על דרך החוף הנמתחת מעיירת יורדי הים סן מאלו לעבר קונקאל הידועה בעיקר באיכותם של צדפותיה, נמצאת עייירה קטנה ומעניינת ששמה רותנף (Rotheneuf). ברותנף תוכלו לבקר בביתו של בן המקום, מגלה הארצות הנודע ז’ק קארטייה, ואם תפסעו לכיוון החוף תוכלו לראות את לה רושה סקולפטה (Les Rochers Sculptes), אתר פיסול מוזר למראה, שנחצב בסלע בידי כומר מקומי בשלהי המאה ה-19.
מי היה האב פורה?
אדולף ז’וליאן פורה, (Adolphe Julien Fouéré 1839-1910), או בקיצור האב פורה, שימש ככומר במספר קהילות בחבל בריטאני. באוקטובר 1893, בשנות החמישים לחייו, בעקבות שבץ, ששיתק את פלג גופו, גרם לאבדן השמיעה ופגע ביכולת הדיבור, נטש פורה את משרת הכמורה, והחליט לחיות כנזיר. גרסא אחרת ועסיסית יותר, מעלה ספקות אם פורה אכן ניהל חיי פרישות, וטוענת כי שוחרר למעשה מתפקידו ע”י מעסיקיו, בשל מעורבותו בסכסוך מקומי. מכל מקום, פורה בחר להתיישב על מצוקי רותנף, שם שכר בקתה פשוטה והחל לגלף בסלע מאות צורות ודמויות גרוטסקיות, מוזרות ומרתקות כאחת.
במשך 25 שנה, גילף פורה שהסתייע בחבר קשיש, כ 300 פסלים, על סלעי הגרניט של רצועת החוף, בהשראת מעשיות ישנות של שבט פירטים מקומי, רוויי תאורי הרפתקאות של דייגים, מפלצות וסצנות דתיות ואלגוריות. הסצינות מתארות בעיקר את חייה של משפחת רותנף, משפחת פירטים ומבריחים שמעלליה שזורים בסיפורה המרתק של בריטאני.
משפחת פיראטים ססגונית
משפחה עם שלל דמויות ססגוניות שהתגוררו בחבל בין המאות 15-18 ולפי האגדות המקומיות, ניחנו בראייה על טבעית שנבעה מסגולותיהם של מי השתייה במקום.המעניין הוא, שסגולות אלה לא סייעו להם, שעה שכולם עד לאחרון שבהם, נכחדו בסערה עזה, נטרפו ע”י נחש ים אכזרי, ונהרגו במאורעות האלימים של המהפכה הצרפתית.בשלהי המאה ה-19 הפך פורה את ביתו למעין מוזאון אליו הגיעו מבקרים רבים. כ – 400 גלויות שונות מתעדות את פורה, במקום מגוריו ובאתר הפיסול. גלויות אותן נהג למכור בלווי חתימתו, ואת ההכנסות חילק לעניי האזור. האב פורה, הפסיק לפסל בסלע בשנת 1907, אולם המשיך לגלף בעץ עד ליום מותו בשנת 1910.
לאחר מותו של האב פורה, הוצגו חפציו במכירה פומבית. רהיטים אחדים נרכשו ע”י אספנים ומוצגים בימינו, במספר גלריות לאמנות. פסלי העץ לא משכו עניין רב, ורובם נרכשו כמקשה אחת ע”י בעליה החדשים של הבקתה, שהיה מעוניין להציגם באתר. אלא שעם השנים, הבקתה ששימשה כמוזאון עלתה באש, וגלריית פסלי העץ נשרפה כולה בלהבות.
הארוע הטראגי התרחש ככל הנראה ב -1944 עם מלחמת העולם השנייה, שעה שחופיה הצפוניים של צרפת פונו מיושביהם, ע”י חייליה של גרמניה, שניסו למנוע את פלישת בעלות הברית. מן הפסלים המדהימים החצובים בסלע ניתן להתרשם גם היום, ואודותם ניתן לקרוא בחוברת אותה ניתן לרכוש בכניסה לאתר. בחוברת גם ניתן להתרשם מפסלים אחרים שלא שרדו את תמורות הזמן, גורל הצפוי אולי לשלל הפסלים הקיימים, החשופים לפגעי מזג האוויר ולמגע ידיהם של המבקרים.
