דף הבית » תרבות צרפת » טור דה פראנס מרוץ הסופרמנים של צרפת מאת נמרוד נגב

טור דה פראנס מרוץ הסופרמנים של צרפת מאת נמרוד נגב

טור דה פראנס הוא הרבה יותר מסתם עוד תחרות ספורטיבית. הטור דה פרנס שזור בתרבות הצרפתית. אני אישית, כילד פריזאי, נחשפתי לטור דה פרנס אפילו לפני הכדורגל. האחים לואי וג’אן בובה היו דמויות שגדלתי על הערצתן (עוד בגילאים שבין 5 עד 7). עד גיל תום התום, בזכותה של אמי הרומנטית, הייתי משוכנע שהפרס של המנצח היה ההתנשקות עם שתי היפיפיות בטקס הענקת הגופייה הצהובה, הזר ובובת המנצח. בזכות הטלוויזיה ,הפך הטור דה פרנס גם למופע נופי נפלא ומובן שתוך כדי כך גם למקדם תיירות לצרפת ומקדם מכירות ממדרגה ראשונה לכל מיני מוצרים, שאינם מחמיצים את הפופולאריות של הטור כספונסרים לקבוצות או לפרסום מוצריהם.

ההיסטוריה של טור דה פראנס

הנבחרת של צרפת טור דה פראנס 1932. מקור צילום וויקיפדיה
הנבחרת של צרפת טור דה פראנס 1932. מקור צילום וויקיפדיה

הטור דה פראנס, בצרפתית: (Tour de France) הוא מרוץ האופניים היוקרתי ביותר בעולם, המתקיים מאז .1903 התחרות נערכת פעם בשנה ברחבי צרפת, במסלולים משתנים ותמיד בחודש יולי. הלכה למעשה, ההכרעה בטור מתרחשת בקטעים ההרריים (בפירנאים ובאלפים). עד שנת 1950 הוזנק תמיד המרוץ בפריז וגם הסתיים בה. מאז, המרוץ מסתיים תמיד בשדרות האליזה שבפריז, אך מוזנק בכל שנה מעיר אחרת. לעתים, אף מחוץ לצרפת. הזינוק למרוץ נחשב כאירוע יוקרתי מאוד וערים רבות באירופה כולה, מנסות את מזלן בהתמודדות על הכבוד. זה כמה עשורים שאין הצרפתים מצליחים לזכות בטור והם לא מסתפקים, אך מתנחמים בזכייה די נדירה של מקטע פה או שם, אך בעיקר בזכייה בגופיות אחרות- לעתים הירוקה, לעתים המנוקדת אדום, לפעמים הלבנה, לעתים די קרובות מתנחמים בגופיה האדומה המתסכלת- המציינת, כאמור, את לוחם הטור- לוחם, משקיע, בורח לפנים, אך…לא זוכה.

כל כבישי צרפת, הצפויים לארח את מסלולי הטור ולו גם הקטנים והנשכחים ביותר, בשעת הגעת הטור, הופכים באחת למוצפים בהמוני מעריצים, אוהדים וטיילים מכל רחבי העולם, הצובעים את שולי הכבישים בשלל צבעים של דגלי מדינותיהם, תחפושות של כל מיני פריקים, המחפשים להתבלט, גופיות של הקבוצות ואלה שעליהם מתחרים בתחרות המדהימה הזו. כי התחרות הזו, אומנם, היא על המנצח הכללי בטור- הגופייה הצהובה. אבל יש גם מנצחים קטנים יותר- על החולצה המנוקדת- המטפס הטוב ביותר. על החולצה הירוקה- הספרינטר הטוב ביותר, על החולצה האדומה- הלוחמן של הטור. על הגופייה הלבנה- עבור הצעיר הטוב ביותר (צעיר= עד גיל 25). בנוסף יש לאלוף העולם ועוד כל מיני זוכי מירוצים אחרים, את הזכות לשאת את הגופייה שזכו בה. בקיצור, חגיגה של צבעים.
מלבד כל הפולקלור הזה, בכל זאת יש את התחרות עצמה.

טור דה פראנס – מירוץ של סופרמנים

לנס ארמסטרונג. אחד הגיבורים המפורסמים ביותר של הטור דה פראנס. מקור צילום וויקיפדיה
לנס ארמסטרונג. אחד הגיבורים המפורסמים ביותר של הטור דה פראנס. מקור צילום וויקיפדיה

התחרות הזו היא תחרות על- אנושית! תחרות של “סופרמנים” של ממש. שלושה שבועות של מרוץ מטורף של בין 160 ל 240 ק”מ בכל יום. קילומטרים ארוכים של עליות, ירידות ופיתולים, של מלחמה כנגד הרוח, של גשם וחום בלתי נסבלים. של הידחקות של מאות רוכבים, כתף אל כתף, בכבישים צרים וכמובן של מאמץ של מרוץ, שלא מרפה אף לרגע. אין זה פלא שבספורט אל-אנושי זה עורבבו סמי המרצה למיניהם. לא מעט שערוריות התפוצצו ודרמות אנושיות התרחשו בשל כך. בגדול, כוונת הקבוצות במרוץ הזה, היא להגן ולקדם את הספרינטר של הקבוצה לעמדת הזינוק הטובה ביותר, בתזמון המתאים ביותר ואז כל ה”חיילים” מפנים את הדרך והטור “מתפוצץ”- הספרינטרים, שמתגלים מאחורי כתפי חייליהם, פורצים במאות המטרים האחרונים בפרץ אנרגיה מדהים, שאי אפשר להבין מנין הוא בא, אחרי מאות ק”מ של רכיבה קשה.

לעתים, הספרינט הסופי מוכרע רק בפוטו פיניש! מאות קילומטרים מוכרעים במילימטרים ספורים בלבד. אבל, כמעט בכל יום, קורה שיש מי שמנסים את מזלם בבריחה לפנים וכך “לגנוב” ניצחון של קטע. קשה מאוד לבורחים בודדים להתמודד עם הדבוקה, שהיא סוחפת כמו רכבת את כל אלה שמתגוננים בתוכה מפני הרוח ונשאבים עימה קדימה. המובילים את הדבוקה, מתחלפים ותורם להתגונן בתוך מעמקיה מגיע ואחרים תחתם, בתורם מובילים את הדבוקה. כואב הלב לראות בכל פעם מחדש, איך הדבוקה “בולעת” את הבורחים אך מאות מטרים בודדים, או קילומטרים ספורים מקו הגמר ובכך שמה לאל את המאמץ האל-אנושי המתמשך של בריחת הבודד ואת אשליית הסיכוי שלו לתהילת הניצחון.

על כן אני ממליץ להשאיר את הטלוויזיה דולקת על המרוץ משעה 16:00, להציץ בה מיידי פעם בנופים הניפלאים שהמתחרים חולפים דרכם, אך להתיישב בערך ב- 17:45 ולהתמקד בסצנה הסופית, בדרמה האמתית הנרקמת ומתרחשת ב- 20 קילומטרים האחרונים. בטרגדיה ובתהילה המתרחשים מחדש, מיידי יום משך 21 ימים רצופים. הטור מלווה כולו בצילומים מאופנועים עוקבים, ממסוקים ממעל ומצלמות סטטיות. הנופים מוסברים ע”י מומחים ופרשנים מלווים בהסברים את ההתרחשויות במהלך הטור.

קצת על הכותב

נמרוד נגב (שמו המקורי הוא נורברט פלשטיין) הוא יליד פריז. גדל שם, עשה צבא כבר כאן… בתחילת דרכו עסק בהנדסת בניין, בהמשך למד גיאוגרפיה (מאוחר יותר הורה את המקצוע בתיכון ובמכללות). כמו כן הוא למד ארכיאולוגיה ועסק בנ”ל כ- 15 שנים 13 מהן כארכיאולוג מחוז.

עוד משהו שיכול לעניין אותך

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות (או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם).  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לך לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.