בצפון חצי האי קָאפּ פֶרָה (Cap-Ferrat) בין מונאקו לניס, על גבעה מעל לים התיכון ,שוכנת וילה ורודה עם רעפים אדומים, מוקפת בגנים מרהיבים ונודעת בשם “וילה איל-דה-פראנס”. כשלושים אדריכלים עמלו בין השנים 1905-1912 על בניית המבנה האלגנטי, עבור הברונית שרלוט ביאטריס אפרוסי למשפחת רוטשילד הידועה, שהייתה נשואה למוריס אפרוסי בן למשפחת בנקאים רוסים.
התוצאה הייתה מרשימה. המבנה בסגנון היווני היה מוקף שבעה גנים שונים, פסלים מרהיבים וצמחייה אקזוטית, ובו עיצבה הברונית, חובבת האמנות, את סביבת ילדותה המאושרת, ומילאה את חלליו בציורים ופרטי אמנות יקרים. הברונית שהחזיקה בבתים נוספים במונקו, דוויל ופריז, הלכה לעולמה בשנת 1934 והבית והגנים, לרבות שלל חפצי האמנות, נתרמו לאקדמיה הצרפתית ומשמשים כיום מוזאון פתוח לקהל הרחב.
וילה אפרוסי – סיפורים רבים לה
בין שלל הסיפורים אותם תוכלו לשמוע במוזאון על הברונית הגחמנית ובעלה ישנו הסיפור על החתונה המפוארת שערכה ביאטריס לדיאן. אלא שלא מדובר היה בבִּתָה שכן ביאטריס חשוכת ילדים הייתה, והארוע המדובר תוכנן למעשה לכלבתה האהובה.
בינואר 1897, דיווחו מספר עיתונים כי דיאן כלבת הפודל האהובה של ביאטריס, נישאה למג’ור הקטן הפודל יפה התואר שהיה שייך לאביה. במאמר שכתב הוושינגטון די סי מורנינג טיימס נאמר בזו הלשון:
לעשירים ישנו תחביב חדש – נישואי כלבים. ויוצרת האופנה החדשה היא לא אחרת מאשר גברת אפרוסי, בתו של הברון אלפונס דה רוטשילד ורעייתו של מוריס אפרוסי. ידוע זה מכבר כי גברת אפרוסי חובבת כלבים הינה, תכונה שקיבלה מאמה , ועכשיו מצאה לעצמה הגבירה שעשוע חדש בדבר חתונת כלבים, שערכה בביתה בשדרת יער בולון שבפריז.” המאמר הוסיף כי “הכלה הופיעה לבושה בשמלת סאטן לבנה מעוטרת בתחרה, ובצעיף מעוטר בפרחי תפוז, ואילו החתן הנועז היה לבוש בחליפת ערב מושלמת, מעיל עם גומחה לזנב, ווסט, נעלי עור מיוחדות וכפפות. ומדש מעילו השתלשל סחלב מעודן…..
העיתון התעקש כי ביאטריס דאגה לשלוח מבעוד מועד הזמנות חרוטות ומעוטרות למאות חברותיה, בהן ביקשה כי יביאו את חיות המחמד שלהן מקושטות בשמלות ערב. ואף מגוחך מזה, מי שניהל את טכס החתונה היה לא אחר מאשר בולדוג. עם פרסומה של הידיעה, מוריס אפרוסי (שנוכחותו בחתונה לא צויינה בכתבה), הכחיש מכל וכל את עצם קיומה של החתונה, ואף דרש מן העיתונים המפרסמים לחזור בהם מדבריהם ולפרסם התנצלות.
מספר עיתונים אמנם נענו לדרישה, אך לא חלף זמן רב, והנה החלו צצות ידיעות בדבר הזמנה לדו קרב ששלח אפרוסי לפול קסניאק – מחברו של הסיפור. אפרוסי וקסניאק התכחשו כמובן לשמועה, והעיתונים נאלצו פעם נוספת לחזור מדבריהם.
לא היה זה סוד שביאטריס התייחסה לחיות המחמד שלה כאילו היו ילדיה, ולדברי גנן האחוזה אף ניהלה עימם שיחות נפש. אלא שעד עצם היום הזה, איש אינו יודע אם נערכה החתונה, או שכל הסיפור נרקח ע”י עיתונאי שחמד לצון, או שמא נתן רק פרשנות למה שראה בחייהם קלי הדעת של בעלי ההון.
בין אם התרחש המאורע ובין אם לאו, נראה כי מוריס אפרוסי, הבנקאי רב העוצמה, קץ בגחמותיה של אשתו, ולא היה מעוניין שששגיונותיה המוזרים יחשפו לכל רואה. די היה לו בכך, שהוא נאלץ לחלוק את ביתו עם שני קופיה האהובים ונמיית המחמד שלה.
את מר אפרוסי כבר לא נוכל לשאול מה באמת קרה, והוא אינו בחיים כדי להזים את הסיפורים ואת אותה שמועה נוספת, המתעקשת כי הוא למעשה אביו של ג’וזף סטאלין. אולם את הכסאות המיניאטוריים בהן נהגו לישון כלבתה ונמיית המחמד שלה, תוכלו לראות בחדר השינה של בני הזוג המוצג לראווה בוילה המשמשת בימים אלה מוזאון.
עמירם צברי הוא מדריך טיולים המתמחה באירופה הקלאסית ובעל האתר לטייל בין סיפורים החושף סיפורים מרתקים על פינות קסומות ונסתרות.
מחפשים מה עוד לעשות בניס?
אתם מוזמנים להיכנס לכתבה ניס – החופשה האולטימטיבית.
