אנרי מאטיס (Henri Matisse) – מסלול טיול בפריז

אנרי מאטיס - מקור צילום וויקיפדיה

אנרי מאטיס (1869-1954) היה יחד עם פיקאסו חברו/יריבו אחד החלוצים של האומנות המודרנית בפריז של ראשית המאה ה-20. האומנות שלו עוררה רגשות עזים בקרב קהל שוחרי האומנות, עד כדי כך שכאשר הציג את תמונתו “אישה עם כובע” בשנת 1905, חלק מהמבקרים בתערוכה ניסו לקרוע אותה עם ציפורניהם…

אז מי היה האיש, שגרם לסערה כה גדולה שהדהדה במשך שנים בעולם האומנות? הוא נולד בעיירה קאטו קמברזי (Cateau-Cambrésis) היכן שנולד גם אלכסנדר דיומא. הוריו רצו שילמד משפטים ויהפוך לעורך דין, אולם דלקת בתוספתן בגיל 21 שינתה לו לגמרי את מסלול הקריירה. בעודו שוכב במיטה ומתאושש הוא קיבל ערכת צבעים במתנה מאמו ומכיוון שהיה לו לא מעט זמן פנוי הוא החל לצייר. זו הייתה אהבה ממשיכת מכחול ראשונה, אשר שינתה את חייו לחלוטין או לדבריו: “ברגע שהחזקתי את קופסת הצבעים בפעם הראשונה הבנתי שאלו יהיו החיים שלי. התנפלתי עליה כמו חיה שמתנפלת על טרף אותו היא רוצה במיוחד”. כתוצאה מכך הוא הגיע לפריז בשנת 1891 וכמו לא מעט אומנים חי חיי עוני בדירה קטנה ועלובה. בתחילה, כמו כל סטודנט לציור עסק מאטיס בהעתקה של יצירות מופת, אולם מהר מאוד הוא השתעמם והחל לעשות ניסיונות נועזים עם הצבעים שברשותו. כך נוצר סגנונו היחודי, אשר מאוחר יותר יקרא פוביסטי (מהמילה Fauve שפירושה חייה פראית) .

אנרי מאטיס - נוף דומם עם קומפוט תפוחים ותפוזים. שנת 1899. מקור צילום וויקיפדיה.
אנרי מאטיס – נוף דומם עם קומפוט תפוחים ותפוזים. שנת 1899. מקור צילום וויקיפדיה.

הראשונים שהבחינו בגאוניותו היו גרטרוד וליאו שטיין (Gertrude and Leo Stein), אח ואחות אמריקאים ממוצע יהודי, אשר הגיעו לפריז בראשית המאה ה-20 והפכו את ביתם לסלון ספרותי ואומנותי (את הדירה בה התגוררו תוכלו למצוא במסלול הטיול בפריז בעקבות המיינגווי, שהיה ידיד טוב של גרטרוד שטיין). הם קנו את הציור  “אישה עם כובע” , אשר כאמור חולל שערוריה רצינית והכירו למאטיס את גיסתה של גרטרוד, שרה שטיין, שתהפוך לפטרונית נלהבת שלו. באחד הערבים בסלון של גרטרוד שטיין פגש מאטיס את פיקאסו וכך החלה מערכת יחסים של אהבה/שנאה שנמשכה שנים. אומנם סגנון הציור של כל אחד מהם היה שונה לחלוטין, מה שגרם ליריבות בינהם, אולם שניהם היו מהפכנים באופיים ובסופו של דבר העריכו מאוד זה את עבודתו של זה. על זה אמר פיקאסו מאוחר יותר “אף אחד לא התסכל על ציור של מאטיס בתשומת לב רבה יותר ממני ואף אחד לא הסתכל על הציורים שלי בתשומת לב רבה יותר ממנו”.

מאטיס מצא את ההשראה שלו בצבעים הבהירים ובשמש של דרום צרפת ואליהם חזר פעמים רבות. אולם, פריז היא המקום בו התפתח סגנונו הן באמצעות ניסוי וטעיה והן בזכות המפגשים המפרים עם חובבי אומנות וציירים אחרים. אין ספק שללא פריז, אנרי מאטיס לא יכל היה להשיג את ההכרה וההשפעה לה זכה ולמרות שעזב אותה ב 1917 לתמיד, טיול בעיר האורות היא דרך מצויינת להכיר אותו לעומק.

מפת הטיול

הדירה הראשונה של אנרי מאטיס

את הטיול נתחיל ביציאה מתחנת המטרו Gaîté ונלך צפונה אל avenue du Maine. משם לכו ימינו אל rue du Maine ושם במספר 12 תגלו את הדירה הקטנה בה התגורר מאטיס בימים שבהם היה צייר עני וצעיר. באותה תקופה החלק הזה של מונפרנאס היה כל כך רחוק מהמרכז שהבניין עצמו עמד במרכז של שדה ובאחו רעו פרות (נסו לדמיין זאת).

בתי הקפה של מונפרמאס

אחרי שצפיתם בביתו של מאטיס חזרו מעט על עקבותיכם ולכו אל רחוב Delambre. חצו את הרחוב ועל הדרך הציצו בבית המלון באותו שם בו נהג להתאכסן בני אמדורסקי . חצו את הרחוב עד שתגיעו אל Boulevard du Montparnasse. אומנם מאטיס לא היה טיפוס חברתי במיוחד, ניתן היה למצוא אותו באחד מבתי הקפה של האיזור דוגמת Le Dome משוחח עם פיקאסו.

קפה LE DOME - מקור צילום וויקיפדיה
קפה LE DOME – מקור צילום וויקיפדיה

אצל השטיינים

המשיכו צפונה ב Boulevard Raspaille ופנו ימינה ב Rue de Fleurus. במספר 27 התגוררה גרטרוד שטיין ובסלון הספרותי שלה פגש מאטיס בין השאר את פיקאסו. המשיכו שמאלה ל rue Madame שם התגוררה שרה שטיין גיסתה של גרטרוד שגרה במספר 58 ואשר הפכה לפטרונית הראשית של מאטיס אחרי שגרטרוד שטיין החליטה להצטרף ל”מחנה פיקאסו”. וכן בזמן מסויים היו  תלויים בדירה הזאת 12 ציורים של מאטיס, שאת רובם נאלצה למכור מאוחר יותר.

משפחת שטיין. משמאל לימין: ליאו, אלן, גרטרוד, תרזה הרמן, שרה ומיכאל. מקור צילום וויקיפדיה
משפחת שטיין. משמאל לימין: ליאו, אלן, גרטרוד, תרזה הרמן, שרה ומיכאל. מקור צילום וויקיפדיה

ביה”ס לציור בו למד מאטיס ועוד קפה מפורסם

המשיכו ל Rue Sabot ומשם שמאלה ל Rue du Four, אשר נקרא על שם תנור האפייה הגדול שעמד שם ושימש את תושבי האזור בימים שלא בכל דירה היה תנור. משם המשיכו ל Rue du Dragon שם במספר 31 למד מאטיס ציור באקדמיית ג’וליין (Academie Julienne). משם המשיכו צפונה ופנו לבולבאר סן ז’רמן. פנו שמאלה ב rue de l’Ancienne Comedie והיכנסו לקפה פרוקופ (le Procope) שנמצא במספר 13. היה זה אחד מבתי הקפה האהובים על מאטיס בעת שהיה סטודנט צעיר לאומנות ושם אהב לשבת עם חבריו.

קפה לה פרוקופ - מקור צילום וויקיפדיה
קפה לה פרוקופ – מקור צילום וויקיפדיה

הסטודיו של אנרי מאטיס

מכאן המשיכו ימינה ב rue Saint André des Arts ופנו שמאלה ב boulevard Saint Michel ומשם ימינה אל הגדה של הסיין. כאן התגורר מאטיס במספר 19 פעמיים בחייו בשתי דירות שונות. כאן גם היה הסטודיו הפרטי הראשון שלו, אבן דרך משמעותית בחייו כאומן ומשם צייר את הנוף של הסיין שנשקף מחלונו.

מרכז פומפידו

חצו את ה”הגשר הקטן” (Le Petit Pont) לכו ברחוב Saint Martin עד שתגיעו למרכז פומפידו (Centre Pompidou) היכן שניתן למצוא אוסף מרשים מאוד של יצירותיו. חובבי האומנות המודרנית בוודאי ישמחו לפגוש שם יצירות כגון “פולינזיה בים” ואילו האחרים יכולים פשוט לטפס על הגג ולהנות מנוף קסום של פריז. וכולכם, בוודאי תסכימו איתי שאין דרך טובה מזו לסיים את הטיול.

Matisse Exhibit (closing shots)

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.