ז'אן פול סארטר וסימון דה בובואר טיול בפריז בעקבות שני פילוסופים

ז’אן פול סארטר (Jean Paul Sartre 1905-1980) סימון דה בובואר (Simone de Beauvoir 1908-1986), שני האינטלקטואלים הצרפתיים המשפיעים ביותר של המאה ה-20, נפגשו בשנת 1929 בעת שהתכוננו לבחינות הכניסה לבית הספר היוקרתי למורים École Normale Supérieure. סארטר זכה במקום הראשון ואילו דה בובואר זכתה במקום השני, אולם הייתה זו דווקא דה בובואר, אשר קבעה שיא בכך שהייתה לאדם הצעיר ביותר שאי פעם הצליח לעבור את הבחינה הקשה. כך החלה חברות שנמשכה למשך כל חייהם, חברות אשר עיצבה לא רק את הפילוסופיה של המאה ה-20 אלא גם את אזור סן ז’רמן (Saint Germain), אשר הפך לביתם הרוחני של הזוג.

לאחר שסיימו את לימודיהם ועבדו בתור מורים בערים שונות בצרפת חזרו השניים לפריז היכן שסארטר המשיך ללמד. שניהם גרו בחדרים קטנים בבתי מלון צנועים ברובע הלטיני ועסקו בכתיבה. הרומאן הראשון של סארטר “הבחילה” (La Nausée) פורסם ב 1938 ובו הוא תקף את החברה הבורגנית בצרפת והציג את הפילוסופיה של החירות האינדיבידואלית, איתה הפך למזוהה. במהלך מלחמת העולם השנייה נפל סארטר בשבי וכשחזר לפריז בשנת 1941 וויתר לחלוטין על קריירת הלימוד והתמסר לכתיבה. דה בובואר התפרסמה בתור כותבת בשנת 1954 בעקבות ספרה “המנדרינים” (Les Mandarins), אשר זכה בפרס גונקור היוקרתי.

החל מסוף מלחמת העולם השנייה הפכו סארטר ובובואר ל”אצולת סן ז’רמן” וניתן היה למצוא אותם עובדים ומתווכחים בבתי הקפה של הרובע, מפגינים יחד עם התנועה הקומוניסטית בה תמכו ומשנים את צורת החשיבה של האנשים לגבי נישואים, החיים, סקס, אהבה, מלחמה ופמיניזם. הפילוסופיה של בני הזוג אומצה בהתלהבות על ידי הדור הצעיר, אשר רצה לשים את זוועות העבר מאחוריו וראה בבובואר וסארטר מעין מודל חיקוי. וכך מה שהחל כדיון פילוסופי הפך לדרך חיים בוהמיינית שלמה כאשר צעירים פריזאיים החלו למרוד בהוריהם ולשבת שעות בבתי קפה תוך ויכוח על עקרונות האקסיזטנציאליזם.

הן סארטר והן בובואר עברו להתגורר במונפרנאס, כאשר כל אחד מהם גר בדירה המשקיפה על קצה אחר של בית הקברות המפורסם של הרובע. למרות שהם סיימו את הקשר הרומנטי בינהם, הקשר האינטלקטואלי והחברות בינהם החזיקו מעמד עד לסוף. הם כתבו, עבדו ובילו ביחד עד מותו של סארטר בשנת 1980. דה בובואר מתה 6 שנים מאוחר יותר ונקברה לצידו בבית הקברות של מונפרנאס.


מלון לואיזיאנה

התחילו את הטיול במטרו Saint Michel וצאו לכיוון רחוב Saint Andre des Arts, אשר מוביל לרחוב Buci. ברחוב de Seine פנו שמאלה ולכו למספר 56. שם תמצאו את מלון לואיזיאנה (Hotel Louisiane) שם גרו סארטר ובובואר במשך 3 שנים החל משנת 1943. מאוחר יותר כתבה דה בובואר “מעולם לא גרתי במקום, אשר כה הגשים את חלומותיי. הייתי שמחה להישאר כאן עד סוף חיי”.

הבית ברחוב de la Seine בו התגוררו סארטר ובובוארהבית ברחוב de la Seine בו התגוררו סארטר ובובואר
הבית ברחוב de la Seine בו התגוררו סארטר ובובואר

בתי הקפה של סארטר ובובואר

חזרו על עקבותיכם לרחוב Buci ופנו ימינה בשדרות Saint Germain, עד שתגיעו לבית הקפה המפורסם Deux Magots, אשר הפך למעין “מפקדה” של התנועה האקזיסטנציאליסטית מאז שסרטאר החליט להפוך את בית הקפה ל”משרד” בו הוא עובד. כמו כן אתם מוזמנים להמשיך מעט על בולבר סן ז’רמן עד שתגיעו למספר 172 שם נמצא קפה דה פלור (Flore), אשר היה אהוב הן על סרטאר והן על בובואר. במקום זה הם ישבו, אכלו, שתו והפכו אותו למגנט אינטלקטואלי, וככזה הוא הוא נחשב עד היום (אולי כבר לא בצדק). הסיבה הפרוזאית מדוע בובואר וסארטר אהבו את בית הקפה הזה הוא בגלל העובדה שהחימום בו תמיד עבד, מה שלא ניתן היה לומר על החדרים הקטנים בהם גרו בני הזוג במהלך שנות ה-40.

קפה פלור
קפה פלור
קפה דה מאגו
קפה דה מאגו

הבית בו התגורר סארטר עם אימו

לכו אל הקצה הצפוני בכיכר סן ז’רמן לרחוב Bonaparte 42 ושם תמצאו את הבית בו גר סארטר ביחד עם אמו במשך שנים רבות. הדירה הזאת הותקפה פעמיים על ידי אלו, אשר רצו להשתיק את דעותיו הפוליטיות של הפילוסוף אך דבר זה לא מנע ממנו להמשיך ולהפיץ את תורתו.

הבית של סארטר ברחוב Bonaparte 43
הבית של סארטר ברחוב Bonaparte 43

הבית בו נולדה סימון דה בובואר

חזרו לשדרת סן ז’רמן ופנו אל רחוב Rennes. אח”כ פנו שמאלה בשדרות Raspail לעבר שדרות מונפרנאס והגיעו למספר 103 שם נולדה סימון דה בובואר ושם עברה עליה ילדותה.

הבית שבו נולדה סימון דה בובואר
הבית שבו נולדה סימון דה בובואר

הדירה שרכשה סימון דה בובואר

המשיכו בשדרות Raspail ופנו ימינה לרחוב Schoelcher. לאחר הצלחת ספרה “המנדרינים” הצליחה דה בובואר לקנות כאן דירה במספר 11bis וכאן היא העבירה את 33 השנים האחרונות לחייה.

הבית בו התגוררה סימון דה בובואר ב 33 השנים האחרונות לחייה.
הבית בו התגוררה סימון דה בובואר ב 33 השנים האחרונות לחייה.

הקבר של סארטר ובובואר במונפרנאס

המשיכו דרומה ופנו ימינה ברחוב Froidevaux. הכנסו אל בית הקברות של מונפרנאס ובקצה הרחוב לכו צפונה עד שתגיעו אל קברם המשותף של סארטר ובובואר.

הקבר של סארטר ובובואר
הקבר של סארטר ובובואר

עוד שני בתי קפה חשובים של סארטר

צאו לתוך שדרת Edgar Quinet ולכו למספר 29. שם התגורר סארטר בשנותיו האחרונות. מכאן הלך כמעט כל יום לעבר דירתה של סימון דה בובואר ועצר מידי פעם לפעם ב Cafe de la La Liberté, אשר נמצא ברחוב Gaîté 1.

קפה La Liberte בו סארטר אהב לשבת
קפה La Liberte בו סארטר אהב לשבת

חצו את כיכר Delambre ופנו ימינה ברחוב Delambre. לכו לקפה Le Dome, אשר נמצא בשדרות Montparnasse 108, שם נהגו בובואר וסארטר לשבת בשנים הראשונות של הקשר שלהם. שבו לשתות קפה. סיימתם את המסלול.

קפה Dome
קפה Dome

 

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות (או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם).  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לך לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

2 תגובות על “ז’אן פול סארטר וסימון דה בובואר טיול בפריז בעקבות שני פילוסופים”

  1. השנה היתה 1993, ואנחנו התיישבנו בקפה דה מאגו רק בשביל סימון וז’אן פול 🙂 הזמנו עוגות וקפה, ולעוגת השוקולד היה טעם חמוץ ממש, קראתי למלצר והערתי, תוך חצי דקה התייצב מולי מנהל משמרת חנוט בחליפת פראק, הביע תדהמה מהערתי והודיע נחרצות שהעוגה הוכנה הבוקר משמנת טרייה וש”לא יכול להיות”..
    התעקשתי ואז הוא הסתובב והלך לשנייה, וחזר לתדהמתי עם מזלג בידו, לקח מהעוגה שלי ביס והודיע לי חגיגית “סה בו” העוגה בסדר. כן קראתם נכון, טעם לי מהעוגה ואמר לי היא בסדר אתה יכול להמשיך לאכול!!! (לפחות לא השתמש במזלג שלי)
    ביקשתי בתקיפות שיקח אותה והוא לקח. גם לא חוייבנו בגינה.
    איכשהו חלפו אי אלו שנים וכל אזכור של הקפה הזה לא יכול שלא להזכיר לי את האירוע המצמרר. אגב ישבתי שם לפני ארבע שנים ואני יכול לדווח שכל העוגות תקינות 🙂
    אז לסימון וז’אן פול.. סלחתי

  2. יופי של כתבה. אני מוסיפה שהזוג גר גם במלון מיסטרל, מ-1937 עד 1939. לכל אחד מהם היה שם חדר נפרד. סימון הזכירה את המלון כמה פעמים בספריה. היה לה חדר שפנה לחצר ולו היה חדר שפנה לרחוב. המלון לא רחוק מהקבר שלהם.
    HOTEL MISTRAL
    התארחתי במלון פעמיים לפני שמצאתי את שיטת הדירות להשכרה והיה נחמד מאוד.

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.