מר שטיין און ליין סרטו החדש של הקומיקאי הותיק פייר רישאר

פייר הוא פנסיונר אלמן שלא יצא מביתו כבר שנתיים. הוא מגלה את חדוות האינטרנט הודות לאלכס, גבר צעיר שביתו שכרה על מנת שילמד אותו את יסודות השימוש במחשב. באתר היכרויות, אישה צעירה ומקסימה בשם פלורה 63, נשבית בקסמי הרומנטיקה של פייר ומציעה לו להפגש. פייר המאוהב מסכים, אך בפרופיל שלו הוא שם תמונה של אלכס ולא שלו. כעת עליו לשכנע את אלכס לפגוש את פלורה במקומו…

הסרט מגיע לארץ ב 21 בספטמבר 2017.

ראיון עם במאי הסרט סטפן רובלן

ש: למרות שהנעורים שולטים בכל דבר בסרט בחרת דווקא בפנסיונר לגיבור סרטך השלישי.

ת: אני חש קרבה גדולה אל המבוגרים. אני אוהב לדמיין את הסיפור שלהם. כשמישהו מגיע לגיל זקנה הכל נהיה יותר מורכב. אנחנו עוברים לשלבים חדשים בחיינו, מוצאים פתרונות ובאופן כללי מנהלים מלחמות חדשות. עבורי ההגדרה המדויקת של גיבור הוא מישהו שנלחם ומקבל מספר מסוים של שינויים בחיים שלו. היתה לי הנאה גדולה לכתוב את התסריט של “בואו נגור ביחד”. המספר על חבורה של מבוגרים שלמרות הפציעות שלהם והמחלות שלהם מחליטים לחיות ביחד בעצמם, חולקים ביחד בית במקום לעבור לדיור מוגן. כתיבת התסריט והדיאלוג, הצילומים, וקידום הסרט הסבו לי הנאה רבה ושמחתי שהסרט מצא לו קהל רב. “מר שטיין און ליין” הוא הדרך שלי לטפל באותם נושאים, אך גם להרחיב ולפתח דיון על מפגשים בין-דוריים. לפייר ניתנת ההזדמנות לחוות את שני העולמות, בהיותו איש מבוגר וכשהוא מאמץ לעצמו דמות של בחור צעיר שיכול להיות נכדו. ברמה האישית, אולי זה מעלה איזה זיכרון של הילדות שלי. היתה לי הזכות להכיר את כל ארבעת הסבים הגדולים שלי. כשהייתי קטן פגשתי אותם הרבה. הם העניקו לי כל כך הרבה והתפקיד שלהם בחיי נשאר חשוב.

 

ש: על ידי השימוש באינטרנט כדי לבסס את הדואליות הזו הקומדיה שלך ממקמת את עצמה בזמנים המודרניים.

ת: רציתי לספר סיפור בן זמננו שכל הצופים יוכלו להזדהות איתו. האינטרנט הוא סמל של המודרניות. הדור הצעיר שנולד כשזה כבר היה קיים לא מבין כמה הדבר הזה שינה את חיינו. הוא פתח את העולם לאפשרויות חדשות של קשר, נסיעה, היכרות, חלום, אפשר לנו לצור זהות חדשה ואפילו להתאהב, וכל זה מבלי לעזוב את הבית. לא היה לנו כלי כזה שיכול היה לשמש את הדמיון שלנו. יחד עם זאת בהיותו כלי חדש יחסית לכמה אנשים בוגרים לא ניתנה ההזדמנות להשתמש בזה לחיי היום יום שלהם. גבר זקן וגבר צעיר לומדים להכיר אחד את השני באמצעות המחשב נראה לי כמו הזדמנות נהדרת. אז אני פורש את הסיפור שלי. גבר זקן מפתה וירטואלית בחורה צעירה ומתאהב בה מעל לראש. הודות לה הוא מוצא סיבה נוספת לחייו, אבל חייב להמשיך עם השקר שלו כדי לאפשר לסיפור האהבה הזה להתפתח. וכיון שהוא השתמש בצילום של המורה שלו לשימוש באינטרנט כדי להיפגש איתה זה רק מובן מאליו שהוא ישלח אותו לפגוש אותה. “מר שטיין און ליין” הוא סירנו דה ברז’רק של זמננו. פייר הוא סירנו, אלכס כריסטיאן ופלורה היא רוקסן. אבל הדמיון לדמויות של אדמון רוסטאן מסתיים כאן. זאת מכיוון שהסרט הוא קומדיה עם הפי אנד. ש: עם הדברים שאתה גורם להן לעשות ולומר נראה שאתה מאד מחבב את הדמויות שלך. ת: אני מאוד אוהב אותן. על ידי הכתיבה הממושכת של הדמויות הללו נקשרתי אליהן. מצאתי הצדקות ותירוצים בשבילם לפעול בדרך שהם פועלים. בסרט הזה פייר ואלכס שניהם משקרים. אבל למטרה טובה. הם משקרים מאהבה, מפני שהתשוקה שלהם חזקה מהיושרה שלהם. הם נאלצים להחביא את האמת כדי לקבל את מה שהם רוצים. בסרט “בואו נחיה ביחד ” הדמות של קלוד ריש שיקרה כדי לקבל ויאגרה בגלל בעיות אישיות. אולם בבסיסו, כמו פייר ואלכס, הוא היה דמות חביבה. הדמויות שלי הם אולי חרטטנים, אבל לא בחורים רעים.

ש: האם היה קשה לכתוב את הדמות של פייר?

ת: לא כי אני רגיל להיות בחברתם של מבוגרים ואני מרגיש שאני מכיר אותם היטב. דווקא הדמות של אלכס גרמה לקשיים הגדולים יותר, כי הוא בן 25 וזה גיל שאני לא כל כך מכיר. הבן הבכור שלי הוא בן 18, וזה לא אותו דבר. רציתי שפייר ואלכס יהיו בעצם צמד ותהיה ביניהם חלוקה שיוויונית. בתחילה הדמות של פייר משכה את כל תשומת הלב. מציאת האיזון ביניהם לקחה לי הכי הרבה זמן.

 

ש: פייר מגולם על ידי פייר רישאר, אני מניח שזה לא צרוף מקרים.

ת: לא (צוחק), פייר הוא השחקן של הילדות שלי. זה שגרם לי לצחוק ולחלום. כבר הזמנתי אותו להשתתף בסרטי הקודם בו הוא שיחק את בעלה של ג’יין פונדה. אז ביקשתי ממנו לעשות משהו שונה ממה שהוא היה רגיל וממה שהוא בנה את הקריירה שלו, בורלסק. זה הפתיע אותו, אך יחד עם זאת הוא הצליח להתגבר על הספקות שלו ולצור דמות ריאליסטית ולשחק מבלי להשתמש בכל גופו. הוא היה נפלא, אז רציתי לכתוב עבורו תפקיד חדש, תפקיד קומי אבל לא רק, והדמות שעלתה במוחי היא של פייר. ש: כשאתה כותב עבור שחקן מסוים האם אתה חושב על הג’סטות שלו ועל הדרך בה הוא יאמר את הטקסט. ת: במקרה הזה חשבתי יותר על הבנאדם פייר רישאר מאשר על השחקן. עכשיו שאני מכיר אותו טוב יותר אני יודע מה הוא ירצה ומה הוא לא ירצה לומר או לעשות. האדם והשחקן לא ניתנים להפרדה. כמו בחיים האמיתיים פייר הוא צ’ארמר. בסרט הזה הפכתי אותו למניפולטור גדול. עבור מישהו שלעיתים קרובות משחק את הקורבן זה שינוי מסוים. אבל בסרט הקודם שלנו גרמתי לדמות שלו להסתיר את האלצהיימר שלו כדי לבלבל את כולם.

 

ש: איך היתה העבודה בפועל עם רישאר?

ת: הוא מקצוען אמיתי. הוא מגיע עם שליטה מלאה בטקסט אז לא מבזבזים זמן. גם אם הוא לפעמים מנסה לכפות איזה גג פיזי שהפך להיות סימן ההיכר שלו הוא מסכים לשנות את זה כשמבקשים ממנו. הוא מקשיב לבמאי, עבור החברים שלו הוא מאד נוח לעבודה. הוא חביב, חברי, נעים, רגיש, נדיב וניתן לסמוך עליו.

 

ש: למה בחרת את יאניס לספר לתפקיד?

ת: לא היה לי קל למצוא את השחקן המתאים לתפקיד. הוא היה צריך לעמוד מול פייר רישאר. יום אחד נתקלתי בסדרה “אל תעשה את זה כך ואל תעשה את זה אחרת”, וגיליתי את יאניס. אהבתי את הדרך שהוא שיחק בוגר צעיר, מעט מגושם וקצת לא בטוח בעצמו, אך בה בעת שקט ועקבי. הבאתי אותו לבדיקה מול פייר והיחסים עבדו מיד זה היה התפקיד הראשון הגדול שלו ואני בטוח שלא האחרון.

 

ש: ומה הביא אותך לבחור בפאני ואלט?

ת: אני אוהב את השחקנית הזו ורציתי לעבוד איתה הרבה זמן. אני אוהב את הטמפרמנט שלה היא יפה, חרוצה, ומאד מקצועית. היא מביאה אנרגיה מאד חיובית. ש: איך היתה האווירה על הסט ? ת: כשיש לך חבורה מאד ידידותית של שחקנים וטכנאים הכל הולך נהדר. לפייר ויאניס יהיה מקום לצור את הדואו שלהם והיה תענוג לראות את הכימיה ביניהם. פייר לא שיחק בזוג מאז שהוא עבד עם דפרדייה. והיה מאד נלהב. מאחר וצילמנו לא רק בפריז אלא גם בבלגיה ובגרמניה. היתה תחושה שאנחנו עושים סרט מסע. זו היתה הנאה גדולה.

ש: האם יש לך דמויות לחיקוי?

ת: לא ממש, ברטראן בלייה הוא זה שגרם לי לרצות לעשות את העבודה הזו. אני אוהב את הטון החופשי ביצירה שלו. כשהתחלתי ללמוד קולנוע הייתי מאוהב בטירוף בקומדיות החברתיות של מייק לי וקן לאוץ’. היום היצירה של יוצרים כמו פאטי אקין או זבייה דולן מרשימה אותי מאד. אבל אני מנסה לעשות את הקולנוע שלי. להאיר בזרקור אנשים שלא רואים אותם בדרך על המסך הגדול. הגיבורים בשני סרטי הקודמים היו מבוגרים, ניסיתי לתאר אותם בהרבה רגישות, שמחה, ועם אישיות קומית ככל שניתן ויחד עם זה לשמור על ריאליזם אני אוהב את ההיבט הריאליסטי בסרטים שלי.

 

ש: למי פונה מר שטיין און ליין?

ת: לכל אחד. זה סרט על אדם המוצא חבר המאפשר לו לצאת מן הבדידות שלו ומגלה תשוקה חדשה לחיים. העובדה שהוא בן 70 או 80 לא משנה. מה שחשוב שהוא מגלה נעורים מחודשים וטעם חדש לחיים. הדמויות נהנות, מתווכחות, צוחקות, משקרות, משחקות במחבואים עם האמת… והכל עם המטרה הבסיסית למצוא אושר. אני מקווה שגם הצופים יחשבו כך וישאבו אל עולמן של הדמויות.

 

ש: מה הפרויקט הבא שלך?

ת: סרט על ג’נטלמן מבוגר, כן, שוב, הפעם איש הימין הקיצוני, המוצא את עצמו מעורב עם מהגרים לא חוקיים.

ראיון עם פייר רישאר

ש: זה בטח עונג גדול שבמאי כותב תפקיד במיוחד עבורך…

ת: כן. אתה לעיתים קצת חושש שאולי תהיה מאוכזב מן הטקסט, ואם תסרב אתה תאכזב את הבמאי. לשמחתי זו אי נעימות שכמעט ולא הייתי צריך לחוות. בכל מקרה, לא הייתי מוטרד מזה שסטפן רובלן צלצל אלי. הכרתי אותו בסרט הקודם שעשינו ביחד. אהבתי את העולם שהוא יצר אז, והוא אהב את הדרך בה שיחקתי את התפקיד. ערב אחד שוחחנו והסכמנו שנשמח לעבוד שוב ביחד והוא הבטיח שיתפור תפקיד בשבילי. הייתי צריך לחכות לרגע הזה, כשדיברנו זה היה ב- 2011. בסוף זה קרה, והייתי מטורף משמחה.

 

ש: בסרט הדמות נקראת פייר, חוץ מהשם יש עוד משהו משותף ביניכם?

ת: חוץ מהגיל שלו – שום דבר (צוחק). מה שאני יכול לומר זה שהסיפור נגע לליבי מכיוון שהוא מספר על אדם שהתנתק מן העולם מאז מותה של אשתו האהובה. ושבניגוד לכל הציפיות הוא עומד לחוות הרפתקאות רבות. כמו טאטי או בסטר קיטון לפני, היתה לי תמיד חולשה לתפקידים של לא יוצלחים. אם נחשוב על זה, כל התפקידים שלי בקולנוע היו כאלה. מה שמבדיל בין כל אותן דמויות הם הסימפטומים של המוזרות שלהם. חלקן מגושמות, חלקן נאיביות ומה לא. עם הזמן הדמויות הללו התפתחו, הן כבר לא נוהגות על גגות בתים, או קופצות לאלומות חציר, או מתגלגלות במדרגות, אבל תמיד היה להן גם את הצד של “פיירו” הליצן העצוב. אלה אנשים רגישים שלא כל כך טובים בלהגן על עצמם. בתחילת הסרט פייר הוא בדיוק כך הראש שלו בעננים הנאות החיים לא מדברות אליו, וכמובן כל התקשורת של עולמנו היום לא נוגעת לו. מאז שהתאלמן הוא מסתגר בעולם של עצבות וגעגוע. מה שמאזן זה המטמורפוזה שהוא עובר. אדם זקן נרגן ולא מחובר הופך לאדם שהוא שוב מלא תשוקה, מלא חיות ושמחת חיים ורצון להרפתקה. הודות לבחור צעיר ומכונה קטנה שנקראת “מחשב”. צחקתי בקול בפעם הראשונה שקראתי את התסריט. דבר שלא קרה לי הרבה בקריירה שלי. הדיאלוג היה כל כך עשיר וממש חיכיתי לרגע שנגיע לסט ואני אשאב לעבודה על הסרט. בכלל, לשחק את המאהב, בגיל שלי… זה דבר שמאוד החמיא לי.

ש: בוא נדבר על האינטרנט כמתווך בין אנשים, האם זה נראה לך מעט מוזר?

ת: זה הפך לדבר כל כך מקובל. אנשים רבים נפגשים היום באמצעות הרשת. הכל בתנאי שיש מישהו יודע איך להשתמש בזה, שזה אגב לא המקרה שלי. הנט מאפשרת לכל אחד לצור דמות משל עצמו אם הם צעירים, מבוגרים, יפים, מכוערים, ביישנים או מוחצנים. זה המכשיר של התקופה שלנו ופייר אוהב את זה. הוא סירנו דה ברז’רק של המאה העשרים ואחת. פייר כותב פרוזה יוצא מן הכלל. הודות לחרוזים שלו הוא מצליח לפתות בחורה צעירה, להתאהב בה בעצמו ואז לעשות משהו יוצא דופן על מנת לפגוש אותה. הסיפור הזה מצחיק ובאותה מידה שזה בלתי צפוי. זה עיבוד מודרני ליצירת המופת של אדמון רוסטאן, אך זו קומדיה ולא טרגדיה.

 

ש: יש עוד הבדל, פייר הוא פחות טהור מאשר הדמות של סירנו ואני אלך יותר רחוק ואומר שהוא אפילו נבזה קטן.
ת: הוא מפעיל ועובד על כל מי שנמצא בסביבתו המשפחה שלו והחבר הצעיר שלו אלכס. אותו הוא גורר להרפתקת האהבה שלו מבלי להכין אותו בכלל. תמימות לא נמצאת באוצר המילים שלו. אולם אנחנו סולחים לו כי האהבה שלו היא מאד אמיתית וכיוון שהוא חושב שהאהבה שלו היא האהבה האחרונה. זה היה מעניין לשחק את כל התפקידים הפרדוקסים הללו. רק הייתי צריך לבדוק כל הזמן שלפי בקשתו של סטפן אני ממתן את התנועה הפיזית שלי. בחיים האמיתיים אני מאד אנרגטי. אני קם והולך הרבה יותר מהר מפייר, בן הדמות הוא כתב בשבילי. הייתי צריך לפקוח עין על עצמי במהלך הצילומים (צוחק).

 

ש: כשאנחנו רואים אותך על המסך מיד יוצא הקומיקאי, האם זו אמת או אשליה?

ת: חצי חצי. עבור הסרט הזה לא נהגתי בדרכי הספונטנית אלא עשיתי חזרות רבות עם יאניס. זה חסך לנו הרבה זמן על הסרט. מקסימום ארבעה טייקים במקום 25 פוטנציאליים. הכלכלה החדשה של הקולנוע מאלצת את הבמאים לסיים את הצילומים בתוך שישה שבועות. צוותים אמנותיים וטכניים חייבים לעמוד בתנאים הלוחצים הללו. בעבר הצילומים נמשכו הרבה יותר זמן. אלו היו ימים מבורכים. חוץ מהטקסט שתמיד ידעתי טוב מאד הגעתי לסט עם תחושה של טמפרמנט, וזה אפשר לי להישאר קרוב לטבע שלי.

 

ש: לא הכרת את פאני ויאניס לפני הסרט איך הסתדרת איתם?

ת: בכל הכנות טוב מאד. פאני היא מקסימה כמו שהיא מרגשת. אם היתה סצינה שהיא בוכה עיני גם התמלאו בדמעות. היא ידעה איך להביא אותי לרמה כזו של רגש. היא שחקנית מאד רגישה. עם יאניס כיף גדול לעבוד. הוא ישיר וכן. והנוכחות של סטפן רובלן גם עזרה מאד. נהניתי לעבוד איתו כמו עם הבמאים שעבדתי איתם בעבר פרנסיס ובר, איב רובר ועוד. סטפן רובלן במאי כשרוני ויש לו רגישות לתאורה טובה, בסרטים שלו העיניים שלי מאד מאד כחולות.

 

ש: נראה שאתה מאד שמח להיות חלק מן הקומדיה הזו.

ת: אני אוהב את הסרט הזה. בנוסף לקומדיה יש הרבה רגישות. כולם משקרים אבל רק מפני שהם לא רוצים להכשיל את החלומות שלהם. זה גם סרט מאד אופטימי. מלא תקווה לזקנים, וגם לצעירים בעצם. זה סרט שאומר שאהבה יכולה להתקיים בכל שלב בחיים.

 

ש: האם אתה מופתע מהאהבה ארוכת השנים של הקהל כלפייך?

ת: כן כמובן, וזה ללא ספק מרגש אותי. יש לי מזל שאהבו אותי כשחקן צעיר אנשים שבמהלך השנים העבירו את האהבה הזו לילדיהם. זה כמו שרשרת ארוכה שחצתה דורות. הכבוד הזה מהקהל עדיין מפתיע אותי אם אני נמצא בצרפת או שוויץ, בלגיה או רוסיה, הם תמיד מנסים להקל על חיי. כשהמשטרה עוצרת אותי הם צוחקים ומשחררים אותי בלי לתת לי דו”ח. כשאני מגיע למסעדה גם היא מלאה אני תמיד מוצא מקום וכיוצא בזה. זה קצת חסר בושה אבל מה לעשות זה מה שזה, וזה יהיה מאד לא מנומס להתלונן על כך.

 

ש: אתה עובד בתיאטרון סיימת לצלם סרט האם תיקח הפסקה?

ת: לא תכננתי אחת כזו. עצלות לא ממש עושה לי את זה. יש לי כל כך הרבה הנאה בצילומים שזה כמו חופשה בשבילי. הדברים הולכים מצוין יש לי שלוש קומדיות מתוכננות, אבל אני לא אתגרה בגורל ולא אומר עוד דברים בעניין הזה.

אודות השחקנים

פייר רישאר – בן 83, נחשב לאחד מהשחקנים הבולטים בתחום הקומדיה. כנער הוריו לא עודדו את הרצון שלו לשחק, והוא למד ריפוי בתנועה כדי שיהיה לו מקצוע. החל את הקריירה שלו בתיאטרון ובקברט בפריז. סרטו הראשון היה “אלכסנדר המאושר” של איב רובר, שביים אותו גם בקומדיה שהפכה אותו לכוכב גדול “הבלונדיני עם הנעל השחורה”. בעקבות ההצלחה יצא ההמשכון “שובו של הבלונדיני עם הנעל השחורה”. התסריט נכתב בשיתוף הבמאי/תסריטאי/מחזאי פרנסיס ובר, שבהמשך ליהק את רישאר לסרטו הראשון כבמאי “הצעצוע” ואחרי כך לסדרה של סרטים נוספים. בחלקם עבד עם ז’ראר דפרדייה. רישאר אף ביים כמה סרטים, וממשיך להופיע על הבמה ובקולנוע ללא הפסקה. שני בניו הם שחקנים ומוזיקאים, ואחד מנכדיו גם הוא שחקן ודוגמן.

יאניס לספר – זהו תפקידו הגדול הראשון. לספר הופיע בשורה ארוכה של סרטים ותוכניות טלוויזיה. אחיו הוא השחקן והבמאי ז’ליל לספר שביים את הסרט “איב סאן לורן” ונראה על מסכינו בארץ לאחרונה בתפקיד הראשי בסרט “בציר ראשון“.