הפרה ז’קלין – סרטם החדש של מפיקי “מחוברים לחיים”

תכנון טיול לצרפת

אלו האתרים בהם אני משתמש כשאני מזמין כרטיסי טיסה לצרפת:

Xplorer – אתר ישראלי נהדר שמאפשר להשוות בין טיסות ועוזר לכם למצוא את הטיסות הכי משתלמות גם אם הן לא תמיד הכי זולות.

Momondo – עוד מנוע חיפוש טיסות מצויין שמשווה מחירים בין לא מעט חברות טיסה וספקים.

Kiwi – יודע לחבר בין טיסות לואו קוסט. מאפשר להגדיר טווח תאריכים, רדיוס שדות תעופה, ולחפש ללא יעד או תאריך מוגדרים. יש לו גרסה מלאה בעברית.

Expedia – באתר הזה יש מידי פעם דילים לא רעים כך ששווה לחפש שם טיסות.

כנסו לדף המלונות שם תמצאו המלצות של פרנקופילים שביקרו בפריז פעמים רבות. לא מצאתם מקום שמתאים לכם? אז אני ממליץ בחום לבדוק את האתרים הבאים: 

Hotels Combined

Agoda

Travelor

Booking.com

Hotels.com

Expedia

אם אתם מחפשים המלצות על דירות מצויינות, אני ממליץ לכם להיכנס לדף דירות הנופש בפריז שלי.

אם לא כל הדירות שמצאו חן בעיניכם תפוסות אתם מוזמנים לחפש ישירות ב Booking.com או ב Agoda (בשני האתרים הללו ישנן דירות להשכרה לצד מלונות ולהבדיל מ AIRBNB הם לא לוקחים עמלה על הזמנת החדר).

מחפשים מידע על מוזיאונים כגון הלובר והאורסיי, אטרקציות כגון שער הניצחון או פעילויות כיפיות כגון שיט על הסיין? ואספתי בשבילכם את כל המידע על המוזיאונים הכי חשובים בפריז ותוכלו למצוא אותו בדף המוזיאונים והאטרקציות של פריז.

אם אתם רוצים לדעת מה הם התערוכות המומלצות שרצות כרגע בפריז אתם מוזמנים להיכנס לדף התערוכות שלי שמתעדכן בממוצע אחת לחודש.

אם אתם מחפשים מידע על ארמון וורסאי, דיסנילנד פריז או טיול יומי מחוץ לעיר האורות אתם מוזמנים להיכנס לדף האטרקציות מחוץ לפריז.

במיוחד בשבילכם יצרתי את דף המופעים והקברטים בפריז בו ניתן למצוא מידע על המולן רוז’, הלידו ומופעים נוספים, אשר ישדרגו את החוויה הפריזאית שלכם.

אתם מוזמנים לבקר בדף המסעדות המומלצות שלי. כמו כן אני ממליץ בחום להזמין מקום במסעדה שאותה בחרתם דרך אתר The Fork ועל ידי כך לחסוך עד 50% ממחיר הארוחה.

מניסיון שלי אתר Rental Cars ואתר Expedia מציעים את הדילים הטובים ביותר אז הייתי מתחיל את תכנון הטיול מלבדוק אותם

פריז למטייל
צרפת למטייל
תרבות צרפת
הפרה ז'קלין – טריילר – עכשיו בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ

תקציר העלילה של הפרה ז’קלין

פתח הוא איכר אלג’יראי פשוט המגדל באהבה רבה את פרתו ז’קלין. פתח חולם לקחת את ז’קלין יום אחד לתערוכה חקלאית בפריז. כשהוא מקבל סוף סוף את ההזמנה הנכספת, להפתעתם הרבה של כל יושבי הכפר, פתח עוזב אותו בפעם הראשונה בחייו, נוסע במעבורת למרסיי ומחליט להגיע לתערוכה בפריז ברגל יחד עם ז’קלין. מפגשים משעשעים והפתעות שונות ומשונות מחכים לו בדרכו. זהו מסע בלתי צפוי ומאוד מרגש על פנייה של צרפת בת זמננו.

אודות הבמאי מוחמד חמידי

נולד בבונדי בשנת 1972. החל את דרכו כמורה לכלכלה וניהול בבית ספר בבוביני. הוא הקדיש את זמנו לחינוך צעירים בשכונות של פריס. בין השנים 2005 עד 2006 עבד כפרשן מדיני עבור ערוץ קנאל פלוס ויסד בלוג – הבלוג של בונדי. הוא גם מוזיקאי ועבד לראשונה עם הקומיקאי ג’מל דבוז כשכתב את המוסיקה בשנת 2006 לג’מל קומדי קלאב. כך החל שיתוף הפעולה בין השניים ומוחמד הפך למנהל האמנותי של קיסמן הפקות. הוא יסד את פסטיבל הקומדיה של מרקש, אותו הוא עדיין מנהל אומנותית. היה שותף ליצירת תוכנית היחיד של ג’מל דבוז “הכל אודות ג’מל”. לאחר שעבד מספר פעמים כבמאי בהצגות תיאטרון ותוכניות טלוויזיה. הוא ביים את סרטו הראשון “דרכון לאלג’יר”. זהו סרט אישי על נושא הזהות, שהוצג בהצלחה גם בארץ. חמידי עבד עם אותו הצוות גם על סרטו השני.

הפרה ז'קלין - תמונה מתוך הסרט
הפרה ז’קלין – תמונה מתוך הסרט

ראיון עם הבמאי מוחמד חמידי

ש: תוכל לספר לנו על הסרט הסרט?
ת: פתח הוא חקלאי פשוט מאלג’יר, שאוהב מאד את הפרה שלו ז’קלין. הוא חולם לראות אותה מתחרה בתחרות חקלאית. כשהמועמדות של ז’קלין מתקבלת הוא לוקח אותה לפריז ברגל. כשהוא יוצר רושם עז על האנשים שהוא פוגש בדרכו, עם מזגו הטוב הנאיביות שלו והאנושיות הרבה שלו.

ש: מהיכן עלה הרעיון?
ת: רצתי לעשות סרט דרך בצרפת כבר זמן רב. זו מדינה שאני מכיר היטב כיון שמגיל 17 ואילך חציתי אותה לאורכה ולרוחבה. במיוחד בעבודה כמדריך במחנות קיץ. המפגשים בין הנערים משכונות מצוקה בפרברים עם התושבים הכפריים, חוואים ואחרים הובילו לרגעים יוצאי דופן, שנגעו בי ורגשו אותי. יום אחד פטסה שאני מכיר כבר עשר שנים. הוא סיפר לי שאחד מדודיו, אדם שיש לו עניין גדול באגרונומיה ודשנים, נהג לשאול אותו באופן קבוע על תערוכות חקלאיות בהן הוא היה רוצה לבקר. עם הפרה ז’קלין יצרתי קוקטייל מכל הסיפורים הללו. אני חושב שבאופן תת מודע הושפעתי מהסרט “הפרה והאסיר” אותו ראיתי לפחות עשר פעמים כשהייתי צעיר ומעוד כמה סרטי דרך.

ש: יש שלושה כותבים החתומים על התסריט, איך זה עבד?
ת: אני עבדתי על קווי העלילה הראשיים עם אלן מישל בלן בערך שנה. פטסה הצטרף כדי לעבוד על הדיאלוג. הוא ידע על התסריט כי רציתי שהוא יגלם את התפקיד הראשי.
ההשראה לדמויות הגיע מהאבות שלנו. והיה צריך לצור מצב שהמילים יישבו טוב בפה. אנחנו רגילים לעבוד ביחד. עברנו הרבה חוויות כייפיות יחד, במיוחד בעבודה על פסטיבל מרקש לקומדיה.

ש: יש הרבה צחוקים במהלך ההרפתקה הזו אבל יש גם הרבה רגש ודרמה. מה רצית לומר באמצעות התגובות של כל האנשים שפתח פוגש בדרך?
ת: לעיתים במהלך הכתיבה אנשים היו אומרים שאני מאד תמים ושאני צריך להתרכז בצד של הפיל גוד בתסריט. דבקתי בגישה הזו עד לסוף. רציתי שהוא יפגוש אנשים חמים ופתוחים אנשים שאיתם המפגש שלו יכול להתקיים. עם פשטות, עדינות, יופי, בלי דעה קדומה ועם הרבה טוב לב. הוא מסוגל לומר כל דבר, ואנשים אוהבים אותו בשל כך. אבא שלי שהגיע מאזור כפרי היה כזה, מאד ישיר, אבל בדרך כל כך חיובית ונעימה שאיש לא לקח את דבריו בצורה קשה. לא רציתי לאמץ גישה אגרסיבית המביאה את הסטריאוטיפ של דחייה מובנית של כל מהגר. יותר מזה אני חושב שטיפוס כמוהו שהולך בדרכים עם פרה היום, יכול לעורר תגובות ידידותיות.

ש: עבדת עם פטסה בסרטך הקודם גם, האם חשבת עליו כשכתבת את התסריט?
ת: בוודאי, יש מעט מאד שחקנים כמוהו שיכולים לשלב הומור, שירה וכנות באותו זמן. ומה שעוד חשוב היה שהוא לא כל כך מוכר. הצופה הממוצע יכול לחשוב שהבחור הזה באמת יצא הרגע מהכפר עם הפרה שלו. מצד שני, בכנות לא היה קל לשכנע שהוא זה שצריך לשחק את התפקיד. כשניסינו לשכנע מפיקים וערוצי טלוויזיה שאנחנו רוצים לעשות סרט על ערבי שחוצה את צרפת עם פרה היה קשה מאד לגייס כסף.

פטסה בוימד השחקן הראשי בסרט "הפרה ז'קלין"
פטסה בוימד השחקן הראשי בסרט “הפרה ז’קלין”

ש: כמו בסרטך הקודם יש תחושה שאתה משקיע הרבה מחשבה ונותן מקום לדמויות המשנה, מהעיתונאית הפריזאית ועד לכפריים. אוסיף שכולם מצוינים בתפקידיהם.
ת: אלן מישל בלן שעבד איתי גם על התסריט הקודם לימד אותי דבר חשוב. גם אם לאחת מדמויות המשנה יש רק שלוש דקות מסך, אתה חייב לקחת את הזמן ולכתוב לה ביוגרפיה, מה היא רוצה? מהיכן היא מגיעה? ומה היא תתרום לדמות הראשית ולהפך. זה עוזר מאד כשמגיעים לצילומים וצריך להדריך את השחקנים. עבורי במהלך הסצינה הדמות המשנית הופכת לדמות הראשית בה.

ש: מדוע יש חשיבות כל כך גדולה למולדת בשני הסרטים שלך?
ת: אולי כדי לבנות את העבר שמעולם לא היה לי. מה שמעניין אותי היום אלה הם השורשים שלי, ההורים שלי והשוק שההגירה גרמה להם. אני לא רוצה לדבר על הפרברים של פריז. זה משהו שכבר עשיתי הרבה כשהייתי מורה בבוביני או בבלוג בונדי שכתבתי. אני מוצא שזה יותר מעניין להציג את הדמות הקומית והפשוטה והתמימה הזו.

ש: הסצינה בה פיליפ הרוזן כותב מכתב אהבה לאשתו של פתח היא מאד מצחיקה.
ת: כבר עסקתי ביחסי אב ובן, אך לא ביחסי גבר ואישה. הזוגות בכפרים באלג’יר מאד צנועים. הם לא מביעים רגשות במחוות גופניות אחד כלפי השני. לא אוחזים ידיים ולעולם לא יתנשקו בפומבי. הן לא מחצינים את האהבה שלהם, אבל היא כמובן קיימת תמיד. הופתעתי לגלות כמה ההורים שלנו היו עצורים לגבי הרגשות שלהם. אבל אם אתה בודק לעומק את השירים של אום כולתום לדוגמה, הם מאד רומנטיים עם המון ביטויי אהבה. שרים בהם: אני אוהבת אותך, אני מתגעגע/ת, אהובי/תי. אני מראה את הפרדוקס בסצינה שהיא האהובה עלי באופן בו פתח מכתיב מכתב לפיליפ כדי שיוכל להחזיר את אשתו אליו.

ש: האם אתה חשוב שהפרה ז’קלין הוא גם סרט פוליטי?
ת: למרות מה שנראה, כן! אבל כמו במשל, היה לי חשוב שאפשר היה להבין את זה וגם לא להבליט את זה. בימים נוראים אלו שאנשים מנסים להתנגד לדתות ולדרך חיים מסוימת. רצתי להראות שבודדים ולא משנה מהיכן הם מגיעים, יכולים לחיות ביחד ולחלוק דברים, למרות הבדלים ושוני בתרבות, במצב חברתי, כלכלי או מדת שונה. ברוח הזו גודלתי. למשל פתח שהוא מוסלמי הנוהג להתפלל בשקט לעצמו רואה כנסייה בפעם הראשונה, יש לו דחף להיכנס פנימה ולראות אותה. כמו אבי שהיה נוהג לומר בחופשות “בואו נראה מה יש בפנים”. הוא היה מברך את הכומר שואל אותו המון שאלות. הסקרנות הזו, הדרך הפשוטה לחוות דברים, הפתיחות המחשבתית הזו היא משהו שאני רואה בה אמירה מאד פוליטית. פתח הוא חקלאי אלג’יראי המגיע לצרפת עם חלומות ומגלה שהאנשים עשויים לסבול בכל מקום.

ש: מה עומד מאחורי האמירה שאפשר לראות רק גברים עם שפם בטלוויזיה האלג’יראית?
ת: בהתחלה רצתי שהוא יאמר אתה פותח טלוויזיה ואתה רואה בוטפליקה, משנה ערוץ בוטפליקה, משנה עוד ערוץ בוטפליקה, אתה סוגר את הטלוויזיה זו טלוויזיית בוטפליקה. בוטפליקה היה מאד חולה אז החלפתי אותו בפרוטוטייפ של פוליטיקאי אלג’יראי, גברים בעניבה עם שפם. משם זה הפך לטלוויזיית שפם. מה שרצינו לומר זה שבאלג’יריה אין הרבה מקום להנאה או לאינפורמציה חופשית ומגוון וזה בעיקר קולה של הממשלה. למזלם העיתונות היא יותר חופשית.

ש: כשאנחנו מאזינים לדיאלוגים בסרט אנחנו מגלים הומור אלגי’ראי.
ת: האלג’יראים הם אנשים מאד מצחיקים. אתה צריך לשמוע את הבדיחות ואת הסיפורים שהם מספרים אחד לשני. כשאני מבקר בכפר של בני הדודים שלי, בית הקפה המקומי הוא אחד המקומות בהם אני צוחק הכי הרבה.

ש: מה תוכל לספר לנו על המוזיקה של אברהים מעלוף?
ת: מאז “שעת הצוענים” אני מעריץ גדול של אמיר קוסטריצה. לדעתי איש לא צילם מיעוטים כמו שהוא צילם. לסרט “דרכון לאלג’יר” ביקש ארמנד עמר המלחין, מאיברהים מעלוף להפיק את כלי הנשיפה. זה היה נהדר. לסרט הזה לא רק רציתי מוסיקת כלי נשיפה אלא רציתי שאברהים יהיה המנצח. ארמנד אמר לי “אתה יכול לעבוד איתו באותו מידה ישירות”. מעלוף קרא את התסריט והתלהב מאד. אבל הוא הזהיר אותי שיש לו רק חודש וזה עומד להיות קצת מורכב. לקחתי את הסיכון. הצטרפתי אלין לארבעה ימים בלבנון. להקשיב למוסיקה שהוא הלחין. לבדו על המחשב עם החצוצרה ומקלדת. אהבתי את זה מיד. ומיד שיפצנו כמה מן הדברים. אברהים כתב פסקול נהדר ואני בטוח שהוא ישאיר רושם נכון.

ש: איך היה התהליך של ללהק פרה לתפקיד של ז’קלין?
ת: היה לנו תהליך ליהוק מעניין שהוליד הרבה קשיים. כיון שלא יכולתי לקחת פרה צרפתית למרוקו שם צילמנו. את הסצינות שמתרחשות באלג’יר. ולא להביא פרה מרוקאית לצרפת. היינו צריכים למצוא שלוש פרות זהות. אחת בכל מדינה עם אחת שתחליף אותה במידת הצורך. עבדתי על הסרט שלוש או ארבע שנים ופקדתי ירידים חקלאיים רבים. ראיתי מאות פרות עם נתון אחד בולט שהיה לי ברור. ז’קלין צריכה להיות חומה כדי להיות פרה אלג’יראית. מערכת היחסים בים פטסה לפרה הראשונה שבחרנו לא היתה אמינה. היא היתה יותר מדי קטנה. אז שמעתי שיש חוות גידול פרות במרוקו פרות מסוג טרנטייז. נסעתי לראות אותן והבנתי שהן גדולות יותר, חומות מאד יפות ובגודל מתאים. ומאותה רגע עשינו את הליהוק כך שחיפשנו פרה כזו קודם במרוקו ואז חיפשנו את הכפילה שלה בצרפת. אני חושב שראיתי אולי 300 פרות באלפים. השתיים שבחרנו בצרפת עברו אימונים עם פייר קדאק, מאמן חיות לקולנוע שגר בפונטנבלו. שם הכרנו בין פטסה וז’קלין הצרפתייה. בינתיים ז’קלין המרוקאית הוכנסה לבית בו פטסה וסואד למביקיר המפיקה המרוקאית הכירו לה נער צעיר, לוהם שנשכר להשגיח עליה ובדרכו לאמן אותה. הוא השתגע עליה. החלטנו להפתיע אותו בכך שהצענו לו אותה במתנה ביום הצילומים האחרון. הוא היה מאד נרגש.

 

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.