האם הייתם חוזרים לחיות עם ההורים שלכם בגיל 40? סטפני חוזרת לגור עם אמה, היא נאלצת להתמודד עם דירה מחוממת יתר על המידה, להאזין לזמר פרנסיס קברל בלא הרף, להשתתף במשחקי “שבץ נא” אינסופיים, וכמובן, לשמוע את הערותיה החוזרות של האם והמלצותיה כיצד לנהל את חייה. כל אחת מהן צריכה לגלות סבלנות רבה מאוד, אבל יום אחד, כאשר שאר בני המשפחה מגיעים לארוחת ערב, נחשפים סודות משפחתיים, ואת השבר בעקבות זאת אין אפשרות למנוע. ברוכים הבאים למקום המסוכן ביותר בעולם –המשפחה.
ראיון עם הבמאי אריק לאבן
ש: איך נולד הרעיון לסרט הזה?
ת: כשראיתי את הכתבות על “דור הבומרנג” הבנתי שמתחת לפני התיאור הדי משעשע מסתתרת דרמה. הכרנו כבר את “דור הטאנגי” האנשים שנשארים לחיות בשקט אצל אמא ואבא. אליהם נוסף עתה “דור הבומרנג”, שמסיבות כלכליות נאלץ להתמקם מחדש אצל ההורים. התופעה הזו שהיתה בולטת בעיקר בדרומה של אירופה והחלה בספרד הגיעה לכ- 410 אלף צרפתים בוגרים. הסיבות ללחץ שהביא אותם לחזור אל בית ההורים הם שונות, בעיות בחיי הנשואים, בעיות כלכליות ואף משברים נפשיים. זה לא מתוך בחירה שאנחנו חוזרים לקן המשפחתי.
ש: האם עבורך זו הזדמנות לדבר על המשפחה?
ת: בסרטי הקודם “בר בי קיו” התעסקתי בחברים ובחברות, והפעם אני בודק את המשפחה. בני ה- 40 החוזרים לחיות אצל הוריהם נראה לי תירוץ טוב לטפל בנושא. אחת הדמויות אומרת בסרט “אנחנו מעריצים את ההורים שלנו, אבל להעביר איתם את כל החיים? – סוף שבוע זה המקסימום.” כל הבעיות, על הדברים שלא נאמרים, כל ההתחשבנויות, כל אלה יוצרים בסיס מעניין לסיפור.
ש: לעשות בדיחה מסיטואציה בה גרים עם ההורים זה משהו אחד, אך לחיות עם אמא בגלל אבטלה זה אתגר..
ת: גם אם נדבק במציאות עדיין יש כמה מצבים מאד מצחיקים. הדרמה נובעת לעיתים מן הקומדיה. וצחוק הוא דרך מצוינת להעביר רגשות ורעיונות. החשש התמידי הוא שהצחוק יכול לפגוע ברגשות. עם זאת, היה חשוב להדגיש בסרט את המצוקה של הגיבורה.
ש: אתה לא חושש להתעסק במיניות של אנשים מבוגרים.
ת: הדבר הנוסף שעניין אותי בסיפור של חזרתה של אישה לבית אמה הוא העניין שכבוגר אתה לא תמיד רואה איך הורייך חיים, מה קורה להם ביום יום. כילד אתה נותן להם תפקיד של הורה בלבד אמא או אבא. אתה לא מתייחס אליהם כלא אוהבים, כאל אנשים שיש להם חיים מעבר לתפקיד ההורי שלהם. אז לדבר על מיניות של אנשים מבוגרים זה מין סוג של טאבו. אנחנו מכחישים בפני עצמנו שלהורינו יש את הזכות לחיי רומנטיקה שלא לדבר על סקס כמובן. הגישה האינפנטילית של סטפני כלפי אמה שעשעה אותי.
ש: על הדרך עוררת כמובן את הקונפליקט בין האחים.
ת: כשהתחלתי לגלות עניין בנושא, גיליתי שבני דור הבומרנג נענשים פעמיים. הם לא רק צריכים להתמודד עם הכישלון האישי שלהם כשהם נאלצים לחזור לחדר ילדותם, האחים שלהם לא סולחים להם שהם התנחלו אצל אמא ואבא. הם מאמינים שהם זוכים לטובות הנאה מן ההורים על חשבונם מה שיותר תחושות של קנאה.
ש: אתה עובד בדרך כלל עם התסריטאי הקטור קביו רייס, איך נעשית העבודה איתו?
ת: באופן כללי אני אוהב לחלוק רעיונות, כתיבה היא דבר קשה באופן כללי ואני מוצא שלכתוב לבד מאוד קשה לי. אני משתעמם בקלות, כך שהכתיבה בשניים נוחה וטובה לי. הקטור הוא שותף טוב להנאה, לבדוק רעיונות. העבודה איתו מאפשרת לי מבט ביקורתי על הדיאלוג שאני כותב, ובעניין נושא המשפחה לכל אחד מאיתנו יש ניסיון חיים משלו. מה שאומר שזה נותן לנו כפל סיפורים לספר. אנחנו נכנסים לפרטים האישיים שלנו. חוץ מזה להקטור יש עוד יתרון גדול אחד הוא שחקן מצוין, וזה עוזר לנו להכנס בקלות לסצינות ריאלסטיות.
ש: אתה יוצר סיטואציה קומית בלתי צפויה בסצינת המפגש בין סטפני לפול במשרד ההשמה.
ת: שוב זו סיטואציה הלקוחה מן המציאות, כשסוכן במשרד השמה לעובדים הציע לסטפני לעסוק בקואוצ’ינג. מספר המובטלים שמחליטים להיום קואוצ’רים לאנשים אחרים מדהים אותי. גם כשסטפני מבינה שהעבודה שמוצעת לה “שיווק אנושי” הוא בעצם לחלק פליירים על סקטים, אומרת לה האם למה לא קיבלת את העבודה, כי אין עבודות שלא מכבדות את בעליהן. אני יוצא נגד כל הקלישאות המטופשות שאנחנו שומעים באופן קבוע. לומר שאין עבודת מטופשות זה בלתי נסבל.
ש: סטפני היא טיפוס יוצא דופן, נראה שהתנהלותה מקשה על חייה.
ת: הושפעתי מחברה אדריכלית, היו לה כסף וחיים קלים, יום אחד לאחר שהפסידה במשפט היא איבדה את הכל. לאבד את הכל זה קשה מאד. נוסף לכך כשסטפני חוזרת לאמה האלמנט של הלחץ הכלכלי הוא מאד בולט היא מתמודדת איתו כל רגע ואנחנו מגלים אמפטיה מלאה כלפיה.
ש: יוצא שהדמות של האמא אותה מגלמת ז’וזיאן בלאסקו היא היחידה שיש לה חיי אהבה מספקים.
ת: בדיוק. זה קורה פעמים רבות שאלה שאנחנו חושבים שהם לא מאושרים הם המאושרים ביותר. בחברה שלנו בגלל כל המוסכמות אנחנו נוטים להתכחש שלהורים שלנו יש חיי אהבה ואינטימיות. הילדים של הדמות של ז’וזיאן צריכים לשמוח כשהאמא שלהם מאושרת. באופן כללי הדמות של האמא למרות גילה, היא הפתוחה יותר ושבטח יש לה הבנה של החיים יותר מאשר הדמויות האחרות. יש בה משהו מאד מרדני. על אף שהיא חיה ללא בעלה יש לה חיים סוערים שהילדים בכלל לא יודעים עליהם ולא חושדים בכלום. גם זה מבוסס על דמות אמיתית יש לי חבר שסיפר שלי שכשהוא היה בן 10 הוא גילה שאמא שלו מתרועעת עם השכן, הוא עלה על זה בזמן החופשה אביו נשאר בפריז והוא נסע לנופש רק עם. שם הוא גילה שהשכן נפגש עם אמו. מאוחר יותר הוא גילה שהסיפור הזה נמשך עשרים שנה מאחורי גבו של אביו.
ש: איך בחרת את השחקניות?
ת: לשלוש השחקניות הראשיות יש דבר משותף, יש להן קצב וחוש לקומדיה ולדרמה. אלכסנדרה לאמי יכולה להצחיק ועם זאת לעורר אמפתיה, היא מאד נטועה במציאות, כשהיא מגלמת דמות הצד האנושי בה הוא תמיד מאד אמין. לפגישה הראשונה אני תמיד מזמין את השחקנים למסעדה איטלקית בבעלותו של חבר טוב שלי. כבר בפגישה הראשונה התלהבתי מההומור שלה. היא נראיתה מצוין בתפקיד ומיד הרגשתי כאילו אני נפגש עם חברה טובה שלי. לתפקיד האמא רצית שחקנית שמגלמת את דמות האמא האיטלקייה, מלאה ועסיסית. אצל ז’וזיאן יש חושניות רבה. ואפשר להאמין שלדמות הזו יש חיי אהבה פורחים. לזו’זיאן יש תאוות חיים ומצד שני רצינות הרגשתי שנולדתי מחדש כשאמרו לי שהיא קראה את התסריט ורוצה לעשות את התפקיד. זה היה חלום. יש לה כבוד רב לטקסט, אפילו שעודדתי אותה להביא הצעות משלה. נפגשנו והיא הצחיקה אותי עד מוות. ובמיוחד היא התאימה מאד לאלכסנדרה. לאחות רציתי אישה יפה ומתילד היא אישה יפה, היא מגלמת אישה שמקנאת באחותה, לו היתה מכוערת זה היה פחות מעניין. למתילד יש את היכולת לגלם אישה קשה ולא נעימה ועם זאת לגרום לצופה להרגיש אמפטיה כלפיה. היא לא אוהבת את עצמה ומן הסתם קשה לה לאהוב אחרים. קשה לה להודות שהיא תמיד מקנאת באחותה.
שיחה עם ז’וזיאן בלאסקו
ש: מה אהבת בתסריט?
ת: הסיפור הוא מאד משעשע מכיוון שהדמות המבוגרת, במקרה הזה אני, היא הדמות שנהנית הכי הרבה. היא אלמנה ויש לה אהבה שהיא מסתירה שנים רבות, במילים אחרות היא מאושרת הרבה יותר מבנותיה. היא אוהבת את הילדים שלה, אבל חשוב לה לשמור על פרטיותה. אהבתי גם את הדיאלוג כמו הסצינה בארוחה. זה היה מאד מצחיק גם כשקראתי את זה וגם לצלם את זה.
ש: את חושבת שהיא שמחה לחיות שוב עם ביתה או שזה גורם לה למתח?
ת: זה קצת קשה לה. ברור לה שהיא לא יכולה לממש את האהבה שלה למאהב שלה כשהילדים בסביבה, במיוחד כשהם חושבים שיש לה בעיות זכרון קשות. זו הפעם הראשונה שאני משחקת אישה שהיא כל כך שונה ממני. יש לה את ההרגלים שלה, היא משחקת שבץ נא עם החברים שלה, היא מאד מחושבת, אפילו לעיתים אובססיבית ויש לה כל מיני פחדים שהם מאד זרים לי. היה לי מאד מעניין לשחק אותה. זה מה שאני אוהבת לחפש, לגלות חיים אחרים. גם הבמאי אריק לאבן מכיר את ה”מוסיקה” שלו והוא יודע איך להפעיל את הנגנים היטב.
ש: למה היא חוששת לדבר על המאהב של עם הילדים שלה?
ת: כיון שהיא איתו כבר הרבה זמן. זה לא מישהו שהיא פגשה במקרה לפני חצי שנה. הם נאהבים לפחות עשרים שנה. היא הצליחה לשמור על חיי הנישואים שלה ולקיים מערכת רומנטית במקביל. היא רוצה לחשוף את זה כמובן במיוחד בסצינה של הארוחה שהיא נסיון שלה לחשוף את האהבה שלה בפני ילדיה. מה שמביא ליצירת סיטואציה מאד מצחיקה, אבל היא חושבת שקודם עליה לטפל ביריבות בין שתי בנותיה.
ש: במיוחד שהדמות של מתילד סנייה נוטה לכעוס בקלות.
ת: אני חושבת שזה דבר ידוע במערכת היחסים בין אחרים תמיד יש את האחד שאוהבים יותר ואת זה שמרגיש שאוהבים אותו פחות. וזה מה שמסביר את הצד הקשה של קרול שבכלל נקראית במשפחה “קה קה”. הקונפליקטים שלאבן מעלה כמו בויכוחים על הירושה שמגיעים לרזולוציה של ריב על כפיות או אופניים אמינים מאוד.
ש: ספרי לי על הפרטנרים שלך.
ת: לאלכסנדרה לאמי יש חוש נהדר לטיימינג, והיא מקצוענית מאד. היא תמיד במצב רוח טוב, מלאת אנרגיות וקורנת. מאד קל ונעים לעבוד עם אנשים כאלה. אנחנו מעריכות אחת את השניה כבר זמן רב וזו היתה הזדמנות נהדרת להפוך את ההערכה לעבודה נעימה. מתילד סנייה קוראת לי היום אמא. זה אחרי שכמעט הרבצנו אחת לשנייה (צוחקת).
ש: מה חשבת על הדרכת השחקנים של אריק לאבן.
ת: הוא דיבר הרבה והסביר וגם עשינו הקראות רבות כי יש סצינות ארוכות, למשל הסצינה של הארוחה צולמה במשך שלושה ימים והצריכה חזרות מאד מדויקות. עם אריק לאבן לא היה לנו זמן לפתור תשבצים, אני חייבת לומר שזה היה מאד נעים לעבוד באווירה הזו, ואריק מכניס המון הומור ורוח טובה. מאד לא מלחיץ לעבוד איתו. ואם הוא במתח הוא לא מראה אות זה. היתה לנו תחושה של הנאה כל הזמן. הוא פתוח ומבקש מאיתנו להציע הצעות.
אודות אריק לאבן
כתב תסריטים לקולנוע ולטלוויזיה, וביים תשעה סרטים לקולנוע ולטלוויזיה, בסדרת הטלווזיה הצרפתית H היה המעצב האמנותי. סרטו הקודם בר בי קיו הוצג בארץ בהצלחה גדולה. הוא מרבה לעבוד עם אותו צוות וחוזר לעבוד עם שחקנים קבועים במקרים רבים.
אריק לאבן יהיה אורח פסטיבל או לה לה – פסטיבל הקומדיות הצרפתיות.
אודות השחקנים
ז’וזיאן בלאסקו
אחת הכוכבות, האהובות בקולנוע הצרפתי, קומיקאית שחקנית דרמטית, תסריטאית ובמאית. היא הופיעה בעשרות סרטים, רבים מהם מוכרים גם לקהל הישראלי “אלגנטיות של קיפוד”, “יותר מדי יפה בשבילך” לצד ז’ראר דפרדייה, הגרסה הצרפתית ל”פשוט נהדרת”, “ג’יגולו צרפתי”, “לאשתי יש מאהבת לצידה” של ויקטוריה אבריל ועוד.
היא ביימה כמה סרטים אותם כתבה בהם “לאשתי יש מאהבת” ו”ג’יגולו צרפתי”.
בלאסקו היא אמה של השחקנית מרי לוברי. לוברי ביימה את סרטה הראשון בו בלאסקו גילמה את האמא ועכשיו השתיים משתפות פעולה בקומדיה חדשה “הסיפור האמיתי של סינדרלה”.
בלאסקו ביקרה בישראל לבכורת סרט “ג’יגולו צרפתי” שפתח באותה שנה את פסטיבל הקולנוע הצרפתי וזכה להצלחה רבה.
אלכסנדרה לאמי
הופיעה בעשרות סרטים, לאחרונה הצטלמה לסרטו הראשון כבמאי של הקטור קביו רייס התסריטאי של “לחזור לגור עם אמא”. היא גם מצטלמת לסרט לצידו של ז’אן דוז’רדן, שהיה בן זוגה במשך ארבע שנים, בסרט משתתפת גם אחותה השחקנית אודרי לאמי.
לפני מספר שנים, לאמי ודוז’רדן הופיעו בפרק מתוך סרט המערכונים “אמנות הבגידה”, פרק אותו ביימה עמנואל ברקו (“בראש מורם”) ועסק בהתפרקות הנישואין, מה שגם קרה בחייהם אחר כך.
מתילד סנייה
אחת השחקניות העסוקות בקולנוע הצרפתי. לאחרונה נראיתה על המסכים בארץ בלהיט “הדברים שאני רוצה”. רבים מסרטיה הוצגו בארץ, בהם “באולינג”, “הסנונית שמבשרת את בוא האביב”, “פשע לא מאורגן”, “30 פלוס”, “ניקוי יבש”, “ונוס מכון יופי”, “הארי חבר אמיתי”, לאחרונה הצטלמה לסרטו האחרון של קלוד ללוש שיצא בשנה הבא לצידם של גדולי כוכבי הקולנוע הצרפתיים בני זמננו.
מתילד היא אחותה של עמנואל סנייה, רעייתו של הבמאי רומן פולנסקי.
