סרז’ גינזבורג מסע מוזיקלי וגם טיול פריזאי מאת הדר גבאי וצבי חזנוב

סרז’  גינזבורג (נולד בשם לוסיין) הוא אגדה צרפתית ההולכת ומתעצמת מאז לכתו מן העולם ב1991. השאנסונר שעבר הכל- מענידת טלאי צהוב בילדותו, שינוי שמו, לימודי האמנות, המעבר למוסיקה וקשירת שמו בשמות הנשים היפות בזמנו חי כל חייו בפריז ובה כתב, טייל, הצטלם ובעיקר עישן. חייו נפרסו על פני עיר האורות, מצפון ועד דרום ומרובע 9 עד 19, ולכן הבאתי בכתבה הבאה את המקומות שהשפיעו על פועלו ויצירתו.

25 דברים שאולי לא ידעתם על סרז’ גינזבורג

1. החליף את שמו מלוסיין לסרז’ כיוון שחשב שלוסיין זהו שם של ספר.

2. ולמרות זאת, לבנו הרביעי קרא לוסיין.

3. היה נשוי פעמיים, ובשתי הפעמים התגרש ( וכל זה לפני בריז’יט בארדו וג’יין בירקין).

4. לא היה לו רשיון נהיגה, ומעולם לא נהג במכונית.

5. זה לא הפריע לו לקנות מכונית מאד יקרה.

השיר “פורד מוסטאנג”.

6. לא הופיע שנים רבות על הבמה כי הבטחון שלו היה נמוך.

7. הוציא שני אלבומי רגאיי. באחד מהם מופיע השיר הבא שיצר שערוריה ענקית בגלל שלעג להמנון הצרפתי:

https://youtu.be/CrAOw5i9UwM

Aux Armes Et Caetera (La Marseillaise) – Serge Gainsbourg

8. היה אנגלופיל מושבע, והקליט את רוב אלבומיו בלונדון.

סרטון קצר שמתאר לידה של שיר של סרז’ גינזבורג בלונדון בשנת 1968.

9. יש לו אחות תאומה בשם ליליאן.

10. חזר לגור אצל ההורים אחרי שהתגרש.

11. כתב באותו לילה את שני שיריו המפורסמים ביותר:

(Jane Birkin & Serge Gainsbourg – 69 année érotique (1969

Jane Birkin et Serge Gainsbourg – Je T’aime,…Moi Non Plus

12. כתב שיר על דיוויד בואי לזמרת איזבלה אדג’ני בשם “beau oui, comme bowie”- טוב כמו בואי.

13. עישן סגריות תוצרת Gitanes.

14. כתב פסקולים לכ40 סרטים.

15. את ג’יין בירקין הוא הכיר על סט של סרט בו שניהם שיחקו “סלוגן”.

שיר הנושא של הסרט סלוגן.

16. כבר מההתחלה הם לא הסתדרו, בלשון המעטה.

17. ג’יין חשבה ששמו סרז’ ‘בורגניון’ , היות ולא ידעה צרפתית כלל.

18. אביו של סרז’ היה פסנתרן, המוסיקה והנגינה נכחו בילדותו.

19. מעולם לא ביקר בישראל.

20. מה שלא הפריע לו לכתוב שיר לישראל לאחר מלחמת ששת הימים “le sable et le soldat”.

21. סרז’ חלם להיות צייר, והחל ללמוד זאת בהיותו צעיר.

22. נהג לנעול נעלי זיזי לבנות של חברת repetto , שגם הפכו לסמל שלו.

23. הייתה חשיבות מיוחדת לפסלים שהיו מוצבים בסלון ביתו, והיה אסור להזיז אותם.

24. איבד את בתוליו עם זונה בגיל 16.

25. אהב להכין קוקטייל פיניה קולדה חזק במיוחד.

ועכשיו אחרי שהכרנו את סרז’ גינזבורג קצת יותר וטיילנו בין שיריו הגיע הזמן לטייל בפריז בין המקומות החשובים בחייו.

טיול בפריז בעקבות סרז’ גינזבורג

בית משפחת גינזבורג

אוליה ויוסף גינזבורג, יהודים-רוסים, התאהבו והחליטו לברוח ממולדתם ברית המועצות ולהשתקע במקום טוב יותר. הם זייפו מסמכים והגיעו לפריז בעקבות אחיה של אוליה שכבר היגר לעיר. יוסף מצא עבודה כמוסיקאי ברים והמשפחה גרה בדירה קטנה בrue de Chine. לזוג נולד בן בשם מרסל בשנת 1922, הילוד הקטן מת בעריסה כעבור שנה ומספר חודשים.

בשנת 1926 נולדה ז’קלין, בת בריאה, וב1928 נולדו לזוג התאומים ליליאן ולוסיין גינזבורג. לילאן נולדה קודם ורק לאחר מכן- לוסיין הקטן, כינויו לולו. אותו לולו קטן גדול יהיה. האחים גדלו בבית שכולו מוסיקה,ב- 11bis rue Chaptal באזור פיגאל בפריז, עד אמצע שנות השלושים.סרז’ היה ילד ביישן, שהיה אפשר להתבלבל ולחשוב אותו לבת, נראה כמו מיניאטורה של אביו, ואהב ללכת לבית הספר. הבניין עצמו לא מהווה מוקד התרשמות מיוחד, מעבר לכך שלפני חודש וקצת הוצב שם בטקס שלט המבשר על ילדותו של סרז’ שעברה עליו שם.

הגינה על שם סרז’

בשנת 1958, לאחר ששינה את שמו ופרש מלימודי אמנות, מוציא סרז’ שיר בשם “le poinconneur des lilas”- מנקב הכרטיסים של תחנת דה לילה. השיר הכאוב מספר על מנקב כרטיסים דכאוני ועצוב, שנמאס לו מהעבודה תחת האדמה, וחולם לשנות את מציאותו.

אותו מנקב כרטיסים נמצא בתחנת des lilas porte של קו מספר 11 במטרו הפריזאי. הסינגל זכה להצלחה, ונגע בלב המאזינים, בתקופה שבה עוד היה אדם שמנקב את כרטיס המטרו ולא מכונה אלקטרונית. בעקבות השיר, על שמו של סרז’ גינזבורג יש גן, הנמצא בסמוך לתחנת porte des lilas ברובע ה19 של פריז, ובשנת 2023 מתוכננת לקום תחנת מטרו לקו 11 ושמה יהיה סרז’ גינזבורג.

בית סרז’ גינזבורג

הבית ברחוב bis rue de verneuil 5 הפך למוקד עליה לרגל לחובבי השאנסונים הצרפתיים ואמנות רחוב. לא קשה לזהות- ברחוב הצר הקרוב לסיין, בית נמוך יותר מכל השאר, בעל שער נעול היטב, ומצופה כולו בציורים על גבי ציורים של סרז’ ועוד.

סרז’ קנה את הבית הזה לאחר הגירושים השניים, ונשאר בו עוד לילו האחרון. את הבית עיצב סרז’ בהשראת האמן האהוב עליו- סלבאדור דאלי, כך שקירות הבית היו צבועים בשחור, ובסלון עמדו יצירות אמנות שונות, חלקן קשורות בסרז’. לדוגמא: פסל האיש עם ראש הכרוב ( על שם אלבום שהוציא) ותמונה ענקית של בריז’יט בארדו, לצד הפסנתר הגדול.

בבית זה חיו יחדיו ג’יין וסרז’ עם הבנות קייט (בתה של ג’יין מנישואים קודמים) ושרלוט, בתם המשותפת. כפי שניתן לראות, אין מקום חניה לבית זה, ואחת הסיבות היא שסרז’ מעולם לא נהג במכונית, ולא היה לו רשיון נהיגה, הוא היה לוקח מונית לכל מקום שהצטרך, כך שכל נהגי המוניות של פריז הכירו אותו ושמעו את סיפוריו.

ביום לאחר שנפטר, סביב ביתו התקהלו מעריצים רבים וכואבים, והביעו אליו שלום אחרון. בעבר, היתה תקופה קצרה בה העבירו סיור בביתו של סרז’, אך נוהג זה הופסק והבית נעול.

הקבר של סרז’ גינסבורג

סרז’ נפטר בשנת 1991, כחודש לפני יום הולדתו ה63, במיטתו כאשר חזר מבילוי. הוא נקבר מעל הוריו, בבית הקברות במונפרנאס. הלוויתו הייתה מלאה מעריצים ואוהבים ועל אף הפרובוקציות הרבות שיצר בשנותיו האחרונות ודימוי הדנדי הזקן שקיבל, צרפת כאבה נוכח אובדן הכשרון גדול והאישיות. הקבר של משפחת גינזבורג תמיד מקושט בתמונה, פרחים ישנים, סגריות, כרטיסי מטרו, או פסלים. ולמרות שהוא נחבא מן העין- יש בו קסם.

סרז’ בברלין

לאחרונה ביקרתי בברלין, בלילה לפני אחרון שלי החלטתי לחפש, אולי אמצא משהו שקשור בזמר האהוב עלי בעיר שמעולם לא ביקר בה, ואכן. מצאתי בר קונספטואלי שכל כולו מוקדש לסרז’ גינזבורג. נרגשים הלכנו לבר זה, ששמו, “”gainsbourg a gansbarre, ונמצא מתחת לפסי רכבת ותחהת הs- bahn הנקראת savignyplatz. בר חשוך וגדול, עם מוסיקה נעימה מעשרות דיסקים, קוקטיילים בשמות כמו “בריז’יט בארדו” וכמובן פיניה קולדה- כפי שסרז’ אהב להכין. המקום כולו מקושט בתמונות, ציורים, פסלים וציטוטים של ועל סרז’, ואף קלטתי בזוית העין את בעלי המקום, שנראה כמו חיקוי מדויק שלו.

כתובת-Jeanne-Mammen-Bogen 576/577

כמה מילים על הדר גבאי

הדר היא פרנקופילית ומדריכת טיולים בחו”ל, סטודנטית לתאטרון באונ’ תל-אביב.

אהבתם את מסלול הטיול בעקבות סרז’ גנסבור?

אם כך מדוע שלא תקראו את הכתבה על הרומאן הבלתי אפשרי בינו לבין בריז’יט בארדו?