פרנקופילים אנונימיים: פריז, צרפת, תרבות

מסע מוזיקלי צרפתי לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מהווה אתגר לבלוג שעוסק ביום יום באוכל, יין, אהבה וכל דבר אחר הקשור לפריז בפרט ולצרפת בכלל. לכאורה, מדובר בנושאים העומדים בסתירה מוחלטת עם הכאב והשכול המאפיינים את היום הזה. לכן, הדבר הטבעי ביותר לעשות, הוא פשוט לשתוק, לא לכתוב דבר ולחזור אחרי חגיגות יום העצמאות (ואכן, כך עשיתי שנה שעברה).

לפני שנמשיך, כבר נרשמת לעלון שלי?

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך או להעביר אותו לגורמים אחרים.

אולם השנה החלטתי בכל זאת להביא משהו שיתאים לימים הללו ויכבד את זכרם של הנופלים. טקסטים ותמונות נפסלו מיד מכיוון שהם מאוד תלויי תרבות ותמונה של צנחנים צרפתים מול קבר החייל האלמוני ליד שער הניצחון, לדוגמא, תיראה תלושה לגמרי מההוויה שלנו. לכן כל מה שנשאר לנו זו מוזיקה, ואכן המוזיקה הצרפתית מכילה אין ספור שירים עצובים, אשר יכולים להתאים ליום שכזה (כפי ששירי חווה אלברשטיין מושמעים בימי הזכרון שלנו). אולם, במחשבה שנייה, שיר בצרפתית לא יתאים ליום זיכרון שכולו ישראלי ולכן בעיני שיר כמו ה”אקורדיאוניסט” של אדית פיאף, למרות שהוא מדבר על חייל שהלך ולא שב, לא באמת יתאים לנו.

Edith Piaf – L' Accordeoniste

אם כך, נשארה לנו הליטורגיקה (ה”אגנוס דיי” של באך הפך הרי לאחת המנגינות שמסמלות יותר מכל את האבל על רצח רבין).

Bach Mass in B minor ~ Agnus Dei, conducted by John Nelson

אולם, בעיני יש טעם נפגם בשימוש בליטורגיקה נוצרית על מנת להנציח חיילים ישראלים, שרובם הגדול היו יהודים. ולכן החלטתי לוותר על יצירות ליטורגיות צרפתיות דוגמת ה Dies Irae של לולי ( 1632-1687 Jean Baptiste Lully) או ה De Profundis של דה ללנד (Michel Richard de Lalande 1657-1726)

I. Delalande: De profundis (Psaume 130) ~ De profundis clamavi

ואז בדיוק כשעמדתי להתייאש ניתקלתי בקטע מוזיקלי, אשר בעיני כאילו נוצר לכבוד יום הזיכרון שלנו. את הקטע הלחין וולדימיר קוסמה (Vladimir Cosma), אולי גדול מלחיני הסרטים של צרפת, אשר אחראי ללא מעט פסקולים מפורסמים (לדוגמא: “רבי יעקוב” או “הבלונדיני עם הנעל השחורה”). להבדיל מרוב המנגינות הקלילות שלו, מדובר הפעם באחת המנגינות העצובות ביותר שאי פעם שמעתי. אין מדובר בשיר ולא ביצירה דתית אלא במנגינה נוגה של חצוצרה (אולי כלי הנגינה הצבאי ביותר שיש) ובכל פעם שאני שומע אותה עצב ומלנכוליה ממלאים את ליבי. לכן בעיני, אין מנגינה צרפתית מתאימה יותר ליום עצוב שכזה.

Vladimir Cosma – Monsieur Requiem

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

מה חדש בפרנקופילים אנונימיים?

אהבת את האתר?

רוצה לעזור לי המשיך לפתח את האתר ולספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. כל מה שצריך לעשות זה להזמין מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות או בקיצור כל מה שצריך בשביל הטיול הבא שלך לצרפת.  ההזמנות הללו יחסכו לך כסף וזמן ואילו לי הם יאפשרו להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לך לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לך לעזור אשמח אם תשתפ/י את הכתבה כדי שגם החברים שלך יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

האתר פרנקופילים אנונימיים נוצר בשנת 2013. האתר כולל בין השאר מספר הפניות לתוכניות שותפים ותוכן שיווקי שנבחר בקפידה. כל זכויות הקניין הרוחני בתכנים המופיעים באתר, לרבות לוגו, שם האתר, עיצוב האתר, תמונות, קבצים גרפיים, טקסט ו/או כל חומר אחר, שייכות לי (צבי חזנוב) או לצד שלישי שהתיר לי לעשות בהם שימוש.