אחד הנושאים ההיסטוריים שמעניינים אותי הוא נושא הזנות בפריז של המאות ה-18 וה-19 ואף כתבתי על כך כתבה בשם בין קדושה לקדשה. בתי הזונות המיתולוגיים דוגמת Le Chabanais והספינקס כבר מזמן הפסיקו לתפקד והבניינים בהם הם התקיימו הפכו לבנייני משרדים משעממים והאמת שזה די חבל. לא, לא בגלל מה שאתם חושבים אלא בגלל שאותם בתי בושת אולי נראו די משעממים מבחוץ אבל מבפנים היה מדובר בחגיגה לעיניים. מכיוון שהקליינטים באותה תקופה הגיעו מהאצולה של אירופה, שהורגלה לחיות בארמונות פאר, הרי ברור שבתי התענוגות שלהם לא יכלו להישאר מאחור והם שכרו את שירותיהם של מיטב האומנים על מנת לקשט את החדרים (דוגמא טובה לכך הם 15 ציורים שצייר טולוז לוטרק לטובת Le Chabanais).
אז האם כל מה שנשאר לנו הן תמונות בשחור לבן וסיפורי זימה מימים עברו? עד לפני כמה שבועות הייתי אומר שלצערי שהתשובה היא “כן”. אולם לאחרונה מרים אדרי, שמכירה אינסוף מקומות סודיים בפריז, סיפרה לי שיש מלון בוטיק מפואר ומפנק שהיה בעברו בורדל ושמר על כל הריהוט המקורי מהימים שאת חדריו המפוארים השכירו לפי שעות. מדובר ב Maison Souquet, אשר נמצא ברובע ה-9 לא רחוק מהמולאן רוז’ והיום נספר את סיפורו.
בחזרה אל הבל אפוק
את המלון הזה לא קל לגלות. אין לו איזו חזית מעניינת במיוחד או כניסה מרשימה והדבר הבולט היחידי בכניסה הם שני פנסים אדומים, רמז למה שהתרחש שם בעבר. אולם כאשר נכנסים פנימה מגלים סיפור שונה לחלוטין. פאר מיסתורי בסגנון הבל אפוק יפגוש אותכם מיד עם כניסתכם ויגרום לכם להבין שמדובר לא רק באחד המלונות המפנקים בפריז אלא גם היפים שבהם.
הלובי בנוי כולו בסגנון “אגדות אלף לילה ולילה”, אשר היה מאוד פופולארי בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 (ולכן לא מעט בתי בושת הכילו חדרים כאלו). לכל אלו צירף מעצב הפנים המפורסם ז’אק גארסייה ריהוט בסגנון נפוליאון השלישי שהיה מאוד פופולארי במחצית השנייה של המאה ה-19 ונועד לשוות נופך מפואר אך אותנטי ללובי.
משם עוברים אל הבר המפואר של המלון שנקרא Le Salon de Petites Bonheures (בתרגום חופשי: סלון התענוגות הקטנים). הבר עצמו מעוצב כמו חדר ספרייה באחוזה מהמאה ה-19 ותמצאו פה ספרים, פסנתר ואח ענקית (כולם נלקחו מארמון בלגי מהמאה ה-19 ו”הושתלו” במלון). אוהבי האלכוהול יוכלו להנות שם מקוקטיילים יחודיים שרקח הברמן ואילו אנשים כמוני יוכלו להנות ממגוון של חליטות משובחות. לכל אלו מצטרפות להן גבינות איכותיות ממחלבת Saint Hubert ואף פואה גרא מצויין. במידה ותרצו לעשן אתם מוזמנים לצאת לגן הקטן הצמוד לבר שם תוכלו לעשן בסטייל.
ועכשיו נעבור אל החדרים עצמם. כל אחד מהם מעוצב בסגנון אחר ונקרא על שם קורטיזנה מפורסמת. תמצאו שם חדרים בסגנון הודי, אר נובו, סיני ועוד כולם מעוצבים בפאר, לא מאופק במיוחד. כך תמצאו לדוגמא בחדר 203 כאלף נוצות טווס ואילו חדר אחר מוקדש לאימרה של בודלר ש”היופי הוא תמיד ביזארי”. אם החדרים הללו מעט קטנים מידי בשבילכם וארנקכם גדול מספיק אתם מוזמנים להתארח בסוויטה המרווחת על שם לה פייבה, הקורטיזנה היהודיה המפורסמת.
ובסוף במידה וכל הפינוק הזה לא הספיק לכם אתם מוזמנים לרדת למטה אל הספא המפואר אותו ניתן לסגור למשך שעה כך שתוכלו לבלות בו לגמרי לבדכם. תמצאו שם בריכה, חמאם תורכי וחדר טיפולים בו תוכלו לקבל מסאז’ מפנק או טיפול פנים. העיצוב של הספא פשוט משגע ואהבתי במיוחד את התיקרה הכחולה בעלת כוכבי הזהב.
רוצים להתגורר ב Maison Souquet?
ניתן למצוא פרטים נוספים על המלון, כולל מחירים, בקישור הזה. ודרך אגב, אם אהבתם את העיצוב של המלון הזה אתם מוזמנים לנסות גם את Maison Athénée מבית היוצר של אותו מעצב (נא לא להתבלבל עם Hôtel Plaza Athénée). במלון הזה שנמצא ממש לא רחוק מהאופרה גרנייה תמצאו לא מעט פאר אך בסגנון אחר לחלוטין מכיוון שכאן ההשראה העיצובית באה לא מבתי הבושת של פריז אלא דווקא מהתיאטראות והבולבארים.
ודבר אחרון, אם שני המלונות הללו אינם זמינים בתאריכים בהם תשהו בפריז ואתם רוצים להתגורר ברובע התשיעי הרי שתוכלו למצוא עוד לא מעט מקומות לינה מומלצים ברובע זה במגוון של מחירים:
