תגית: אורנה ליברמן

ב-24 לדצמבר שנה זו חוגג הצייר הצרפתי פייר סולאז' (Pierre Soulages) את יום הולדתו ה-100. מוזיאון הלובר מצדיע לאמן הגדול ברטרוספקטיבה לעבודותיו, כעשרים יצירות, מ-1946 ועד היום, ביניהן שלושה ציורי ענק שסיים בסדנתו בעיר סט (Sète), בשבועות האחרונים ממש. רק שאגאל ופיקסו זכו לפניו, ליום הולדתם ה-90, למחווה כזו, בחיקו

בריז'יט מקרון, רעיית נשיא צרפת, חוזרת לאור. מה גרם לה פתאום לתת ראיון רדיופוני של שעה וחצי, אחרי שבחלק הראשון של כהונת בעלה, נשארה די דיסקרטית? בראש וראשונה יש לציין שכמה מיועציו ההיסטוריים של מקרון, אלה שהיוו חלק מהגוורדיה הצעירה שליוותה אותו מאז חמש שנים, פרשו מתפקידם. יועצים אלה סברו

בחודש אפריל השנה ביקרתי בשתי תערוכות מרתקות בפריז שהוקדשו לתנועת הנאבי. האחת, במוזיאון אורסה, הסתיימה כבר ב-2 ליוני אך תמונת הדגל שלה, "הקמע" של סרוזייה, שייכת לאוסף הקבוע של המוזיאון (תחזור אליו רק בספטמבר מכיוון שהתערוכה תנדוד בקיץ למקומות אחרים, לפונט-אבן ולשוויץ). השנייה, במוזיאון לוקסמבור, מתמקדת בפעילותם של חברי קבוצת

במוזיאון מיול מתקיימת עתה, עד 21 ביולי, תערוכה מתחלפת המציגה את אוספו של יצרן הנשק הגרמני אמיל בירלה, שנולד בגרמניה אך חי, החל מ-1924 ועד מותו, בציריך. אמיל בירלה, שנולד ב-1890 בגרמניה ונפטר ב-1956 בשוויץ, רכש כשש מאות תמונות, כשהוא הולך ומגביר את קצב הרכישה עד יום מותו. ארבע שנים

המערכה ה-18 בדרמה השבועית, שמתקיימת כל שבת מאז חמישה חודשים בצרפת מטעם תנועת האפודים הצהובים, חלה ב-16 למרץ. ההרס שהותירו אחריהן ההתפרעויות בשנז אליזה, שהתחוללו בשבת זו, עורר תדהמה וזעם במדינה – שמונה אזרחים מתוך עשרה מגנים אלימות זו, לפי הסקרים האחרונים. ההרס שהותירה הפגנת האפודים הצהובים ב-16 למרץ הממשלה,

אם לשני ילדים, בת זוגו של מבקר הספרות ומנחה תכנית הטלוויזיה הספרותית המצליחה ביותר בצרפת – פרנסואה בונל, הסופרת דלפין דה ויגאן נולדה בבולון-ביינקור (ליד פריז) ב-1966. ב-2001 פרסמה את הרומן הראשון שלה, בחלקו הרב אוטוביוגרפי, "ימים בלי רעב", המספר על מאבקה של נערה בת 19 באנורקסיה. https://youtu.be/NvXYgeYD1FAVideo can't be

זוֹהִי נִקְבָּה יְרֻקָּה שֶׁבָּהּ מְזַמֵּר לוֹ פֶּלֶג, תּוֹלֶה כִּמְטֹרָף עַל הַדֶּשֶׁא קְרָעִים מֻכְסָפִים; שֶׁבָּהּ הַשֶּׁמֶשׁ, מֵרֹאשׁ הָר גֵּאֶה, מִזְדַּהֶרֶת: זֶהוּ גַּיְא קָטָן מְבַעְבֵּעַ קַרְנֵי זִיו. חַיָּל צָעִיר, פְּעוּר פֶּה, גְּלוּי רֹאשׁ, עָרְפּוֹ טוֹבֵל בְּפִרְחֵי שַׁחֲלַיִם כְּחֻלִּים, רַעֲנַנִּים, יָשֵׁן; שָׂרוּעַ עַל הַדֶּשֶׁא, תַּחַת עָבֵי שְׁחָקִים, חִוֵּר בְּמִטָּתוֹ הַיְּרֻקָּה עָלֶיהָ נִתַּךְ כְּמָטָר

ב-27 ליולי 2003, בחדר מלון בווילנה, הלם זמר הרוק ברטראן קנטה בבת זוגו השחקנית מארי טרנטיניאן וגרם למותה. שבע שנים לאחר מכן, התאבדה אשתו של הזמר ואם שני ילדיו, קריסטינה ראדי, בביתם בבורדו. חמש עשרה שנים לאחר הדרמה הראשונה, ולאחר שריצה עונש מאסר בן ארבע שנים, תובע הזמר את מה

אהבות נכזבות מהוות מקור לא אכזב לשירים. פרידות עשויות לגרום סבל רב, העלול להגיע לידי מחשבות קיצוניות. ברוב השירים, שהכתבה תספר את סיפורם, חוו הנעזבים את הפרידה כחווייה של מוות. אך חיבור השירים וההופעה על הבמה אפשרו לאמנים להביע את עצבותם ולמצוא לה מזור. מהצד השני של המתרס, הצופים והמאזינים

טוהר הילדות, אושר גיל העשרה, אהבות ראשונות ותמימות, חוסר הדאגה מבלי לחשוב על המחר – שנות הילדות והנערות מהוות מקור לא אכזב להשראה. מי, שהתמזל מזלו וחווה זמן מאושר, יכול לדלות מהעבר פנינים, להתרפק עליו ולשאוב ממנו אומץ ואופטימיות. להודות. ומי, שאיתרע מזלו ונולד אל תוך משפחה שלא היטיבה עמו,

המוזיקאי אנדרה מנוקיאן גילה בפרק "אין לי חבר כמוך", מתוך תכנית טלוויזיה החושפת את סודותיהם של שירים, את הסיפורים המפתיעים, המסתתרים מאחורי שירי ידידות מפורסמים (1). ידידות היא כמו אהבה. מעלה דמעות ומצילה חיים. וגם לא בקונטקסט דרמטי, גם בחיים היומיומיים, יש לשמור עליה מכל משמר ולטפח אותה באופן שוטף.

ג'וני אלידיי, כוכב הרוק הנערץ, "אלביס פרסלי הצרפתי", נפטר מסרטן ריאות ב-6 לדצמבר, בלילה בין יום שלישי ליום רביעי, שנה זו, 2017, בגיל שבעים וארבע. ביום שבת שלאחר מכן נערך לו טקס הצדעה פופולרי. שבע מאות אופנוענים טסו לאורך השאנז אליזה בדהרת כבוד לאלילם שהיה חובב נלהב של הארלי דוידסון.

המתח בתוככי נפש האדם בין שני קטבים מנוגדים מובע בכל יצירתו של בודלר אשר מחדד עובדה ביוגרפית זו במשפטים המפורסמים מתוך יומנו "לבי במערומיו": עוד בהיותי ילד, חשתי בלבי שתי תחושות מסוכסכות, תיעוב וסלידה מהחיים, האחת, דבקות אקסטטית בהם, השניה. בכל אדם, בכל שעה, מתקיימות שתי שאיפות בו זמניות, האחת

בימים אלה יוצא רומן חדש של הסופרת הצרפתייה המצליחה, קתרין פנקול (Katherine Pancol), כרך בן 850 עמודים, שוקל יותר מקילו (1100 גרם), שכותרו הוא "שלוש נשיקות". פרסומות ענקיות עם תמונת העטיפה הקדמית, הדומה לאלה של שתי הטרילוגיות הקודמות של המחברת, כשלצדה מחייכת פנקול עצמה לעבר הקהל, מקשטות את תחנות המטרו והאוטובוס

מתכונים גסטרונומיים ומתכונים לחיים "ארוחת ערב עם אדוארד" מאת איזבל וינסנט הוא  ספר גסטרונומי לחובבי בישול משולב בספר הדרכה הכולל מתכונים לחיים. אדוארד, בן 93, נולד בנאשוויל וחי בניו יורק, רצה להיות שחקן ומחזאי אך לא הצליח לפרוץ לעסקי השעשועים. הוא עבד כרתך, נגר, רפד ועוד כדי לפרנס את משפחתו

מיריי דארק (Mireille Darc) ידועה לקהל הרחב כבלונדינית התמירה בשמלת מחשוף הגב עוצר הנשימה מול פייר רישאר המשתומם, "הבלונדיני עם הנעל השחורה". מי לא זוכר את הסצנה המפורסמת מקומדיית הריגול של איב רובר, שהייתה להיט בינלאומי ענק ב-1972. במאי הסרט לא עדכן את פייר רישאר בנוגע לצד האחורי הנועז של

עשרים וחמש שנה מלאו למותו בטרם עת של המוזיקאי והפזמונאי מישל ברז'ה, שחולל מהפכה של ממש בתחום הזמר הצרפתי. לחניו ומילותיו, בפשטותם המתוחכמת, נכנסו ללב ונשארו בו עד היום. 2 באוגוסט 1992 הוא תאריך שיישאר חרות לעד בזכרונו של דור שלם בצרפת. ביום זה, נפטר בפתאומיות, מהתקף לב, בגיל 44, מישל ברז'ה.

ב-31 ליולי, 2017, ירד המסך על חייה של השחקנית הצרפתיה הגדולה ז'אן מורו. השחקנית האגדתית, שהגדירה עצמה כ"אישה שמשחקת", שהדביקה לעצמה את צמד התארים "מיסטית וקלת דעת", נפטרה בדירתה, לא רחוק מפלאס טֵרְן בפריז, ליד אולם פְּלֵיֵיל, בגיל 89. עוזרת הבית גילתה אותה במיטתה, ללא רוח חיים, בבוקר, ופרצה בבכי.

מתוך החברה הגבוהה, הקלאסית והקונוונציונלית של צרפת במאה ה-19 צמחו שני ציירים גדולים בעלי גישה, רגישות וייחוד משלהם, אדואר מאנה וברת מוריזו. מהרגע שבו נפגשו בלובר, בשנת 1868, שמרו על קשר כל חייהם, בתחילה הדוק ותדיר ולאחר מכן רופף יותר ושונה במהותו אך תמיד היו קרובים זה לזה בלבם. במשך

קריאת הרומן "הסוסים הקטנים של טרקיניה" הביאה למהפך בחייו של יאן, סטודנט צעיר לפילוסופיה, כפי שהסברתי במאמרי הקודם: המאהב האחרון של מרגריט דיראס. מה היה שם ברומן הזה שהדהים כל כך את יאן? ספר שמשנה חיים של מישהו מהקצה עד הקצה מעורר תמיד את סקרנותי. לשמחתי הרבה מצאתי אותו על

יאן אנדריאה, "המאהב האחרון" של מרגריט דיראס, נמצא מת בדירת החדר שהורישה לו הסופרת, ברובע השישי של פריז, מול דירתה שלה, בעשירי ליולי, 2014. מרגריט נולדה ב-1914, יאן נולד ב-1952. הסטודנט לפילוסופיה קורא את אחד מהרומנים של הסופרת הגדולה, "הסוסים הקטנים של טרקיניה", שבו הוא נתקל במקרה בדירה אותה הוא

אנחנו באמצעו של חודש יוני, לקראת סופו, והחמסין מכה כאן, בצרפת. לא על עלילות הגבורה של עמנואל מקרון, מחוץ ומבית, אספר לכם בכתבה זו. נכון הוא שצרפת נשטפת בגל של מקרומניה וכולם, או כמעט כולם, חוץ מהקנאים, מעוניינים לתת לו צ'אנס, אך בימים האחרונים עוסקת התקשורת בקדחתנות בנושא אחר. כל

בשני ליולי שנה זו, 2017, תסתיים התערוכה המוקדשת לקאמי פיסארו במוזיאון מרמוטן מונה, מוזיאון האהוב עליי מאוד (שעליו כתבתי במאמר קודם). בביקורי בפריז בחג הפסח הזה לא פסחתי על התערוכה המרשימה והמצליחה, המקבצת ממוזיאונים גדולים בערים שונות בעולם, ביניהן ירושלים, וכמו כן, מאוספים פרטיים, שישים מיצירות המופת של פיסארו. ובסופו

סביר להניח שקמפיין הבחירות הצרפתי 2017 יילמד בפרוטרוט בבתי הספר למדעי המדינה. תסריטו הסוריאליסטי רצוף הפתעות, דרמות ושערוריות. השערוריות של פרנסואה פיון תוצאות הפריימריז של מפלגת הרפובליקנים ב-20 בנובמבר היוו הפתעה גדולה כאשר העלו לקדמת הבמה את פרנסואה פיון, ראש ממשלתו לשעבר של ניקולא סרקוזי. סרקוזי המאוכזב, שגם הוא היה

https://youtu.be/wjVCBewCOggVideo can't be loaded because JavaScript is disabled: The Big Interview: Karl Lagerfeld (https://youtu.be/wjVCBewCOgg) קרל לגרפלד, אייקון תרבות מהחשובים בתקופתנו, מעצב אופנה, מעצב פנים, מעצב מכוניות, בקבוקים, שעונים, עטים, מריונטות, בובות ומה לא, צייר, צלם, פסל, נגן, בשם, פרסומאי, בעל חנות ספרים, מו"ל, אוהב להגדיר עצמו כחברת מולטי-נשיונל. אך בעוד

L’Ombre D’Un Doute – S01E09 – Mata Hari, Une… by GayoAwWw4 האם ב-7.8.1876, יום לידתה של מרגרטה זלה הידועה בכינוייה מאטה הארי, יצאה בת קול ודנה אותה למיתה, גזר דין שיתבצע ארבעים ואחת שנים לאחר מכן? דומה שכל אירועי חייה של הדמות הטרגית משתלבים זה בזה כדי להוביל אל הסוף

ליאו מרז'אן (Léo Marjane), הזמרת האגדתית שבלב פריז הכבושה שרה את "ביי מיר ביסטו שיין", מרז'אן היפהפיה, בעלת הקול החם והמהפנט, 180 שירים וקריירה לאומית ובינלאומית ענקית, נפטרה בסוף השנה האחרונה בגיל 104. כשמרז'אן שרה, המאזין חש, ביחוד אם יעצום עיניו, שהזמרת פונה אליו באופן אישי. מרז'אן העדיפה את האינטימיות

פול ורלן, מגדולי משוררי צרפת, היה רק בן 24 כשיצא לאור בשנת 1866 הקובץ "שירים שבתאיים"  «Poèmes saturniens» שבו נמצא "שיר סתיו", בחלק הקרוי "נופים עצובים". הרי גרסתי לתרגומו: שיר סתיו יְבָבוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל כִּנּוֹרוֹת בַּסְּתָו אֶת לִבִּי פּוֹצְעוֹת לֵאוֹת יְגֵעוֹת. נֶחְנָק כֻּלִּי וְחִוֵּר כְּסִיד, כַּאֲשֶׁר זְמַנִּי נִגְזָר, אֲנִי נִזְכָּר בִּימוֹת

במקומות רבים באי מאוריציוס נמצאות תזכורות ליצירתו הנודעת של ברנרדן דה סן-פייר, שנחשב לאבי הזרם הרומנטי הצרפתי ושהיה חבר קרוב של ז'אן-ז'אק רוסו. גיבוריו, פול ווירז'יני, נאהבים צעירים שגדלו כאח וכאחות, כתאומים אפילו, בחיק הטבע של האי האקזוטי, ידעו גורל טרגי ומתו בדמי ימיהם בלי לממש את אהבתם הטהורה. רב

זהו זה. הוא עשה את זה, הסטאר של הפוליטיקה הצרפתית, בייבי פייס כחול עיניים, העילוי הצעיר, בנקאי, פילוסוף, שחקן, איש ספרות, מוזיקה ותיאטרון. וגם בספורט הוא עוסק, בוקס וכדורגל. ב-16 לנובמבר האחרון, הכריז עמנואל מקרון, על כניסתו למירוץ לנשיאות. מקרון הצעיר, שהיה שר הכלכלה במשך שנתיים בממשלתו של פרנסואה הולנד,

מבקרת הספרות והסופרת עדנה שמש היא פרנקופילית מושבעת ולכן אין פלא שהרומן הראשון שלה (שהוא, ליתר דיוק, ספרה השני) מתרחש בעיר האורות. זהו מותחן פסיכולוגי המספר את סיפור חניכתו של אלבר, מהגר יהודי צעיר, שבא לעזור לדודו מרדוך בחנות הירקות שלו ברובע המארה. הדוד משכיר לו גם דירה קטנה, לא

כובע כותב הרומנים וכובע הכתב הפלילי רז'יס ז'ופרה (Régis Jauffret) הוא סופר צרפתי בן 61, יליד מרסיי, עטור פרסים ופרסום, מרבה להופיע בתקשורת, שלזכותו למעלה מעשרים יצירות. עם זאת, שתיים מהן, העוסקות בפרשות מתוקשרות במיוחד ועניינן הון, שלטון ומין, גררו אותו לאולם בית המשפט הצרפתי ואילצו אותו לנהל מאבקים במשך שנים.

"די היה לשמוע אותה פעם אחת כדי לחפוץ בה כבת לווייה, סמויה ונוכחת, לשעות היום ולשעות הערב", כך כתב על דלידה המוזיקולוג, המשורר והשייט אנרי-ז'אק, שהקיף פעמיים את העולם דרך כף הורן. האחות הקטנה של מריה קאלאס, בת הדודה של אדית פיאף, התאומה המזמרת של בריז'יד בארדו, יולנדה ג'יליוטי הידועה

פטירתו של הזמר מישל דלפש (1946-2016) בינואר השנה הכתה בצער הרבה צרפתים, פרנקופונים ופרנקופילים, ורשומה זו מוקדשת לו. מישל דלפש מייצג את התרבות הפופולרית במיטבה, באצילותה, בפשטותה ובכנותה. שיריו הם נקודות ציון בחייו שלו ובחייהם של רבים אחרים. כמו ציור או צילום, כל אחד מהם לוכד את ניחוחותיה של תקופה,