פריז – מצרים העתיקה: סיפור אהבה. כתבה מאת רונית גרומן

ניווט מהיר בתוך הכתבה

פריז – מצרים העתיקה: סיפור אהבה. כתבה מאת רונית גרומן

מדוע התאהבה פריז במצרים העתיקה בראשית המאה ה-19 ואיך כל זה השפיע על האדריכלות שלה? רונית גרומן לוקחת אותנו לטיול בפריז בעקבות המורשת המצרית שלה.
פריז – מצרים העתיקה: סיפור אהבה. כתבה מאת רונית גרומן. צילם: צבי חזנוב

"חיילים , ממרומי הפירמידות האלה מביטות בכם ארבעת אלפים שנות היסטוריה " ( ציטוט מיוחס ל נפוליאון בונפרטה )

ב 1.7.1798 כבש צבא צרפתי בן 30,000 חיילים ובראשו נפוליאון את אלכסנדריה ומשם צעד לקהיר. הוא נתקל בכוחות הממלוכים במרחק 15 ק"מ מהפירמידות והקרב הסתיים בניצחון מוחץ של הצרפתים. לאחר הקרב נכנס נפוליאון לבירת מצריים והקים בה ממשל מקומי חדש תחת פיקוחו. תוך שלושה חודשים כבשו הצרפתים את מצרים התחתונה (אזור הדלתה).

השאלה היא : מה חיפש המצביא המוכשר הזה במצרים, ארץ מדברית שבקצה הצפוני מזרחי של היבשת השחורה ?? הרי מרחב ההתפשטות הטבעי של הרפובליקה הצרפתית חדורת השליחות ובעלת שאיפות כיבוש הוא אירופה! גבולותיה של צרפת הם אלה הדורשים את ההגנה הראשונית!

מדוע הגיע נפוליאון למצרים

במהלך הסכסוך הארוך והממושך בין צרפת ובריטניה, ניצלה זו את מלחמתה של צרפת נגד כמה ממדינות אירופה, ודחקה את רגלי צרפת ממושבות רבות באמריקה ובאגן האוקיאנוס ההודי. בנוסף לכך הייתה בריטניה המדינה האירופאית היחידה שלא הכירה בצרפת הרפובליקאית, ועמדה בסירובה לשאת ולתת עמה על הסכם שלום. כל אלה הביאו את הדירקטוריון בצרפת לפעול נגד בריטניה, ולהטיל על נפוליאון לפלוש לבריטניה.

בפברואר 1798 הודיע נפוליאון לדירקטוריון, כי אין אפשרות להוציא את התוכנית לפועל, כל עוד אין לצרפת שליטה בים. כתחליף להסתערות החזיתית על בריטניה, הציע נפוליאון לנתק את בריטניה ממקורות עושרה בהודו, או לפחות לתפוס את דרכי הגישה להודו ולמזרח, ע"י כיבוש מצרים, שממנה ניתן לפגוע בעקיפין בסחר הבריטי עם הודו. כמו כן תוכל מצרים לשמש בסיס מוצק לאיום צבאי מהיבשה והים, הן על הודו והן על תורכיה. הדירקטוריון אישר את התוכנית, וניצל הזדמנות זו כדי להיפטר לפרק זמן מהגנרל הצעיר, ששאפתנותו חסרת הרסן הדאיגה אותם מאד.

בונפרט לפני הספינקס. ציור של ז'אן לאון ז'רום. מקור תמונה: ויקיפדיה.
בונפרט לפני הספינקס. ציור של ז'אן לאון ז'רום. מקור תמונה: ויקיפדיה.

הבריטים שעמדו על כוונותיו של נפוליאון, שלחו את הצי האנגלי בפיקודו של אדמירל נלסון והשמידו ב 1.8.1798 את הכוח הימי הצרפתי במפרץ אבו-קיר ליד אלכסנדריה. עם השמדת הכוח הימי הצרפתי, נותק הקשר בין 30,000 אנשי המשלוח הצרפתי באלכסנדריה לצרפת, דבר שהביא לבידודם המוחלט. מסע הכיבוש למצרים ובהמשך לארץ ישראל נמשך שלוש שנים ונגמר רע. חלומותיו ושאיפותיו של נפוליאון להגיע דרך מצרים להודו ולמזרח הרחוק נגוזו. כאשר ישב כעבור שנים כגולה בסנט הלנה אמר :

אם עכו הייתה נופלת, הייתי משנה את פני העולם!

המשלחת המדעית למצרים

טיילתי בארץ שהייתה ידועה לאירופה בשם בלבד: לכן, היה זה חשוב לתאר הכל. הייתי ער לעובדה שבזמן חזרתי אחקור מכל הכוונים.

ציטוט מכתבי דומיניק דנון , "מסעות במצרים העליונה והתחתונה".

דומיניק דנון היה חבר במשלחת המדעית שאסף נפוליאון כדי לחקור ולתעד את הארץ הנשכחת שהיא מצרים. מבחינה צבאית המסע למצרים והמשכו היה כשלון חרוץ אבל, באופן פרדוקסלי, הוא אחד ההישגים החשובים מבחינה מדעית. נפוליאון צירף לכוחותיו משלחת מדעית גדולה שכללה 167 חוקרים, בהם מתמטיקאים,כימאים, חוקרי טבע, מודדי קרקעות, אסטרונומים ואפילו משורר אחד ומוזיקולוג.

קרב הפירמידות. ציור מאת לואי פרנסואה לז'ן. מקור תמונה: ויקיפדיה
קרב הפירמידות. ציור מאת לואי פרנסואה לז'ן. מקור תמונה: ויקיפדיה

היות והידע שהיה ברשותם הסתכם במיתוסים עתיקים ובמידע לא אמין, ניצבו חברי המשלחת בפני משימה אדירה. כולם ללא יוצא מן הכלל העריכו, ומרביתם אף העריצו , את הגנרל בן ה-28 שפיקד על המסע. בעוד הצבא כובש בסערה את מצרים, התקדמו המדענים מאחורי הכוחות. הם תיעדו במהלך שהותם באזור את העתיקות במצרים; הפירמידות, הספינקסים, האובליסקים, המקדשים והפפירוסים. תועדו גם חיי היום יום, הבוטניקה, הזואולוגיה והאומנויות. נפוליאון הקים גם בית דפוס בקהיר ולראשונה בהיסטוריה הודפסו מסמכים וכרזות בערבית.

תוצאות עבודתם של המדענים התפרסמו בשנים 1829-1809 ב-24 כרכים שנקראו "תיאור מצרים". אלו היו ספרים בעלי ממדים עצומים, שהתנשאו לגובה של יותר ממטר אחד. מאוחר יותר יצאה מהדורה קומפקטית יותר ומפורטת, שכללה יותר מ- 30 כרכים. גולת הכותרת של המחקר הייתה מציאתה בשנת 1799 של אבן עם כתובת.

האבן נתגלתה בעיר הנמל המצרית רוזטה ולימים נקראה "אבן רוזטה". על האבן היו חקוקים טקסטים מתקופת תלמי החמישי בשתי שפות יוונית ומצרית ובשלושה סוגי כתב: כתב יווני, כתב דמוטי וכתב הירוגליפי. בשנת 1801 עברה אבן הגרנית השחורה לידי האנגלים בעקבות תבוסת הצרפתים. עד היום האבן מוצגת בBritish museum לונדון. פענוח הכתב ההירוגליפי, שנעשה על ידי ז'אן פרנסואה שמפוליון, אפשר תרגום טקסטים הירוגליפים נוספים ושחזור ההיסטוריה המדינית והתרבותית של מצרים.

אגיפטומניה: כוחו של העבר

מצרים העתיקה הקסימה את העולם בתקופה ההלניסטית, הרומאית, הרנסנסית, הנאורות. אבל השיגעון למצרים, "אגיפטומניה", התפרץ ביתר שאת לאחר מסע נפוליאון והממצאים שהגיעו למערב אירופה. השיגעון הדביק מומחים משדות ידע שונים כגון אנתרופולוגיה, ארכיאולוגיה, אדריכלות ,אומנות וספרות. העולם הקדום נכח בכל: במוזיאונים, במרחב העירוני, בבתי-חרושת לייצור מוצרי צריכה כגון תכשיטים, רהיטים, כלי חרסינה.

נצא בעקבות "השיגעון למצרים " ברחובות פריז….

האובליסק : יציאת מצרים, הישר ללב פריז

אובליסק הגרנית המחודד בגובה 22 מטר ניצב בקצה שאנז אליזה בפריז. מצד אחד רואים את השדרה ואת שער הניצחון, מצד שני פרושים גני טיולרי ומעבר להם מוזיאון הלובר. אין מקום מרכזי ומכובד יותר מזה. על האבן חקוקים ציפורים, אנשים, דגים, בעלי חיים והמון צורות מעוקלות – כתב חרטומים.

הכתובות מפרטות את שמותיו ותאריו של המלך רעמסס השני, מגדולי הבנאים במצרים הקדומה ויוצר האובליסק. המונומנט הענק ניצב בפריז משנת 1836. הוא הובא ממקדש האל אמון-רע בלוקסור שבמצרים. כשנוצר, הוא ביטא את הקשר בין המלך לאל השמש. קצה האובליסק בישר את הזריחה.

האובליסק של כיכר קונקורד. צילם: יואל תמנליס
האובליסק של כיכר קונקורד. צילם: יואל תמנליס

מחמט עלי, ששימש בתחילת המאה ה19 כסגנו של מלך מצרים, הוא האיש שהעניק את האובליסק לצרפתים. משימתו העיקרית הייתה ליצור קשרים טובים בין מצרים למדינות המערב כדי שיעזרו בפיתוחה של הממלכה. האירופאים השתגעו אז על אובליסקים. זאת הייתה האופנה הכי לוהטת במערב. כולם רצו אותם כהפגנת עוצמה, יוקרה וכוח.

בשנת 1828 הגיע שמפוליון למצרים בראש משלחת מחקר. את כתב החרטומים פענח כמה שנים קודם לכן ושמו כבר הלך לפניו. שמפוליון ראה את האובליסק בלוקסור זמן מה קודם לכן והתאהב בו. עלי מחמט הסכים לתת את האובליסק מלוקסור והמבצע ההנדסי להבאתו לפריז יצא לדרך. 120 קצינים וחיילים בצבא הצרפתי, כולם מומחים במקצועות טכניים, מנתה המשלחת שיצאה מפריז כדי להביא את האובליסק. ב- 25 באוקטובר 1836, התאספו כ-200,000 תושבי פריז כדי לחזות בהצבת האובליסק בכיכר קונקורד. מלך צרפת לואי פיליפ נשא נאום חגיגי והפציר בקהל לשכוח את הגיליוטינה שניצבה בכיכר לפני כן. זה היה אירוע ענק.

FOIRE DU CAIRE 1828

פסל מצרי על קירות פסאג' קהיר שבכיכר קהיר. צילם: צבי חזנוב
פסל מצרי על קירות פסאג' קהיר שבכיכר קהיר. צילם: צבי חזנוב

כיכר קהיר נמצא בקצה הצפוני של רובע 2. הכיכר כונתה בשם זה לזכר הכניסה לקהיר של צבא צרפת בפיקודו של נפוליאון בונפרטה ב 23 ליולי 1798 . החזית של בנין מספר 2 מקושט בפסלים של ראש האלה המצרית חאטור שנעשו על ידי הפסל ז'אן גארו.

FONTAINE DU PALMIER , PLACE DU CHATELET – 1806 – 1808

FONTAINE DU PALMIER. צילם: צבי חזנוב
FONTAINE DU PALMIER. צילם: צבי חזנוב

כיכר שאטלה ,היא כיכר על גדות נהר הסין, מול גשר פונט או שאנז', בין הרבעים הראשון והרביעי של העיר . במרכז הכיכר, מזדקרת מזרקת הדקל , עמוד שהוקם בשנת 1808 לכבוד נצחון נפוליאון במצרים. העמוד הוצב על מזרקה מוגבהת בשנת 1858 , שקושטה בפסלי ספינקס.

FONTAINE DU FELLAH' RUE DE SEVRES – 1806

מזרקה הפלאח ממוקמת ברחוב דה סאבר 42 ברובע השביעי בקרבת הכניסה ל תחנת מטרו VANEAU. לפי השם הפסל במזרקה מייצג פלאח אך למעשה הפסל נעשה בהשראת פסל רומאי שנמצא היום בוותיקן .

פירמידה בכניסה למוזאון לובר

מבנה חדיש זה הוא מחווה אדריכלי לפירמידות של מצרים העתיקה. כאשר פרנסואה מיטראן נבחר לנשיאות צרפת ב 1981 הוא הגה תוכנית אמביציוזית למספר פרויקטי בנייה. אחד מהם היה השיפוץ של מוזיאון הלובר.

הפירמידה של הלובר. תמונה של Jumpstory.
הפירמידה של הלובר.

פירמידת מוזיאון הלובר היא פירמידה עשויה ממסגרת מתכת ומלוחות זכוכית ומוקפת בשלוש פירמידות קטנות. הפירמידה משמשת ככניסה הראשית למוזיאון הלובר וממוקמת בחצר הראשית הקרויה על שמו של נפוליאון. פירמידת הזכוכית תוכננה על מנת לייצר כניסה חדשה למוזיאון, שהיקף מבקריו הלך וגדל, והכניסה המקורית לא אפשרה מעבר נוח למבקרים הרבים. הפירמידה נבנתה בשנת 1989 ותוכננה על ידי האדריכל הסיני אמריקאי I.M.PEI . את סגנונו של פיי ניתן להגדיר כמודרניסטי עם משיכה חזקה לקוביזם. הפירמידה העיקרית היא הגדולה מתוך מספר פירמידות זכוכית שנבנו בסמוך למוזיאון , ובהן הפירמידה ההפוכה המשמשת צוהר לקניון תת קרקעי שנמצא מול המוזיאון. הפירמידה ההפוכה מורכבת ממראות ונמצאת בדיוק מתחת לפירמידה הגדולה והיא מפזרת את האור שנכנס למבנה דרכה.

הפירמידה נחשבת לאחד הסמלים של פריז, לצד מגדל אייפל ושער הנצחון. היא הפכה לסמל, למרות שעוררה מחלוקת רבה בזמן הקמתה בשל בנייה מודרנית ליד המוזיאון העתיק המפורסם. לאחר שסיירנו בחובות פריז ניכנס למוזיאון הלובר!

מחלקת עתיקות מצרים

האוסף שמוקדש למצרים העתיקה הוא העשיר בין אוספי העתיקות בלובר. הוא נוסד ב 1827. האוצר הראשון של האוסף היה שאמפוליון. האוסף הוא אחד הראשונים של המוזיאון והוא נפתח לקהל לראשונה ב 1793. בין המוצגים הבולטים נמצא פסל "הלבלר היושב.

פסל הלבלר או הסופר היושב הוא דמות ריאליסטית מאד בהשוואה לפסלים אחרים שנוצרו באותה תקופה (השושלת הרביעית). הפסל מנציח מקצוע עתיק שנולד עם המצאת הכתב במצרים העתיקה. מבטו של הסופר חד ומלא חיים ואת המבט הזה השיג הפסל תודות לשילוב של אבני חן שחורות וזכוכית לבנה, כשמעליה ומתחתיה שני פסי נחושת צבועים.

הספינקס הגדול של טניס. מקור צילום: ויקיפדיה.
הספינקס הגדול של טניס. מקור צילום: ויקיפדיה. מוצג על פי רישיון CC2.

מוצג בולט אחר הוא " ספינקס הגדול של טאניס ". משקלו 24 טון והוא עשוי מגרניט. נראה שמקורו הוא בממלכת מצרים הקדומה , סביב 2600 לפני הספירה.

הספינקס בציור הצרפתי של המאה ה-19

ואם כבר אנחנו במוזיאון הלובר….ניגש לראות את אחד הציורים המפורסמים בהם מופיעה דמות הספינקס והוא "אדיפוס והספינקס "( 1808 )ציור מאת ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר.

אדיפוס , דמות מיתולוגית ,הרג את אביו והתחתן עם אמו בלא יודעין. בתמונה , אדיפוס פותר חידת הספינקס. ציורו של אנגר מבטא את רוח תקופת הנאורות " עידן התבונה ". אדיפוס שלו ורגוע , דוחק את הספינקס למקום אפל בחדר הטיפול של זיגמונד פרויד הייתה תלויה רפרודוקציה של ציור זה. פרויד ,ששם לו למטרה לפענח את צפונות נפש האדם, הזדהה עם דמותו של אדיפוס עוד מנעוריו.

אדיפוס והספינקס. ציור מאת אנגר (Ingres). מקור ציור: ויקיפדיה.
אדיפוס והספינקס. ציור מאת אנגר (Ingres). מקור ציור: ויקיפדיה.

בעוד שהספינקס באומנות המצרית, בתקופת הממלכה הקדומה, תואר כיצור בעל גוף אריה וראש של גבר הפך בהמשך למפלצת נשית במובהק. באומנות של מאה 19 הספינקס מופיע כסמל נשי ארוטי מאיים ורב עוצמה , כייצוג בולט לנושא " פאם פטאל ".דמוי זה מנוגד בתכלית לדמוי הגברי שהיה מקובל בעבר.

גוסטב מורו 1864 אדיפוס והספינקס ציור זה נמצא במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק. מקור תמונה: ויקיפדיה.
גוסטב מורו 1864 אדיפוס והספינקס ציור זה נמצא במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק. מקור תמונה: ויקיפדיה.

ולבסוף, דוגמה של צייר בלגי שהושפע מהתרבות הצרפתית , פרנן קנופף, שנודע בציורי הספינקסים שלו, כפני שניתן ללמוד מהכתבה
פרנן קנופף 1858-1921, מאסטרו המיסתורין.

ולסיום….

קברו של שמפוליון בבית הקברות פר לשאז. מצבה צנועה בצורת אובליסק נמצאת מעל קברו. נפטר ב 1832 בגיל 42. קברו הוא הנצחה נאה לחוקר שפענח את כתב החרטומים, ואפשר לחשוף את סודות מצרים העתיקה אחרי אלפי שנים של מסתורין.

קיברו של שמפוליון. צילם: GEDE. מקור צילום: ויקיפדיה.
קיברו של שמפוליון. צילם: GEDE. מקור צילום: ויקיפדיה.

כמה מילים על רונית גרומן

למרות שמסלול לימודיה (מגמה מתימטית פיזיקלית בתיכון , תאר ראשון בביולוגיה , לימודי תאר שני במנהל חינוך) רחוק מתרבות צרפת, הרי שדווקא נושא זה העסיק וממשיך להעסיק אותה כל השנים. הסיבה העיקרית לכך היא שאימה ז"ל היתה פרנקופילית מסורה והיא ספגה אהבה לתרבות צרפת מילדותה. בשנים האחרונות חזרה רונית לאהבת נעורים אחרת: המחול. גם אהבה זאת מקורה בילדותה מכיוון שהיא רקדה בלט קלאסי 10 שנים.

הכתבה עודכנה לאחרונה בתאריך

אהבתם את הכתבה? מוזמנים לשתף :-)

שתף אותי בפייסבוק
צייץ אותי בטוויטר
שלח אותי באימייל
נעץ אותי בפינטרסט

והערה קטנה לסיום....

אני מאוד מקווה שהכתבה הזאת מצאה חן בעיניכם. אני משקיע המון זמן ולא מעט כסף על מנת לספק לכם מידע איכותי ובחינם. אז אם במקרה אתם מתכננים טיול לצרפת ובא לכם לפרגן לי, כל מה שצריך לעשות זה להזמין את מקומות הלינה שלכם והכרטיסים לאטרקציות השונות והמופעים דרך האתר שלי.

ההזמנות הללו לא יעלו לכם יורו אחד נוסף אך כל הזמנה כזאת תספק לי עמלה קטנה שאותה אשקיע חזרה באתר. הנה הדפים העיקריים מהם ניתן להזמין מקומות לינה וכרטיסים:

המון תודה מראש והמשך קריאה מהנה באתר!

8 תגובות

  1. מרתק ! מפליא איך סימנים ואזכורים נמצאים סביבנו, בכל מקום ואנו כלל לא מבחינים בהם (אלא רק לאחר שמסבים תשומת לבנו…). בענין שמפוליון, מפענת ההירוגליפים, בעיר הולדתו, Figeac , שבמחוז Dordogne , לא רחוק מ- Sarlat , הונצח זכרו ב-"כיכר הכתבים" (Place des Ecritures) עם לוח שחם שחור גדול עליו חקוק כתב הירוגליפים, העתק של "אבן הרוזטה".

  2. תודה רונית על כתבה מעניינת ומעשירה, הפותחת צוהר נוסף בפני המטייל ברחובות פריז.

  3. תודה רבה. כתבה נפלאה. בפעם הבאה שאצעד ברחובות פריז המונומנטים יהיו בעיני חיים ומעשירים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

שתף אותי בפייסבוק
צייץ אותי בטוויטר
שלח אותי באימייל
נעץ אותי בפינטרסט

מקומות מחוץ לצרפת בהם התגוררתי

בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע. ואם זה לא מספיק קבלו עוד בונוס קטן: מפות אינטרקטיביות של צרפת שישלחו אליכם מיד עם תום תהליך ההרשמה :)

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא"ל לגורמים אחרים.

הרשמה לעלון של פרנקופילים אנונימיים

כבר הצטרפתם לקבוצת הפייסבוק
 פריז ואיל דה פראנס?

שם תוכלו לשאול שאלות לגבי פריז ומחוז איל דה פראנס, לקבל טיפים מהקהילה, לספר לנו חוויות מהטיול האחרון שלכם ועוד…

האתר משתמש בעוגיות (ולא רק מדלן) על מנת לספק לאורחיו חווית משתמש איכותית. ניתן לקרוא על כך עוד בדף העוסק בפרטיות ותנאי השימוש.