כיכר הקונקורד – אש, דם ויופי בכיכר מרכזית אחת בפריז

כיכר הקונקורד (Place de la Concorde) היא ללא ספק אחת הכיכרות היפות של פריז. כאן תוכלו לקרוא על ההיסטוריה המרתקת שלה ולקבל טיפים לביקור בה.
כיכר הקונקורד - אש, דם ויופי בכיכר מרכזית אחת בפריז
ניווט מהיר בתוך הכתבה

כיכר הקונקורד (Place de la Concorde) היא ללא ספק אחת הכיכרות המרשימות ביותר של פריז (שנייה אולי רק לכיכר האטואל, אשר נמצאת בסוף שדירות השאנז אליזה). אולם כמה מכם, אשר עברו בה בדרך לגני הטווילרי ומוזיאון הלובר , לכנסיית המדלן או לגדה השמאלית, באמת מכירים את סיפורה?

היום אני רוצה לספר לכם את סיפורה של הכיכר היפהפייה הזאת. כפי שתראו יש בסיפור הזה לא מעט דם ואש ותמרות עשן. לא מאמינים? אתם מוזמנים לצפות ב"סיור וירטואלי" בכיכר שיצרתי באמצעות המשחק Assasin's Creed Unity ואז להמשיך לקרוא.

ההיסטוריה של כיכר הקונקורד בשלוש מערכות

מערכה ראשונה: כיכר לואי ה-15

הסיפור שלנו מתחיל בשנת 1748, כאשר אדמה בושרדון (1698-1762 Edmé Bouchardon) מקבל הזמנה לפסל את פסלו המונומנטלי של לואי ה-15 רוכב על סוס. את הפסל הזמינו לכבוד החלמתו של המלך ממחלה קשה, וכהערת אגב, תוצאה נוספת של ההחלמה הפלאית הזאת היא כנסיית סנט ז'נבייב, אשר מאוחר יותר תהפוך לפנתאון. אבל זה כבר סיפור אחר.

פסל שכזה צריך מקום ראוי, וזהו אתגר כלל לא פשוט מכיוון שפריז של אותה תקופה הכילה מעט שטחים פנויים. בסופו של דבר נפל הפור על שטח אדמה ריק יחסית שנמצא מערבית לגני הטווילרי ושיכל לשמש לכיכר מלכותית. על המלאכה הופקד האדריכל המפורסם גבריאל (Ange-Jacques Gabriel 1698-1782), אשר סיים את מלאכת בניית הכיכר בשנת 1757.

על מנת ליצור רושם מלכותי החליט גבריאל לבנות בחלק הצפוני של הכיכר שני ארמונות, אשר יאזנו את פאלה בורבון, אשר נמצא דרומית לכיכר בגדה השמאלית של הסיין.

הארמון המזרחי הפך לבניין משרדיה של מטה הימיה המלכותית והוא משמש בתפקיד עד היום. לעומת זאת הארמון ממערב, האוטל דה קריון (Hôtel de Crillon), אשר נקרא על שם הדוכס דה קריון, הפך לבניין מגורים בו התגוררו צאצאיו של הדוכס עד שנת 1907. מה שמעניין שלהבדיל מהרבה בניינים בצרפת שנקראים הוטל (דוגמת ההוטל דה ויל בפריז), ההוטל הזה הפך בסופו של דבר למלון (אחד המפוארים בפריז). אם תרצו להתגורר בו בעת הביקור הבא שלכם, אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור הזה.

משרד הימיה (מימין) ואוטל קריון (משמאל). צילום: יואל תמנליס
משרד הימיה (מימין) ואוטל קריון (משמאל). צילום: יואל תמנליס

בשנת 1763 הוצב הפסל של לואי ה-15 בכיכר, ואיזה פסל זה היה! לואי ה-15 לבוש בבגדי קיסר רומאי, רוכב בגאון על סוס, כולו הוד והדר. ככה יעשה למנצח בקרב פונטנואה (Fontenoy) שהתרחש כ-15 שנה לפני כן. חבל רק שבמלחמת שבע השנים (1756-1763), לואי ה-15 קצת פחות הצליח ויצא ממנה ללא קנדה, הקולניה הצרפתית בהודו, והכי חשוב, ללא הפופולריות ממנה נהנה קודם לכן.

רישום של פסלו של לואי ה-15 אותו התחיל לפסל בושרדון וסיים ז'אן בטיסט פיגאל. מקור תמונה: ויקיפדיה.
רישום של פסלו של לואי ה-15 אותו התחיל לפסל בושרדון וסיים ז'אן בטיסט פיגאל. מקור תמונה: ויקיפדיה.

בעת הזאת לואי ה-15 כבר לא כונה על ידי הצרפתים "המלך האהוב מאוד" (שם התואר שקיבל בשנות ה-40 של המאה ה-18), אלא הפך למלך די שנוא. לא רק זאת כי אם נראה כאילו ה"נאחס", אשר נדבק אל המלך בעת מלחמת 7 השנים ובמהלך שנות שלטונו האחרונות, עבר אל הכיכר הזאת.

ב 30 ביוני 1770 (יום הולדתי) החליטו הדופין לואי (לעתיד המלך לואי ה-16) ואשתו הטרייה מארי אנטואנט  לחגוג את הנישואים שלהם בכיכר קונקורד. לחגיגה הזאת כולם הוזמנו, כולל המון העם, אשר הגיע שיכור כלוט (לכבוד החגיגות כל המזרקות הכילו יין ולא מים). כל האנשים הללו נדחסו לכיכר דרך Rue Royal, אשר באותו זמן היווה את הכניסה היחידה לכיכר (רחוב ריבולי וגשר הקונקורד עוד לא היו קיימים).

אולם אז קרה אסון. כתוצאה מכמה זיקוקי דינור אחד המבנים הארעיים בכיכר בשם "מקדש הנישואים" נדלק והחל לבעור. כתוצאה מהאש החלה פניקה בכיכר וכל מי שיכול היה ניסה לברוח דרך Rue Royal צפונה. התוצאה: 133 הרוגים, אשר  מתו כתוצאה מהשריפה או כתוצאה מכך שנרמסו למוות על ידי ההמון.

אין ספק שזו לא הייתה דרך טובה להתחיל את הקריירה המלכותית. לו רק ידע הזוג המלכותי מה מצפה לו בכיכר הזאת בעוד 23 שנה…

מערכה שנייה – כיכר המהפכה

למרות האסון בתחילת דרכה של הכיכר העניינים חוזרים די מהר לשגרה. אולם בשנת 1789 פורצת המהפכה הצרפתית והמהפכנים מחליטים להרוס את פסלו של לואי ה-15 ולשנות את שמה מ"כיכר לואי ה-15" ל"כיכר המהפכה". במקום פסלו של המלך הציבו המהפכנים פסל אלגורי ענק המתאר את החירות, לבושה במצנפת מהפכנית ומחזיקה חנית.

במקביל החליטו המהפכנים לקחת את האבנים שנשארו מהבסטיליה, אותה הם הרסו, ולבנות מהם גשר, אשר יחבר בין הכיכר לבין הגדה השמאלית. זאת הסיבה שאם מישהו מחבריכם ישאל אותכם היכן ניתן למצוא את הבסטיליה, אתם מוזמנים לשלוח אותו לגשר הקונקורד…

גשר הקונקורד. מבט מלמטה. צילום: יואל תמנליס.
גשר הקונקורד. מבט מלמטה. צילום: יואל תמנליס.

בנובמבר 1792 הוצבה בכיכר "אטרקציה" נוספת, הלא היא הגיליוטינה. בפעם הראשונה נערפו על ידה ראשיהם של פושעים, אשר פרצו לאחד הארמונות בסביבה וגנבו תכשיטים (המטרה הייתה שהעונש יתבצע בסמוך למקום הפשע). אולם ב 21 בינואר 1793 הגיע לשם "אורח" חשוב בהרבה והפך את הכיכר למזוהה עם הוצאות להורג.

בשנת 1791 לואי ה-16 ומשפחתו ניסו לברוח  אך נעצרו בעיירה ווארן (Varenne) שבחבל לוריין. מאז אותו רגע הלך והתדרדר מעמדה על המשפחה המלכותית, עד אשר הוחלט לכלוא אותם במבצר הטמפל (Temple),  אשר ברובע המארה, ולהעמיד את לואי ה-16 למשפט על בגידה. התוצאה של המשפט: גזר דין מוות.

הוצאתו להורג של לואי ה-16. מקור תמונה: ויקיפדיה.
הוצאתו להורג של לואי ה-16. מקור תמונה: ויקיפדיה.

ב 21 בינואר 1793 הובל לואי ה-16 ממצודת הטמפל אל הכיכר. העגלה הגיעה לשם בסביבות השעה 10:00 בבוקר, מלך צרפת (לשעבר) עלה על הגרדום וסירב להצעתו של שארל אנרי סנסון, התליין הראשי של פריז, לקבל כיסוי עיניים. המלך ניסה לשאת נאום אחרון, אולם אז החיילים החלו לתופף, כך שאיש מהצופים לא היה מסוגל לשמוע את מילותיו האחרונות.

עוזרי התליין תפסו את המלך והשכיבו אותו על קרש הגיליוטינה. הלהב נופל וכתוצאה מכך שלא השכיבו אותו נכון הוא לא חתך את הצוואר כי אם את הגולגולת. למרות כל זאת עוזרי התליין מצליחים לכרות את הראש ומציגים אותו לקהל. תקופה חדשה מתחילה…

חירות כמה פשעים נעשים בשמך!

מאותו יום הופכת כיכר הקונקורד למקום ההוצאה להורג המועדף על המהפכנים ובתחילה נערפים במקום ראשיהם של אצילים ומתנגדי המהפכה. באוקטובר 1793 מגיעה לכאן מארי אנטואנט, אלמנתו של לואי ה-16 (תוכלו לקרוא על מותה בכתבה  סופה של מארי-אנטואנט) ובדצמבר 1793 נערף כאן ראשה של מדאם דו בארי (1743-1793 Madame du Barry), המאהבת של לואי ה-15, אשר הייתה גם המאהבת המלכותית האחרונה בתולדות צרפת. אליהן הצטרפה במאי 1794 מדאם אליזבת  (1764-1794), אחותו של לואי ה-16.

אולם המהפכה, כמו האל סטורן (או שבתאי) מתחילה לאכול מהר מאוד את בניה. בתחילה היו אלו הז'ירונדינים, סיעה מהפכנית מתונה יחסית, אשר עלו על הגרדום. אחת התומכות הגדולות ביותר שלהם הייתה מדאם רולאן (1754-1793 Madame Roland), אשר בעת עלייתה על הגרדום, פנתה אל פסל החירות ואמרה את המשפט האלמותי "חירות, כמה פשעים נעשים בשמך".

אישה מפורסמת נוספת, אשר הייתה שייכת למחנה הז'ירונדינים והוצאה להורג בכיכר המהפכה, היא אולימיפיה דה גוז' (Olympe de Gouges 1748-1793), אחת הפמיניסטיות הראשונות בהיסטוריה הצרפתית והאחראית למגילת זכויות האזרחית.

אחרי שסיימו המהפכנים לחסל את סיעת הז'ירונדינים הם החלו לחסל אחד את השני. וכך במקום הזה מצאו את מותם מהפכנים מפורסמים כגון קאמי דמולן ודאנטון. בשלב מסויים נמאס לאנשים, אשר התגוררו בסביבת הכיכר מכל הדם והרעש והם דרשו מהממשלה המהפכנית להעביר את הגיליוטינה למקום אחר. הממשלה הסכימה והגיליוטינה עברה לכיכר הבסטיליה ומאוחר יותר לכיכר Nation.

אולם הגיליוטינה חזרה לכיכר לסוג של "הדרן" אחרון. ב 28 ביולי 1794 עלה על הגרדום שהוקם במיוחד עבורו בכיכר המהפכה, מקסימיליאן רובספייר (Maximilien Robespierre 1758-1794), האיש אשר היה אחראי יותר מכולם לשלטון הטרור המהפכני. עם מותו הסתיים שלטון הטרור, אשר התיז כ-17,000 ראשים.

עידן המהפכה המדממת בכיכר הסתיים. החל זמן הפיוס…

מערכה שלישית – כיכר הקונקורד

אין ספק שבשנת 1794, עם סיום שלטון הטרור של רובספייר, סבלה הכיכר מיחסי ציבור גרועים במיוחד. לא רק שהכיכר הזאת הפכה לשם נרדף למרחץ דמים, אלא שהיא נקראה על שם המהפכה הצרפתית, השנואה על רבים. כתוצאה מכך הדירקטואר, אשר קם בעקבות שלטונו של רובספייר מחליט בשנת 1795 לשנות את שמה של הכיכר ל"כיכר ההרמוניה" או בצרפתית Place de la Concorde.

אולם אם חשבתם שהשם כיכר הקונקורד ישמר כך עד ימינו, הרי שאתם טועים. אחרי נפילת שלטונו של נפוליאון ה-1, חוזרים הבורבונים לצרפת ומנסים לחדש עטרה כיושנה. אחד הדברים הראשונים שהם עושים זה להחזיר לכיכר את שמה המקורי, דהיינו כיכר לואי ה-15. אולם מספר שנים מאוחר יותר מחליטים שראוי יותר לקרוא לכיכר על שם לואי ה-16, מכיוון שקיפח שם את חייו.

אולם בשנת 1830, מתרחשת מהפכת יולי ולשלטון עולה לואי פיליפ ה-1 (1773-1850), בנו של הדוכס לואי פיליפ מאורליאן, אשר הצביע בעד עונש המוות ללואי ה-16 וסופו שהוצא להורג באותה כיכר עצמה. לכן אין זה מפתיע שהוא קצת פחות אהב את העובדה שכיכר, הנמצאת לא רחוק מהמקום בו הוא גר, נקראת על שם קרוב משפחתו שנרצח שם בגלל אביו.

לכן החליט לואי פיליפ לשנות שוב את שם הכיכר ל"כיכר הקונקורד" ועל הדרך החל  ליפות אותה. את הגיליוטינה, שנעלמה מזמן, החליף אובליסק ענק, אותו קיבל המלך בשנת 1831, ממושל מצריים מוחמד עלי (ולא, למרות שלא מעט אנשים משום מה חושבים כך, האובליסק הזה לא נגנב מאף אחד).

האובליסק של כיכר הקונקורד וארמון בורבון שנמצא מאחוריו. צילם: יואל תמנליס.
האובליסק של כיכר הקונקורד וארמון בורבון שנמצא מאחוריו. צילם: יואל תמנליס.

אל האובליסק הצטרפו שתי מזרקות יפהפיות מעשי ידי האדריכל היטורף (Jacques Ignace Hittorff 1792-1867). הראשונה, הנמצאת בחלק  הדרומי של הכיכר מייצגת את הסחר הימי של צרפת ואילו השנייה, הנמצאת בחלק הצפוני, מייצגת את נהרות צרפת. במקור, תוכננו עוד שתי מזרקות, אולם אז התברר שאין מספיק מים על מנת להפעיל אותן והתוכניות נגנזו.

בשנת 1840 הושקו המזרקות והצטרפו אל האובליסק, אשר הוצב שם לאחר מסע ארוך, בשנת 1836. אם כל זה לא נראה לכם מספיק מפואר הרי שתשמחו לדעת שמעבר לשתי המזרקות המרשימות קיימים בכיכר 8 פסלים, אשר כל אחד מהם מייצג עיר אחרת של צרפת. כל אחד מהפסלים ממוקם באופן יחסי למיקום העיר שאותה הוא מייצג:

  • רואהן וליל – בחלק הצפוני של הכיכר.
  • שטרסבורג וליון – בחלק המזרחי.
  •  ברסט ונאנט – בחלק המערבי.
  • בורדו ומארסיי – בחלק הדרומי.
אחת משתי המזרקות הגדולות בכיכר הקונקורד. צילום: יואל תמנליס
אחת משתי המזרקות הגדולות בכיכר הקונקורד. צילום: יואל תמנליס

וכך קיבלה כיכר הקונקורד את צורתה הסופית והפכה לכיכר המרשימה ביותר של פריז (לפחות לטעמי). שום דבר דרמטי (בוודאי לא בהשוואה לעריפת ראשו של לואי ה-16) לא התרחש בכיכר הזאת עד שלהי מלחמת העולם השנייה. אז הגיע לכיכר המון אדם על מנת להריע לשארל דה גול, אשר הגיע אליה משער הניצחון, שם החל מצעד הניצחון שלו. מה שמעניין הוא שהיו אלו בדיוק אותם אנשים, אשר הריעו למארשל פתן כארבעה חודשים לפני כן…

כיכר הקונקורד – מידע למטייל

אחרי שסיימנו לדבר על ההיסטוריה המרתקת של הכיכר הגיע הזמן לדון בנושאים מעט יותר פרוזאיים, אך חשובים, אשר יעזרו לכם לבקר בכיכר ולהנות מיופיה.

כיצד מגיעים לכיכר הקונקורד?

הדרך הטובה ביותר היא לקחת את קו המטרו 1, 8 או 12 ולרדת בתחנה Concorde. אם אתם אוהבים ללכת ברגל, הייתי ממליץ לרדת בתחנה Tuileries (קו 1) ולהגיע לכיכר דרך גני הטווילרי.

מתי כדאי לבקר בכיכר הקונקורד?

אם תשאלו אותי, כיכר הקונקורד נוצרה בשביל משכימי הקום. הסיבה לכך היא שמדובר בצומת שוקקת, אשר ברוב שעות עמוסה מאוד במכוניות המסתובבות שם. מוקדם בבוקר, לעומת זאת כמות המכוניות קטנה בהרבה ואפשר להסתובב בכיכר בלי פחד מדריסה ובלי רעשים מיותרים.

אופציה נוספת היא להגיע לכיכר בלילה ולהנות מהתאורה המרהיבה של המזרקות, האובליקס והמבנים מסביב. אם יש לכם מצלמה טובה, אני מבטיח לכם תמונות נפלאות.

האם כדאי להתגורר ליד הכיכר?

התשובה היא: חד משמעית כן! מדובר במיקום פשוט מנצח. קרוב מאוד לגדה השמאלית, כנסיית המדלן, מוזיאון הלובר, השאנז אליזה ועוד המון מקומות מקסימים. כמו כן, העובדה שכיכר המדלן מהווה צומת מטרו חשובה היא יתרון נוסף, מכיוון שזה מאפשר הגעה ללא מעט מקומות בפריז במהירות ובקלות.

מכיוון שהכיכר נמצאת על הגבול בין הרובע ה-1 לרובע ה-8  תצטרכו לחפש מלונות או דירות נופש ברובעים הללו ולבדוק שהם קרובים לכיכר. כמו כן, אם תתגוררו בחלקים מסויימים של הרובע ה-7 תוכלו להגיע לכיכר בקלות, כך שזו גם אופציה לא רעה.תוכלו למצוא המלצות על מלונות ודירות מצויינות בסביבת הכיכר בכתבות הבאות:

מחפשים מה עוד לעשות בסביבה הקרובה?

אתם מוזמנים להציץ בשלושת הכתבות הללו, אשר מכילות מידע על אטרקציות ומסלולי טיול ברובעים הקרובים לכיכר הקונקורד:

זהו, מקווה מאוד שנהנתם ושהכתבה עזרה לכם בתכנון הטיול. במידה ואתם זקוקים למידע נוסף על פריז אני ממליץ לכם בחום להיכנס לכתבה פריז למטייל, אשר מכילה את כל המידע הדרוש על מנת לבקר בעיר האורות.

Last Updated on 21/10/2020 by צבי חזנוב

שתף אותי בפייסבוק
צייץ אותי בטוויטר
שלח אותי באימייל
נעץ אותי בפינטרסט

הגענו לסוף הכתבה. אם בא לכם להמשיך לקרוא, הנה עוד כמה כתבות, שלדעתי, תאהבו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

הפרנקופילים נמצאים לא רק באתר:

קבוצות פייסבוק העוסקות בצרפת (למקרה ותרצו להתייעץ עם פרנקופילים נוספים לגבי הטיול הבא שלכם):

עדכונים מהבלוג ועוד דברים טובים פעם בשבוע

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא"ל לגורמים אחרים.

כבר הצטרפתם לקבוצת הפייסבוק
 פריז ואיל דה פראנס?

שם תוכלו לשאול שאלות לגבי פריז ומחוז איל דה פראנס, לקבל טיפים מהקהילה, לספר לנו חוויות מהטיול האחרון שלכם ועוד…

האתר משתמש בעוגיות (ולא רק מדלן) על מנת לספק לאורחיו חווית משתמש איכותית. ניתן לקרוא על כך עוד בדף העוסק בפרטיות ותנאי השימוש.