“הריקוד האחרון” – סרטה של דלפין להריסי

גילוי נאות לפני שנתחיל:

מתוך אהבתי לצרפת אני משקיע רבות באתר ובשיפור מתמיד של התוכן וחווית השימוש בו, כדי שתהנו ממנו. אשמח אם כשאתם מזמינים מלון, כרטיסים לאטרקציות ורכבות או שוכרים רכב, תעשו זאת דרך אתרי ההזמנות המומלצים (כאן בקישור). אציין שאני מקבל עמלה קטנה על כל קנייה כזאת, וכך בכל פעם שאתם קונים דרכי אתם גם נהנים ממוצר איכותי מאתר אמין, וגם מאפשרים לי להוסיף ולהשקיע באתר להנאתכם.

זמן קריאה משוער: 5 דקות

ז’רמיין, פנסיונר המכונס בעצמו, מתאלמן באופן פתאומי בגיל 75. עוד לפני שהוא מצליח להפנים את משמעות העניין, בני משפחתו מציפים אותו בטלפונים, ביקורים, ארוחות ופעילויות שונות ומשונות.

סרט הריקוד האחרון

כוונותיהם ללא ספק טובות, הם רק רוצים להחזיר את חייו לשגרה ולדאוג שיהיה לו סדר יום קבוע. אך למרות אותם רעשי רקע, ז’רמיין לא מפסיק לחשוב על אשתו האהובה ועל ההבטחה שהבטיח לה בטרם מותה. בצעד מפתיע שישנה את עולמו, הוא מוצא עצמו כחלק מרכזי ממופע של להקת מחול מודרני. כך הוא ילמד את עצמו ואת קרוביו (ואותנו) שאף פעם לא מאוחר להתחיל לעוף על החיים.

אורך הסרט: 84 דקות // שפה: צרפתית, תרגום לעברית ולאנגלית. הסרט יוקרן החל מה-16 במרץ 2023 בסינמטק ובבתי קולנוע ברחבי הארץ.

זוכה פרס חביב הקהל, פסטיבל לוקרנו 2022.

תסריט ובימוי: דלפין להריסי 
צילום: הישאם עלווי 
עריכה: ניקולא רמפל 
מוסיקה מקורית: ניקולא רבאוס 
הפקה: בוקס פרודקשין נייק פרודקשן ועוד 

שחקנים 

ז’רמן: פרנסואה ברליאן 
סמיר: קייסי מוטט- קליין 
לה ריבוט בתפקיד עצמה 
מתייה: ז’אן בנואה אייה 
מרג’ן: דבורה לוקומואנה 

הכוריאוגרפית והאמנית לה ריבוט 

רקדנית כוריאוגרפית ואמנית מוצאה מספרד, עבודתה זכתה להכרה בימים בהם ספרד הפכה לדמוקרטיה שוב ב1980. יצירתה מושפעת מן המחול המודרני ומציבה אתגרים יצירתיים. עבודתה מוצגת על הבמות וגם במוזיאונים כשהיא יוצרת שפה ששואלת את הדימויים שלה מעולם המחול, התיאטרון והאמנות הפלסטית ועבודות וידאו. היא יצרה יצירות סולו, יצירות קבוצתיות וגם  מיצבים ויצרה בדיסציפלינות שונות כדי לחקור את התנועה והגוף.

000 3

ראיון עם הבמאית 

ש: מה הביא אותך ליצור את הסרט הזה?

ת: רציתי לעשות קומדיה כבר זמן רב. תמיד חשבתי שקומדיות הן הז’אנר הקשה ביותר לכתיבה ובמיוחד קומדיה ריאליסטית בה ההומור לא מגיע מן הדיאלוג. אלא מן המצבים. החיים מלאים במצבים אבסורדיים שנותנים לנו חומר מצוין ומעורר השראה וגם במצבים טרגיים יש תמיד מקום לצחוק. לאחר שיצא סרטי הקודם פגשתי אנשים שאמרו לי שראו אותו ובכו והם חוששים ללכת לראות דברים שיגרמו להם צער. בני המשפחה שלי אמרו לי “למה שלא תעשי קומדיה, זה יגרום ליותר אנשים לבוא לקולנוע”. באמצע הקורונה, כשכולנו ראינו מה זה עשה לקולנוע, אמרתי לעצמי למה לא להקשיב לאמי ולאחותי. לדעתי דמעות וצחוק מביעים רגש שיש לו את אותה עוצמה. ולמרות שהסגנון שונה זה מתכתב מאד עם סרטי הקודמים. מראשית דרכי התשוקה שלי לעשות סרטים נבעה מן הרצון להביע רגשות, לגלות את היכולת לרגש את הקהל כיון שרגשות גורמים לנו לתגובה, הם מניעים אותנו, ואפילו דוחפים אותנו לבצע שינויים בתפיסת העולם האידאולוגית שלנו. וזו הסיבה מדוע אני עושה סרטים.

ש: מה גרם לך ליצור סרט סביב גבר בן מעל ל70 כשאת עוסקת בדרך כלל בעולם של צעירים?

ת: כמו בגיל ההתבגרות שאנו עוברים שינויים כך גם בזקנה אתה עובר שינויים בלתי הפיכים. כשאתה מתבגר אתה עוזב את עולם הילדות שלך כשאתה מזדקן אתה פשוט מזדקן. והגוף שלנו וגם המחשבות מתחילות להתבלבל. אין לנו הרבה ברירות אלא לקבל את זה כמו שאנחנו חייבים לקבל את השינויים בגוף שלנו בגיל ההתבגרות. מבלי יכולת לשנות דבר. אני באופן אישי חוששת להזדקן אז איך יכולתי שלא לטפל בנושא שכזה?

איך אפשר ליצור דמויות שיהיו אמינות ומשעשעות, חשבתי הרבה על הורי שמן הסתם מזדקנים, חשבתי לעצמי האם גם אני כזה  כאב ראש כמו מתייה בסרט שמתייחס לאבא שלו כמו אל ילד. ואז הבנתי שכתבתי את “הריקוד האחרון” לכבודו של סבא שלי אדם שבגיל 97 הוא מלא חיים ועם המון תשוקות, הוא ללא ספק היה אחד ממקורות ההשראה שלי. 

ש: לזמן יש תפקיד חשוב בנרטיב של הסרט?

ת: המחשבה עליו גרמה לי לשמור על הקצב כמי שבאה מן התיאטרון התעסקה מאד באירועים המתרחשים בזמן מוגבל. גם סרטי הקודמים תחומים בזמן מסוים. רציתי ליצור סרט שגורם לך לחשוב על הזמן שעובר. לתאר את תקופת האבל בה מצליח גיבור הסרט להתגבר על הכאב שלו עם הרבה חיוך, ואלה החיים לא?

ש: ולמה מחול מודרני?

ת: כי אני אוהבת את זה לפני שהתחלתי ליצור סרטים הייתי מעצבת במה למחול מודרני. צילמתי הרבה רקדנים ואת הגוף שלהם בתנועה. 

 יש ציטוט בסרט רטטוי: “כל אחד יכול לבשל”, ואני מאמינה שכל אחד יכול לרקוד. אמנות המחול היא אמנות מאד פנימית, אמנות שבו היחיד מתמודד מול עצמו. זו מטאפורה מאד יפה לחיים. והוא מייצר מרחב למפגש עם אחרים דבר שהוא די נדיר היום. אתה רק צריך לשחרר ולתת לעצמך ליהנות. זה מאפשר לגיבור להקל את האבל שלו לקבל את הצער ואת הריקנות שנוצרה. לתת לרגשות לפרוח ואז לראות מה יקרה. בנוסף לכך יש הרבה דרכים להתייחס למחול מודרני ויש כוריאוגרפיות שיכולות להיות מאד משעשעות. ומצד שני לעיתים מעט משעממות. לה ריבוט הכוריאוגרפית ואני ניסינו להשתעשע עם הרעיון הזה. הגישה שלה מערבבת הרבה אירוניה והרבה סאב טקסט. היצירות שלה מאד מרשימות ולעבוד איתה היה תענוג גדול. 

000 4

ש: איך היה לעבוד עם יוצרת ובמאית שמשחקת את עצמה?

ת: הכרתי את העבודות שלה אבל לא ידעתי אם היא תוכל לשחק כיון שמשחק בקולנוע שונה ממשחק על במה. הסתבר שהיא שחקנית מצוינת היא התגלתה כאדם נדיב ולא רק שהיא יצרה כוריאוגרפיה שמתאימה לסרט אלא גם המציאה את עצמה מחדש כדי להתאים את הדמות שלה לסרט. אין לה ידע על יצירת סרט ולכן חיפשנו דרך שבה היא תוכל לעבוד עם הרקדנים וזה ישתלב נכון בסרט. העבודה הזו היתה התגלות עבורה. 

ש: הסרט מחבר בין עולם הקולנוע לבין עולם המחול, איך היתה העבודה עם השחקנים והרקדנים, איך הם הזינו אחד את השני?

ת: ידעתי שזה פרויקט שאפתני ושיהיו קשיים לחבר בין שני העולמות. המפגש בין הרקדנים לשחקנים היה אחד הדברים המתגמלים ביותר בפרויקט הזה. היתה הקבוצה “שלי” והקבוצה של  “לה ריבוט” ולא תמיד היה קל לחבר ביניהן כי כל אחת עבדה בכיון אחר. האחת היתה צריכה להתרגל למגבלות של הבמה והמחול והשנייה היתה צריכה להתרגל לתהליך האיטי לפרקים של עשיית סרט. לשמחתי הצלחנו לגשר, השחקנים השתתפו בשמחה בכל ההכנות והחזרות המקדימות לצילומים ולעבודה עם לה ריבוט כך שהם יכלו ללמוד לרקוד ולנוע ולהביע את עצמם בתנועה, בעוד שהרקדנים הסכימו להיות ניצבים ברגעים דרמטיים שצילמנו.

על הבמאית דלפין להריסי

לאחר שקיבלה תואר באומנויות באוניברסיטת פריז ועבודה בתיאטרון כשחקנית ובמאית החלה לעסוק בהדרכת שחקנים לקולנוע וטלוויזיה. החליטה לעבור לעשיית סרטים  סרטה הראשון באורך בינוני הוצג בפסטיבל לוקרנו. ייצרה מספר סרטים דוקומנטריים ושני סרטים עלילתיים וב2023 תוקרן בטלוויזיה השוויצרית סדרה חדשה שיצרה. 

פרנסואה ברלאין 

יליד 1952 גילה את עולם המשחק כשלקח קורס במשחק במסגרת לימודי מנהל עסקים. עם סיום לימודיו החל ללמוד משחק והצטרף לתיאטרון בו עבד במשך מספר שנים. בקולנוע התגלה לקהל בסרטו של בנואה ז’קו הרקיע השביעי, הופיע בסרטים שבוימו בין היתר על יד ברטרן בלייה, אן פונטיין, גיום קנה, גי’ל ללוש ועוד הופיע במעל ל 40 מחזות ובמעל ל 135 סרטים. זכה בסזאר והיה מועמד פעמיים וכן היה מועמד לפרס המולייר. 

קייסי מוטט קליין 

החל את דרכו כילד הופיע בתפקיד סרג’ גינזבורג הילד, בסרט על חייו של היוצר. ב 2012 היה מועמד לסזאר לשחקן המבטיח על תפקיד בסרטה של אורסולה מאייר שגילתה אותו, וגם לפרס הקולנוע השוויצרי. ומאז הופיע בכמה סרטים שבוימו על יד במאים בולטים כמו אנדרה טשינה, פטריס לקונט וגם בסרטה זוכה הפרסים של אודרי דייואן, האירוע. 

מוזמנים ליצור איתי קשר

ארגז הכלים של הפרנקופיל
כל אתרי ההזמנות הכי אמינים ומומלצים במקום אחד. ככה תוכלו להשוות מחירים בקלות, לחסוך כסף ולדעת שקניתם באתר איכותי וידידותי למשתמש.
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!