כ- 15 שנה לאחר שנחנכה דרך היין של בורגונדי (המוכרת כיום כ- “Route des Grands Crus”, “דרך היינות הגדולים”), הגתה לשכת התיירות של מחוז אלזס רעיון לקידום התיירות באזור, ויזמה מירוץ מכוניות בשתי קבוצות שתצאנה האחת לקראת השניה בו זמנית, האחת מהצפון, מהכפר Marlenheim , והשניה מהעיירה המנומנמת Thann שבקצה הדרומי, במרחק כ- 170 ק”מ.
המסלול המתוכנן עבר דרך 67 כפרים וישובים, כולם בעלי כרמים ויקבים פעילים המייצרים יינות שונים, רובם המכריע לבנים. המירוץ, שנערך ב-30 במאי, 1953, לא היה ממש מירוץ מכיון שהנהגים נעצרו במגוון תחנות בדרך, ביקרו ביקבים וטעמו ממבחר יינות האזור. איש לא ניסה לחשוב איך יגיעו הנהגים לנקודת הסיום אחרי ביקור ב-5, 6 או יותר יקבים….
המירוץ, שסוקר בהרחבה על ידי העתונות המקומית זכה לתהודה רבה והגשים בהצלחה את מטרותיה של לשכת התיירות. יש לציין כי באזור Alsace (הכולל שני מחוזות צרפתיים – Haut Rhin ו- Bas Rhin , “הריין הגבוה”, ו- “הריין הנמוך”, בהתאמה) יש כ-120 ישובים יצרני יין. הוסיפו לכך נופים מטריפים, מסעדות נחשקות, מטבח מסורתי מיוחד – Choucroutte,– שוקרוט (תבשיל כרוב חמוץ עם מבחר בשרים ונקניקיות המתבשל בתנור כמה שעות), או גםBredele, Fleischschnacka (מאכלים מקומיים מסורתיים) – ומרתפי יין (Winstub) עליזים וססגוניים…. ההצלחה מובטחת. ואכן, בתוך זמן קצר הוכר המסלול הכפרי רווי האלכוהול כ-“דרך היין” ושמה יצא למרחוק בכל העולם, כשכולם שוכחים שאלזאס לא היתה הראשונה.
שבעה מיני ענבים גדלים במחוז :
- Pinot לסוגיו – אדום כהה (המכונה שחור, Noir), לבן (Blanc) ורוזה (המכונה אפור).
- Sylvaner
- Riesling
- Gewurtztraminer – יבש וחזק להפליא וה- Muscat , פירותי ומתקתק קמעא.
במהלך השנים למדו כורמים וייננים איזה יין מתאים ביותר לחלקתם ומאז הם אינם מפסיקים לחולל נסים ונפלאות.
דרך היין של אלזס
דרך היין של מזרח צרפת מתחילה רשמית בכפר Marlenheim , קצת מצפון-מערב לעיר הגדולה, בירת המחוז, Strasbourg. לא רחוק ממנה, חלקת יין הידועה בשם Cleebourg בה עדיין מניבים פרי גפנים עתיקות שנטעו בכרמים על ידי נזירים מהמסדר הדומיניקני במאה ה-9 (לפני 1100 שנים).
הדרך נמשכת דרומה דרך ישובים בעלי שמות המעוררים את כל החשקים והמאוויים – Molsheim, Obernai, Dambach-la-Ville, Ribeauville, Riquewihr ואחרים….
שמות שמזמן כבר הפכו לתחנות חובה לכל תייר המגיע לסבול באזור. הנופים היפים, יחד עם כל המנעמים האחרים שעל דרך היין הפכו פיסת ארץ זו לאחד מהמחוזות המתוירים בכל צרפת – כ- 15 מליון תיירים בשנה פוקדים האזור, 18% מכלל התיירים המגיעים לצרפת, שהיא המדינה המתוירת ביותר בעולם, עם כ- 85 מליון תיירים בשנה (נתוני 2018).
ואם אתם כבר כאן….
פארק הקופים ליד Kintzheim
דרך היין נמשכת כ- 170 ק”מ, דרך 73 ישובים שונים ויותר מ- 300 אחוזות יין. בניגוד לדרכי יין אחרות – בצרפת ובעולם – לדרך היין של Alsace יש נקודות ענין שונות ואחרות שכלל אינן קשורות ליין ומהוות גורם משיכה נוסף, גם לאלו שאינם נמשכים על ידי המשקה הלבן, אף כי יש גם לא מעט יינות אדומים במחוז.
בחלקה הצפוני של דרך היין – ליד Kintzheim – שוכנת שמורה מיוחדת בה מתהפכים התפקידים : התיירים מטיילים בשבילים מסומנים ומוגדרים מהם חל איסור מוחלט וגורף לרדת או לסטות, בעוד מאות (אלפי ?) קופים מסתובבים, מקפצים ומטפסים (גם על המבקרים, להנאת הילדים) בחפשיות מלאה בכל השמורה.
בשעות מסוימות מאכילים אותם עובדי השמורה, בשיתוף המטיילים. אם אתם מתכננים טיול, הזהרו לא להתבלבל עם הישוב Kientzheim (עם E), במרחק 25 ק”מ דרומית משם.
טירת הוט קוניגסבורג Haut-Konigsbourg
לאחר מלחמת פרוסיה-צרפת (1870-1871), בה נחלה צרפת מפלה צורבת, סופח מחוז Alsace (למעשה, שני מחוזות – אלזאס ו- לוריין, Alsace-Lorraine) לקיסרות הפרוסית. הסיפוח הכפוי גרם לאלפי צרפתים ללמוד שפה חדשה (לא לגמרי. תמיד היו יחסי גומלין הדוקים בין מזרח צרפת למערב גרמניה), להחליף מאכלים במזווה וללמוד מנהגים אחרים.
בין השאר מצא עצמו קיסר גרמניה, וילהלם ה-I לבית הוהנצולרן (Hohenzollern), בעליו המאושר של ארמון Haut-Konigsbourg (בתרגום חפשי, “צוק המלך הגבוה”). ואכן, טירה זו, שנבנתה במאה ה-12, ממוקמת על צוק גבוה (750 מטר) החולש למרחקים על כל האזור ולכל אורך ההיסטוריה היוותה נקודת משמר חזקה. במשך השנים עברה מספר פעמים מיד ליד בין שליטי האזור, מלכים ומפקדי צבאות פולשים עד שנכבשה, נשרפה, נהרסה וננטשה ב- 1633.
בתחילת המאה ה-20 החליט הקיסר הגרמני שהוא זקוק לארמון ימי-ביניימי הראוי לשמו ובחר לשחזר ולשקם הארמון שנפל לידיו. מיטב האדריכלים וההיסטוריונים נרתמו למשימה ובתוך כמה שנים שיקמו בתחילת המאה ה-20 את הארמון לפנינה ארכיטקטונית מופלאה, עם ספריה עשירה בה כרכים נדירים, חדר נשק מרהיב ועשרות פריטי ריהוט ואמנות תקופתיים ומקוריים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם התפרקות המעצמה הגרמנית, חזרו אלזאס ו- לוריין לידי צרפת.
לאחר מחקרים ונבירה ארוכה במסמכים היסטוריים, נמצא כי המהנדסים והאדריכלים שעסקו בשיקום הטירה לקחו לעצמם קצת חופש ודמיון ולא נשארו צמודים למבנה הטירה המקורי, אך זוהי “פגיעה” באמת ההיסטורית בלבד ואין זה מוריד כהוא זה מיפיה של הטירה הנישאה. האתר מושך תיירים רבים וב-1937 צילם כאן הבמאי הצרפתי ז’אן רנואר את סרטו האלמותי “האשליה הגדולה” (“La Grande Illusion”), ובכך גילה האתר לשאר במאי הקולנוע. במהלך המאה ה-20 צולמו בטירה עשרות סרטי קולנוע והיא היוותה השראה ורקע לעוד עשרות ספרים, סרטים מצוירים ותפאורות תיאטרון.
פסגות הרי הווז’
גוש הרי ה- ווֹג’ (Massif des Vosges) הוא אחד משרשרת גושי הרים נמוכים (גובה ממוצע כ-700 מטר) המקדימים את רכס הרי האלפים (Pre-Alpes). ההרים נמתחים בקשת קמורה מצפון – בערך מול העיר Selestat – עד למבואות העיר המבוצרת היפה Belfort.
במלחמת העולם ה-I (1914-1918) התבצרו באזור הצבאות של גרמניה וצרפת זה מול זה במלחמת התשה נוראית שנמשכה חודשים רבים כשהם מסתתרים בבונקרים וחפירות קרקעיות . כדי לתחזק הקו – חיילים, נשק, תחמושת, ואספקה – יצר הצבא הצרפתי ב-1915 רשת כבישים קטנים שהתפתלו בעורף קו החזית, בין פסגות ההרים הנמוכים. לאורך 88 ק”מ, נמתח כביש מפותל המחבר את מעברי ההרים התלולים (“Col”) בדרך לפסגות בין העיירה Sainte-Marie-aux-Mines (“מריה הקדושה של המכרות”) בצפון, עד העיר Cernay בחלקה הדרומי של Alsace.
הכביש מפותל, עולה ויורד בין נופי הרים מטריפים ויפהפיים, כשלכל ארכו יערות ירוקים, כרי מרעה פוריים ומאות אגמי הרים קטנים בעלי מי שלגים צלולים וקרים כקרח. הפסגה הגבוהה ביותר בכביש היא במעבר ההרים “Le Grand Balon”, 1,343 מטר (“הבלון הגדול” – אין שום קשר לבלון גומי מתנפח. השם נעוץ בנבכי ההיסטוריה של הניב האלזאסי העתיק). בימינו, מזוהים קטעי הכביש על פי מערכת המספור של כבישי צרפת והדרך בנויה מקטעי הכבישים (מצפון לדרום) D48 , D148 , D61 , D417 , D430 ו- D431 . “דרך הפסגות” ו- “דרך היין” מקבילות במרחק לא גדול זו מזו, ומקובל מאד לשלב בין שתיהן כאשר כבר מגיעים לטיול באזור.
נקודה לציון – על אחד ההרים, בין שתי הדרכים, שוכן הכפר הציורי “Munster” בו מייצרים גבינה (בעלת אותו שם) מצוינת וטעימה, טיפוסית לאזור שהיא אחת מהגבינות המסריחות ביותר עלי אדמות.
מתכננים טיול בדרך היין של אלזס?
אם כל מה שקראתם גורם לכם לרצות לנסוע ולטייל בדרך היין של אלזס, אני יותר מאשמח לבנות לכם טיול מושלם המותאם לצרכים ולתחומי העיניין שלכם. כל מה שצריך זה לפנות אלי דרך האימייל yossi.drory@gmail.com.
במידה ותרצו לתכנן את הטיול בעצמכם הנה מעט מידע לוגיסטי שיכול לעזור לכם:
טיסה לאלזס
השלב הראשון הוא למצוא טיסה זולה שתביא אותכם כמה שיותר קרוב לדרך היין של אלזס. מכיוון שאין טיסות ישירות בין ישראל לשטרסבורג תצטרכו להגיע לעיר באזל (Basle) בשוויץ. שדה התעופה שלה Saint Louis נמצא ממש על הגבול בין צרפת לשוויץ וממנו ניתן לקחת רכבת לשטרסבורג או לשכור שם רכב. אופציה נוספת היא לטוס לפריז ומשם לקחת רכבת לשטרסבורג או לשכור רכב.
אז במידה ולא קניתם עדיין כרטיס טיסה אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הזאת. היא אומנם עוסקת בטיסות לצרפת אך ניתן למצוא שם רשימה של האתרים הטובים ביותר להזמנת כרטיס לכל מקום באירופה.
השכרת רכב
לא ניתן לעשות טיול בין יקבים וכפרים קטנים ללא שימוש ברכב מכיוון שהאוטובוסים בסביבה די נדירים ואיטיים. אז בין אם תשכרו את הרכב בשטרסבורג או בפריז מאוד לקרוא את הכתבה השכרת רכב בצרפת ושם תמצאו טיפים ואתרים שיעזרו לכם לשכור רכב במחיר ידידותי מאוד.
לינה באלזס
על מנת לגלות את כל הכפרים המקסימים שמסתתרים להם בדרך היין צריך לבלות שם לכל הפחות 3 ימים (וזה לא כולל ביקור בשטרסבורג וקולמר). אז אם אתם מחפשים מקומות לינה על דרך היין הנה שתי כתבות, אשר מכילות המלצות על מלונות ודירות נופש בשתי הערים החשובות של אלזס:
- לינה בשטרסבורג – מלונות מומלצים ודירות נופש
- מלונות בקולמר – המלצות על בתי מלון מעולים לכל תקציב
- מלונות מומלצים בקייזרברג (Kaysersberg) והסביבה
- מלונות מומלצים באוברניי (Obernai) והסביבה
- מלונות מומלצים בריקוויר (Riquewihr) והסביבה
והנה עוד כמה מקומות בהם מומלץ להתגורר אך עדיין לא הספקתי לכתוב עליהם:
סיורים מודרכים בדרך היין (ולא רק)
במידה ואינכם מעוניינים לחסוך לכם את כל כאב הראש של השכרת הרכב ותכנון הטיול, תוכלו להגיע לעיר שטרסבורג, להתגורר בה ולצאת ממנה לשורה של סיורים מודרכים שונים (הן בתוך העיר והן בדרך היין). תוכלו למצוא מידע על כל זה בכתבה אטרקציות בשטרסבורג וסיורים שאסור לפספס.
