סיור בפריז בעקבות הסרט אמלי – מאת הדר גבאי וצבי חזנוב

הסרט האייקוני של ז’אן-פיר ז’נה אשר יצא לאקרנים ב2001 עוקב אחר אמלי פולן,פריזאית צעירה ומיוחדת שגרה במונמרטר. הסרט כולו כשיר הלל לפריז, ובמיוחד לשכונה הגבוהה והמסתורית מונמרטר. בתור פרנקופילית בהתהוות, הסרט הזה היה מהראשונים שחשפו אותי לפריז המסתורית והמעניינת באמת. אנקדוטות מעניינות רבות חבויות בסרט ולעתים נגלות לצופה רק בפעם השניה או השלישית.

פרט ידוע ומעניין הוא, שז’אן-פייר, היה מגיע לסט עם הצוות שלו והיו מקרצפים ציורי רחוב ומפגעים ויזואלים- היה לו חשוב עד כדי כך שהסט יהיה “סטרילי” וחלומי. הסרט צולם מראש בגווני ירוק ואדום בולטים במיוחד.לראשונה,לסרט ניתן השם (‘אמילי מאבס’ Amélie des Abbesses – תחנת מטרו במונמרטר) אך הוחלף לשם המפואר ‘הגורל המופלא של אמלי פולן’ לאחר שחשבו כי מחוץ לפריז אף אדם לא יבין את ההכוונה לתחנת המטרו.אמלי מתגוררת בשכונת המונמרטר, שכונה שכולה עליות וירידות,טיפוסים ונוף. הרחובות רווים במועדונים,ולא מומלץ להסתובב בלילה לשם סיור זה.

בית הקפה בו עבדה אמלי

נתחיל את סיורנו בקפה בו עובדת אמלי קפה “שתי התחנות” (Cafe des Deux Moulins), אשר נמצא ברחוב Lepic 15. שמו של הקפה כשלעצמו מרמז על הקרבה ל”מולן רוז’” שנמצא ממש מעבר לפינה. המקום הינו תיירותי למדי, ולכן מומלץ רק להביט מבחוץ או להכנס לרגע להציץ.

תחנת מטרו Abbesses

נמשיך אל תחנת המטרו אבס Abbesses – התחנה הוקמה ב1912,והיא מעניינת ביותר שכן סגנון העיצוב שלה הוא מהראשונים בפריז ונקרא ‘קיוסק’ או ‘אדיקיול'(édicule) המעצב הוא הקטור גוימאר. אך התחנה נבנתה ע”י חברה שונה (שהקימה את קו 12 ו13) שלא העסיקה כלל את המעצב גוימאר… ההסבר הוא שהקיוסק שבכניסה לתחנה זו, היה במקור בתחנת ‘הוטל דה ויל‘ והועבר לאבס בשנת 1974. זוהי תחנה אנכרוניסטית. בסרט, אמלי נותנת תרומה לעיוור בתחנה זו, אותו עיוור שבהמשך תעזור לו לחצות רחוב סואן.

חנות הפירות והירקות של קוליניון

נלך ברגל ל 54 Rue des Trois Frères שם ,ע”פ הסרט נמצאת חנות הירקות של מסייה קוליניון המרושע, חנות זו קיימת גם במציאות.וזהו שמה- Maison Collignon.

חפש את המטמון

נמשיך ברחוב זה ונגיע דרך Place saint-Pierre לככר לואי מישל Square Louise Michel. ככר נהדרת ושוקקת חיים בה מתרחש חלק מהסצינה הנהדרת כאשר אמלי מכינה לנינו ‘חפש את המטמון’. נינו עונה לטלפון ציבורי כאשר אמלי מדברת איתו מהטלפון הציבורי המקביל אליו בצד השני של הככר,ומתחיל את החיפוש “בעקבות החיצים הכחולים”, ברקע- הקרוסלה והככר. כיום,נמצאת בככר אותה הקרוסלה,שמופעלת בתשלום, ומנגנת את הסאונדטרק של ‘אמלי’ כמחווה לסרט.

כנסיית הסאקרה-קר

נעלה בגרם המדרגות הימני, לכיוון הסאקרה-קר (בזיליקת הלב הקדוש). ליד המשקפות בתשלום, נאמר לנינו ‘רק טיפש מסתכל על האצבע’.הפסל המופיע בסרט,אינו אמיתי,ואינו ימצא,אך ניתן יהיה להבחין שאפילו פח הרחוב הקיים,אינו מופיע בסרט(עד כדי כך ז’אן-פייר ז’נה דקדק!). ולסיום,נעלה כלפי מעלה עד לסקרה קר, ונוכל לצפות בנוף הנהדר של העיר היפה בעולם ויחד עם אמלי לשאול כמה זוגות חווים אורגזמה ברגע זה בפריז.

ואם כל זה עוד לא הספיק לכם הנה עוד מספר מקומות בפריז, אשר גם הם הופיעו בסרט אמלי:

קאנל סן מרטן (Canal Saint Martin)

תעלה מקסימה ורומנטית, אשר בשנים האחרונות הפכה למקום בילוי מועדף על לא מעט פריזאים וזאת בזכות המראה הפסטורלי והמסעדות ובתי הקפה בסביבה. כאן אמלי אוהבת להקפיץ אבנים על המים ובילדותה מחזירה את דג המחמד שלה חזרה אל הטבע.

כנסיית הנוטרה דאם

כאן מאבדת אמלי את אמא, כאשר תיירת מחליטה להתאבד בקפיצה מגג הכנסייה.

אם תרצו להכיר מעט יותר ההיסטוריה של הכנסיה הזאת אתם מזמנים להכנס לכאן.

רחוב מופטאר (Rue Mouffetard)

כאן מתרחשת הסצינה המפורסמת בו מר ברטודו מוצא את קופסת ההפתעות של ילדותו. מוזמן לקנות עוף בגריל באחת מחנויות השרקוטרי הפזורות באיזור ולא להתבייש לאכול אותו בידיים…

אם אתם רוצים לקרוא מעט יותר על השוק של רחוב מופטאר אתם מוזמנים להכנס לקישור הזה.

תחנת הרכבת Gare de l’Est

כאן פוגשת אמלי לראשונה את אהובה שאוסף תמונות שנוצרו בתאי צילום (תוכלו להכנס לתאים הללו ולעשות סלפי בסגנון אמלי).