מלונות ודירות מומלצים באמבואז (עמק הלואר)

טירה מהמאה ה-13 עם שני מגדלים כבדים, יושבת על המדרון מעל הלואר בכפר שארז’ה (Chargé), שלושה קילומטרים במעלה הזרם מטירת אמבואז. תשעה עשר חדרים בלבד, פארק של חמישה הקטרים עם גן ירק וגנים גיאומטריים, ובריכה מחוממת. המסעדה לורנז’רי (L’Orangerie) חצובה בחלקה בתוך הסלע וזכתה בכוכב מישלן תחת השף ארנו פיליפון. אולם היא פתוחה מיום רביעי בערב עד יום ראשון בצהריים, כך שמי שמגיע בתחילת השבוע יצטרך לנסוע לעיר לארוחת הערב. אני ממליץ להזמין חדר בגוף הטירה ולא בבתי האורחים שבשטח, מכיוון שכל העניין כאן הוא להתעורר בין הקירות העתיקים.

טירה מ-1701 בנאזל נגרון (Nazelles-Négron), ארבעה קילומטרים מהמרכז ההיסטורי, בתוך פארק עצים שנמשך עד גדת הנחל. החדרים פונים לדרום ומשלבים רהיטי אנטיקה עם עיצוב עכשווי, בעונה פועלת בריכה מחוממת, ויש קאנו להשאלה למי שרוצה לחתור מעט לפני ארוחת הבוקר. הארוחה עצמה צרפתית לגמרי, עם ריבה תוצרת בית ודבש מהכוורות של הנכס, ובחלק מהערבים מוגשת ארוחת שף בתפריט אחד שדורשת הזמנה מראש. אולם הקבלה אינה פעילה בכל שעות היום ויש לתאם את שעת ההגעה, ולכן זה לא הנכס למי שמתכנן להגיע בלילה. מי שאוהב את הפורמט ימצא בעמק עוד טירות שהפכו למלונות.

טירה קטנה של שישה עשר חדרים בסן רגל (Saint-Règle), עשר דקות נסיעה מהמרכז, עם פארק שסוסים ואיילים מסתובבים בו ובריכה גדולה שמשקיפה אל הדשא. בפנים יש ספרייה, שולחן ביליארד ואופניים להשאלה, וארוחת הבוקר נחשבת לאחת הטובות באזור. זה בסיס נוח במיוחד לסיורי טירות, כולל שנונסו שברבע שעה נסיעה. אולם אין כאן מסעדה מלבד ארוחת הבוקר, כך שלארוחת ערב צריך לנסוע לעיר, וחלק מהריהוט כבר לא בשיא רעננותו. אני ממליץ על הטירה למי שמגיע ברכב ומחפש שקט מוחלט בסוף היום, ופחות למי שרוצה לצאת ברגל לבר.

אחוזה שהגרעין שלה מהמאה ה-12, ברחוב מיי סן תומא (Mail Saint Thomas), חמש דקות הליכה מהטירה המלכותית. עשרה חדרים בלבד, כל אחד מעוצב אחרת, כולם ממוזגים, ומאחור גן מוקף חומה עם בריכה מחוממת שאי אפשר לנחש את קיומה מהרחוב. החניה בשטח הנכס וללא תשלום, וזה נכס נדיר בעיר שבה החניה היא כאב ראש אמיתי בקיץ. אולם זה בניין היסטורי והוא מתנהג כמו בניין היסטורי: הרצפות חורקות, ולפעמים עולה ריח לחות קל. עשרה חדרים גם נגמרים מהר, אז אני ממליץ להזמין חודשים מראש לאביב ולסוף אוגוסט, ואם אפשר לבקש חדר שפונה לגן.

בית אדונים מהמאה ה-17 ברחוב רבלה (Rue Rabelais), בתוך המרכז ההיסטורי, עם גן מטופח של כשלושת אלפים מטר, בריכת חוץ, סאונה ומסעדה שמגישה על מרפסת מול העצים העתיקים. עשרים חדרים, מהם שתי סוויטות, ובבניין הראשי יש מעלית, מה שאינו מובן מאליו בבתים בגיל הזה. זה הנכס שאני ממליץ עליו למי שרוצה בסיס אחד למסלול הטירות בעמק ולא רוצה להעביר את הבוקר בחיפוש חניה. אולם ארוחת הבוקר בתשלום נפרד ואינה זולה, והכניסה לחניה מהכביש צרה ומצריכה תמרון. שווה לבקש חדר בצד הגן ולא בצד הרחוב.

בית קורות מהמאה ה-18 באותו רחוב רבלה, שהיה בעברו בנק, בית ספר ומשרד נוטריון עד שהוסב למלון בוטיק. עשרה חדרים, ספא קטן עם ג’קוזי וסאונה, גן מוקף חומה עם בריכה מחוממת, ומהחדרים העליונים נשקפת הטירה המלכותית מהחלון. יש מעלית, מה שאינו מובן מאליו בבניין בגיל הזה, וזה שיקול אמיתי למי שמגיע עם מזוודות כבדות. אולם ארוחת הבוקר יקרה יחסית, והרצפות העתיקות מעבירות צעדים מהקומה שמעל, אז אני ממליץ למי שישן קל לבקש את הקומה העליונה או חדר שפונה לגן. (הבריכה קטנה, אך אחרי יום שלם בטירות זה בדיוק מה שצריך)

אוטל פרטיקולייה מ-1703 ברחוב דורנז’ (Rue d’Orange), חמש דקות הליכה מהטירה. הבניין הוסב למלון ב-2004, בחדרים יש אמבטיות רגליים עתיקות ותערובת של רהיטים מודרניים עם פריטי אנטיקה, ומהמרפסת נשקפת הטירה המלכותית. יש חניה פרטית ללא תשלום ועמדת טעינה לרכב חשמלי, וכמה חדרים עצמאיים בקומת הקרקע שנוחים למי שמתקשה במדרגות. אולם ארונות הבגדים קטנים, ומי שמגיע לשבוע ימצא את עצמו מסתדר עם מקום תלייה מוגבל. אני ממליץ לבקש את החדר עם המרפסת הפרטית, מכיוון שההפרש במחיר קטן מההפרש בחוויה.

אחוזה בשדרות לאונרדו דה וינצ’י (Avenue Léonard de Vinci), בדיוק בין הטירה המלכותית לקלו לוסה, בתוך פארק פרטי עם בריכה מחוממת בעונה. גאל וברונו מנהלים את המקום בעצמם, ומלבד החדרים באחוזה יש כאן יחידות באורוות המשופצות עם מטבחון, ובקתות עץ בפארק עם ג’קוזי פרטי וסאונה. הכניסה למבוגרים בלבד, כך שזו אינה אופציה למשפחות עם ילדים. ארוחת הבוקר מגיעה כסלסלה לחדר, לחם, קרואסון וריבה, ומי שמצפה לבופה מלא יתאכזב. אני ממליץ על הבקתה בפארק לזוגות שבאים לשני לילות ולא מתכננים לצאת מוקדם בבוקר.

פונדק שנבנה סביב 1750 ונקרא בעבר לה סבו דור (Le Sabot d’Or), על דרך העולים לסנטיאגו דה קומפוסטלה, בגדה הצפונית של הלואר ומול הטירה המלכותית. כריסטוף המנהל מקבל את האורחים בעצמו, ארוחת הבוקר צנועה ומגיעה עם קרואסונים ובאגט טריים, ויש חניה מקורה בשטח הנכס, דבר נדיר במרכז אמבואז. אולם התקרות משופעות בחלק מהחדרים, ובאחדים מהם השירותים יושבים מתחת לשיפוע, ולכן שווה לשאול על החדר לפני ההזמנה. ההליכה למרכז לוקחת כרבע שעה ועוברת על שני הגשרים, ולדעתי זה המסלול היפה בעיר, במיוחד בשקיעה.

בית מהמאה ה-15 בכיכר רישלייה (Place Richelieu), ארבע דקות הליכה מהטירה המלכותית, עם עשרים ושמונה חדרים וקבלה שפעילה מסביב לשעון. ארוחת הבוקר קונטיננטלית ומגיעה עם לחם ומאפים תוצרת בית, והמחיר כאן הוא מהנוחים בעיר. אולם החדרים קטנים, אין מעלית, והמיזוג קיים רק בחלק מהקומות, אז מי שמגיע באוגוסט שווה שיבדוק בדיוק מה הוא מזמין. אני ממליץ על המלון למי שמעדיף לשים את הכסף במסעדות של אמבואז ולא בחדר, ובעיר הזאת זו החלטה שאני מבין היטב.

מלון נוח ופרקטי בשדרות אמיל גונן (Avenue Émile Gounin), כקילומטר וחצי מהטירה, בשכונת מגורים שקטה. יש מעלית, חניה פרטית ללא תשלום, וארוחת בוקר בופה שמקבלת ציונים גבוהים במיוחד ביחס לקטגוריה. זה הבסיס הנכון למי שמגיע ברכב ומתכנן לצאת כל בוקר לכיוון אחר, למשל אל בלואה שבחצי שעה נסיעה. אולם ההליכה לעיר יורדת במדרון והחזרה ממנה עולה, ואחרי יום שלם על הרגליים זה מורגש. בקומה העליונה יש חדרים עם תקרה משופעת, אז מי שרגיש למקום שווה שיבקש חדר בקומות הנמוכות.

דירה של שישים וחמישה מטר במרכז אמבואז, שני חדרי שינה וסלון, במרחק ארבע מאות מטר מהטירה המלכותית שנשקפת מהחלון (ובלילה היא מוארת, וזה מראה שלא מתעייפים ממנו). המטבח מאובזר, יש מיזוג, מכונת כביסה וחניה ללא תשלום, כך שמשפחה יכולה להתמקם כאן לשבוע ולהיכנס לרכב רק לטיולים. אולם יש מכונת כביסה ואין מייבש, ומי שמתכנן כביסות שווה שיארוז חבל תלייה קטן. תחנת הרכבת במרחק של כשלוש עשרה דקות הליכה, כך שאפשר להגיע לכאן מפריז בלי רכב בכלל ולהסתדר מצוין ברגל.

דירה עצמאית בשטח של בית משפחה במרכז אמבואז, מאחורי שער ברזל, עם חניה בתוך המגרש וגן משותף שיש בו שולחן, כיסאות נוח ושולחן פינג פונג. קרוליין המארחת משאירה מגבות, מצעים וטבליות למדיח, ומעמידה אופניים לרשות האורחים בלי תשלום, מה שהופך את היציאה לשביל האופניים של הלואר לעניין של חמש דקות. הדירה קומפקטית, וארבעה אנשים ירגישו אותה, אז אני ממליץ עליה בעיקר לזוג עם ילד או שניים קטנים ולא לארבעה מבוגרים. השקט כאן, ממש בלב העיר, הוא ההפתעה האמיתית.

סטודיו קטן ברחוב דה בלואה (Rue de Blois), בגדה הצפונית של הלואר, עם נוף ישר אל הטירה המלכותית מעבר לנהר. יש מטבחון מאובזר, פטיו מוקף פרחים לארוחות בחוץ, וחניה ללא תשלום בדרך הפרטית מול הבית. סואזיק המארחת גרה בנכס, מדברת כמה שפות ומחלקת מפות והמלצות מקומיות, וממש מעבר לכביש יש מאפייה וחנות בשר. אולם זה סטודיו קומפקטי עם הרבה רהיטים, וזוג שמגיע עם שתי מזוודות גדולות ירגיש צפיפות. אני ממליץ עליו לזוגות שבאים לשלושה לילות ומעלה ומתכננים לבשל לפחות פעם אחת.