מרגו בשירי ז’ורז’ ברסנס (ובצרפתית בכלל) מאת עפר גביש

חיפוש באתר
תכנון טיול לצרפת

אלו האתרים בהם אני משתמש כשאני מזמין כרטיסי טיסה לצרפת:

Xplorer – אתר ישראלי נהדר שמאפשר להשוות בין טיסות ועוזר לכם למצוא את הטיסות הכי משתלמות גם אם הן לא תמיד הכי זולות.

Momondo – עוד מנוע חיפוש טיסות מצויין שמשווה מחירים בין לא מעט חברות טיסה וספקים.

Kiwi – יודע לחבר בין טיסות לואו קוסט. מאפשר להגדיר טווח תאריכים, רדיוס שדות תעופה, ולחפש ללא יעד או תאריך מוגדרים. יש לו גרסה מלאה בעברית.

Expedia – באתר הזה יש מידי פעם דילים לא רעים כך ששווה לחפש שם טיסות.

כנסו לדף המלונות שם תמצאו המלצות של פרנקופילים שביקרו בפריז פעמים רבות. לא מצאתם מקום שמתאים לכם? אז אני ממליץ בחום לבדוק את האתרים הבאים: 

Hotels Combined

Agoda

Travelor

Booking.com

Hotels.com

Expedia

אם אתם מחפשים המלצות על דירות מצויינות, אני ממליץ לכם להיכנס לדף דירות הנופש בפריז שלי.

אם לא כל הדירות שמצאו חן בעיניכם תפוסות אתם מוזמנים לחפש ישירות ב Booking.com או ב Agoda (בשני האתרים הללו ישנן דירות להשכרה לצד מלונות ולהבדיל מ AIRBNB הם לא לוקחים עמלה על הזמנת החדר).

מחפשים מידע על מוזיאונים כגון הלובר והאורסיי, אטרקציות כגון שער הניצחון או פעילויות כיפיות כגון שיט על הסיין? ואספתי בשבילכם את כל המידע על המוזיאונים הכי חשובים בפריז ותוכלו למצוא אותו בדף המוזיאונים והאטרקציות של פריז.

אם אתם רוצים לדעת מה הם התערוכות המומלצות שרצות כרגע בפריז אתם מוזמנים להיכנס לדף התערוכות שלי שמתעדכן בממוצע אחת לחודש.

אם אתם מחפשים מידע על ארמון וורסאי, דיסנילנד פריז או טיול יומי מחוץ לעיר האורות אתם מוזמנים להיכנס לדף האטרקציות מחוץ לפריז.

במיוחד בשבילכם יצרתי את דף המופעים והקברטים בפריז בו ניתן למצוא מידע על המולן רוז’, הלידו ומופעים נוספים, אשר ישדרגו את החוויה הפריזאית שלכם.

אתם מוזמנים לבקר בדף המסעדות המומלצות שלי. כמו כן אני ממליץ בחום להזמין מקום במסעדה שאותה בחרתם דרך אתר The Fork ועל ידי כך לחסוך עד 50% ממחיר הארוחה.

מניסיון שלי אתר Rental Cars ואתר Expedia מציעים את הדילים הטובים ביותר אז הייתי מתחיל את תכנון הטיול מלבדוק אותם

פריז למטייל
צרפת למטייל
תרבות צרפת
כתבות שפרנקופילים אהבו

שני שירים כתב ז’ורז’ ברסנס ששניהם עוסקים באוכל, אוכל טבעי, חלב אם, אבל היישר מהמקור… שניהם מספרים על נערה בעלת אותו השם, מרגו. ואת שניהם שר בעברית יוסי בנאי.

לפני שנמשיך, כבר נרשמת לעלון שלי?

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך או להעביר אותו לגורמים אחרים.

הראשון שמו כשמה, מרגו. השיר מתאר סיטואציה שהיתה יכולה להישאר מחוץ לכל תשומת לב, אלא ש”איש צעיר עבר לו בדרך וחזה לו במחזה והזעיק את כל הקהל ובאמצע היום”. השימוש החוזר בנגזרות אותו השורש: “חָזַה” ו”מחזֶה” אינו מקרי ובהחלט נקשר לחזֶה. נכון שיש בשירים הצרפתיים, וגם העבריים, תיאורים יותר נועזים של אברים מוצנעים, אלא שזה מה שעושה את הסיפור למיוחד כל כך. כשמתחילים לדבר עליו, הוא מקבל משמעות יותר ויותר נועזת. והאיש הצעיר שחזה במחזה ורץ לספר לחבר’ה, הוא זה שניפח את הסיפור. בעצם, זה לא היה הוא, אלא גם ז’ורז’ ברסאנס, שהִקְצִין והִגְחִיך אותו.

יוסי בנאי- מארגו -מאזן האהבות

אז מה בעצם היה הסיפור? בחורה קטנה שמניקה בלי להסתתר. פשוט, נכון? הענין המענין הוא את מי היא מניקה? הנה כך כתב ברסנס (בתרגומה הקולח של נעמי שמר): “כשמרגו יפת העיניים בשדה מצאה חתולה / היא בלי לחשוב פעמיים בדבר, נפנפה את כל שמלותיה, ואת זוג שדיה חשפה / ואימצה את המציאה אל לבבה… איש צעיר עבר לו בדרך וחזה לו במחזה / והזעיק את כל הקהל ובאמצע היום”.

ז’ורז’ ברסאנס היה אלוף בלקחת תמונות קטנות ולהגזים אותן. כך יכול היה להראות לכולנו כמה המדינה מגוחכת, המשטרה, הכנסיה, וגם… אנחנו. ומה שיפה זה שהוא לא כתב שירי תוכחה, לא שירי מוסר, אלא, כאמור, הביא תמונות קטנות שאותן חרז בחרוזים שנראים תמימים עד שפתאום הם מביאים טוויסט.

הנה כאן, למשל, מתחיל מחזה סוריאליסטי לגמרי של מה שקורה בכפר בעקבות האירוע: “המורה והמנהל גם הקצין וגם הקצב / את טובת הקהל הזניחו בשל כך / ומעל מרכבת הדואר נעלם לו גם הרכב / אך ממילא איש לא קרא את מכתביו”. אחרי שברסאנס מתלבש, על בית הספר, על הצבא, ועל הדואר, שכולם בעצם נציגי הרשויות, ובהן הוא אוהב להתנגח, הוא מגיע לאהובי ליבו, המשטרה, בית המשפט, בית הכלא, והכנסיה: “זימרתם הפסיקו באמצע, שיסלח להם אלוהים / הילדים והנערים של המקהלה / שם היה פקח בית הכלא בחיי שזה לא נעים / ושוטרים הגיעו לשמה בבהלה”. רבים רבים משיריו הסתירו בתוך החיוך והנחמדות, ביקורת בוטה כנגד הממשל, המדינה, הרשויות וכל מה שממוסד. כך עם הגורילה שאונס דוקא שופט, כך עם הטבור של אשת ראש ענף צנזורה, וכך עם הגנב, הפרחח וכל האחרים (ויסלחו לי פרנקופילים אמיתיים על כך שאינני מביא כאן את השמות והדוגמאות בשפת המקור).

ברסנס מחזיר את מרגו בשנית בשיר “אני פרחח”

נעבור רגע למרגו השניה. בעברית נקרא השיר “אני פרחח”, וגם הוא מתאר ארוחה דשנה מחזה של נערה בשם מרגו, אלא שהפעם לא חתול הוא הסועד, אלא ברסנס עצמו: “היא הביטה בי רועדת, ביישנית היתה / כשזללתי פרי גן עדן תחת חולצתה” (תרגום דן אלמגור).

כי אני פרחח – יוסי בנאי

אז פניתי אל דן אלמגור ושאלתיו לפשר השימוש המרובה בשם הזה: “מרגו (או ‘מרגו השמנה’) היה שמה של זונה פריזאית, שעליה כתב כבר המשורר הצרפתי הפרוע (פרחח אמיתי, שמצא את מותו בתלייה) פרנסואה ויּוֹן את השיר, שאלתרמן תרגם בראשית דרכו, כסטודנט לחקלאות בצרפת. השם מרגו היה מוכר לכל חובב שירה צרפתית, ואין פלא שגם ברסאנס בחר בו לא פעם כסמל לאשה החושנית, הארוטית, הנועזת”.

מבלי ששאלתי השיב אלמגור גם על ענין החתול שהופיע בשיר הראשון שצוטט כאן: “באותו זמן כתב אלתרמן בפאריס ושלח לשלונסקי גם שיר בשם “סתיו עירוני”, על בר ‘וממול, סנונית קטנה עורגת / לחתול’. החתול היה אהוב מאד על בני פאריז, ובעיר זו ישנו אפילו רחוב הנקרא ‘רחוב החתול הצד דגים'”.

מאחר והשיר השני נקרא “אני פרחח”, איני יכול לעבור לסדר היום מבלי לומר משהו על המשורר שאלמגור כינה אותו “פרחח” שכתב את השיר הארוך שאלתרמן תרגם: “פרנסואה ויון חי בימי הביניים, והיה ידוע כ’פרחח’ הבולט בשירה הצרפתית. כשהיה בכלא וידע שעומדים לתלות אותו, כתב שיר בן 4 שורות שאין משורר או פזמונאי צרפתי שלא ידע אותו בע”פ:
יליד צרפת אני רב-סבל,
עירי – פריז, בה אין לי נחת.
עתה, תלוי על עץ וחבל,
גרוני ישא בעול התחת”.
(תרגום ראובן צור)

אגב, התרגומים שאנחנו שרים מותאמים לעברית המדוברת, חלק מההתאמות נובעות גם מכך שיש דברים שדי קשה להשמיע ברדיו העברי. מאידך, באתר השובב בו נכתבות כרגע שורות אלה, יש מקום גם לדברים האלה ולו בלבד בשם האמינות. כי חשוב להראות גם כמה מהשורות שנגנזו. בשיר ‘אני פרחח’ למשל, דן אלמגור תרגם: “היא אמרה, אולי תפסיק אין לך בושה / וליטפה לי קצת תראש, כן, כמו כל אישה”. אבל ראובן וימר שכתב ספר שלם של תרגומי ברסאנס נאמנים למקור, תרגם כך את אותו הפסוק: “היא אמרה בקול חמור, מה לך קרה? אבל לבסוף נתנה לי כמו כל בחורה”.

לא נאריך כאן בקורות חייו של ברסאנס, רבים וטובים עסקו בכך, אומר רק שגם לי היה מוכר כשובר מסגרות (כפי שכבר תואר לעיל) אבל הנה, בתחקירי על אודות שני השירים שלו, מצאתי לפתע תעודת הוקרה ממוסד רשמי ומסודר (בכתבה של ארי קטורזה במדור התרבות של ynet). לא יתכן! מכתב הוקרה ממוסד רשמי? לברסנס? הנה קראו בעצמכם: “ז’ורז’ ברסנס היקר, אנחנו מודות לך על שיריך היפים שעוזרים לנו לחיות”. ודאי תשאלו מי היה המוסד שקלקל את הליכתו של ברסנס נגד המוסדות, ובכן, הנה מה שכתוב בסופה של תעודת ההוקרה הזו: “על החתום: ארגון הזונות של פריז”.

זהו, לסיום יוזכר שבסוף השיר מסלקים את החתולה, ומחתנים את מרגו. גם מרגו השניה מתחתנת וברסאנס מתאר זאת כך (בתרגומו של דן אלמגור):
כשאבדתי את מרגו
כל עולמי אבד
כי אותה מיד השיאו
לקצב אחד
יש לה כבר שלושה בנים
ותינוק שובב
הצורחים כל הימים
ומבקשים חלב

אלוהי האוהבים
יסלח לי וירחם
אך אני אותה ינקתי
זמן רב לפניהם

קצת על עפר גביש מחבר הפוסט

עפר גביש הוא חוקר זמר ומנחה אירועי שירה וטיולי זמר בארץ ובאירופה. ב-27 במאי 2016 יוצא טיול מזמר לפאריז בהדרכת דר’ גבי זהר ועפר גביש ואתם מוזמנים להצטרף. סיפורים נוספים ניתן למצוא באתר של עפר גביש ואתם גם מוזמנים ליצור איתו קשר בדף הפייסבוק שלו.

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.