בהמשך לפוסט שכתבתי בעבר על עשרת הדיברות לארוחה הצרפתית, אם התנ”ך היה נכתב על ידי צרפתי הרי שללא ספק אחת מעשרת הדברות הייתה “לא תעבוד”. לא מאמינים? תקראו את הציטוט הבא:
החיים זה לא עבודה, אם תעבוד יותר מידי תשתגע.
את המשפט הזה לא אמרו עמיר פרץ או ניסנקורן אלא נשיא צרפת שארל דה גול והוא מגלם בתוכו את התמצית הפילוסופית של מוסר העבודה הצרפתי ובמיוחד את זה של עובדי המדינה הצרפתים.
שביתת היום
הקומיקאי הצרפתי המפורסם קולוש (Colouche) אמר פעם “אמא שלי הייתה עובדת מדינה וגם אבא שלי לא עבד”. עובדי המדינה, אשר נקראים בצרפתית פונקציונירים (Fonctionaire) כוללים את המורים, כבאים, הפקידים בשירות הציבורי והמרצים באוניברסיטאות הציבוריות. אליהם מצטרפים עובדי הדואר והרכבת, אשר אינם נחשבים לעובדי מדינה אבל נהנים מזכויות דומות.
כתוצאה מכך על פי סטטיסטיקה רשמית ישנם כ-3.3 מיליון עובדי מדינה בצרפת ועל פי מחקרים לא רשמיים, עובדי המדינה מהווים כרבע מכלל כח העבודה הצרפתי. כמעט ולא ניתן לפטר עובד מדינה בצרפת והדרך היחידה להפטר מעובד עצלן היא אך ורק באמצעות קידום או העברתו של העובד (בהסכמתו המלאה כמובן) למקום טוב יותר (לדוגמא לסניף הדואר בסן טרופה).
את זכויות היתר הרוויחו עובדי המדינה בזכות כלי השביתה, אשר נקראת בצרפתית Greve על שם הכיכר ליד בניין העיריה של פריז שם התקבצו חסרי העבודה. כמו שבמסעדה צרפתית ישנה “מנת היום” הרי שבלוח השנה הצרפתי ישנה “שביתת החודש” וכשסקטור ציבורי אחד שובת הרי שכולם מצטרפים לחגיגה והמדינה משותקת.
כמו אצלנו גם בצרפת תואר “מלכי השובתים” הולך ללא ספק לוועד עובדי הרכבות, אשר ברגע שמזג האוויר בפריז מתחיל להתקרר עצבי מנהיגיו מתחילים להתלהט והשביתה הבאה יוצאת לדרך. יש האומרים שהסיבה שצרפת הפסידה לאנגליה את אירוח האולימפידה ב-2012 הייתה שביתת אזהרה בת 24 שעות של עובדי התחבורה, אשר התרחשה בדיוק בעת הביקור של הוועד האולימפי בפריז (וזאת למרות התחנונים של הממשל להעביר את השביתה ליום אחר).
שביתת ארגוני העובדים בפריז – מרץ 2023
עדכון 23.3.2023
היום, יום שביתה והפגנות.
כך היה מתוכנן כבר שבוע ולמרות שהרפורמה על הפנציה עברה, למרות נאומו (הראיון יותר נכון) של הנשיא מקרון אתמול ששוב הסביר בנחישות את צורך הרפורמה הרי חלק גדול מהצרפתים לא השתכנעו ויירדו לרחובות בכל זאת להפגין כפי שהיה מתוכנן מ-14:00 עד 19:00 .
המצעד יערך מכיכר בסטיל ועד כיכר האופּרה גרניה.
כל הפרימטר הזה יהיה סגור משעה 12:00/30 לתנועה ולהולכי רגל יהיה מסובך ללכת אלא עם כן אתם רוצים גם להפגין.
אני ממליצה לכם להסתובב ולטייל כל היום בגדה השמאלית (סנט ג׳רמן והרובע הלטיני : אזור הפּנטאון, הכלבו הבּון מארשה, גני הלוקסמבורג, כנסיית סנט סולפיס ..) או במונמארטר (למי שיכול להגיע ברגל בלי לעבור דרך ציר ההפגנה) או באזור המגדל אייפל.
כפי שאתםרואים גם בצילום אפּלקציית המטרו, לא יהיה מטרו היום (ולא RER, רכבות בין עירוניות, אטובוסים). יהיה Tramway למי שמעוניין לנסעו ממערב למזרח העיר דרמוה.
שדות התעופה :
פקחי האוויר של אורלי, הערים ליון, טולוז ומארסיי ביקשו לבטל 30% מהטיסות היום.
הרבה צרפתים יעבדו מהבית היום וסביר להניח שבמסעדות/בתי קפה /מוזאונים /חנויות הפתחוים היום יהיה חסר כח אדם פה ושם (מי שלא הצליח להגיע לעבודה או מי ששובת או מפגין) למרות שהיום הרבה פריזיים מתניידים בעיר באופניים. אבל לא כל העובדים גרים בלב פריז)
לא מתוכנן גשם היום אבל יהיה טיפה סגרירי (פריזאיי טיפוסי 
) ויהיה קצת רוח בשעות הצהריים.
תבלו ותהנו לכם כמה שיותר בעיר האורות היום !
מחר יהיה יום אחר ופריז תהיה תמיד פריז ושביתות והפגנות הן חלק מהחבילה של המדינה היפה הזו!
עדכון 17.3.2023
אתמול היה יום מתוח וסוער במיוחד באסיפה הלאומית. מקרון הביא את תוכניתו לגבי שינוי גיל היציאה לפנסיה והתוכנית לא זכתה לרוב. בתגובה הוא השתמש בסעיף 49.3, שאיפשר לו להעביר את הרפורמה גם ללא תמיכה של האסיפה.
כתוצאה מכך החלה מהומה, כאשר חברי האספה ממפלגות השמאל והימין הקיצוני החלו לשיר את המרסייז באופן הפגנתי וקראו לתומכיהם לצאת לרחובות. התומכים עשו בדיוק את זה וצרו על בניין האסיפה הלאומית וגלשו משם לעבר כיכר הקונקורד. גם בולבאר הוסמאן הפך לזירה של הפגנות אלימות.
מפלגות השמאל הקיצוני והימין הקיצוני הודיעו כי יגישו בשבוע הבא הצעת גינוי: כלי פרלמנטרי שנכלל בחוקה הצרפתית מאז 1958 ומחייב את הממשלה למנות ראש ממשלה חדש (או ראש ממשלה) תוך 14 ימים ואם לא, לפזר את העצרת שיובילו לבחירות חדשות למחוקקים במצבי קיצון.
איך יושפע הטיול שלכם בפריז מהשביתה?
לאחר שביתה של 15 יום של אוספי אשפה ומפעלי שריפת פסולת ברחבי פריז, הצטברו 10,000 טונות של פסולת במחוזות המנוהלים על ידי עיריית פריז. אולם רובעים 1, 3, 4, 7, 10, 11, 13, 15, 18 ו-19 הצליחו לשמור על רמת תברואה סבירה מכיוון שאיסוף האשפה בוצע שם על ידי חברות פרטיות.
ראש עיריית פריז (המפלגה הסוציאליסטית), התומכת בשביתה, הודיעה כי היא תומכת בתנועת השביתה וסירבה במכתב שפורסם בחשבון הטוויטר שלה לדרוש אוספי אשפה לפנות פחי אשפה בשכונות הבעייתיות ביותר לפי בקשת שר הפנים.
הנאמן הורה כעת (לשירותים העירוניים של העיר פריז) לאסוף את האשפה במהלך סוף השבוע הזה (גם אם אוספי האשפה הכריזו על שביתה עד יום שני ה-20 במרץ. לפיכך הם הודיעו כי יאספו את הפחים ” בקצב שלהם”).
הפסולת מועברת לעיירה במערב פריז למפעל המתמחה באחסון פסולת, שאינו בשביתה, לפני שנשלחה למפעלי שריפה, שעדיין שובתים.התקווה היא שעד יום שני 20 במרץ, יום שלישי 21 במרץ, פריז תצליח להיפטר מהאשפה שלה.
האיגודים קראו לשביתה והפגנות ברחבי צרפת ביום חמישי ה-23 במרץ כדי להביע את זעמם על הרפורמה שעברה “בכוח” המסכנת בשיבוש התחבורה (שדות תעופה / רכבות / מטרו / אוטובוסים). עדיין אין לנו את כל הפרטים על שביתת יום חמישי 23 במרץ.
סוף השבוע של 17 עד 19 במרץ צפוי להיות סוער במקומות בפריז (סביב האסיפה הלאומית, בכיכר דה לה רפובליק וכו’).
רקע היסטורי לשביתה הנוכחית
מה הסיבה לשביתות האלה ואיך זה ישפיע על הטיול שלכם בפריז או בצרפת?
צרפת היא מדינת המהפכה, מדינה שבה בוטלה המלוכה ולקדמת הבמה עברו זכויות האזרח. המרידות, המהומות, הוויכוחים והשביתות שהתרחשו בצרפת מ-1789 ועד היום גרמו לכך שהממשלות קבעו חוקים סוציאליים שמבססים את הזכויות החברתיות של האזרחים בצרפת, לפעמים ברזולוציה גבוהה במיוחד.
רבים מהאזרחים חושבים שוויתור על זכויות הוא בלתי נסבל, במיוחד כשמדובר בהשגים סוציאליים שאליהם הגיעו לאחר מלחמה קשה. ויתור על הזכויות הללו הוא מבחינתם רגרסיה, ואפילו מבטא חשש לחזרה למונרכיה.
למרות שהם מגינים בחירוף נפש על הזכויות שלהם, החברה והעולם משתנים ויש צורך ברפורמות. מאז 1980, היה דיון ער סביב נושא הפנסיה, בלי קשר לממשלה שהיתה בשלטון. היו התפתחויות, אבל אף ממשלה לא באמת העזה להניע רפורמה בפנסיה, כמו שעושה היום ממשלתו של מקרון.
שני נושאים מעסיקים כעת את העם הצרפתי: גיל הפרישה וההבדלים המשמעותיים בפנסיה בין עובדי ציבור והסקטור הפרטי. אחת הרפורמות העיקריות שמקרון מנסה להוציא אל הפועל מאז שנכנס לתפקיד ב-2017, היא זו של ה-Retraite des Français.
בצרפת, העובדים תורמים כולם לקופה הציבורית, שממנה מחלקים את הפנסיה לכל האזרחים הצרפתיים, לפי מספר השנים שהם עבדו (ובהן תרמו לקופה), וקושי ו/או הסיכון שבעבודה.
כיום, גיל הפרישה הממוצע הוא מקסימום 62. במקצועות מסוימים, שהם קשים יותר פיזית או מסוכנים, כמו בניין, עובדי רכבת, נהגי אוטובוס, עובדי תברואה, מקצועות רפואה, עובדי גז וחשמל, משטרה ואפילו רקדנים וזמרי אופרה, העובדים פורשים בגיל 57 ולפעמים אפילו יכולים להפסיק לעבוד בגיל 52. זוהי הטבה שנקראת “a special regime”.
מקרון רוצה לבצע רפורמה, שתעלה את גיל הפרישה החוקי ל-64 בשנת 2030 ולהאיץ את תקופת התרומה לקופה הציבורית ל-43 שנים החל מ-2027, אבל להגיע למצב שבו אף אחד לא יצטרך לעבוד יותר מ-44 שנים. הוא רוצה גם להפסיק את ההטבות המיוחדות לעובדי ציבור, וליצור שוויון בפנסיה בינם ובין עובדים בסקטור הפרטי.
הרפורמה המוצעת קשורה לעלייה בתוחלת החיים בעולם המערבי. בצרפת, תוחלת החיים לנשים עמדה בשנת 1980 על 78 שנים, ועל 70 לגברים. ב-2022, המספרים הם 85 לנשים ו-79 לגברים. משערים כי המספרים האלה יילכו ויעלו. כלומר, אנשים חיים הרבה יותר שנים.
ניתן להבין שלא צריך הרבה כדי להוציא את הצרפתים לרחובות, והם מתכננים לחסום הרבה כבישים ואזורים. זכות השביתה בצרפת מעוגנת בחוק, והמקסימום שעובד יכול להפסיד זה 1 חלקי 30 מהמשכורת שלו בגין שביתה. הצרפתים מתכננים להתנגד בכוח לרפורמה, בתקווה שהממשלה תבין את הרמז ותבטל אותה.
אחרי אינספור דיונים, תיקונים ושינויים שהוצעו על ידי האופוזיציה, במיוחד על ידי ארגוני השמאל וארגוני הסביבה, הממשלה תצביע על הרפורמה עד 26 במרץ 2023.
כמה מילים על מרים אדרי
מרים נולדה בצרפת להורים ממוצע רוסי/קובני ומרוקאי (שילוב מעניין מאוד). במהלך חייה היא התגוררה לא רק בצרפת אלא גם בישראל, ונצואלה, ארה”ב והאיים הקאריביים. במהלך חייה עסקה מרים בתחום התיירות והשיווק והיום היא עוסקת בלהנגיש את התרבות הצרפתית לתייר הישראלי.
מטרתה העיקרית של מרים היא לעזור לתייר הישראלי לגלות את פריז דרך עיניים צרפתיות והיא עושה זאת באמצעות סדרה של סיורים בנושאי קולינריה, אופנה, תיאטרון ועוד. ניתן להזמין סיורים איתה דרך האתר שלה.
