שירה צרפתית – גיום אפולינר (1880-1918), תרגום דורי מנור ויורם ברונובסקי

גיום אפולינר

גשר מירבו

תחת גשר מיראבו מי סיין זורמים
עמם אהבתנו
אך למה אזכירנה
ואחרית כל עצבות – מנעמים

בא הלילה השעון מכה
הימים חולפים אני עוד מחכה

פנים מול פנים נעמוד יד ביד
בעוד תחתנו גואה
גל לאה כל כך
ממבטי עולם ועד

בא הלילה השעון מכה
הימים חולפים אני עוד מחכה

האהבה הולכת כמו המים הזורמים
האהבה הולכת
מה איטיים הימים
מהווינו כמה אלימים

בא הלילה השעון מכה
הימים חולפים אני עוד מחכה

הימים הולכים השבועות הולכים
לא העיתים שבות
ולא האהבות
תחת גשר מיראבו מיי הסיין זורמים

בא הלילה השעון מכה
הימים חולפים אני עוד מחכה

תורגם על ידי יורם ברונובסקי 1948-2001
בוצע על ידי סרז’ רג’יאני 1922-2004

אם גם אני אפול חלל במלחמה

אִם גם אני אֶפֹּל חָלָל בַּמלחמה
הוֹ לוּ אַתְּ תִּתאבלי בְּמֶשֶׁך יממה
ואז הזיכרון יַבליח וְיִדְעך
כְּהִתְפּוֹגֵג פָּגז בִּשְׁמֵי המלחמה
פגז יפֶה שֶׁכְּמוֹ מימוֹזה הוא נִפְתָּח

וְזִכְרוֹנִי שֶׁיִּתְנַפֵּץ אל הֶחָלָל
אֶת העוֹלם כולו בדימומו יָצִיף
יַמִּים ועמקים והֲרָרים וּכְלל
הכוכבים המוּפלאים שֶׁבֶּחָלָל
יַבְשילו כְּפֵרוֹת זָהָב על העֵצים

זִכְרִי שֶׁיִּשָּׁכַח יִחְיֶה בְּכָל דָּבָר
הוא יַאדים אֶת קְצוֹת חזךְ הנהדר
אֶת פִּיךְ אֶת שׂערךְ המִשתפך כְּדָם
וְאַתְּ לא תִּזְדַּקְּנִי אף פַּעַם כָּל דָּבָר
יַצְעִיר לְמַענךְ שְׁטוּף-חֶשֶׁק לְעוֹלם

דָּמִי שֶׁיִּנָּתֵז לָעד על התֵּבל
יָשיב צְבעים חמים לַפֶּרַח הנוֹבל
יוסיף זריזוּת לַמַיִם בֹּהַק לַחַמָּה
תשוקה שאֵין מָשְׁלה תִּשְׂרור אז בַּתֵּבל
גוּפךְ מול מְאַהֵב חזק יותר יִכְמַהּ

אִם אֶהָרֵג שָׁם לוּ וְאף אִם אֶבָּלַע
כָּלִיל בַּשִּׁכְחָה זִכְרִי אותי בְּעֵת
החשק היוֹקד בִּשְׁעַת חֶמְדָה גדוֹלה
וּמֵעוֹרְקַי יִקְלַח לָךְ אֹשֶר מִתלהט
וִיהִי אושרךְ לְפֶלֶא כי יופייךְ נִפלא

הוֹ לוּ תשוקת חיַי הוֹ תאווה גדולה!

סתיו חולה

סְתָו שְׁכִיב-מְרַע וְאָהוּב
תִּגְוַע כְּשֶׁהַסַּעַר יָשׁוּב וְיִשֹּׁב עַל גַּנֵּי הַוְּרָדִים וְיָשׁוּב
הַשֶּׁלֶג לִפְרֹט
עַל מַטַּע הַפֵּרוֹת

סְתָו עָצוּב
גְּוַע בְּלָבָן וּבְשֶׁפַע
שְׁלָגִים וּפֵרוֹת אֲפִילִים
בְּעֹמֶק שְׁחָקֶיךָ
נִצִּים צוֹלְלִים
עַל נִימְפוֹת פְּתַיּוֹת נַנָּסוֹת שֶׁל נָהָר שֶׁמּוֹשְׁחוֹת שְׂעָרָן בְּיָרֹק
וְלֹא אָהֲבוּ מֵעוֹלָם

בְּיַעַר רָחוֹק
צְבָאִים נָשְׂאוּ אֶת קוֹלָם

וְאֹהַב הוֹ סְתָו אֹהַב אֶת הֶמְיַת נִשְׁמָתְךָ
פֵּרוֹת נִמְטָרִים אֶל הָאָרֶץ וְשָׁם נוֹתָרִים לְנַפְשָׁם
הַיַּעַר בּוֹכֶה וְהִנֵּה אַף הָרוּחַ בּוֹכָה
עָלֶה עָלֶה דּוֹמְעִים אֶת סְתָוָם אֵי שָׁם
קְמֵלִים
הֶעָלִים
רַכָּבוֹת
גַּלְגַּלִּים
הַחַיִּים
שֶׁאוֹזְלִים

שיר מכתב מספר 10 ללו

הַחֹרֶף עֲדַיִן לֹא תָּם אַךְ כְּבָר רָאִיתִי לִבְלוּב
עַל עַנְפֵי הַתְּאֵנִים בַּמַּטָּע עוֹד מְעַט הָאָבִיב יָשׁוּב
וְעִמּוֹ הַשָּׁלוֹם אֲהוּבָה בִּמְקוֹם הַקְּרָבוֹת הַמָּרִים
אֶצְלֵנוּ הַכֹּל כַּשּׁוּרָה אַךְ שִׁמְעִי אֶת קְרִיאַת הַגְּבָרִים
מַלָּח יָפָּנִי אֵי-שָׁם מִתְגָּרֵד בְּעֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית
בֶּן-מֶלֶךְ גּוֹלֶה מֵאַרְצוֹ וְנוֹדֵד בָּעוֹלָם כְּפָלִיט
לִבִּי מְכַרְכֵּר סְבִיבֵךְ כְּמוֹ חֲבוּרַת חַיָּלִים סֶרְבִּים צְעִירִים הַיּוֹצְאִים בִּמְחוֹל קוֹלוֹ סְבִיב בְּתוּלָה שֶׁיְּשֵׁנָה
לָהּ בְּשַׁלְוָה
חַיַּל הַחִי”ר הַבְּלוֹנְדִי צָד בַּגֶּשֶׁם כִּנֵּי עֶרְוָה
בֶּלְגִּי שֶׁעָצוּר בְּהוֹלַנְד קוֹרֵא עִתּוֹן שֶׁאֲנִי מֻזְכָּר בֵּין דַּפָּיו
מֵרֹאשׁ הַסֶּכֶר מַלְכָּה מַבִּיטָה מְבֹעֶתֶת בַּקְּרָב
נַהַג הָאַמְבּוּלַנְס עוֹצֵם אֶת עֵינָיו לֹא לִרְאוֹת אֶת הַפֶּצַע הַמַּצְמִית
הַזָּקִיף רוֹאֶה אֵיךְ מִגְדַּל כְּנֵסִיָּה נוֹפֵל כְּמוֹ אַגָּס שֶׁהָעֵץ הִשְׁמִיט
רַב הַחוֹבֵל הָאַנְגְּלִי מַצִּית מִקְטֶרֶת אוֹפְּיוּם אַחֲרוֹנָה בְּעוֹד סְפִינָתוֹ טוֹבַעַת
כֻּלָּם מְשַׁוְּעִים לְאָבִיב שֶׁל שָׁלוֹם שִׁמְעִי אֵיךְ קְרִיאַת הַגְּבָרִים מְשַׁוַּעַת
שַׁוְעָתִי הִיא אֵלַיִךְ לוּ אֲהוּבָה אַתְּ שְׁלוֹמִי וְאַתְּ אֲבִיבִי
וְאַתְּ הָאֹשֶׁר שֶׁרַק אֵלָיו מִתְאַוֶּה לְבָבִי
בְּשֵׁם אָשְׁרֵנוּ אֲנִי מִתְכּוֹנֵן לְמוֹתִי הַקָּרוֹב
בְּשֵׁם אָשְׁרֵנוּ אֲנִי מְקַוֶּה עוֹד לִחְיוֹת בְּטוֹב
בְּשֵׁם אָשְׁרֵנוּ צְבָאוֹת נִלְחָמִים בְּחֵמָה שְׁפוּכָה
בִּשְׁמוֹ מְכַוְּנִים מַרְאָה אֶל פְּלֻגַּת לוֹחֲמִים טְבוּחָה
בִּשְׁמוֹ נְגוֹזִים פְּגָזִים בַּשְּׁחָקִים כְּכוֹכְבֵי שָׁבִיט
בִּשְׁמוֹ שְׁבוּיִים צוֹעֲדִים בְּטוּרִים אֲחוּזֵי עֲוִית
בִּשְׁמוֹ לְבָבִי הוֹלֵם בִּרְאוֹתוֹ אֲהוּבָה אוֹתָךְ
הוֹ לוּ אַהֲבַת-חַיַּי לַהֲטוּט שֶׁלִּי וְתוֹתָח

רוצים לקרוא תרגומים נוספים של דורי מנור? לחצו כאן.

  •  
  •  
  •  
  •  
  •