אם הייתי צריכה לדמיין לי, איך הגן עדן שלי צריך להיראות, הוא כנראה היה נראה שתי טיפות יין מוסק כמו חבל הקמארג (Camargue).
חבל ארץ יפיפה, רחב ידיים (כמובן, יחסית למה שהורגלנו בארץ. כל דבר רחב ידיים יותר מזה.) כולו אדמת ביצה מרופדת צמחיה ובעיקר בעיקר סוסים!! צבע השמיים –נקי! בתולי, חלק, אין זכר לזיהומים! אוויר לנשימה מכל הבחינות. חבל קמארג מפורסם בעיקר בשל הסוסים הלבנים שיש בו- בכל מקום!! לאן שתפנו את הראש- סוסים לבנים רחבים ויפים.
כל פעם שזיזו את המבט, תרצו לעצור – לצלם ולמסגר. מרעה אין סופי. ירוק- אפור-אדום- צהוב ועוד צבעים שאף פעם לא חשבתי שיהיו בביצה. בחבל הקמארג, האוכלוסייה ברובה חקלאית, אנשים פשוטים לרוב ולא מתחנחנים מידי. שזה נחמד, קצת לתת לשריריי הנימוס לנוח מהצרפתים האלה. עדיין נחמדים, אבל משום מה הרגשתי שכישראלים הנחמדות הזו הייתה טבעית יותר. ומי שלא היה נחמד- לא היה נחמד גם מבפנים וגם מבחוץ. תווי פנים פחות מעודנים, והמבטא כבר לא עגול וחלקלק כמו תחת של תינוק. יותר מחוספס וטיפה מצלצל ספרדי. אולי בגלל הקרבה לאנדורה. החקלאים מגדלים סחורה משובחת מקומית. ביניהם שלל פירות עונתיים, נקניק טורו מ-עו-לה!! של טורויים שגדלים וחיים שם מעולה, חופשיים ומאושרים עד ש…
תפוחים – בחיי שבאו מגן עדן! ביקרנו שם כמה ימים לפני ראש השנה. ביתי הבכורה טענה שלא צריך דבש לתפוחים האלה. הם הדבש וגם התפוח!! והיא צודקת! עונג צרוף. אפשר לטייל שם על סוסים, (רצוי להזמין מראש. ) ובכלל. ההרגשה היא שהסוסים שם שולטים ביד רמה.. הם ראשונים בסדר העדיפויות. הם מצויירים בכל מקום (חלום!!). הם והטורו יאמי יאמי שלהם.
מעבר מים שבכל חצי שעה (פחחח ממש…) ישנה מעבורת קולית שחוצה את הנהר הלוך חזור. אבל גם אם חיכיתם, ובאה קבוצת סוסים עם רוכביהם, או בלי רוכביהם, אז הם יעברו ראשונים. תחכו שוב. זה עדיין חוויה.
הקמארג עשוי מכפרים קטנטנים של כמה בתים, והעיר ה”גדולה” שלה היא Saintes Maries de la Mer, עיירה מדליקה עם וויב צעיר אבל לא רק. אווירה נושמת, נעימה וחיונית. היא צמודה לים, ויש בה שוק שפועל בימי שישי וראשון לפחות. מלא פיצ’קיסים של סוסים ושוורים, מפות, ציוד סוסים אוכל משובח, אנשים עם מצב רוח מרומם. תענוג להסתובב שם.
שימו לב מי הכי חשוב בחניון הרכבים הזה ותופס מלא מקום חניה!!
יש מרכז מודיעין לתיירים ובכלל בעיר המתוקה הזו ובה אפשר להתעדכן באירועים והפסטיבלים הרבים שיש בקמארג. פסטיבלי סוסים ו/או שוורים- ברור, ויש די הרבה. ופסטיבל אורז- כי מגדלים שם אחלה אורז. ופסטיבלי אוכל, ים וכל מה שתרצו ועוד. אנחנו הגענו בתקופה שבה בעיר Le Gros Du Roi התקיימו משחקי שוורים. בהם לא פוגעים בשור בשום צורה. התכוונו להיכנס, אך בגלל בעיות טכניות של חניה- ויתרנו בלב כבד. העיירה הזו אגב נראית חביבה מאוד. לא הספקנו להתעמק בה לצערי. כי הזמן היה קצר –והסבלנות של הילדות עוד יותר. באזור ישנה גם העיר Aigue Morte שיש בה עיר עתיקה מימי הביניים. בפועל זה אומר- מסעדות תיירותיות, חנויות תיירותיות, ורחובות מרוצפים אבן כמו פעם. וכמובן כרטיס חניה יקר. אפשר ורצוי לוותר, במיוחד אם מתכננים לבקר בפרובנס, כי יש מליון עיירות כאלה ויש עוד הזדמנויות למכביר לבזבז את הכסף על שטויות. כנסו אם אתם שם, אין טעם לבוא במיוחד. אנחנו שנקלענו לשם כי חשבנו שיש לנו מה לחפש שם, נחתנו בדיוק ביום שבו תוכננה להתקיים חתונה ליד משרדי העיריה. ופוזרו עליה מליוני לבבות לבנים –אדומים. הבנות קפצו עליהם בהתלהבות ממש כמו ילדות ישראלית שהיו מנומסות ומאופקות יותר מידי זמן כבר.
לינה בחבל הקמארג
אנחנו שהינו בb&b החביב הזה ששודרג מאורווה ובית חווה לאחוזה קטנה עם חדרים מקסימים ואווירה נפלאה, וכמה סוסים של המקום. הדירה שלנו הייתה מתוקה להפליא ומעוצבת בטעם טוב. מעט קטנה למשפחה עם 4 ילדים כשלנו, אבל לרוב המשפחות זה לגמרי אמור להספיק. ארוחת בוקר על שפת הבריכה. אזהרת זבובים ויתושים…. אין מה לעשות. בכל זאת בִּיצה, למרות כל הקסם. בקיצור –באמת חוויה. (ממליצה לחפש מקום אחר לטיול סוסים אם רוצים כזה).
בכל חבל קמארג, אין מה לבנות על הג’יפיאס. הוא נעשה לא אמין עד כדי שזה נראה כמעט בכוונה. סוג של –לא! רוצה! להכנס! לביצה הזו!!! וגם הטלפונים שבתו!! אסון מהבחינה הזו, גן עדן מכל כך הרבה בחינות אחרות. שמעתי שבקיץ , או בעונה אחרת מזו שביקרנו (ספטמבר) ישנן גם להקות של פלמינגו בכל מקום בקמארג. ואם כ….ל זה לא מספיק לכם- תדעו שבמקום גדל לו אושיית תרבות בשם לורנזו – האיש הצרפתי המעופף, זה שם הכינוי שלו… זה למה! (התמונה מהרשת. התגלגלה אלי ממקור לא ידוע לי)
בקיצור. לפחות פעם בחיים. סעו לגן עדן הפרטי שלי – חבל קמארג. ותמסרו את אהבתי.
