מלונות מומלצים ברובע ה-7 בפריז (מגדל אייפל, מוזיאון רודן וארמון האינוולידים)

ברחוב דה ליל (Rue de Lille), בבניין ששימש בעבר קונסוליה, פתחה רשת המלונות האיטלקית J.K. Place את הבית הראשון שלה מחוץ לאיטליה. 29 חדרים בלבד, בריכה מקורה, סאונה, חמאם וחדר כושר, והמסעדה Casa Tua מגישה מטבח איטלקי צפוני מהבוקר ועד הערב. המיקום מצוין: דקות ספורות ממוזיאון אורסיי, ובמרחק הליכה קצר מהלובר ומכיכר הקונקורד. שימו לב שרוב החדרים פונים פנימה ולא לנוף, אולם כאן משלמים על השירות ולא על הנוף, ולדעתי זה מוצדק.

המלון נקראעל שם כינויה של קלאו דה מרוד (Cléo de Mérode), רקדנית בלט שהייתה מהמוזות הגדולות של הבל אפוק. 37 חדרים בבולבאר דה לה טור מובור (Boulevard de la Tour-Maubourg), ספא עם בריכה באורך 13 מטר, ג’קוזי, סאונה וחדר כושר, ומסעדה בשם קלאו (Cléo) שפתוחה לצהריים ולערב. אני אישית מאוד אוהב את הפינה הזו של הרובע: מצד אחד האינווליד, מצד שני גשר אלכסנדר השלישי (Pont Alexandre III). שימו לב שהחדרים פונים לחצר או לגגות ולא למגדל, כך שאם אתם באים בשביל נוף, זה לא המלון הנכון.

בניין אוסמאני בצורת האות V בשדרת טורוויל (Avenue de Tourville), וזו בדיוק הסיבה שכמעט מכל חדר רואים את מגדל אייפל, אם מלפנים ואם מהצד. 40 חדרים שנקראים על שם נשות הסלונים הספרותיים של המאה ה-18, חמאם וחדר כושר, וארוחת בוקר עם אומלט לפי הזמנה. תחנת המטרו אקול מיליטר (École Militaire) נמצאת כמאתיים מטר מהדלת. אולם שימו לב שהחדרים הבסיסיים קטנים, כ-15 מטר, ולכן אני ממליץ שתשקיעו קצת יותר ותזמינו חדר קומטס עם מרפסת.

רחוב Des Saints-Pères עובר בדיוק על התפר שבין הרובע השביעי לסן ז’רמן, והמלון הזה יושב בבניין שהיה בעבר אחוזת דוכסי רוהאן (Rohan). מ-1900 ועד אחרי המלחמה פעל כאן פנסיון שבו שכרו חדרים לשנה שלמה אינטלקטואלים כמו סארטר וקאמי. היום יש כאן כ-33 חדרים וסוויטות, בחלקם קורות עץ ואבן חשופה, ובחלק מחדרי האמבטיה אמבט ג’קוזי. קפה דה פלור ובולבאר סן ז’רמן במרחק של כחמש דקות הליכה. אולם שימו לב שחדרי הקלאסיק קטנים מאוד, כ-12 מטר, ולכן מומלץ בחום לקחת דלוקס.

מלון של 53 חדרים בשדרת דה לה בורדונה (Avenue de la Bourdonnais), שסיים באפריל 2026 שיפוץ מלא. ארוחת הבוקר מוגשת בגן חורף מקורה, ויש בר קוקטיילים בשם גלוסטר. תחנת אקול מיליטר (École Militaire) צמודה למלון, כך שאפשר להגיע מכאן לרוב המקומות בלי להחליף קו, ומגדל אייפל במרחק של כשמונה דקות הליכה. שימו לב שעבודות החזית עדיין נמשכות ויש פיגומים מבחוץ. אני ממליץ לבקש חדר עם מרפסת, מכיוון שהם היחידים שמהם באמת רואים משהו.

בניין מהמאה ה-18 ברחוב דה ליל (Rue de Lille), כ-300 מטר ממוזיאון אורסיי. 42 חדרים שכל אחד מהם שונה, עם רהיטי עתיקות ויצירות אמנות מקוריות על הקירות. הפרט שאני הכי אוהב כאן: קפה ותה חינם בלובי בכל שעה, ואחר הצהריים מגישים איתם גם עוגה ועוגיות. תחנת אסמבלה נסיונאל (Assemblée Nationale) כ-300 מטר משם, ועד הלובר הולכים כרבע שעה לאורך הסיין. שימו לב שחדרי הקלאסיק הם כ-12 מטר ופונים לפטיו הפנימי, ולכן אני ממליץ לשדרג לסופיריור או לדלוקס.

המלון הזה שינה לאחרונה את שמו ל-Miiro Le Grand Hôtel Cayré, אז אל תיבהלו אם תראו שם אחר על השלט. מאחורי חזית אוסמאנית בבולבאר ראספיי (Boulevard Raspail) מסתתרים כ-123 חדרים, מרכז ספא עם סאונה וחדר כושר ללא תשלום נוסף, ומסעדה צרפתית בשם אנט (Annette). בחדרי האמבטיה יש חימום תת רצפתי. תחנת Rue du Bac ממש בסמוך, וכלבו לה בון מרשה (Le Bon Marché) במרחק של כשבע דקות הליכה. אולם שימו לב שחדרי הקלאסיק הם כ-14 מטר בלבד, ולכן מומלץ בחום לקחת חדר גדול יותר.

נבנה ב-1926 והיה מלון הבוטיק הראשון בגדה השמאלית שקיבל חמישה כוכבים. 50 חדרים בלבד ברחוב מונטלמבר (Rue de Montalembert), עיצוב של האדריכל פסקל אלמאן (Pascal Allaman), ומסעדה שבראשה עומד השף סיריל רוסו (Cyril Russo). המיקום כאן הוא הסיפור: כלבו לה בון מרשה (Le Bon Marché) והבוטיקים של רחוב Du Bac מעבר לפינה, ומוזיאון אורסיי במרחק של כשבע דקות הליכה. אולם שימו לב שהחדרים הבסיסיים קטנים למלון בדרגה הזו, ולכן אני ממליץ שתשקיעו קצת יותר ותזמינו דלוקס.

הבניין הזה שימש בשנות השלושים מרכזייה של חברת הטלפונים הצרפתית, והחזית המעוגלת בסגנון אר דקו נראית כמו חרטום של אונייה. ב-2014 הוא נפתח מחדש כמלון של 67 חדרים בעיצוב ז’אן פיליפ נואל (Jean-Philippe Nuel), ופזורות בו כ-400 יצירות אמנות. חלק מהחדרים הם דופלקס דו קומתי, ובספא יש חמאם וג’קוזי חיצוני בפטיו סגור. המלון נמצא ברחוב צדדי ושקט בין האינווליד לבין מוזיאון רודן. שימו לב שרק הסוויטות בקומות העליונות מקבלות מרפסת עם נוף לכיפה המוזהבת, אז אם זה מה שאתם מחפשים, אל תתפשרו על פחות.

מלון משפחתי של 25 חדרים ברחוב דו שאן דה מארס (Rue du Champ de Mars), רחוב קטן שנשפך היישר לרחוב השוק Cler. העיצוב כפרי ופרובנסאלי, החדרים נקראים על שמות פרחים, וארוחת הבוקר כוללת קרואסונים, בגט טרי ותה של מריאז’ פרר (Mariage Frères), ואפשר לקבל אותה גם בחדר. שני חדרים פונים לחצרות פרטיות מלאות פרחים. אולם שימו לב שהחדרים קטנים מעט מהרגיל ושאין מיזוג אלא מאווררים בלבד, אז בגל חום באוגוסט זה עלול להיות מאתגר. אני ממליץ לבקש חדר סופיריור, מכיוון שהוא המרווח ביותר ומרובם רואים את קצהו של המגדל.

רחוב Cler הוא אחד הרחובות הקולינריים הטובים בפריז, ובאמצעו יושב המלון הזה עם 26 חדרים. אחרי שיפוץ יסודי ב-2014 הכול כאן מודרני: מקלחות גשם גדולות, טלוויזיות חכמות, ולובי עם אח וספרייה של ספרי עיצוב ומסעות. ארוחת הבוקר מוגשת בין שבע לעשר וחצי בחדר זכוכית שפונה לפטיו. אם אתם רוצים לראות את מגדל אייפל מהחלון, אני ממליץ לבקש במפורש חדר דלוקס בקומה העליונה, מכיוון שרק משם רואים אותו. שימו לב שהחדרים אינם גדולים, אך בהתחשב במיקום זה מחיר סביר לגמרי לשלם.

רחוב Du Gros Caillou הוא רחוב חצי מדרחוב שקט, וזה בדיוק היתרון של המלון הזה: 23 חדרים, אפס רעש, וכ-250 מטר משוק הרחוב Cler. ארוחת הבוקר היא בופה בתוספת תשלום ומוגשת בין שבע לעשר וחצי, ואולם עם כל הבולנז’רי ובתי הקפה שיש ברחוב הסמוך אני נוטה לוותר עליה. תחנת לה טור מובור (La Tour-Maubourg) במרחק של כשבע דקות הליכה, ומגדל אייפל כרבע שעה. שימו לב שהחדרים קטנים מעט מהרגיל, ולכן אני ממליץ לשדרג לחדר גדול יותר אם אתם באים לשבוע.

בשדרת טורוויל (Avenue de Tourville), במרחק של כשתי דקות הליכה משוק הרחוב Cler ומהאינווליד. 37 חדרים, ועל הקירות תלויים תצלומים של חמישה צלמים בני זמננו, ביניהם קורטני רוי (Kourtney Roy) ולורה סטיבנס (Laura Stevens). בלובי יש ספריית עץ וספות נוחות, ובופה ארוחת הבוקר פתוח משש וחצי בבוקר ועד אחת עשרה, טווח נדיר בפריז (מעולה גם למי שקם עם השמש וגם לבליינים בינינו שאוהבים לקום מאוחר). שימו לב שאין כאן חדר כושר, אין חניה ואין שירות כביסה, אז זה מלון לישון בו ולצאת.

בניין אוסמאני ברחוב ואנו (Rue Vaneau) עם 39 חדרים, ובחלקם נשמרו אחים מקוריים משיש וויטראז’ים בסגנון אר נובו. ארוחת הבוקר בנויה ברובה על מוצרים אורגניים, ואחר הצהריים מגישים בלובי תה, קפה ומאפים ללא תשלום נוסף. תחנת Vaneau של קו 10 נמצאת כחמישים מטר מהדלת, וכלבו לה בון מרשה (Le Bon Marché) בערך מאה מטר משם. אולם שימו לב שחדר ארוחת הבוקר קטן ומתמלא מהר, ושהמיזוג בקומות הנמוכות עלול להתקשות בגל חום, לכן אני ממליץ לבקש קומה גבוהה.

ברחוב אמלי (Rue Amélie), רחוב צדדי ושקט בין האינווליד לבין מגדל אייפל. 81 חדרים, ומתוכם כ-60 פונים לגן הפנימי, שהוא הנכס האמיתי כאן: בקיץ מגישים בו את ארוחת הבוקר בין שבע לעשר, ואפשר לשבת בו בערב עם כוס יין. חלק מהחדרים מקבלים מרפסת פרטית, ויש גם חניה מקורה בתשלום, דבר נדיר בפריז. שימו לב שהחדרים עצמם בסיסיים למדי ולא גדולים, ולכן מומלץ בחום לשלם על חדר פרמייר ולא להתפשר על סטנדרט.

מלון קטנטן של 16 חדרים בלבד, שני כוכבים, במרחק של כחמש דקות הליכה מגשר אלכסנדר השלישי (Pont Alexandre III). כל חדר עוצב אחרת, ועל הקירות בכל המלון, כולל בחדר ארוחת הבוקר, תלויים ציורים וקטעי שירה. ארוחת הבוקר בנויה על מוצרים אורגניים ומקומיים, ותחנת לה טור מובור (La Tour-Maubourg) כ-250 מטר משם. שימו לב שאין כאן מיזוג אלא מאווררים, שהחדרים קטנים (החדר הזוגי הוא כ-14 מטר) ושאין גישה לכיסא גלגלים. אולם אם אתם מחפשים מקום זול ומקסים ברובע היקר הזה, זו אחת האפשרויות הטובות שיש.