הרובע 1 | הרובע ה 2 | הרובע ה-3 | הרובע ה-4 | הרובע ה-5 | הרובע ה-6 | הרובע ה-7 | הרובע ה-8 | הרובע ה-9 | הרובע ה-10 | הרובע ה-11 | הרובע ה-12 | הרובע ה-13 | הרובע ה-14 | הרובע ה-15 | הרובע ה-16 | הרובע ה-17 | הרובע ה-18 | הרובע ה-19 | הרובע ה-20
ב- 1954 נשלחה שחקנית צעירה, בלרינה בעברה שגדלה בהולנד תחת הכיבוש הנאצי והיגרה עם אמה לאנגליה, לסטודיו הפריזאי של מעצב צעיר ומבטיח כדי לעצב שמלה
בלוג שעושה כבוד למדינה שממנה יצאו מעצבי האופנה הגדולים בעולם שבראשם גבריאל (קוקו) שאנל שהייתה אולי אף מבלי שהתכוונה הרבה יותר ממעצבת אלא פמיניסטית ייחודית
קרל לגרפלד, אייקון תרבות מהחשובים בתקופתנו, מעצב אופנה, מעצב פנים, מעצב מכוניות, בקבוקים, שעונים, עטים, מריונטות, בובות ומה לא, צייר, צלם, פסל, נגן, בשם, פרסומאי,
במשך קרוב למאתיים שנה, פאות מפודרות היו לא רק צו האופנה אלה חובה על ראשו של כל מי שכיבד את עצמו. הפאה האופנתית לא הייתה
“Chère petite mignonne” (חמודונת קטנה יקרה) כך פתחה סוניה את מכתביה. כל דבר דואר שהגיע, תחילה לבית הורי ומאוחר יותר לדירה השכורה שחלקתי עם דלית,
פאריז מסמלת בעיני רבים את בירת האופנה והשיק העולמי. ומי שחושב שהאופנה הצרפתית נולדה עם השמלה השחורה הקטנה בסטודיו של קוקו שאנל, כנראה לא שמע
כשאיב סן לורן (Yves Saint Laurent) הגיע בגיל 17 לפריז מהעיר אורן (Oran) שבאלג’יריה, הוא כבש את עולם האופנה בסערה. בתוך זמן קצר מצא את
אין ספק שמעצבת האופנה קוקו שאנל (1883-1971) שינתה לחלוטין את אופנת הנשים הצרפתית והיא אחראית יותר מכולם על הלבוש הנשי המודרני אותו אנו מכירים. היא
בעבר פרסמתי פוסט על האישה שלקחה את בתוליו של לואי ה-14 (למרבה שמחתה של אימו). ללואי ה-14 היה אח צעיר בשם פיליפ, אשר קיבל מאוחר
לפני מספר חודשים פרסמתי פוסט העוסק בפרטי לבוש מגוחכים כגון הפאה והעניבה. אולם בפוסט הזה היה חסר פריט טיפשי אחד על מנת להפכו לשלם והיום
האופנה העילית הצרפתית, המוכתבת על ידי מעצבי בגדים מפורסמים, קיימת אך ורק מאמצע המאה ה – 19. מי שקבע את האופנה עד אז היו לרוב
פוסטים העוסקים באופנה צרפתית מתקופת הרנסאנס ועד ימינו.
רוצה לעזור לי המשיך לפתח את האתר ולספק תוכן איכותי ובחינם?
ואם לא יוצא לך לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לך לעזור אשמח אם תשתפ/י את הכתבה כדי שגם החברים שלך יהנו.
המון תודה מראש.
האתר פרנקופילים אנונימיים נוצר בשנת 2013. האתר כולל בין השאר מספר הפניות לתוכניות שותפים ותוכן שיווקי שנבחר בקפידה. כל זכויות הקניין הרוחני בתכנים המופיעים באתר, לרבות לוגו, שם האתר, עיצוב האתר, תמונות, קבצים גרפיים, טקסט ו/או כל חומר אחר, שייכות לי (צבי חזנוב) או לצד שלישי שהתיר לי לעשות בהם שימוש.
