קינה לפריז מאת מנשה הלמן

קינה לפריז

פריז, העולם ואני ב -13 בנובמבר 2015 בפריז אבד לי פלח מחיי, הפלח שהפך להיות רק חלום עבר. האם אבדו לי ערכי עבר או זו רק בורות העולם שלי? פריז איבדה את מקומה בלבי והפכה להיות רק זיכרון. האם זה אני או שרק לעולם זיכרון קצר כל כך? פריז הייתה חלום נעורינו, בו ממשנו חלומות וחופשת נעורים, מקום שבו כולנו יכולנו לשוטט שעות כאוהבים צעירים, ומאוחר יותר פשוט להמשיך להיות מאוהבים באותה עיר מלאת חיים . האם זה אני או שרק לעולם זיכרון כל כך קצר לאהבה? פריז הייתה מקום נעורנו שלנו, שם כולנו בבטחה שעות הלכנו עם תיירים מכל העולם ביחד לחקור את סודות העבר, עדיין מאוהבים. האם זה אני או שרק לעולם זיכרון כל כך קצר לתרבות? עלובי חיים של ויקטור הוגו הוא סיפורו של הצדק המובטח שליווה כל כך הרבה דורות. האם זה אני או שרק לעולם אין מקום לקיים הבטחות? פריז, פלס דה לה רפובליק, לה בסטיליה הם השמות של סמלי המהפכה שמלאו את חיינו בתקווה לחופש 226 שנה ללא הפסקה. בדיוק כמו לכל יהודי אירופה שהביאה להקמת ישראל ועוד. האם זה אני או שרק לעולם אין מקום לתקווה? כרגע כל פינה בעולם עסוקה בכאבה האישי היום יומי. האם זה אני או שמה זה אתה שפשוט שלא שם לב שאיבדנו את העולם, האהבה וערכינו ושוקעים בכאב? יתכן שאתה תבין את הדגל הכחול-לבן-אדום, לא כסמל של מדינה, זה סמל לזיכרון של אהבה, תרבות ותקווה שהובטחה. הכל היה שם במשך 226 שנה ואיבדנו את כל זה.

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.