“דרך נופית” בעברית, “Scenic Road” באנגלית, “Route Touristique” בצרפתית…. בודאי שיש לשם זה מקבילים גם בגרמנית, יוונית, ספרדית ועוד אי אלו שפות. האנציקלופדיה המקוונת “וויקיפדיה” מסבירה (מתוך המילון העברי-עברי “מילוג”): “דרך נופית היא דרך שהנוסעים בה נחשפים לנופי טבע. במקומות מסוימים נסללות דרכים במיוחד למטרה זו, להבדיל מדרכים אחרות, שנועדו להוביל נוסעים ומשאות ממקום למקום”.
“כרם גפנים” הוא כנראה נוף טבע (גם אם הוא בטיפול האדם), אך “יקב”, “חבית” ו- “כוס יין” – אלו הם בהחלט לא נופים טבעיים…. אבל אל תהיו קטנוניים. בשם הכוללני משהו של “דרכי נוף” יש סוג של דרכי נושא – דרכים המוקדשות לנושא מסוים: “מסלול הבריכות”, “שביל העצמאות”, “דרך העמקים”, ועוד ועוד. אנחנו נתמקד ב- “דרך היין”, עם קריצה נוספת בסוף לכמה דרכים מיוחדות.
דרך היין
ההיסטוריה האנושית מלווה בכוסות יין, משקה שזרם עם האדם בכל דרכיו. אין פלא, אפוא, שבמהלך השנים נוצרו במקומות שונים דרכים המוקדשות לנוזל האדום – או הלבן – הזה. בהמשך תופתעו לגלות שהמונח “דרך יין” חדש למדי – עדיין לא מאה שנה – אך זה לא הפריע לאיש ליצור שלל דרכים כאלו בכל העולם. למעשה, כמעט בכל מדינה המייצרת יין. להלן רשימה קטנה מאד, חלקית מאד ואקראית מאד :
- אוסטריה – Streirische Weinstrasse , דרך היין במחוז Styria שבדרום מזרח אוסטריה.
- קנדה – Routes des Vins du Quebec , דרך היין במחוז קוויבק, במזרח קנדה.
- צ’ילה – Rutas del Vino Chileno, מקבץ של כמה כבישי נוף החולפים במספר גדול של כרמים ויקבים במרכז המדינה.
- צרפת – Route des Grands Crus, Routes des Vins d’Alsace, Routed des Vins du Cotes-du-Rhone, Routes des Vins
- de Bordeaux – אלזאס, עמק נהר הרון, בורדו ועוד (בצרפת יש 11 דרכי יין, באזורים שונים).
- גרמניה – Moselweinstrasse (נהר ה- Mosel), Saar-Riesling Strasse, Wurttemberger Weinstrasse .
- איטליה – Strada del Vino Costa d’Amalfi , Strada del Barolo , Appia dei Vini , Strada del Vino di Montelpulciano .
- ספרד – Ruta del Vino de Somontano .
- ארה”ב – Wine Road Sonoma County .
- דרום-אפריקה – Route 62 (דרך היין הארוכה בעולם – 850 ק”מ).
- ניו-זילנד – New Zealand Wine Trail העוברת במפרץ Hawke’s ובמחוז Marlborough .
וזה לא נגמר. כמעט לכל אזור יין יש “דרך יין” משלו – קצרה או ארוכה, מפותלת או ישרה, עם מסעדות, מלונות ושאר אתרי תיירות לארכה.
איפה ההתחלה ?
שברנו כבר מיתוס אחד – התייר הממוצע בעולם מכיר את “דרך היין” של מחוז אלזאס (אולי גם את זו של עמק Sonoma, בקליפורניה – אך אנו, בצרפת עסקינן) וראינו שאין רק דרך יין אחת. והנה נשבר עוד מיתוס – דרך היין המפורסמת, הידועה, של מחוז Alsace – אינה “דרך היין” הראשונה, המייסדת.
משבר כלכלי חריף פגע בכל העולם בתחילת שנות ה- 30 של המאה הקודמת (לאחר מפולת הבורסה הגדולה ב- 1928), וכדי לנסות ולצלוח אותו, הקימו אנשי היין של מחוז בורגון (Burgundy לדוברי האנגלית), את מסדר היין – ככל הנראה, הראשון בעולם – La Confrérie des Chevaliers du Tastevin , שם שהוא בתרגום חפשי “מסדר אבירי טעימת היין” (Tastevin היא צלוחית טעימה קטנה מיוחדת ליין – ראו בתמונה, הצלוחית התלויה בסרט לאבירים על חזם).
המסדר, שהוקם ב- 1934, קיים עד היום ומונה כ- 12,000 “אבירים” בכל העולם. במהלך השנים התפשטה פעילותו גם לתחום האוכל כשמטרתו המוצהרת – לתמוך, לשמר, לקדם ולפרסם בעולם את מסורות היין והגסטרונומיה של המחוז.
ב- יוני 1936, תחת ראש הממשלה היהודי הראשון בצרפת ליאון בלום (Leon Blum, 1872-1950), נחקק חוק חדש בצרפת – בעקבות מדינות אחרות באירופה – “חופשה בתשלום” (Congé Payé). לראשונה יכלו עובדים שכירים לצאת לחופשה שנתית בתשלום, מבלי להפסיד משכורת, מה שגרם למהפכה בהרגלים ויצר את המנהג המקודש כל-כך לצרפתים – החופשה השנתית בקיץ.
מחוזות, ערים ומועצות מקומיות בכל רחבי המדינה תכננו צעדים ומהלכים כיצד למשוך קהל של תיירים ונופשים מצרפת ומחוצה לה. אחד הרעיונות שעלה בדיונים של מועצת מחוז Bourgogne היה מהפכני לתקופה – למשוך תיירים לבקר ביקבי וכרמי המחוז שעד אז היו “מקדשים” סגורים לקהל. תיירות היין הראשונה בעולם יצאה לדרכה. תיירות היין הצליחה בתחילה ב…. קטן. היו תיירים ומבקרים, אבל רוב הנופשים בקיץ חיפשו שמש, חול וים.
בכתבות הבאות תוכלו לקרוא על כל אחת ואחת מדרכי היין המפורסמות ביותר בצרפת אליהן גם הוספתי את דרך הקוניאק ודרך הסידר שבמחוז נורמנדי.
דרכי היין של צרפת – כל הכתבות
עוד כמה דברים שאולי אינכם יודעים על יין
אין קשר לכמות היצור לכמות השתייה
הצרפתים ידועים כשתייני היין הגדולים בעולם (צרפתי שותה כ- 45 ליטר יין בממוצע בכל שנה. אחריו, כמה מפתיע, סלובניה עם 43 ליטר בשנה וקרואטיה עם 42.5 . איטליה במקום ה- 7 עם 37.5 ליטר וספרד במקום ה- 17 עם 22 ליטר (הנתונים לשנת 2017). אין קשר בין כמות השתיה לכמות הייצור.
הפרדוקס הצרפתי
ראינו לעיל כי הצרפתי הוא שתיין היין הגדול בעולם, ואלכוהול עשיר ב…. אלכוהול, וגם בקלוריות…. לכאורה, פתח לצרות. אך למרבה הפלא, גילו הרופאים בעולם כי הצרפתים, ובמיוחד הצרפתיות, שומרים בדרך כלל על גזרה רגילה לחלוטין, שלא לומר רזים (רזות) וחטובים (חטובות). ואם זה לא מספיק, בצרפת קיים אחוז נמוך מאד מהממוצע העולמי של מחלות לב למיניהן.
מחקרים מעמיקים שהתחקו על החידה העלו סברה כי הסיבה להעדר מחלות לב היא דווקא…. שתיית יין. תהליך תסיסת היין בחביות ממצה מקליפת הענב וחרצניו שני חמרים טבעיים – פוליפנול (Polyphenol) ו- רזברטרול (Resveratrol).
הראשון מסייע רבות לתהליכי אנטי חמצון (Antioxidant), שלב חשוב בתהליכי עיכול המזון בגוף, בעוד השני, ממשפחת החמרים ה- Phytoalexin , תורם רבות למלחמת הגוף בוירוסים, חיידקים ושאר מרעין בישין המזיקים לפעולתו התקינה של גוף האדם. יש לציין שסברות אלו קיבלו אישורים לא מעטים במחקרים שונים, אך טרם נמצאו מסקנות חד משמעיות לכך.
ואצלנו?
ישראלי שותה בממוצע 5 ליטר יין בשנה. לא הרבה…. אבל מספיק כדי ליצור “דרך יין” בארצנו הקטנטונת, לכבוש כותרות ואף לזכות בלא מעט פרסים בינלאומיים בתחרויות יוקרתיות.
דרך היין הישראלית מתחילה ביקבים שברמת הגולן (בין השאר יקבי הר אודם, אורטל, אסף, שאטו גולן ואחרים), ממשיכה דרך הרי הגליל (כמו יקבי דלתון, תבור, לוריא, כישור, שטרן ועוד) אל יהודה והשפלה (יקבי ספירה, מוני, קלו דה גת, צרעה, עגור, סוסון ים….), עד אל הנגב הצפוני. שיטות ההשקיה שפותחו בארץ הביאו לגידולי ענבים ייחודיים באדמות החול של הנגב עם יינות מפתיעים באיכותם מיקבים מדבריים (בין השאר, יקב ננה במצפה-רמון, יקבי יתיר, כרמי עבדת, יקב מדבר).
ל ח י י ם, (זהירות ב-“דרך היין” – אם שותים, לא נוהגים) !
כמה מילים על יוסי דרורי
יוסי דרורי הוא שילוב מנצח בין פרנקופיל לבין מתכנן טיולים פרפקציוניסט. אם אתם יוצאים לטייל באחד ממחוזותיה של צרפת וזקוקים למישהו שיבנה בשבילכם מסלול טיול מפורט שיחסוך לכם זמן וכסף, אתם מוזמנים ליצור עם יוסי קשר באימייל yossi.drory@gmail.com.
