לנגדוק רוסיון – המפלצת מז’בודאן מאת עמירם צברי

אגדות עם על מפלצות מבעיתות וסיפורי מעשיות ביצורים מזרי אימה, נפוצו בקרב עמים וקהילות רבות ברחבי העולם. בעיירה סן אנטוניו שעל גבול טקסס, תשמעו סיפורי זוועה רבים על מעלליו של “מוצץ העיזים” – הצ’ופקברה, ובלוך נס שבסקוטלנד נשבעים תושבי המקום כי ראו את צווארה של “נסי” המפלצת מבצבץ לא פעם מעל גלי האגם. גם מקומו של מחוז ז’בודאן (Lozere של ימינו) שנמצאת בחבל לנגדוק רוסיון לא נפקד מ”מועדון האימה”, ובמאה ה-18 נפוצו בקרב התושבים, סיפורי זוועה על יצור אכזר ופראי שהטיל את חיתתו על האזור כולו. מעין זאב מפלצתי, עצום מידות ומשחר לטרף, המשוטט באזורים הכפריים של ז’בודאן, אורב ותוקף כל הנקרה בדרכו, ומתיר שובל גופות מאחוריו.

בתקרית הראשונה שארעה באביב 1764, נהרגה נערה בת 14, ותוך שלוש שנים עלה מספר הקרבנות בקצב מסחרר. היצור המסתורי שנודע בפי כל כ”מפלצת מז’בודאן” (La Bete du Gevaudan), נהג בעיקר לתקוף נשים וילדים בעת המרעה ועבודות השדה, ובאורח פלא, גברים, בקר ואפילו צאן לא נמנו בדרך כלל במזונותיו המועדפים. מעדויות שהעלו עדי ראייה, הצטיירה תמונה של יצור חלק גוף ורחב חזה, בעל פרווה אדומה, שגבו שחור מפוספס, זנבו דק וארוך, וראשו הענק חושף שני טורי שיניים מבעיתות. גרסאות נוספות טענו בתוקף, כי למעשה מדובר בצמד מפלצות, מה שלא הוסיף כמובן לשקט הנפשי של תושבי האזור, שפחד ובעתה היו מנת חלקם היום יומיים. למשמע הסיפורים, ארגנו תושבי האזור משלחת חיפושים, שתדאג לאתר את החיה הארורה ולהביא לחיסולה,
ואפילו לואי ה- 15, ששמעה של המפלצת הגיע למקום מושבו בורסאי, דאג לשלוח לאזור ציידים מטעמו, להם הובטחו מענקים נכבדים. לזכותם של הציידים יאמר, כי מסע הצייד הוכתר בהצלחה. רבים מזאבי ז’בודאן נקטלו, וזאב גדול במיוחד שזוהה בוודאות ע”י הניצולים , זיכה את הצייד (פרנסואה אנטואן דה בוטרן) שהביא למותו ביוקרה וממון רב. אלא שהחגיגות היו מעט מוקדמות מידי.. שכן, לא עברו אלא שבועות ספורים בלבד, והמתקפות הקטלניות חזרו, והפעם ביתר שאת.

התפנית בעלילה הגיעה ב- 19 ליוני שנת 1767…
בבוקרו של יום ראשון, יצא מביתו האיכר הצרפתי ז’אן שסטל (Jean Chastel), ופסע לאיטו במעלה ההר, חמוש ברובה ותעוזה, ונחוש לפגוש במפלצת. שסטל דלק אחר עקבותיו הטריות של היצור, וכשהגיע למקום המשוער, ירד על ברכיו, והמתין בסבלנות. מספרים כי רובהו של שסטל היה טעון בכדור כסף מיוחד, כדור מתוצרת עצמית, שנוצר ממתכת מטבע קדוש שעליו דמותה של הבתולה.
מכל מקום, ליבו של שסטל הלם בפראות, וזיעה קרה כיסתה את מצחו, כאשר מעבר לצללים התקרבה המפלצת והישירה בו את מבטה. ז’אן הניף את נשקו, ודרך הכוונות שחרר כדור שפילח את גופה של המפלצת מז’בודאן. נתיחת גופתו הענקית של היצור, לא הותירה מקום לספקות, שרידי גופות אדם התגלו בקיבתו וסיפקו הוכחה לאשמתו (גם אם לא בכל המקרים). גוויתו המסקרנת של היצור עשתה את הדרך לארמון וורסאי, אך בזמן שהגיע, כבר היה הפגר מצחין ומרקיב, והוחלט להשמידו ללא דחוי.

עד היום, נותרה זהותה של (La Bete) המפלצת מז’בודאן בגדר תעלומה, נושא שריתק ספרים ומחקרים. האכן מדובר היה בזאב עצום? או שמא עסקינן בצבוע זועם שנמלט מביבר מקומי? ואולי היה זה, יצור כלאיים פראי, עם אינסטינקטים של זאב טורף שניחן גם בתכונות של כלב ולא נרתע מבני אדם. היו שהקצינו באמרם כי היתה זו רוח רעה, חסינה לכדורי הציידים, שנשלחה ע”י האל להענישם על חטאיהם. מה שרק נתן הצצה לאמונותיהם התפלות של תושבי המקום, ואולי גם תרוץ לאותם הציידים כושלים, שלא השכילו לעצור את מתקפות החיה. מחקר מעניין משנת 2009, הציע כי האשם הפוטנציאלי היה לא אחר, אלא ז’אן שסטל בכבודו ובעצמו. הטענה שהעלו החוקרים הייתה: כיצד הצליח איכר מקומי, במקום בו כשלו ציידים רבים ומקצועיים? הם הניחו כי המפלצת הייתה בעצם כלב המסטיף הצייתן של שסטל, שחש בטוח בקרבת בעליו, ולכן נמנע מלתקוף אותו או לברוח ממנו. המניע שהעלו אותם חוקרים, היה לא פחות קיצוני, ז’אן שסטל היה למעשה רוצח סדרתי והמפלצת שמשה רק כיסוי לפשעיו האיומים.

רוצח סדרתי? או גיבור עטור תהילה? מה שידוע בוודאות הוא שחיה אכן תקפה וקטלה יותר ממאה מתושבי ז’בודאן, ופצעה רבים אחרים, ומן הרגע בו חוסלה ע”י שסטל, ימי האימה והחרדה הגיעו לקיצם. בניגוד לאנטואן דה בוטרן, ז’אן שסטל לא זכה למענק, אך אנדרטה המנציחה את גבורתו ניצבת בכפר “לה בסייר סיינט מארי” (La Besseyre-Saint-Mary) אחת מאותן מקומות בהן תועדו התקפות המפלצת.

ובכל הנוגע לזאבים..
הזאב הפראי שכמעט ונכחד מעל אדמתה של צרפת כמו בכל מערב אירופה, עושה בימים אלה סימני התאוששות כאשר אוכלוסיות בר קטנות צצות מחדש ומגיעות ממחוזות אחרים. כמה סמלי שדווקא באותו אזור בו נרדפו, הוקמה שמורה להגנה ולטיפוח אוכלוסיית הזאבים, ושלא במקרה קיבלה את השם “זאבי ז’בודאן” (Les Loups du Gevaudan) הפארק נפתח ב 1985 ב- Saint Leger de Peyre שבמחוז Lozere עם אוכלוסיה מצומצמת של 20 זאבים, וקיבל חיזוק מהותי של 80 זאבים סיביריים מתרומתה של קרן בריזיט בארדו. בפארק מוזאון קטן, המספר את סיפורם של הזאבים וחידוש ימיהם על אדמת צרפת, וכמובן מזכיר את סיפורה המרתק של המפלצת מז’בודאן.

עמירם צברי הוא מדריך טיולים המתמחה באירופה הקלאסית ובעל האתר לטייל בין סיפורים החושף סיפורים מרתקים על פינות קסומות ונסתרות.