דף הבית » צרפת למטייל » ליון » אוכל בעיר ליון – בירת הקולינריה הצרפתית מאת ליאור קורן

אוכל בעיר ליון – בירת הקולינריה הצרפתית מאת ליאור קורן

עם כל הכבוד לפריז שעליה בדרך כלל מדברים כשמזכירים את צרפת, כדאי לזכור שבצרפת יש מגוון של ערים מיוחדות. העיר ליון מהווה את שטח המטרופולין השני בגודלו אחרי פריז, כ- 2.5 מיליון תושבים. ושווה לכם להכיר אותה, למה? כי היא עיר יפה עם חלקים עתיקים מרשימים, אווירה נעימה והאוכל, הוי האוכל…

לליון יש כעת שני קוי טיסות ישירים מישראל של החברות טראנסאוויה ואיזיג’ט, וניתן למצוא אליה טיסות זולות  בתלוי בעונות השנה. בליון אוהבים את החיים הטובים. אוהבים אוכל טוב שנמצא ב(כמעט) כל פינה, אוהבים לטייל בסמטאות העיר ושבילי האופניים ואוהבים להקדיש לזמן הפנאי חלק גדול מהיממה: החנויות נפתחות רק סביב 10-11 בבוקר ונסגרות בשבע, חלק מהמסעדות פועלות רק שעתיים בצהריים ובערב וביום ראשון נדמה שעוצר מוטל על העיר – שקט מוחלט כמעט. זו עיר בה ניתן לראות דמות שף ענקית מצויירת על בניין, כאן יש בעיקר קרבות סכינים במטבח ולא בשדה קרב עקוב דם. ומי שמסתער על המסעדות ועומד בתורים במאפיות אלו לא תיירים אלא המקומיים שבאים לאכול כדרך קבע וחיים.

העיר ליון - צילום מאת ליאור קורן
העיר ליון – צילום מאת ליאור קורן

כמה מילים על העיר ליון

העיר ליון נמצאת במזרח צרפת – בירת חבל אוברן רון אלפ. שעה וחצי מליון בכביש המהיר ואתם מגיעים אל הרי האלפים, אל העיר אנסי על גדת האגם הכי צלול באזור ומשם אל עיירות סקי כמו שאמוני והר מון בלאן. גם ז׳נבה בשוויץ נמצאת במרחק נסיעה דומה. בצרפת, צפונית לליון נמצאת ד’יז’ון עם החרדל המפורסם ובאיזורים הסמוכים מייצרים גם את יין הבוז’ולה הצעיר.

את העיר חוצים שני נהרות – רון ונהר סון שמתחברים בצד הדרומי שלה. מרכז העיר נמצא למעשה על חצי אי בין הנהרות. חצי האי פריסקוול (Presqu’ile) נראה בחלק מרחובותיו כמו מרכז קניות אחד גדול לאופנה, עם שלל חנויות מותגים אלגנטיות במדרחוב Republique וחווית קניה מרשימה, אבל המחירים לא זולים. המקומיות והמקומיים לבושים יפה ואלגנטי במיטב מחלצות האופנה.

תרבות של אוכל טוב

נראה שה״ליונים״ חיים ברחוב מבחינת תרבות אוכל, בשלושה ימים נתקלנו בשישה שווקים. השוק יכול להתקיים בגדת נהר או בכיכר שכונתית: עשרות דוכנים עם כל טוב של פירות טריים, ארטישוקים יפים, מאפים טריים מכל הסוגים, דוכני דגים וגבינות ריחניות, אינספור סוגי נקניקים וגם מתקן עופות צלויים. לרוב השווקים נפתחים בשבע בבוקר ונסגרים באחת בצהריים ואורח החיים הזה מרמז שרבים רוכשים אוכל טרי לאותו היום ולא נזקקים לשירותי ״הקפאת בשר״ למינם. זו יכולה להיות גם הזדמנות להרכיב ארוחת פיקניק מגוונת עם מיני ירקות, לחם, נקניק או גבינה ואפילו עוגה מתוקה לקינוח.

מסעדת בושון (Bouchon) היא סמל למוסד אוכל ליונזי קלאסי. תרבות האוכל וההסעדה מהווה סמל לחיים, באחת מהמסעדות הצצתי למטבח הנירוסטה, שני שפים עמדו שם זקופים ממתינים להזמנות מהמלצרים והמטבח היה נוצץ – מבהיק מניקיון, כאילו לא הכינו שם מנות עבורנו רק לפני כמה דקות. סידור השולחן, הסדר בו המלצרים נוהגים, הכל מציג מקצוענות לשמה.

פאטה בנוסח ליון - צילום מאת ליאור קורן
פאטה בנוסח ליון – צילום מאת ליאור קורן

בשר מהווה מרכיב עיקרי בארוחות, הן למנה ראשונה וכמובן למנה עיקרית. ניתן לראות מנה ראשונה ״קלאסית״ של ליון שמורכבת משכבות בשר, פטה ושומן, לפעמים גם בתוספת פיסטוקים. כל זה אפוי בתוך בצק ונראה כמו לחם אבל כל פרוסה עשוייה שכבות של כל טוב בשר. היא מוגשת קרה בליווי מלפפונים חמוצים ובצל מקורמל. מנה ראשונה אחרת טיפוסית לאזור היא ביצה עלומה ברוטב יין ופטריות. למנות עיקריות יש תבשיל נקניקי דם, סטייקים וגם דגים, למשל סופלה קציצת דג.

עוגות בחלון ראווה של פטיסרי ליוני טיפוסי. צילום מאת ליאור קורן.
עוגות בחלון ראווה של פטיסרי ליוני טיפוסי. צילום מאת ליאור קורן.

יש לליון את הפרלין המקומי – שקדים אגוזים ועוד בתוך מרקם אדום. התערובת האדומה מופיעה בהרבה מאפי בוקר – קרואסונים, בריוש וגם בתוך כיכר לחם עגולה – ראיתי תור ארוך של אנשים שממתין לרכוש אותה. במסעדות רבות, יש קינוח פאי פרלינים שמכיל שכבת בצק פריך דקה ומעליה שכבה אדומה קשה למגע (צריך סכין לחתוך אותה) וטעימה לחיך (לא דביקה כפי שהמראה מטעה לחשוב).

שוק האוכל של בוקוז

השוק הסגור של שף פול Paul Bocuse (שנפטר לפני כמה ימים בגיל 91) נדמה אולי במבט ראשון אולי כמקור השראה לשוק שרונה בתל אביב, הגענו ביום ראשון בשעה עשר וחצי בבוקר וראינו כבר אנשים יושבים, שותים אלכוהול (יין או קוקטייל של בוקר), שואבים בהנאה צדפות ומאכלים נוספים. לנו זה היה עדיין מוקדם לאוכל כזה אז מצאנו במעבר האמצעי בשוק בית קפה קטנטן עם ארבעה שולחנות לערך בו צריך לבחור מאפים במאפיה שממול ואז להתיישב בהנאה והמלצר מגיש אותם ביחד עם הקפה. המבחר בשוק מהמם את החושים בצבעים, ריחות וקולות האנשים שמסביב, יש מבחר אינסופי של קינוחים בעושר כזה של צורות וצבעים שמכניס אותם לקטגוריית אומנות. דוכני בשר ודגמים בהם המוכרים המיומנים מפשיט, חותך ואורז את המוצר במיומנות ומהירות. בצד אחר של השוק, טבח מבשל במחבת גדולה ערימת נתחים, זורה תבלינים ומעביר אותם למגש מעורר תאבון. אפשר לבלות כאן שעה שעתיים בכיף ולאכול כמובן באחת מהמסעדות במקום. קחו בחשבון שמדובר בחלל מודרני, מאוד מסודר ולא בשוק פתוח בן עשרות שנים ולכן יש כאלו שימצאו אותו ״סטרילי״ מעט בסגנון ובתחושה.

מיני נקניקים בשוק האוכל של בוקוז. צילום מאת ליאור קורן
מיני נקניקים בשוק האוכל של בוקוז. צילום מאת ליאור קורן

מסעדות בליון

יש שלושה ריכוזים עיקריים של מסעדות בשטח העיר התיירותי, ראשית, יש המון מסעדות תיירים בעיר העתיקה שעל שפת הגבעה. בחצי האי פריסקוול יש בצד המערבי רחוב פאבים ומסעדות (Rue de la Monnaie) שנסגרות בשעה אחת בלילה ובצד המזרחי נמצא רחוב (או יותר נכון סמטה) של מסעדות “בושונים”: Rue des Marronniers היא סמטת הולכי רגל שמלאה מראשיתה ועד סופה במסעדות צפופות שולחן על שולחן. בערב הכל מלא, חי ותוסס. מעבר לכך, יש כמובן עוד המון מסעדות ובתי אוכל המפוזרים ברחובות ושכונות העיר ואפשר למצוא בה 15 מסעדות עם כוכבי מישלן. אגב, אם אתם מעוניינים ללכת למסעדה ספציפית, מומלץ להזמין מקום מראש, יש כאלו שמתמלאות כבר שבועות לפני.

חוזקת האוכל המקומי באה לידי ביטוי בארוחת צהריים וערב, דווקא בבוקר התקשנו למצוא מקום מלהיב חך ורוב המקומות הציעו בגט עם חמאה וריבות ומאפים נוספים. גם הקפה המקומי ברוב המקומות לא דורג אצלנו בציונים גבוהים.

לטייל בליון

אנשי העיר התגלו כנחמדים באופן כללי, אבל ידיעת השפה האנגלית אינה פופולרית במיוחד ולכן בחלק מהמקרים נסתייענו בתנועות ידיים. יש שלל תחנות להשכרת אופניים, המחיר ליום זול מאוד (אירו בודדים) ויש לצד חלק מהכבישים נתיב יעודי לאופניים.

אחד מרחובות ליון בהם מרוכזות המסעדות של העיר. צילום מאת ליאור קורן.
אחד מרחובות ליון בהם מרוכזות המסעדות של העיר. צילום מאת ליאור קורן.

מיקום המלון שלנו היה במרכז חצי האי פריסקוול, מיקום מצויין לטיול עירוני, מרחק הליכה של חמש דקות משני הנהרות. כמעט ולא הזדקקנו לשירותי תחבורה ציבורית, אבל כשרצינו, נסענו במטרו אל מוזיאון לומייר למשל, או אל פסגת גבעת שכונת Croix Rousse שם הרכבת התחתית עולה בעלייה מתחת לאדמה. לטעמי, הכי מיוחד לישון באיזור הפריסקוול או העיר העתיקה, בבניין “ותיק”, בחדר קלאסי עם תקרה גבוה וחלונות גבוהים עד לתקרה – בשאיפה עם נוף יפה לכיכר כזו או אחרת. בכיכר הגדולה בלקור (Place Bellecour) נמצאת לשכת התיירות המאוד מוצלחת של ליון. כאן מחלקים גם את מפת העיר ותוכלו לקבל עליה גם הסברים.

בצד המערבי – מעבר לנהר הסון ועל שיפולי גבעה נמצאת העיר העתיקה – Vieux Lyon שנוסדה ע”י הרומאים לפני יותר מ- 2,000 שנה. על גדת הנהר של העיר העתיקה, רואים שורות בתים צבעוניים – מראה יפה לעין. הבניינים הותיקים בעיר העתיקה מחוברים זה לזה ויש בחלקם חצרות פנימיות יפות. גם חדרי המדרגות מיוחדים במראם. ליון היתה מפורסמת בעברת בתעשיית המשי האיכותי שלה והאורגים היו נוהגים לנוע במעברים פנימיים בתוך הבניינים שחוצים בין ״בלוק לבלוק״ ובכך היו מגנים על הבד היקר מפני גשם למשל. גם היום אפשר לטייל במעברים הללו – טרבולס (Traboules) וחלקם ממש מיוחדים לעין, אבל זכרו שהבניינים הללו ממשיכים לשמש למגורים עד עצם היום הזה ולכן אין לצעוק במעברים.

אל קתדרלת נוטרדם שבראש הגבעה אפשר לעלות בדרך הקלה והמהירה עם הפניקולר (שממוקם בתחנת הרכבת התחתית בעיר העתיקה), או במסלול מפותל דרך הגנים. מהתצפית שצמודה לקתדרלה אפשר לראות את העיר ליון מלמעלה ואת אינספור גגי הרעפים וישר מולנו ניצב גם בניין ״העיפרון״. קתדרלת נוטרדם גדולה ומרשימה, במיטב הסגנון הגותי ופיתוחי זהב על התקרה, כמו גם חלונות צבעוניים גבוהים. מתחת לאולם הגדול נמצא אולם תפילה נוסף (יש כתובת בעברית במדרגות). צפונה ומערבה מהקתדרלה נמצאים שרידי העיר שבנו הרומאים, עם אמפי תאטרון בו מתקיימות הופעות מוזיקה בלילות הקיץ. לרדת חזרה לעיר אפשר דרך שבילים מתפתלים בגנים שמתחת לקתדרלה.

אחת מן החצרות העתיקות של ליון.
אחת מן החצרות העתיקות של ליון.

בגבעה הצפונית נמצאת שכונת אורגי המשי (לשעבר) שנקראת Croix Rousse, עלינו עם הרכבת התחתית (שעולה מתחת לאדמה בעלייה מורגשת) עד לכיכר עם אותו שם של השכונה, שם בשדרה הראשית (Boulevard de la Croix Rousse) מתקיים שוק יד שניה, עתיקות ואוכל עם טור ארוך של דוכנים.

אחד מהמאפיינים האומנותיים הבולטים בליון הוא נושא ציורי הקיר על בתים, אם אתם אוהבים כאלו, אז מצפה לכם מסלול גילוי משמח ברחובות העיר בצייד אחר קירות בניינים מעניינים. בניין הסלבריטאים Fresque des Lyonnais מהווה יופי של דוגמה לכך, זהו בניין מגורים עם מרפסות שצופה אל הנהר, אבל אם באים מהרחוב שבגבו, אז מתגלה הדבר האמיתי: בניין מצוייר לגמרי שנראה ראליסטי לחלוטין כאשר מסתכלים עליו מרחוק.

יש שני מסלולי שיט עיקריים בעיר שיוצאים מנקודה ליד גשר הולכי רגל – Passerelle du Palais de Justice. האחד פונה לכיוון צפונה מזרח מגיע אל האי הציורי Île Barbe שעל הנהר והשני לכיוון ההפוך אל מפגש הנהרות ומגיע בקצהו אל האזור המודרני של ליון עם כמה בנינים מיוחדים בצבעי כתום וירוק. זהו שייט רגוע בספינה, ניתן לשבת בפנים מול חלונות זכוכית גדולים או למעלה בקומת הגג באם מזג האוויר מרשה זאת. ההסברים מתנהלים ברובם בשפה הצרפתית בלבד וחבל.

כמה מוזיאונים מומלצים וסיכום

מוזיאון לומייר מהווה מקום חובה לכל חובב קולנוע. המוזיאון ממוקם בבית המשפחתי המפואר. כאן אפשר לראות מנורות קסם שהטילו בעזרת נר תמונות צבעוניות על קיר, כמו גם את מצלמות הקולנוע הראשונות – ראינוע ואת מקרן הקולנוע הראשון שהציג עשרה סרטונים קצרים באורך של כדקה בשנת 1895 והבהיל את קהל הצופים הנלהב בראליסטיות של ״הרכבת נכנסת לתחנה״. לידיעתכם, צילמו בתלת מימד כבר לפני יותר ממאה שנים ואפילו תמונה ב-360 מעלות – הרבה לפני שחלמו על מצלמות סמארטפונים משוכללות. חבל רק שאין מיזוג אוויר במקום (או שהוא לא פעל בביקורנו) ובתחילת חודש יוני היה חם למדי. הגענו בבוקר ובכיכר מול המוזיאון התקיים שוק אוכל מקומי. תחנת המטרו (על שם לומייר) כמעט וצמודה למוזיאון.

מומלץ גם לבקר במוזיאון המיניאטורות לקולנוע (Musée Miniature et Cinéma), בו אפשר לראות תפאורות ותלבושות אמיתיות מסרטים מפורסמים (כמו הנוסע השמיני, ספיידרמן, ארבעת המופלאים, סטארגייט ועוד). המוזיאון נמצא בעיר העתיקה.

ליון התגלתה כעיר קלאסית יפה ונעימה אשר מספקת חוויה קולינרית אחת מהמיוחדות בהן נתקלתי. אני ממליץ לכם להוסיף אותה אל מפת הטיולים האישית, בין אם היא משולבת בטיול באיזור מזרח צרפת או בין אם מדובר בטיסה לעיר עצמה בלבד לשלושה או ארבעה ימים לפחות.

כמה מילים על הכותב

ליאור קורן, חובב טיולים מושבע, הוא מנהל האתר אקספלורר לטיסות זולות.

רוצים לקרוא עוד על ליון?

אתם מוזמנים לקרוא גם את כתבתה של רבקה קופלר, ליונופילית רצינית, אשר גם היא עוסקת באספקטים הקולינאריים של העיר המקסימה הזאת.

עוד משהו שיכול לעניין אותך

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם.  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לכם לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.