“חופשה משפחתית” – סרטו של פרנסואה אוזן

זמן קריאה משוער: 3 דקות

ב-29 לדצמבר תעלה הקומדיה הצרפתית “חופשה משפחתית”, סרטו של התסריטאי פרנסואה אוזן – התסריטאי שיצר את סדרת המתח הקומית “לופן” בכיכובו של עומר סי, המוקרנת בנטפליקס. הסרט יוקרן בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ.

000 16

תיירי מבלה את ימיו בסידור התמונות המשפחתיות, משוכנע שהטוב ביותר מאחוריו. כשקלייר, אשתו, מודיעה שהיא עוזבת אותו, תיירי ההרוס מציע לה לעשות מחדש את “יוון 98”, החופשה המשפחתית הטובה ביותר שלהם. באופן רשמי, הוא רוצה לבלות שבוע אחרון עם ילדיהם לפני שיודיע להם על הפרידה. באופן לא רשמי, הוא ינסה לעשות הכל כדי להחזיר את אשתו. האם התוכנית שלו תצליח, והאהבה תקבל הזדמנות נוספת?

הקומדיה זכתה בפרס הראשון בפסטיבל הקומדיות הצרפתי המתקיים באלפ דהוז מדי שנה בחורף.

אורך הסרט: 95 דקות // שפה: צרפתית עם כתוביות בעברית

בימוי ותסריט: פרנסואה אוזן
צילום: פיליפ ג’ילבר
הפקה: ראדאר פילס, אונאגי פילמס

שחקנים
תיירי המלין – ז’אק גמבלן
קלייר המלין – פסקל ארביו
אנטואן המלין – פבלו פאולי
קרין המלין – אנייס הוסטרל
כריסטוף – לודביק

שיחה עם הבמאי פרנסואה אוזן

ש: יש לך ניסיון רב בכתיבת תסריטים לקולנוע ולטלוויזיה. זהו הסרט הראשון שאתה מביים, מה משך אותך לפרויקט הזה?

ת: הסיפור חוזר 11 שנה אחורה. כשיצאתי לחופשה עם המשפחה שלי, בדרכי הביתה קבעתי פגישה עם אנתוני לנקר (אחד ממפיקי הסרט). סיפרתי לו על החופשה, אחרי חמש דקות הוא הפסיק אותי ואמר “תפסיק לספר לי סיפורים, תכתוב על זה סרט במקום!”. ברור שהחופשה שלי היתה הרבה פחות מסובכת, מורכבת ומטורפת מהחופשה של גיבורי הסרט. אבל שמרתי על הצבע, על הרגישות ועל הדינמיקה המשפחתית. באותה עת הייתי בן 30 והבנתי שלא משנה באיזה גיל אתה כשאתה מבלה עם ההורים שלך, אתה הופך שוב להיות ילד בן 10. זה סוג של מסע בזמן. לא רציתי להגביל את עצמי בכתיבת הסיפור לאותו בחור בן 30, כי עמוק בתוכי אני כל אחת מן הדמויות בסרט.

ש: כתבת דמויות שלכל אחת יש אישיות, רגישויות ונקודת מבט שונה לגמרי.

ת: כן, ואני יכול להבין את כולם, האבא האובססיבי הוא אני. האישה שלא מעזה לומר ש”פעם היה טוב יותר” היא גם אני וגם הבחורה שלא מצליחה למצוא עבודה וגם הבחור שהוא לא בוגר ומאד אינטרוברטי כולם זה אני. אצל כל הדמויות אתה יכול למצוא היבטים של המשפחה שלי והחברים שלי, אבל כל הטעיות שלהן הן שלי (צוחק).

ש: כל זה נותן לסרט צבע מיוחד, אנחנו מחייכים, אנחנו צוחקים, אבל זה מעורר מחשבה כי הנושאים מתחת לקומדיה הם גם רציניים בייחוד יחסים בחיי נישואין או מערכות יחסים שעומדות למבחן הזמן.

ת: הנושאים האלה שאתה מדבר עליהם מעניינים אותי ומטרידים אותי, עבורי הסרט מטפל ברוחות מן העבר. אבל אנחנו לומדים לחיות איתן והם יוצרים כר נרחב למצבים קומיים ולרגעים נוסטלגיים. קראתי באיזה מקום שלהיות מלנכולי זה לבכות על דברים יפים, אז כן אפשר להזיל דמעה, אבל מעל לכל אני אוהב לגרום לאנשים לצחוק על הדברים הבסיסים ביותר. רציתי ליצור קודמיה שיש בה אמת.

יש בסרט 5 דמויות מרכזיות, האם, האב, הבן, הבת והחתן. וכמו שאמרתי אני מרגיש שיש לי הרבה מן המשותף עם כל אחד מהם ורציתי שהצופים יאהבו את כולם. בליבו של הסיפור יש את האב והאם שכנראה נמצאים בסוף דרכם המשותפת. אבל היו לי כמה דברים לומר על הילדים שלהם. רציתי לדבר על מה שאנחנו עוברים בתקופה הזו, אני מאמין שאתה לא יכול לחיות בגיל 30 כמו שחיית בגיל 16, אבל יש רבים שעושים את זה היום ומצד שני יש המון דברים שצפוי שנחווה וכל אחת מן הדמויות שלי תחווה משהו במסע הזה וכולם יחזרו מעט שונים מן החופשה.

ש: איך אתה מסכם את החוויה הראשונה שלך כבמאי?

ת: המפיקים שלי ידעו איך להקיף אותי בצוות נהדר. כולם היו מקצועיים. כשהגעתי לסט ביום הראשון אמרתי לעצמי, אתה הבוס, אבל לכל אחד כאן יש יותר ניסיון ממך. מהר מאד הרגשתי שקורה משהו נכון. היינו הרחק מן הבית אבל הרגשנו מאד קרובים, נראה היה לי שכולם מבינים כמה יקר הסרט הזה לליבי ונראה לי שחווינו איזה סוג של קסם. היום כשאנחנו מתבוננים בסרט אנחנו אומרים אחד לשני, איזה חוויה נהדרת זו היתה. והיא תואמת לסיפור שבסרט שלי. כולנו מקוים שהקהל שיגיע יחוש בדברים הללו כשהוא יצא מן האולם.

הבמאי והתסריטאי פרנסואה אוזן כתב תסריטים למספר סרטים ולסדרות טלווזיה, המצליחה שבהן היא הסדרה לופן , של נטפליקס בכיכובו של עומר סי.

השחקנים

ז’אק גמבלן

יליד 1957, נחשף לעולם המשחק בגיל 17 כשהיה מדריך במחנה קיץ ועבר עם החניכים סדנת תיאטרון. הצטרף ללהקת תיאטרון, עזב כדי לעבוד כנגר וחזר לתיאטרון. הופיע בכמה להקות תיאטרון בערים מחוץ לפריז עד שנתגלה והוזמן להופיע בטלוויזיה ובקולנוע. הבמאי קלוד ללוש אחראי לחשיפתו לקהל הרחב, מאז הופיע בעשרות סרטים.
מבין סרטיו שהוקרנו בארץ: “אישור מעבר” ו”לולה הקטנה” של ברטרן טברנייה, “שמות של אהבה”, “גיהנום”, “סוף סוף אלמה”, “בל אמי” ועוד.
על תפקידו ב”אישור מעבר” זכה בפרס דב הכסף בפסטיבל ברלין. זכה בשני פרסי מולייר על הופעותיו על הבמה, כמו כן פירסם כמה ספרים.

פסקל ארביו

למדה מדעים, אבל החלה לקחת קורסים במשחק. הופעת הבכורה שלה היתה בגיל 23. מאז הופיעה בסרטים רבים. הוצגו בארץ: “50 אביבים”, “הוט קוטור”, “הטוב עוד לפנינו”, ושני חלקיו של הסרט “שקרים לבנים קטנים” של גיום קאנה.

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!