סצנת השוקולדים בארץ עשתה קפיצת מדרגה מטורפת בעשור או שניים האחרונים. ממדינה של שוקולד אחד או שנים (שוקולד פרה חסר הטעם או הרוזמרי שהיה קצת יותר טוב) הפכנו לאומה של שוקולטיירים. יותר ויותר אנשים נסעו לפריז וחזרו מאוהבים אחרי ביקור בפטסירי או שוקולטרי רנדומלי.
חלק קטן מאותם אנשים החליט ללמוד את אומנות השוקולד שם בצרפת, חזר אלינו והחל לרקוח סוגים שונים של שוקולדים שלא נראו כאן. אלי טראב לא עשה את כל זה ואף על פי כן הוא הפך לשקולטייה האהוב עלי בישראל. בכתבה הזאת ננסה להבין מדוע.
כיצד אלי טראב הפך לשוקולטייה?
כמו כל מוצר מעולה, גם עסק השוקולד של אלי מכיל בתוכו תשוקה ואהבה למקצוע. הכל התחיל בניסיון של אלי לשחזר ממתק טופי עטוף בשוקולד של גלידת בן אנד ג’ריז. הניסיון הוביל ללימוד מעמיק של אומנות עשיית השוקולדים ולרקיחת עוד ועוד סוגים של טעמים.
בגיל 24 החליט אלי לפתוח את חנות השוקולדים שלו באבן גבירול ומאז הוא שם. עם השנים, בעקבות תהליך תמידי של ניסוי וטעייה, הלך מבחר השוקולדים של אלי טראב והשתכלל וכיום הוא עומד על כמה עשרות סוגים של פרלינים ומוצרי שוקולד אחרים דוגמת דפי שוקולד, אינגליש טופי ועוד.
כיצד גיליתי את השוקולד המעולה של אלי טראב?
אני גיליתי את חנות השוקולד של אלי לגמרי במקרה, כאשר טיילתי באבן גבירול. אני זוכר את הביס הראשון מאחד הפרלינים שלו, אשר הזניק אותי לכמה שניות לפריז וחזרה. הפרלינים הללו לא היו דומים כלל לשום דבר אחר שטעמתי עד כה בארץ. הם היו כמה וכמה ליגות מעל כל דבר שאכלתי כאן עד אז.
מי שמתעניין ביצור שוקולד יודע שבגדול ישנן שתי אסכולות מרכזיות בתחום. האסכולה הראשונה שרואה בשוקולד בסך הכל ממתק לילדים (וגם למבוגרים) – זוהי האסכולה הבלגית המתאפיינת לרוב בשוקולדים מתוקים מאוד. לעומתה האסכולה הצרפתית רואה בשוקולד משהו טוטאלי אותו לא ניתן להגביל אך ורק לתחום הקינוחים. השוקולדים הנעשים על פי האסכולה הזאת יהיו לרוב מתוקים פחות ובעלי קשת טעמים רחבה (לדוגמא שוקולד עם צ’ילי)
השוקולד של אלי הוא ללא ספק חלק מהאסכולה הצרפתית וניתן למצוא אצלו, לצד קלאסיקות כגון פרלינה אגוזים, גם יצירות נועזות יותר כגון פרלין ממולא במוס מרציפן פסיפלורה וויסקי ווניל נוזלי. מכיוון שלא משנה אילו טעמים בחרתי אני מעולם לא התאכזבתי, הפך השוקולד של “קרדינל” (כך נקראת חנותו של אלי) ל”שוקולד למשימות מיוחדות”. הכוונה היא לשוקולד אותו אני נותן אך ורק לחברים קרובים במיוחד ובאירועים מיוחדים.
אז אם נוחתת עליכם הפרנקופיליה וכרטיס טיסה לפריז אין, כנסו ל”קרדינל” ופנקו את עצמכם במספר פרלינים. אני מבטיח לכם שלכל הפחות, בלוטות הטעם שלכם ירגישו מיד שהם בעיר האורות.
קרדינל, אבן גבירול 60 ת”א.
