איך שהימים מתחילים להתארך והאביב המטראולוגי “נכנס”, לצד הטבע המתעורר משנת החורף גם העיירות המנומנמות במידי פיריני מתעוררות. כאשר (לרוב) חג הפסחא, עם סמליו (ארנבונים, אפרוחים, טלאים, ביצים וכו) המסמלים התחדשות והתעוררות משמש כ “קו הזינוק” לא רישמי. גם השנה, בסוף השבוע הקרוב 26-28 במרץ (פסחא) ב Salies-de-Béarn
יתקיים יריד האמנים en art vrac. השנה זו השנה העשירית שבה היריד מתקים ולכן היריד יהיה גדול במיוחד. עם שמונים אמנים ביניהם גם אמנית ישראלית שתשמח מאוד לפטפט עברית, מוזיקה חיה, תיאטרון רחוב, קונצרטים וכנסים הכל הכל בעיירה שכוחה עם אגדה מעניינת.
כמה מילים על Salies-de-Béarn
מדובר עיירה ציורית, עם היסטוריה מעניינת הממוקמת כ 70 ק”מ מ Biarritz השוכנת לחוף האוקינוס האטלנטי ובערך אותו מספר ק”מ מגבול ספרד. בין Gave de Pau ו Gave d’Oloron שני יובלי נהר ה Gaves Réunis ועם נהר ה Saleys שזורם לו בניחותא (ברובו בתעלה בנויה) בין הסימטאות ובתי העיירה.
בכמה מקומות לאורך הנהר המתועל יש גשרים שמהם נשקפים בתי העיירה הלבנים עם מרפסות העץ והתריסים הצבעוניים שלהם. כיכר הPlace du Bayaa עם מזרקת ה ‘fountain of the sanglier’ בצורת ראש חזיר אלא מה… מהווה מרכז העיירה. במקור העיירה התפתחה סביב תעשיית המלח ומעיינות תרמיים . האגדה מספרת כי זו התגלתה בזכותו של חזיר אשר נפגע ונפל לביצה ושנתגלה איך שהוא, לאחר תקופת מה כשהוא מכוסה במלח ומשומר להפליא. המים במעיינות התרמיים מלוחים פי עשרה מאשר מי מי ים ובטמפרטורה של כ -50 ° (לפי המקומיים המים מועילים במיוחד לטיפול במחלות גינקולוגיות ושיגרון ילדים) מרחצאות הספא בעיר שוכנים בבניין מעניין שנבנה בסגנון מורי. וללא “חולים” יש אמבטיות בטמפרטורות קרירות יותר. בנוסף, העיירה מציעה מוזיאון המוקדש כולו לתעשיית המלח ומוזיאון לאומנות ומסורת.
אז אחרי ששוטטתם קצת בין המזרקה, למרחצאות, בין הגשרים, הסימטאות ואולי ישבתם לאיזו הפסקה קטנה לאזור קצת כח באחד הבארים או המסעדות שלוש אנקדוטות נוספות על העיירה:
• ממש מאחורי בית העיריה המוקף קשתות, ממוקמת Chateau Saint-Pe אשר בחצרה נהגו לשפוט מכשפות.
• ו ה Parc du Hotel, מלון מפואר שנבנה עבור מבקרים עשירים שבאו לטבול במאבטיות הטרמיות במאה ה -19. שהטרקלינו בסגנון איטלקי שימש כרקע לסרטים שונים. אולי תזהו…
• לאוהבי הקריאה, העיירה שימשה בסיס לרומן שהיה לרב מכר “הקיץ של קטיה”, שנכתב על ידי טרווניאן. “לרבים מאיתנו – נאמר בביקורת – יש בצעירותנו אהבה אחת גדולה ומסעירה, שרק לעתים נדירות היא מסתיימת באושר: תכופות היא מתפוררת במהירות שוברת-לב ומותירה אותנו בתחושת ריקנות. בכישרון מזהיר צד טרווניאן אהבה זו בכל יופיה וכאביה בספרו הקיץ של קטיה”. מקור: כנרת זמורה ביתן דביר בע”מ
