מלונות מומלצים ברובע ה-18 בפריז (מונמארטר)

הבניין משנת 1890 צמוד למולן רוז’, ובמהלך השיפוץ התגלו בו מעברים סודיים שהובילו פעם אל מאחורי הקלעים של הקברט. קירות האבן המקוריים נשארו חשופים בעיצוב, יש מיזוג, בידוד אקוסטי, מעלית וקבלה מסביב לשעון, ובסך הכול תשעה עשר חדרים בלבד, כל אחד שונה מהשני. חדרי הקומה החמישית משקיפים על גגות פריז, וכמאה מטר משם יושב קפה דה דה מולן (Café des Deux Moulins) מהסרט אמלי. שימו לב שהחדרים קטנים, ושהצד הפונה לרחוב לפיק (Rue Lepic) ולשדרת קלישי (Boulevard de Clichy) ער עד שעה מאוחרת. אני ממליץ לבקש חדר הפונה לחצר הפנימית, מכיוון ששם באמת שקט.

שלוש מאות וחמישה חדרים על תשע קומות ברחוב קולנקור (Rue Caulaincourt), ממש בשולי בית הקברות של מונמארטר. על הגג יש טרסה גדולה עם גינת ירק ומגרש פטאנק, למטה בר בשם SpeakArt וחדר כושר, ארוחת הבוקר היא בופה, וחדרי ה-Privilege משקיפים על הסאקרה קר (Sacré-Cœur) ועל מגדל אייפל. תחנת פלאס דה קליש (Place de Clichy) נמצאת כ-240 מטר משם, עם קווים 2 ו-13, כך שאפשר להגיע לשער הניצחון בלי להחליף קו. אולם זה מלון רשת גדול ולא בוטיק שכונתי. אני ממליץ לשלם את התוספת על חדר Privilege, מכיוון שאחרת אתם עלולים לקבל חדר פנימי וחשוך.

עשרים ושישה חדרים ברחוב קונסטנס (Rue Constance), סמטה שקטה במרחק של כשלוש דקות הליכה מהמולן רוז’. ארוחת הבוקר מוגשת במרתף מקומרות אבן, בופה מתוק ומלוח, בין שבע לעשר בימי חול ובין שמונה לאחת עשרה בסופי שבוע, וילדים עד גיל 12 אוכלים בחינם. בקיץ אפשר לצאת איתה לפטיו, ובלובי יש פינת יין להגשה בכוס. החדרים נעים בין 14 מטר (הקלאסיים, קטנים גם לפי מידות פריזאיות) ל-38 מטר בסוויטות. אני ממליץ למשפחות לקחת את החדרים המקושרים לארבעה, מכיוון שהם היחידים כאן שבאמת נותנים מרחב.

נבנה ב-1911 בידי אדמון אירן (Edmond Hurand), שכבר החזיק אז באליזה מונמארטר, ומאז הוא המלון של הגבעה: תשעים ושניים חדרים בסגנון אר דקו בפינת רחוב ז’וזף דה מייסטר (Rue Joseph de Maistre). על הגג יושבת מסעדה עם נוף למגדל אייפל, ולמטה ספא Nuxe עם סאונה וחמאם, חדר כושר ושיעורי יוגה. בימי ראשון מגישים כאן בראנץ’ בופה בשני מועדי הגשה, בשישים ושניים יורו לאדם. יקר מאוד, ואת הגג כדאי להזמין מראש גם כאורחי המלון, אולם לאורחים יש עדיפות. אני ממליץ לבקש חדר עם מרפסת, מכיוון שזה ההבדל האמיתי כאן.

מלון שני כוכבים עם שישים וחמישה חדרים ברחוב מרקאדה (Rue Marcadet), בצד הצפוני והמגורי של הגבעה. יש מעלית, קבלה מסביב לשעון וארוחת בוקר בופה קונטיננטלית, וזה בערך כל מה שיש: אין בר ואין לובי לשבת בו. מצד שני תחנת למארק קולנקור (Lamarck-Caulaincourt) על קו 12 נמצאת קרוב, ומשם מגיעים למדלן ולקונקורד בלי להחליף קו, וכיכר דלידה (Place Dalida) במרחק של כארבע מאות מטר. אני ממליץ עליו למי שמתכנן להיות בחוץ כל היום ומחפש בעיקר מיטה נקייה במיקום טוב ובמחיר שפוי.

ארבעים ושלושה חדרים ברחוב למארק (Rue Lamarck), בחלק השקט של הגבעה וארבע דקות הליכה מתחנת למארק קולנקור. ארוחת הבוקר היא בופה מתוק ומלוח בין שבע לעשר וחצי, עולה 13.5 יורו וחינם לילדים עד גיל 12, והבגט בה מגיע ממאפייה עטורת פרסים. הקבלה פתוחה מסביב לשעון ואפשר להשאיר מזוודות. חדרי ה-Comfort פונים לחצר ולכן שקטים יותר, וחדרי ה-Superior פונים לרחוב ומוארים יותר. שימו לב שהמלון פשוט ולא מפואר, ושהעלייה מכאן לסאקרה קר לוקחת כרבע שעה. אני ממליץ לבקש חדר Comfort אם אתם ישנים קל.

שלושים חדרים ברחוב אריסטיד ברואן (Rue Aristide Bruant), שלוש דקות הליכה מתחנת בלאנש (Blanche) על קו 2 ומתחנת אבס (Abbesses) על קו 12, כלומר שתי דרכים לצאת מכאן בלי להחליף קו. יש מעלית, קבלה מסביב לשעון וארוחת בוקר בופה, והחלונות כפולים כך שהרעש מבחוץ כמעט לא נכנס. רחוב אבס על המאפיות והביסטרואים שלו נמצא ממש מעבר לפינה. העיצוב פונקציונלי ולא מפתיע, וכמה מהחדרים הפונים לחצר יושבים מעט מתחת לגובה הרחוב ולכן מקבלים פחות אור. אני ממליץ לבקש כבר בהזמנה חדר בקומה גבוהה.

חמישים ושישה חדרים ברחוב רביניאן (Rue Ravignan), על כיכר אמיל גודו (Place Émile Goudeau) עם עצי הערמון, הספסלים ומזרקת ואלאס, ממש מול הבאטו לבואר (Bateau-Lavoir) שבו עבד פיקאסו. חדרי ה-Superior ממוזגים ומשקיפים על הסאקרה קר, והסוויטה בקומה החמישית מקבלת נוף פנורמי. הקבלה מאוישת מסביב לשעון, תחנת אבס נמצאת כמאתיים מטר משם עם קו 12, ופיגאל (Pigalle) כחמש מאות מטר. שימו לב שהחדרים הרגילים הם 13 מטר ולא בכולם יש מיזוג. אני ממליץ להוסיף ולקחת Superior, מכיוון שכאן הנוף הוא בעצם המוצר.