עוקצנית וסאטירית.

הסרט מציג התמודדות עם פטריוטיות שמרנית, עליונות המשפחה והרפובליקה הצרפתית אל מול מהגרים, התבוללות תרבותית, שביתות, נישואים חד מיניים ועוד.

הפעם, לכבוד יום הנישואים ה-40 של קלוד ומארי, מחליטות ארבעת הבנות לערוך מסיבת הפתעה, בבית המשפחה בשינון. הן מזמינות את ההורים של כל אחד מהחתנים לכמה ימים. קלוד ומארי נאלצים, בחוסר חשק בוטה, לארח בביתם את ההורים של ראשיד , דוד, צ’או ושרל. ה”איחוד” המשפחתי הזה מבטיח הרבה “אירועים מיוחדים”.

אורך הסרט: 98 דקות // שפה: צרפתית עם כתוביות בעברית

בימוי: פיליפ דה שברון PHILIPPE DE CHAUVERON
הפקה: רומן רויטמן Romain Rojtman
תסריט: פילים דה שברון וגי לורן Philippe de Chauveron, Guy Laurent
מוסיקה : מתייה גונה Matthieu Gonet
צילום: כריסטיאן אבומן Christian Abomens

שחקנים

קלוד ורניי: כריסטיאן קלבייה Christian Clavier
מארי ורניי : שנטל לובי Chantal Lauby
דוד בנישו: ארי אביטן Ari Abittan
רשיד בנסם: מהדי סדון Medi Sadoun
צאו לינג : פרדריק צ’או Frederic Chau
שרל קופי נום דיאורה Noom Diawars
איזבל: פרדריק בל Frederique Bell
סגולן אמלי קאן Emilie Carn
לור אלודי פונטן Elodie Fontan
אודיל: אליס דוד Alice David
אנדרה קופי: פסקל נזונזי Pascal Nzonzi
מדלן קופי : סלימטה קמאטה Salimta Kamate

ראיון עם הבמאי פיליפ דה שברון

ש: מתי נולד הרעיון לחלק השלישי?

ת: זה נולד באופן טבעי מן הרצון לעבוד עם השחקנים הללו שוב .זה היה כל כך חזק, שאמרנו לעצמנו שלא נמתין יותר מדי זמן עד שנחזור על החגיגה הזו, ומכיוון שזה לא פשוט לאחד כמות כזו של שחקנים עסוקים, קבענו תאריך לצילומים עוד לפני שהתחלנו לכתוב.

ש: בחלק השלישי זה כבר נהיה סאגה, האם היו איזה קודים שהייתם צריכים לפעול לפיהם? 

ת: מה שאנחנו רואים בחלק השלישי הוא שההיסטוריה לא חוזרת על עצמה. הזהב לא נופל ישר למלכודת. ולכן הוספנו עוד 7 דמויות, ההורים של כל אחד מן החתנים והלמוט – מורה צעיר. אם בקומדיה הכלל הוא שהגיבור צריך לסבול כדי להצחיק, אז מצאנו הרבה סיבות להרגיז את אדון קלוד ורניי.

ש: האם זה מורכב להביא כל כך הרבה דמויות לסרט אחד?

ת: ברגע שיצרנו לכל אחד מהם אישיות מובהקת היה מאד קל לדמיין שינויים רבים, התפתחויות ותגובות וזה הרבה יותר נחמד לעשות את זה עם דמויות חדשות כיון שזה יותר רענן. 

ש: איך אתה מצליח לטפל בכריסטיאן קלבייה?

ת: אנחנו מחבבים אחד את השני מאד ויש לו כישרון ענק, אני לא צריך לומר הרבה רק לתת לו את המסגרת ולאפשר לו את כל החופש שהוא זקוק לו בתוך המסגרת. הוא היה מאושר מאד בצילומים כי הרעננות של הסיפור אפשרה לו לפרוח ומפני שהוא מכיר היטב את הדמות הזו. כשהוא הגיע לצילומים הוא כבר היה קלוד ורניי.

ש: בתקופה הזו יותר מסובך לצחוק על קלישאות. האם היית צריך להיות יותר זהיר מבעבר?

ת: לא, כי אני מאמין שאנשים תמיד ירצו לצחוק. חוף המבטחים שלנו הוא העובדה שהשחקנים שלנו כולם באים מרקעים שונים ואני תמיד יכול לבדוק אם הרחקנו לכת. הסצינות שהכי חששנו מהן, הן אלו שהצחיקו את הקהל יותר מאחרות. המטרה שלי היא לא ללעוג לכולם, אבל לעתים אסור לך להסס ללכת למקומות שהם הכי מצחיקים. אנשים התאהבו בבני משפחת ורניי ואוהבים לראות אותם מקטרים כל הזמן. אבל מצד שני, הם רוצים לראות אותם מאוחדים, כי זו המשמעות של משפחה: אנשים שאוהבים אחד את השני מאוד, רבים אחד עם השני, מתרחקים אבל נשארים קשורים בקשר שלא ניתן לנתק וזו הסיבה שהסרט מסתיים בשיר של ג’וני האלידי, שנכתב על ידי בנו דויד.

כתבות נוספות מאותו נושא

הירשמו לעלון שלי

וככה לא תפספסו אף כתבה או אירוע פרנקופילי (מכיוון שאני לא נפוליאון אני מבטיח לא להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם).

מוזמנים לספר לחברים שלכם

צבי חזנוב (הפרנקופיל)
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!

דילוג לתוכן