סיפריאן ראגנו – הטבח שרצה להפוך לשחקן

סיפראן ראגונו

במהלך ההיסטוריה הקולינרית של צרפת היו לא מעט טבחים, אשר אהבו את מה שעשו וקידמו את המטבח הצרפתי לגבהים חדשים. אולם היה טבח אחד, אשר התפרסם דווקא בזכות רצונו לעזוב את המטבח ,בו הצטיין, ולהפוך לשחקן.

שמו של הטבח הוא סיפריאןראגנו (Cyprien Ragueneau) והוא נולד בשנת 1608 בפריז. מכיוון שלהוריו היה פונדק הרי שרק טבעי היה שיכנס לעסקי המסעדנות ויפתח חנות לממכר אוכל ברחוב סן אונורה 149. מכיוון שהיה טבח מעולה הוא הצליח לצבור לא מעט קליינטים מפורסמים ובהם רישלייה, אשר אהב מאוד את פאטה הכבד שלו. סיפריאן היה אדם אוהב ספר ומשורר חובב וככזה פרש את חסותו על משוררי פריז העניים, להם העניק אוכל בחינם בתמורה לשיר או אף חרוז או שניים. באחד הימים הגיע לחנותו מולייר ובעקבות פגישה זו נשבה סיפריאן בקסם התיאטרון והחליט לסגור את העסק ולהצטרף ללהקתו של מולייר למרות התנגדותם של בני משפחתו. אולם, לצערו הרב, סיפריאן לא הצטיין במקצוע המשחק כפי שהצטיין בבישול ואט אט החל לקבל תפקידים קטנים יותר ויותר. בסופו של דבר התדרדר סיפריאן בהיררכיה של הלהקה עד כדי כך שתפקידו האחרון היה לכבות את הנרות בסוף ההצגה. שבע אכזבות וחסר כל מת סיפריאן בליון בשנת 1654.

למרות שמת חסר כל ונשכח הרי שסיפריאן הצליח להותיר אחריו הן מורשת תיאטרלית והן מורשת קולינארית. מבחינה תיאטרלית הוא הותיר לעולם את ביתו מאריראגנו (1639-1727), אשר הצטרפה יחד אתו ללהקתו של מולייר בתחילה בתור משרתת. מולייר הבחין בכשרונה הקומי והחל לתת לה תפקידים יותר ויותר גדולים עד אשר הפכה לשחקנית הקומית החשובה של להקתו. בשנת 1672 היא התחתנה עם השחקן שארל דה לה גראנז’ והמשיכה להופיעה יחד אתו ב”קומדי פרנסאז”. קריירת המשחק נמשכה עד 1692 ומארי, אשר הצליחה לצבור לעצמה פנסייה של 1000 לירות, סכום נאה לאותה תקופה, החליטה לפרוש ולעבור לגור בפריז שם מתה בגיל 87.

דמות נוספת, אשר עתידה הייתה לתת חיי נצח לזכרו של סיפריאן ראגונו היה ארקול סביניאן סיראנו דה ברז’ראק (1619-1655). סיראנו דה ברז’ראק, אשר התפרסם בימי חייו בתור חייל ומשורר, התארח פעמים רבות בחנותו של ראגונו והיה אחד מחבריו הטובים. כ 250 שנה לאחר מכן קרא המחזאי אדמון רוסטאן (1868-1918) את סיפור חייו הסוער של סיראנו דה ברז’ראק והחליט ליצור מחזה המבוסס על חייו תוך שהוא “מדביק” לדמות אף ענק (ככל הנראה אפו של סיראנו האמיתי היה רק מעט ארוך מהממוצע). המחזה, אשר הוצג לראשונה בשנת 1897 והפך להצלחה ענקית ובעקבותיה תורגם לשפות רבות ומאוחר יותר אף הוסרט מספר פעמים (הגרסא המפורסמת ביותר נוצרה בשנת 1990 ובה מככב ז’ראר דפרדייה). בזכות הצגה זאת זכינו לקבל את המתכון של טורט השקדים שלראגנו (המתכון היחידי שלו ששרד) וזאת מכיוון שהוא מוגש לצופה בחרוזים:

הקציפו בסלסולים אמיצים
מספר ביצים.
מהלו בקציפה טיק-טק
מיץ לימון מלבב,
ואז לערבב
בחלב שקדים מתקתק.

מרחו בבצק – פנימית –
את התבנית
שבא תיברא העוגה.
צפו את הצד במרמלד
וכעת בזליגה ומזיגה

טפטפו את קציפתכם
למבנה שתוכם –
ומן התנור בריקודים
יוצאות זהובות וחביבות –
עוגות טורט של שקדים!

(תרגום דורי פרנס)

בתיאבון!

  •  
  •  
  •  
  •  
  •