האיש שמכר את מגדל אייפל (פעמיים)

המילה  לוסטיג (Loustique) בסלנג צרפתי של המאה ה-19 פירושה ליצן או סתם בן אדם מצחיק. בהיסטוריה של פריז היו שני לוסטיגים מפורסמים, אחד לגמרי לא מצחיק והשני קצת יותר. הראשון הוא הארכיבישוף של פריז אהרון ז’אן מארי לוסטיז’ה (Aaron Jean Marie Lustiger 1926-2007), אשר נולד בתור יהודי בשם אהרון לוסטיג, התנצר בזמן מלחמת העולם השנייה, הצטרף לשורות הכנסייה והגיע עד לדרגת קרדינל (קרובי משפחתו, דרך אגב, עלו לארץ השתקעו בירושלים והקימו בשכונה החרדית מאה שערים את חנות מוצרי החשמל “לוסטיג”). אולם היום אני רוצה לדבר דווקא על הלוסטיג השני שסיפור חייו הכיל אלמנטים משעשעים יותר.

וויקטור לוסטיג (Victor Lustig 1890-1947) נולד בהוסטינה (Hostinné), אשר נמצאת כיום בצ’כיה, אולם די מהר נדד מערבה. היותו שולט במספר שפות ובעל קסם אישי עזרה לו להפוך די מהר לנוכל מוצלח במיוחד מבלי להיתפס. אחד ממעשי הנוכלות הראשונים שלו הייתה המכונה שמעתיקה כסף. הוא היה טוען שיש ברשותו מכונה שמעתיקה שטרות של 100$, אולם מכיוון שלוקח לה זמן רב להעתיק את השטרות הללו הוא היה מעוניין למכור אותה. הפתי היה משלם סכום גבוה מאוד עבור המכונה ואכן ב – 12 שעות הראשונות המכונה הייתה מוציאה לו שטר של 100$ כל 6 שעות, כפי שהובטח. מה שהאדם שקנה את המכונה לא ידע, הוא שלוסטיג פשוט טען אותה בשתי שטרות אמיתיים של 100$ ולאחר שאלו יצאו, החלה המכונה להדפיס נייר לבן. אולם עד אז, כאמור, חלפו 12 שעות וויקטור לוסטיג כבר היה רחוק משם מנסה למכור את המכונה לפראייר אחר.

וויקטור לוסטיג - מקור צילום וויקיפדיה
וויקטור לוסטיג – מקור צילום וויקיפדיה

בשנת 1925 הגיע לוסטיג לפריז, אשר כבר החלה להתאושש ממלחמת העולם הראשונה, הפכה לעיר שכל שמנה וסלתה של אירופה התארחה בה, או בקיצור, פוטנציאל עסקי עצום לכל הנוכלים למינהם. יום אחד, אותה שנה קרא לוסטיג בעתון מאמר על כך שאחזקת מגדל אייפל עולה הון עתק לעירייה ושישנם קולות הדורשים את פירוקו על מנת הן לחסוך בכסף והן להסיר מעל פריז את המגדל שכה שינה את קו הרקיע שלה. הידיעה התמימה הזאת גרמה לגלגלי השיניים במוחו של לוסטיג לעבוד ותוך זמן קצר נוצרה לה תוכנית גאונית בפשטותה. לוסטיג הצליח לסדר לעצמו תעודה מזוייפת של נציג הממשל הצרפתי וכינס שישה סוחרי מתכת, מהעשירים בפריז, במלון קריון (Crillon) המפואר. בפגישה הוא הציג את עצמו בתור פקיד בכיר בממשל הצרפתי ואמר להם שהממשלה החליטה לפרק את מגדל אייפל ולמכור אותו בגלל שהיא כבר לא מסוגלת להמשיך ולתחזק אותו. אולם, מכיוון שהממשלה לא מעוניינת בשערוריה ציבורית, במידה והתוכנית תוודא מהר מידי, אסור להם לספר עליה לאף אחד עד אשר החוזה יחתם. לאחר מכן לקח לוסטיג את סוחרי המתכת לסיום במגדל אייפל ובמהלכו בדק וראה מי הוא הפראייר הכי גדול מבינהם. אותו אדם אשר שמו היה אנדרה פואסון (Andre Poisson) היה סוחר מתכת די מוצלח, אולם הייתה לו חולשה אחת. בהיותו נובוריש, הוא הרגיש שלמרות הצלחתו הכספית הוא לא ממש התקבל לאליטה הכלכלית של פריז. מעשה גרנדיוזי כגון רכישת מגדל אייפל יכול היה להיות כרטיס כניסה מאוד מוצלח.

אולם פתאום ניתקל לוסטיג בבעייה לא צפוייה. אישתו של פואסון החלה לחשוד ולשאול מדוע העסקה כה סודית מחד ומצד שני מתנהלת כל כך מהר. על מנת להפיג את חשדותיה “התוודה” לוסטיג שבתור פקיד ממשלה המשכורת שלו נמוכה מידי ועל מנת “לגמור את החודש” עליו לחפש דרכים נוספות להגדיל את משכורתו. לכן, על מנת שהמנהלים שלו יגלו יש צורך לשמור על סודיות. פואסון, הבין מיד. לוסטיג, בעיניו היה לא יותר מפקיד ממשל רקוב, אשר רצה שוחד. באופן פרדוקסלי זה הסיר לחלוטין את החשדות. וכך הצליח גיבורנו לקבל לא רק סכום כסף נאה עבור מגדל אייפל אלא גם סכום נוסף בתור “שוחד”. ברגע שמזוודת הכסף החליפה ידיים עלה וויקטור לוסטיג על הרכבת לווינה וירד למחתרת. באופן מפתיע, דבר לא קרא מכיוון שפואסון, שהתבייש בטיפשות שלו סירב ללכת למשטרה. הדבר עודד את לוסטיג לחזור לעיר האורות על מנת לחפש פראיירים חדשים.

וכך חזר וויקטור לוסטיג בדיוק על אותה מזימה. הוא איתר 6 סוחרי מתכת חדשים, הסיע אותם למגדל ומצא לו את האדם עם הפוטנציאל הגבוה ביותר “לקנות” את המגדל. אולם, הפעם המזימה השתבשה והסוחר הלך עם חוזה המכירה והתעודה המזוייפת למשטרה. למזלו של לוסטיג, הוא הצליח לברוח מהשוטרים ברגע האחרון ולעלות לרכבת שהוציאה אותו מגבולות צרפת אליה מאז לא חזר. בהמשך חייו הוא עבר לארה”ב ושם עסק במעשי נוכלות שונים ואף הצליח לרמות את אל קפונה בכבודו ובעצמו. לבסוף נגמר ללוסטיג המזל והוא נעצר באשמה של זיוף כספים ונשלח לכלא אלקטרז בו מת בשנת 1947 מדלקת ריאות. מגדל אייפל, לעומתו, עדיין חי וקיים.[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

עוד משהו שיכול לעניין אותך

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם.  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לכם לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.