הלובר שקם מן החולות – מסע כורסא אל מוזיאון אבו דאבי מאת כנרת זוהר-להב

הלובר שקם מן החולות - מסע כורסא אל מוזיאון אבו דאבי מאת כנרת זוהר-להב
הלובר שקם מן החולות - מסע כורסא אל מוזיאון אבו דאבי מאת כנרת זוהר-להב
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם
זמן קריאה מוערך: 6 דקות
מכיוון שצרפת עדיין סגורה למטייל הישראלי לא נותר לשוחרי האומנות אלא לבוא לטייל בלובר של אבו דאבי. כנרת-זוהר להבי ביקרה שם וחזרה עם שלל עצות וטיפים.

מוזיאון אבו דאבי מכונה "הלובר שקם מהחולות". זהו מוזיאון גדול ומרשים שמכיל אוסף ארכאולוגי\אומנותי עצום. מדובר בשיתוף פעולה אמירתי צרפתי שהגדיר מחדש את שפת עולם המוזיאונים. מתחם המוזיאון הוא גלעד זיכרון, פולחן אישיות לאביו של השליט הנוכחי: ראשד בן סעיד אל מכתום.

חשוב לזכור בעת ביקור באמירויות, ובמוזיאון בפרט, שלמרות ההתקרבות למערב, זו מונרכיה דתית עם הגבלות קשות על חירות הפרט.

סידרת חינוך וחזון – באדריכלות

רצון השליט המנוח והנוכחי לשדרג את ארצו מזכירה את עשייתו של פטר הגדול, מייסד העיר סנט פטרסבורג. המחיר האנושי ששולם, לדידם של מנהלי המיזם בשני המקרים, הוא זעום (תנאי תעסוקה עלובים, חיי אדם וכו) לעומת הנראות והחזון.

המוזיאון מייצג, כמו הלך הרוח באמירויות, הפגנת כח פיננסית. מקימי המוזיאון הצליחו להביא את הלובר לשתף פעולה ולהשאיל להם מוצגים. המוזיאון משמש כמוקד לתיירות בינלאומי וככלי לסגירת פערים של ידע ותרבות לחינוך המקומיים.

מוזיאון לובר אבו דאבי - מבט מבפנים

מוזיאון לובר אבו דאבי – מבט מבפנים

נבחן את ההשקעה הפיננסית במיזם: אבו דאבי תשלם לצרפת 525 מיליון דולר כדי להשתמש בשם "לובר"ב-30 השנים הבאות. 750 מיליון דולר שולמו כדי לשכור מנהלים צרפתים שפקחו על הביצוע. כ-747 מיליון דולר נוספים תמורת הצגת יצירות אמנות מתחלפות במשך 10 שנים וניהול מקצועי ואמנותי למשך 20 שנה.

מתחם בעל סדר יום חדש שהכניסה אליו לאלו שהפרוטה בכיסם

המוזיאון ממוקם על ארכיפלג בשם "האי של האושר" Saadiyat Island, 27 ק"מ מרובעים של שכונות יוקרה וקריית תרבות. מתחם המוזיאון, עיצובו וסידור האוסף מוביל מגמה אוצרותיות חדשה: התצוגה בנויה באופן כרונולוגי ולא נושאי, בשונה ממוזיאונים מקבילים לו בעולם.

מחצית מהעבודות הינן בהשאלה ממוסדות תרבות צרפתיים שעשו "רילוקיישן" ומחצית מהאוסף המלכותי של אבו דאבי. 620 יצירות שנרכשו במהלך עשור בעצת הלובר ונשמרו בצרפת עד למועד פתיחת המוזיאון.

הטכנולוגיה בשירות עולם המוזיאונים

כשחולפים בנסיעה ברכב על פני לוח מודעות ציבורי עליו מצולם פריט מאוסף המוזיאון, משדר שממוקם בתחתית השלט משדר לרדיו ברכב הסבר למשך 30 שניות.

אחת הגרסאות של פסל האדם החושב של רודאן במוזיאון הלובר של אבו-דאבי

אחת הגרסאות של פסל האדם החושב של רודאן במוזיאון הלובר של אבו-דאבי

האדריכל הצרפתי ז'אן נובל, זוכה פרס וולף לאדריכלות ב-2005 ופרס פריצקר לשנת 2008, נבחר להוביל את בניית המוזיאון. האדריכל, המוכר לנו באמצעות מכון העולם הערבי בפריז ופונדסיון לואי ויטון, שילב במבנה מעטפת חיצונית של מחציות משרביה, שמתכתבות עם מסורת האדריכלות המוסלמית.

בשפה האדריכלית שמרכיבה את מתחם מוזיאון אבו דאבי נובל שילב מראה של כפר אמריתי צבוע בלבן, בן 55 מבנים בני קומה אחת שמאוגדים תחת חופה של 8000 כוכבים שזורים זה זבה שיוצרים כיפת ברזל ששוקלת 7000 טון. מבעד לכוכבים חודרות אלומות שמש שפוגעות ברצפת המוזיאון ויוצרים תמונת פסיפס בתנועה.

סיור במוזיאון הלובר של דובאי

הזמנת כרטיסים

לפני שנגיע למוזיאון עצמו כמה מילים על הזמנת הכרטיסים אליו.

ניתן להזמין באתר המוזיאון עד 4 כרטיסים אותם יש להראות על מסך הנייד שלכם. קטין עד גיל 13 צריך מלווה בחרו שעת ביקור, הגיעו למוזיאון 10 דקות לפני שעת הביקור, משך הביקור עד 3 שעות. מוזיאון הילדים סגור.

איך מנווטים במוזיאון ומה יש לראות ?

הניווט במוזיאון נעשה באמצעות הטלפון הנייד. עם הגעה למתחם אתם מוזמנים ומוזמנות להתקין אפליקציה שתדריך אתכם ותוליך אתכם במרחב. המפגש עם התערוכה מציע חוויה חדשה, אחרת ושונה. המוזיאון מקדם ומנסה ליישם קריאת חדשה שהיא: "לראות את האנושות באור אחר".

סלווטור מונדי של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1500. מוצג במוזיאון הלובר באבו דאבי

סלווטור מונדי של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1500. מוצג במוזיאון הלובר באבו דאבי

זה ניסיון להציע קריאה פוסטמודרניסטית לאספנות ותצוגה במסגרת ה Zeitgeist-העדכני. האוסף הרב תחומי ורב לאומי מסודר באופן כרונולוגי ובעיצוב זהה, כך שכל החפצים זוכים לשוויון בחשיבותם ובהצגתם לאורחים. בדרך זו אנו רואים שינוי וחריגה מהקו המסורתי שהמציגים את אוספיהם לפי נושאים (מצרים\ יון\רומא).

הקו שמנחה את חווית הביקור בלובר אבו-דאבי הוא הסיפור ההתקדמות האנושית: תחילת ההתיישבות האנושית, תחילת ראשית הטכנולוגיה, המסחר והדת. חומרי הגלם של המוצגים בתערוכה משקפים תהליך זה כשהמוצגים העתיקים ביותר עשויים מאדמה (חומר) והאחרונים עשויי סיליקון.

מוזיאון הלובר של דובאי מתפרש על פני 64,000 מטר רבוע כש 8,000 מטר רבוע מוקדשים לגלריות והוא מהווה את המוזיאון הגדול ביותר בחצי האי ערב. במהלך הסיור שלנו במוזיאון, אילו היינו רוצים לראות את כולו, היה עלינו לשהות חצי דקה ליד כל יצירה, מה שהיה דורש מאיתנו להקצות 5 שעות לכסות את המתחם. הבעיה היא שההנהלה מקצה רק 3 שעות לכל ביקור ולכן צריך לבחור היטב מה רואים ועל מה מוותרים.

La Partie de bésigue מאת גוסטב קייבוט. מוצג במוזיאון הלובר בדובאי.

La Partie de bésigue מאת גוסטב קייבוט. מוצג במוזיאון הלובר בדובאי.

אני ממליצה שתצטרפו אלי למסלול "טעימות" בין ארבעת אגפי המוזיאון, שמקנים למבקרים את החוויה כולה.
התערוכה פותחת באוסף ארכאולוגי ומסיימת במבחר יצירות אומנות ופסלים של טובי היוצרים והיוצרות המערביים והמקומיים.

תזכרו לקחת מעיל דק – המזגן חזק !

הפלייליסט להעצמת החוויה

לפני שנתחיל לטייל כדאי לדעת שאוצרי המוזיאון חברו אל מוסיקולוגים ויצרו רשימת יצירות שמע כדי להעצים את חווית הביקור – וגירוי חוש השמיעה לצד הראייה למטרת העמקת ההנאה וההבנה של האוסף.

תוכלו למצוא את הפלייליסט בקישור הזה.

המבואה של המוזיאון

נתחיל במבואה, על הריצפה תיראו את מפת קו החוף של האמירויות. שמות האתרים מהן הגיעו המוצגים באוסף מחליפים את שמות המקומות הממשיים על המפה וכתובות בשפות שונות כתובים המקומות מהם באו המוצגים. זו הדרך העיצובית\ האוצרותית \מוזאלית לציון המגמה השוויונית של המוזיאון.

האגף הראשון

באגף הראשון נתייחס לתוכן הבא: הערים הראשונות, התרבויות הראשונות, הממלכות הראשונות. המוצגים מתארים את הסיפור האנושי שהתרחש בתקופת האבן החדשה, (התקופה הכלקוליתית). מדובר בסיפור האנושי של כולנו , במעבר מחברה שבטית ציידת נודדת לזו שעלתה על הקרקע למטרת מגורי קבע, יצירת ערים, עיסוק בחקלאות וגידול חיות ובהמשך מסחר.

במקביל לתהליך העיור באו לידי ביטוי מלאכות מסורתיות של אריגה וקדרות. הממצאים הארכאולוגים הם אלו שמספרם לנו על התהליך זה. התלות של האדם במזג האויר, הרצון לרצות ולעבוד במסגרת פולחן דתי, גורם שמימי ,מקבל במסגרת הדתות את דימוי האם הגדולה. ההתעסקות עם המוות והנצחת הנפטר לצד ריצוי האלים מובע בתערוכה הבאה, "המעצמות הגדולות", בדמות האנטרופואיד (ארון הקבורה ללא מומיה) של הנסיכה המצרית הנוטאווי.

כל מוזיאון צריך ציור של ליאונרדו דה וינצ'י

בסניף הלובר בפריז יש את המונה ליזה, שמהווה את היהלום שבאוסף המוזיאון. גם למוזיאון באבו דאבי יש גם יצירה של ליאונרדו: “La Belle Ferronnière ”1495–1499 שצייר בזמן שהותו במילנו.

לה בל פרונייר מאת ליאונרדו דה וינצ'י. מוצג במוזיאון הלובר באבו דאבי. צילם:Livioandronico2013 . מוצג על פי רישיון SA4.0.

לה בל פרונייר מאת ליאונרדו דה וינצ'י. מוצג במוזיאון הלובר באבו דאבי. צילם:Livioandronico2013 . מוצג על פי רישיון SA4.0.

יהלום נוסף באוסף המוזיאון הוא היצירה הברוקית המרשימה של הצייר ההולנדי רמברנדט ואן ריין משנת 1648-1652 שמייצגת את ראשו של ישו. בתווי פניו האנושיים של דמותו של ישו ניכר הכאב האדיר שהוא נושא וההקרבה העצמית שהסכים לתת בעבור זיכוי של חטאי כלל האנושות.

הנוכחות של תרבות צרפת, כמובן, מודגשת בדיוקן גדול ממדים (ואחד מ5 עותקים בעולם) משנת 1800 שצייר ר ג'אן לואי דוד בו אנו רואים את הקיסר נפוליון , רוכב על גב סוסו, בעת שהוא חוצה את הרי האלפים. בשלג, על אבן למרגלותיו מצוין שמו של חניבעל וקרל הגדול וההשוואה בין הגיבורים מתבקשת מייד.

הרהורים לקראת סיום

היצירה שסוגרת את התערוכה, היצירה של היוצר הרב תחומי הסיני, אי ויי ויי היא אירונית ובעלת מספר פרשנויות. הפסל הסיני מתכתב עם היצירה של ולדמיר טאטלין משנת 1920 "מונומנט לאינטרנציונאל השלישי", שאמורה הייתה לגמד את מגדל אייפל ולהציג בפני העולם את הבשורה השל העידן הסובייטי. הפסל הקינטי\מבנה אדריכלי, מעולם לא נבנה.

איי וי ויי, אומן סיני בגלות, הופך את דגם המבנה המקורי למשהו שניראה כנברשת עצומה של עדיי קריסטל ששוקלים 2000 ק"ג ,מתנשאת לגובהה של 4 מטרים ומוארת ב 150 נורות. באמצעותה, הוא מוחה על אופייה הנהנתני והמבזבז של חברי המפלגה הקומוניסטית בסין – שאין בינם לבין האידאולוגיה שמפלגתם מייצגת, דבר.

בפתיח הזכרתי שהתוכן שהמוזיאון הזה היא : "לראות את האנושות באור חדש" וכן, למרגלות היצירה הזו , האמרה ואוסף המוזיאון כולו זוכים למשמעות חדשה.

אני מזמינה אתכם. לבקר באתר המוזיאון לפני הביקור הממשי, ללמוד את האוסף ולבחור מה מעניין לראות.

כמה מילים על כנרת זהר-להב

כנרת זוהר- להב, חוקרת ומרצה לתולדות האומנות, העיצוב והארכאולוגיה.

היא בעלת 30 שנות ניסיון במסגרת החינוך הבלתי פורמלי כמדריכה במוזיאון ישראל, במוז"א (מוזיאון ארץ-ישראל) ובמוזיאון תל אביב.

כנרת הרצתה על במת המכון לארכאולוגיה באונ' תל אביב, מכון אבשלום, אסכולות ועוד. היא מציעה מבט בעולמות התוכן מבמט שני, רענן ובקורתי.

קישור לאתר של כנרת

נושאים בהן עסקה הכתבה:
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם

עוד כתבות שיכולות לעניין אותכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.