Svg Vector Icons : http://www.onlinewebfonts.com/icon

תולדותיו של טארט טאטן – פרק מתוך בוקר ראשון באירופה מאת תלמה אדמון

בוקר ראשון באירופה
זמן קריאה משוער: 3 דקות

זה לא סוד גדול שטיולים בחו”ל הם הדלק שמזין את המנוע של חיי (אחרת כיצד יכולתי לפתוח את האתר הזה). הקסם של הטיולים הללו נובע לאו דווקא מהמונומנטים הגדולים אלא דווקא מהרגעים הקטנים שבסופו של דבר הם אלו שנחרטים הכי חזק בזכרון. בין אם זה ריח בוקר סתווי בגני לוקסמבורג שבפריז, טעם המאפה שאכלתם בפטיסרי קסומה בכפר קטן שאת שמו שכחתם, צלילי עוגב בכנסייה עתיקה ועוד. כל הדברים הקטנים הללו עליהם אינכם חושבים ביום יום יושבים לכם עמוק בזכרון ומחכים להשתחרר ולהציף אותכם. וכך, כמו עוגיית המדלן בספרו של פרוסט “בעקבות הזמן האבוד”, טריגר קטן מחזיר אותכם תוך חלקיק שנייה למקומות הללו וממלא אותכם בעונג, שלווה וגעגוע מתוק.

לאחרונה מצאתי מן טריגר שכזה. מדובר בספר “בוקר ראשון באירופה”, אשר מכיל שורה ארוכה של סיפורים קצרים או יותר נכון מיניאטורות שנלקחו מטיולים, אשר ערכה הסופרת והעיתונאית תלמה אדמון. הספר מכיל תמונות מקסימות ולא מעט מידע ואנקדוטות מקסימות, אולם בעיני לא זה סוד יופיו האמיתי. עוצמתו של הספר נובעת מהיותו טריגר חזק לזכרונות מודחקים של עונג שחווינו בעת טיולנו באירופה. למרות שאני ותלמה כמעט ולא טיילנו באותם מקומות (אירופה הרי די גדולה) הרי שכמעט כל סיפור בספרה הטיס אותי בשנייה אל החוויות שאני חוויתי וגרם לי להרגיש שאני מטייל איתה במקומות עליהם היא כתבה. ליכולת של הספר להפוך לטריגר של זכרונות מענגים יש השפעה מרגיעה מאין כמותה. זכור לי כיצד לקחתי את הספר הזה איתי לאוטובוס אחרי יום “שמח במיוחד” בעבודה. רק התחלתי לקרוא את אחד הפרקים וכל הלחץ והעצבים נשטפו ממני והעונג של זכרונות רחוקים מאנגליה, גרמניה, איטליה, אוסטריה וכמובן צרפת, הציפו אותי. מאז הספר הזה נמצא דרך קבע בהישג יד בבית ואני ממליץ עליו בחום.

אז בשביל כל הפרנקופילים, שרוצים לחזור לרגע לזכרונות הטיולים שלהם, הבאתי לכם פרק לדוגמא מהספר:

תולדות עוגת התפוחים – לאמוֹט בִּיבְרוֹ (Lamotte Beuvron), צרפת

אמרתי לו שבדרך מסנט פאטריס לפריז ניכנס למלון שבו נוצרה הטארט טאטן. הוא היה שקוע בארגון מחדש של תוכן המזוודה וכמעט שהגיע לשלוות נפש, כשקולי נגע בו. “על מה את מדברת?” הוא שאל, נכון תמיד לבלום סטיית גחמה מדרך המלך.

“עוגת התפוחים ההפוכה.”
“איפה זה?”
לאמוט ביברו.”
“אף פעם לא שמעתי על המקום הזה.”

אין להתפלא על כך. איש אינו נוסע לעיירה הדהויה, כ-170 קילומטר מדרום לפריז, אלא אם חשקה נפשו בטעימה מן הטארט טאטן המקורי. ונפשי חשקה. שעל כן נטשה המכונית את A10 המוליך היישר לרובע הלטיני שבכרך היפה בעולם, ופנתה אל A85, כביש שגשם המטיר לאורכו ויערות סתוויים ליוו אותו מצידיו. 78 הקילומטרים שנוספו לדרך נראו מיותרים כשהמכונית נכנסה לרחוב הראשי של העיירה. הגשם פסק, אך האוויר פרש מסך מטשטש על סתמיות הבתים הנמוכים.
והנה נגלה המלון, “אוטל טאטן”, מבנה חינני וצנוע הקרוי על שם האחיות סטפאני וקארולין טאטן. הן רכשו את המוסד בסוף שנות השמונים של המאה ה-19, ומתוך מטבחן יצא שמעה של העוגה המדוברת.

קיימות גירסאות שונות לגבי האירוע שיצר את הטארט. החביבה מכולן מספרת שסטפאני נחפזה באחד מימות עונת הציד, כשהמלון נמלא בגברים מורעבים משעות של הרעשת ירי ביערות הסמוכים. היא שגתה והניחה בתבנית הנחושת את התפוחים המקורמלים תחילה, ורק אחר כך פרשה מעליהם את שכבת הבצק. בלי מבוכה, הפכה את העוגה עם צאתה מן התנור והגישה אותה חמה. יש היסטוריונים הטוענים כי הטארט ההפוך היה נפוץ בעמק הלואר עשרות שנים לפני כן, אבל על סיפור טוב אין לוותר.

התנור בו הכינו את הטארט טאטן המקורי - צילום תלמה אדמון
התנור בו הכינו את הטארט טאטן המקורי – צילום תלמה אדמון

בכניסה למלון נגלו גרם מדרגות צר, שקירותיו מצופים בנייר אדמדם, ודלפק קבלה דחוק. צעירה בסינר לבן יצאה מן המטבח והשליכה מבט אדיש בזוג שבא מן החוץ המזרזף. בחדר האוכל הקטן והחמים עמד תנור הפחמים הגדול, שבו אפתה סטפאני את עוגותיה. מתקן מברזל כבד, מכוסה באריחי קרמיקה מעוטרים. על הקירות נתלו גזרי עיתונות ותמונה בשחור-לבן של האחיות בפתח המלון בסוף המאה ה-19. שתיהן בסינרים לבנים ארוכים, ניצבות זקופות בסמוך לכרכרה שעומדת לצאת לדרך על שני נוסעיה. העוגה הוגשה לנו בידי אותה פקידה-מלצרית. נדמה ששבה וחוותה תמיהה יגעה, וכי עדיין אין היא מעוניינת להתעמק בפתרונה. הטארט הנודע הונח לפנינו: התפוחים לא היו מקורמלים דיים, הבצק היה אנמי כמבּעה של המארחת. כשהנהג שלף מכיסו את מפתח המכונית שהקיש בשולחן, נפרמה הזיה איטית שנעטפה בריחות נושנים.

תלמה אדמון, מתוך “בוקר ראשון באירופה” (זמורה-ביתן)

הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!