כמאמר המשורר: ” מאחורי כל פינה מופלאה בפריס מסתתרת פינה מופלאה עוד יותר”… ואני שלא יכול לחשוב על פריז מבלי להתרגש, מרגיש שאני לא יכול להצביע על מקומות נפלאים מבלי להקל או לבטל במקומות אחרים. פריס פנים רבות לה, ואחד הדברים שמאד מרגשים אותי תמיד- שפניה של פריס לא משתנות , למרות השיפוצים התכופים והרסטורציות בשכיות החמדה של פריס ,אני תמיד נפעם לנוכח המקומות אותם ראיתי לראשונה לפני שנים רבות ואליהן אני חוזר וחוזר והם נמצאים על מקומם, מבלי להעלם כתוצאה מטעמם המשתנה והפכפך של פרנסי העיר והקידמה. ולא רק זאת אפילו הפנים של המלצרים במסעדות ובתי הקפה שאנחנו פוקדים כל פעם במשך שנים לא משתנים .בכל נסיעה לפריז יש כמה מקומות קבועים ששעליהם אנחנו לא מוותרים ואותם אני אזכיר מבלי לפגוע כמובן באהבות האחרות.
שוק מופטאר
זהו שוק האוכל הטוב בפריס, ביום ראשון שווה במיוחד כי בסביבות 11:00 בבוקר בקצה השוק ברחבת הכנסייה מתאספים אנשים עוברים ושבים רוקדים ושרים בגשם בשלג ובשמש . מרחיב את הלב! בתחילת רחוב “מופטאר” ישנה כיכר עתיקה מאד “הקונטראסקראפ” ששם אנחנו בדרך כלל מסיימים את הערב, כיכר שסביבה בתי קפה עליזים וצבעונים . וכל הסטודנטים מכל העולם פוקדים את המקום . מסביב לכיכר בתים משנת 1740 ושלט מצויר מאותה תקופה: “הכושי העליז” מתנוסס לזיכרון מימים אחרים ועליזים.
מסעדת Mirma
מסעדה שאנחנו והילדים שלנו לא מפספסים אף פעם היא מסעדה סינית בשם “מירמה” Mirama ברחוב סאן ז’אק rue saint –Jacques מסעדה סינית מסורתית , עם כמה מנות מנצחות , כמו ברווז פקין ומרק הדמפלינג הממכר. מסעדה שלא הייתם שמים עליה כלום כשאתם עוברים על ידה וגם בפנים היא לא מעוררת התרגשות ,אבל תאמינו לי תמיד עומדים שם בתור וגדולי עולם באים לאכול במקום. ותודה לאהרוני שהמליץ עליה לפני שנים רבות.
סן ז’רמן דה פרה
כיכר סן ז’רמן דה פרה וקפה “פלור” שם ישבו פילוסופים אמנים ושחקני קולנוע משחר ההיסטוריה, שומר באווירה שלו על הרגעים ההיסטוריים שחווה במשך השנים. הכיכר של סן ז’רמן דה פרה נקראת על שם “סימון דה בבואר וז’אן פול סארטר” שפקדו את בית הקפה “פלור” באופן קבוע ואם תקשיבו היטב תוכלו לשמוע הדי ויכוחים פילוסופיים סוערים.
ברסי ווילאג’
מרכז קניות “ברסי וילאג’ (Bercy village) מרכז קניות ברובע השתיים עשרה מציע חווית קניות מלאה בבוטיקים מיוחדים, מבחר פעילויות פנאי , מסעדות וקולנוע והכל שמור ברוח השכונה הישנה מהמאה התשע עשרה. אחרי שמבלים ניתן לעבור את הגשר העילי מעל הרחוב ולהיכנס לגן יפיפייה שבחלקו הוא נקרא על שם יצחק רבין ז”ל.
טיול על הגשרים לאורך הסיין
אנחנו אף פעם לא מוותרים על טיול מתחת לגשרים של נהר הסיין. יורדים לנהר וצועדים לאורכו וחולפים על פני כנסיות ,ספינות שחולפות ,אנשים מכל העולם שיושבים עם באגטים ובקבוקי יין ומבלים את זמנם באווירה המכשפת של הגלים המנפצים משני גדות הנהר, אפשר לעלות דרך גשר האומנויות גשר שכולו כורע “ממנעולי אהבה” שמוביל למוזיאון הלובר ולכיכר המוזיאון שכל כך אהובה על ידי זוגות מצטלמים ולהמשיך משם לגני “טיולרי” היפיפיים המובילים לכיכר הקונקורד בואכה רחוב “שאנז אליזה” . ד.א אם אוהבי עוגות אתם אפשר להיכנס לאנג’לינה בית קפה שנמצא לצד גני” טיולרי ” ומתחרה בקפה “פלור” בטעם ה”שוקלה שו” (משקה שוקולד חם).
Jardin des Plantes
הגן שאנחנו הכי קשורים אילו הוא גן הצמחים “ז’רדן דה פלאנט” גן בוטני שאני יושב בו כל בוקר וקורא להנאתי ספר ומדמיין לי את הכרכרות וגבירות והאדונים המטופחים שחלפו לאורכן של הגינות המרהיבות שמחליפות כל עונה את פניהן. בגן יש פינה נסתרת שנכנסים אליה דרך מנהרה וזהו גן אלפיני ושם מתחת לשני עצים עתיקים אני אוהב לשבת ולקרוא…
רק לשבת ולכתוב כמה מילים על כמה מהמקומות האהובים עושה לי טוב ,אבל מוטב שלא האריך כי העיר הרי לא נגמרת קיסמה והדרה כבר נכתבו צוירו ונוגנו במשך השנים “הסיין” ממשיך לזרום, ואני הקטן ממשיך לחלום על הפעם הבאה…
הערת העורך: כל התמונות בפוסט הזה הן באדיבותו של יואל תמנליס. אם אתם מעוניינים לראות תמונות פריזאיות מקסימות נוספות אל תפספסו את דף הפייסבוק שלו: פריז דרך הזום.
