48 שעות בפריז. נשמע כמו חלום, אבל עבור שוחרי האמנות זו יכולה להיות משימה מאתגרת למדי. כמעוז תרבות המתהדר בכמה מאוצרות האמנות הטובים בעולם, פריז היא כמו מגרש שעשועים ענק לחובבי הז’אנר.
כמו בתחומים אחרים, גם באמנות, השדה המקומי נע בין השמרנות והנהייה לקלאסיקה לבין תעוזה עכשווית בלתי מתפשרת. התמהיל הזה מאפשר לראות ביום אחד את יצירות הפרעונים, לצד פיסול קלאסי, לעבור לאמנות מודרנית שאפשר לומר שנולדה בעיר הזו, ולקנח בגלריה הכי אוונגרדית ובועטת.
אך כיוון שעסקינן באמנות עכשווית, ונבחרתי למשימה הלא פשוטה לסנן ולמיין, ולהציע מסלול של יומיים בלבד – אתמקד בה, פלוס כמה קריצות לעבר, שלטעמי אסור לפספס. שימו לב זה אינו מסלול התיירים השחוק, לא תמצאו כאן את המובן מאליו – הפומפידו או הלובר. מסלול למיטיבי לכת אמנותיים, אפשר לומר.
את היום הראשון שלנו נתחיל באזור המארה, נבקר בגלריות נבחרות, בבית הצילום האירופאי, ונציץ אל מוזיאון הציד ההזוי והמיוחד, עם עוד כמה הפתעות בדרך. משם נעלה לאזור בלוויל שוקק החיים ומוצף אמנות רחוב, ולא נפספס את התצפית היפהפיה על העיר. נסיעה קצרה במטרו תיקח אותנו משם למחוז פנטין שם נמצאת אחת הגלריות היפות בעיר, ואיתה נקנח את היום.
היום השני יוקדש למוזיאונים ומוקדי אמנות ממוסדים יותר שדורשים שהות ארוכה יחסית. נתחיל דווקא בכלבו יוקרתי ומיד אחריו במתחם אמנות אווונגרדי כביכול, נבקר בבורס דה קומרס – מתחם אמנות חדש ומושקע של האספן הידוע פרנסואה פינו, ונעבור למוזיאון האנתרופולוגי שהוא פנינה אדריכלית להפסקת צהריים פסטורלית. משם לפלה דה טוקיו שמציג אמנות עכשווית נשכנית ומעולה, נציץ על הפסל שעורר סקנדל לא קטן של ג’ף קונס, ונסיים במרכז לואי ויטון היפהפה.
היום הראשון – גלריות ופינות נסתרות בשכונת המארה
תחנה ראשונה: בית הצילום האירופאי
נתחיל ממש בפאתי שכונת המארה, כאן שוכן לו בית הצילום האירופאי או MEP בקיצור. בנוף האמנותי הפריזאי העשיר מדובר במרכז אמנות מעט מוכר פחות – ועדיין, לחובבי הצילום מדובר על אחד המוצלחים שבהם. מוצגות כאן תערוכות של חשובי הצלמים הפועלים כרגע בזירה וגם תערוכות קבוצתיות המתייחסות לנושאים שנמצאים בחזית התרבותית והאקטואלית – כמו מגדר, זהות או להבדיל המלחמה באוקראינה.
כתובת: MEP 5/7 Rue de Fourcy
תחנה שנייה: פסאז’ אמנות רחוב – Impasse des Arbalétriers
במרחק צעד וחצי ממדרחוב Rue des Rosiers הפופולארי עם הפלאפל והמעדניות היהודיות שבו, נסתר מדרחוב צנוע הרבה יותר שבאורח פלא מעוטר באמנות רחוב של כמה מהאמנים המובילים בתחום.
מבעד למעבר קשתי צנוע למראה עם הכיתוב Centre culturel suisse (מרכז התרבות השוויצרי) נכנסים לרחוב היסטורי קטן Impasse des Arbalétriers שורשיו של הרחוב הזה נטועים עמוק בימי הביניים ובשנים האחרונות קיבלו הקירות העתיקים חיים חדשים עם עבודות אמנות רחוב של כוכבי הז’אנר כמו Invader ואחרים.
הכניסה דרך 36 Rue des Hospitalières Saint-Gervais
הערת הפרנקופיל: חובבי ההיסטוריה ישמחו לדעת שכאן נרצח הדוכס מאורליאן, מאורע שהוביל למלחמת אזרחים בין תומכי דוכס בורגון לתומכי אורליאן. תוכלו לקרוא על הסיפור הזה בכתבה הרצח ברחוב ברבט.
תחנה שלישית: גלריה Perrotin
אמרת גלריות בפריז – אמרת גלריה Perrotin. הגלריה שהקים האספן עמנואל פרוטין בשנות התשעים, הפכה ללהיט כמעט מההתחלה וכיום, שלושים ומשהו שנה מאוחר יותר, מדובר באחת הגלריות הגדולות והחשובות בעולם החולשת על מעצמה של סניפים המשתרעת מפריז לניו יורק ועוברת גם בשנחאי ודובאי ועוד.
מדובר בגלריה שהיא הימור בטוח, מכיוון שאם אמן זכה להציג כאן זה אומר שהוא כוכב בינלאומי עכשיו, או שהתצוגה בחלל הנחשב תקפיץ אותו למרכז העשייה העולמי ממש עוד רגע.
כתובת: 76 Rue de Turenne
תחנה רביעית: מוזיאון הציד והטבע
אחד מחללי האמנות השונים, שלא לומר המשונים ביותר בפריז הוא ‘המוזיאון לציד וטבע’. אל דאגה, לא תמצאו כאן תצוגות יבשות על ההיסטוריה של הציד בצרפת של המאה ה-19 או על נדידת הסנוניות במערב אירופה.
במקום זה, הכניסה למוזיאון הזה היא כמו צלילה לתוך משהו מהספר אליס בארץ הפלאות – חדרים מפוארים מלאים במציאות מעניינות מרחבי העולם, כלי נשק עתיקים, פוחלצים וחפצי אספנות שונים לצד ציורים ופסלונים. כל זה לא מוצג בצורה מוזיאלית קלאסית אלא גודש את החדרים והקירות כמו בביתו של דוד עשיר ותמהוני.
בנוסף לפריטים ההיסטוריים והטבעיים מתארחות כאן גם תערוכות עכשוויות המתערבות בחלל ומוסיפות לחוויה. מומלץ לחובבי המוזרות.
בכתובת: Museum of Hunting and Nature, 62 Rue des Archives
תחנה חמישית: שכונת בלוויל
שכונת בלוויל בפריז ידועה בסצנת הגרפיטי שלה כבר משנות ה-80 המאוחרות ואפשר להיתקל שם בעבודות של אמני הרחוב הוותיקים ביותר וגם של העכשוויים ביותר.
כדאי לצאת אל הרחובות הצדדים ולחפש את חזיתות הבניינים שמתפקדות כקנבסים ענקיים. במבט מעמיק תוכלו למצוא בשכונה עבודות מחתרתיות וסודיות של אמני הרחוב החשובים בסצנה. חובה לעבור דרך התצפית המרהיבה על פארק בלוויל וברחוב הצבעוני והשוקק Rue Dénoyez שהפך ללוח מתחדש ומשתנה, שירתק את כל עוסקי וחובבי הז’אנר.
תחנה שישית: גלריה תאודוס רופאק במחוז פנטין
כל הגלריות בפריז יפות ומושקעות, אבל גלריה כזו – אין. במחוז פנטין התעשייתי, ליד המפעלים של הרמס ושאנל, פתחו לפני כמה שנים סניף נוסף של הגלריה הידועה. תאודוס רופאק מייצג כמה מהאמנים החשובים בעולם ביניהם ג’ורג’ בזליץ, אנסלם קיפר, ראושנברג, גילברט וג’ורג’ ואחרים. הגלריה הסבה מפעל מתכת ישן, בעל אופי תעשייתי של תחילת המאה ה-20 לגלריה יפהפיה ועכשווית עם יותר מ-5,000 מ”ר של תצוגה. זה מרהיב, באמת.
69 Av. du Général Leclerc
מפת מסלול היום הראשון
היום השני: מוזיאונים ומתחמי אמנות ממוסדים
תחנה ראשונה: “השוק הטוב”
את היום השני שלנו אני מציעה להתחיל דווקא בחנות הכלבו “לה בון מרשה”. המוסד הותיק מחזיק אוסף אמנות ועיצוב לא רע בכלל שניתן לראות חלקים ממנו בין החנויות ובקומה העליונה של הכלבו. אבל חשובה מכך היא תצוגת ה’קארט בלאנש’ – הצבה תלוית חלל של אמנים בינ”ל המוזמנים ליצור בחלל המרכזי של הכלבו. בימים אלו מוצגים שם מיצבי פיסול של האמן ההודי סובוד גופטה.
משם במטרו או ברגל.
תחנה שנייה: Rivoli 59 – מתחם אמנים וגלריה
זהו מוסד אלטרנטיבי ותיק שעם הזמן הפך חתרני פחות וממוסחר יותר, ועדיין יכול לספק חוויה מדליקה וקלילה יחסית.
המקום החל את דרכו כסקוואט – התנחלות בלתי חוקית של אמנים שיצרו לעצמם סטודיות, גלריה ואירועי תרבות. לאחר כמה שנים הם קיבלו הכרה מהמדינה וכעת הם פועלים באופן חוקי. בשעות הפעילות של המקום תוכלו להסתובב בין סדנאות האמנים, לפגוש אותם ובעיקר ליהנות מוויב צבעוני ומלא חיים.
תחנה שלישית: בורס דה קומרס
עבור אלה מכם שביקרו בעבר בפריז, יהיה המקום הזה חגיגה של ממש, כיוון שמוזיאון חדש לא נולד כל יום. אל תוך שדה המוזיאונים וחללי התצוגה השופע של פריז, נכנס בסערה לפני כמעט שנתיים שחקן חדש ומרשים ביותר.
האוסף של פרנסואה פינו מכיל לא פחות מעשרת אלפים (!) יצירות אמנות של מאות אמנים ולאחר שני חללים יפהפיים וחשובים בונציה, קיבל גם מושב של קבע בבניין בורסת המסחר ההיסטורית בפריז. כנהוג במוזיאונים פרטיים, הארכיטקטורה היא חלק מהעניין. במקרה הזה קיבל האדריכל המיתולוגי טדאו אנדו את התפקיד לשלב ארכיטקטורה חדשנית ופורצת דרך אל תוך המבנה ההיסטורי לשימור והתוצאה ייחודית ומרתקת בפני עצמה.
פרטים נוספים בכתבה על בורסת המסחר.
כרטיסים למוזיאון ניתן להזמין מהקישור הזה.
תחנה רביעית: “זר צבעונים”, פסלו של ג’ף קונס
בלב התיירותי ביותר של פריז, ליד השאנז אליזה – בגינה של הפטי פאלה אפשר למצוא את פסלו הפומפוזי של קונס: 10 מטרים לגובה, צבעוניות בוהקת, והקיטשיות המוכרת של האמן האמריקאי.
את הפסל יצר קונס כמחווה לזכר נפגעי הטרור של גל הפיגועים שהתרחש בעיר ב-2015. אפשר לסמוך על קונס שיצליח לעורר מהומה גם כשהוא מנסה לעשות מחווה מרגשת, כיוון שמעבר לכך שטעמם האלגנטי והמוקפד של הצרפתים נתקף חלחלה קלה אל מול האקסטרווגנטיות של קונס, הסתבר בדיעבד גם שהפסל אמנם ניתן במתנה, אבל עלויות השינוע וההצבה שלנו הוטלו על הצרפתים, מה שנקרא – אליה וקוץ בה.
תחנה חמישית: המוזיאון האתנוגרפי קה ברנלי
אמנם קצת “אופ טופיק” כי למעט כמה תערוכות נדירות של אמנות עכשווית, לא מדובר במוזיאון אמנות מובהק. עם זאת, זהו אחד המוזיאונים המרשימים של פריז – עם אוסף עצום ותצוגה מאלפת של מאות מוצגים בכל רגע נתון, הכל אצור בקפידה, מעוצב ומסוגנן להפליא (מתאים גם עם ילדים דרך אגב). לענייננו, זוהי תחנה חובה למתעניינים באדריכלות ולאלה מכם שמחפשים פינות חמד פחות צפויות בעיר פלוס מסעדה נהדרת בחלל מוקף צמחייה ויפה.
כתובת: 37 Quai Jacques Chirac
מידע נוסף ניתן למצוא באתר המוזיאון.
תחנה שישית: פלה דה טוקיו
ביקור זה הוא למעשה בונוס כפול, כיוון שהפלה דה טוקיו ממוקם בבניין בעל שני אגפים תאומים בארמון ישן שעבר גלגולים רבים עד שהוחלט להסב אותו למרכז אמנותי. בצד האחד תוכלו לבקר במוזיאון לאמנות מודרנית של פריז ובחלק השני הפאלה דה טוקיו – המרכז הגדול ביותר באירופה ליצירה עכשווית.
אמנם המעטפת החיצונית זהה, אבל שני התאומים שונים מאוד במהות, בסגנון ובניראות שלהם, ואם יש לכם זמן ממש שווה לבקר ולהשוות בין השניים. בפלה דה טוקיו תמצאו תערוכות הכי עכשוויות שיש, ואדריכלות מדהימה המשלבת את העכשווי והתעשייתי בתוך הארמון הקלאסי.
כתובת: 13 Av. du Président Wilson
פרטים נוספים ניתן למצוא באתר המוזיאון
תחנה אחרונה: קרן לואי ויטון
ממש בליבו של יער בולון ברובע ה-16 ניצב לו מבנה מרשים שתוכנן על ידי פרנק גארי המאכלס את מוזיאון קרן לואי ויטון. המוזיאון שנפתח בשנת 2014 כבר צבר לו שם כאחד היעדים ההכרחיים לשוחרי האמנות. מוצגות שם בדרך כלל תערוכות יחיד גדולות של אמנים מודרניים ועכשוויים, ומדי פעם גם תערוכות קבוצתיות בנושא מסוים. שווה לשלב את הביקור עם שיטוט ביער הסובב את המבנה.
מפת המסלול – היום השני
אודות שני ורנר
Talking Art הוא מיזם, שהוקם על ידי שני ורנר ב-2013, בעלת תואר ראשון בצילום ותואר שני בתולדות האמנות מטעם אוניברסיטת חיפה. המיזם עוסק בסיורים אורבניים עכשוויים בדגש על עולם האמנות, ופועל בישראל ובאירופה.
שני מדריכת סיורים ותיקה, חוקרת אמנות עכשווית עם דגש על צילום, מנהלת את Talking Art ורוקמת תכנים חדשים של סיורים מסוגים שונים. לאחרונה השיקה את המותג Talking Art LOCALS המציע סיורי אמנות בעברית בערי הבירה באירופה, כולל פריז.
מבצע מיוחד לקוראי האתר: בעת הזמנת הטיול בפריז הכניסו את הקוד פרנקופיל ותקבלו 20% הנחה 🙂
מלונות מומלצים בפריז לחובבי האמנות
הנה כמה מלונות נהדרים, שכדאי לכם לשהות בהם במהלך הביקור בפריז, ורלוונטיים במיוחד לחובבי אמנות ולמי שרוצה לנסות את המסלולים שהכנו עבורכם בכתבה.
Hôtel De Nice
מלון בעיצוב מקורי וייחודי, עם שירות קשוב ומיקום מושלם. הוא נמצא ברחוב ריבולי, צמוד למארה ובמרחק קצר מאוד מהלובר ונוטרדאם. תוכלו לצאת ממנו לשלל אטרקציות בפריז, ולנצל את הזמן שלכם בצורה מיטבית.
Le Pavillon de la Reine & Spa
עוד מלון שיקי ואיכותי במיוחד ברובע המארה, בלב הפועם של פריז. זהו מלון אקסלוסיבי וקטן, במרחק רבע שעה מהלובר ופינוקים כמו ספא, חדרים ממוזגים וסוגים שונים של ארוחות בוקר.
Les Tournelles
מלון אלגנטי להפליא, עם מיקום מנצח – 2 דקות הליכה מ-Place des Vosges ופחות מקילומטר ממרכז פומפידו. המלון מעניק אווירה ביתית, אבל ברמה גבוהה, ונמצא בבניין היסטורי מהמאה ה-17.
תגובה אחת
היי שני,
יש גם גלריות (קצת מסחריות ), אבל חלקן יפות ב:
Place des vouge
זה היה הבית של המוסקטרים. הגלריות היום הם מסביב במקום שהיו שמים את הסוסים.