פרנקופילים אנונימיים: פריז, צרפת, תרבות

קרואסןן

כמו הבגט, בן זוגו לארוחת הבוקר, גם הקרואסון איננו 100% צרפתי וכמוהו שורשיו נטועים באוסטריה. האגדה מספרת שבשנת 1683, בעת המצור הטורקי על וינה, הבחינו אופים, אשר קמו לעבוד מוקדם בבוקר, בכך שהטורקים חופרים מנהרה מתחת לחומות העיר. האופים במקום להציע לאורחים ארוחת בוקר מוקדמת דיווחו למשמר העיר והמזימה הטורקית נכשלה. על מנת לציין מאורע זה נוצר הקרואסון, אשר צורתו, מזכירה את חצי הסהר המופיע על הדגל התורכי עד היום.

לפני שנמשיך, כבר נרשמת לעלון שלי?

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך או להעביר אותו לגורמים אחרים.

אז כיצד הגיע הקרואסון לצרפת? האגדה מספרת שהקרואסון יובא על ידי מארי אנטואנט, אשר הבינה דבר או שניים בלחם ועוגות. אולם ככל הנראה הקרואסון הגיע לפריז מאוחר יותר ונאפה לראשונה על ידי אוגוסט זאנג (August Zang), אשר פתח מאפייה וינאית בפריז בשנת 1839 מול הספריה הלאומית דאז ברחוב רישלייה 92. יחד עם הקרואסון הביא אוגוסט עוד מספר מאפים, אשר הפכו לחלק אינטגרלי מהמטבח הצרפתי – לחם השוקולד (Pain aux Chocolat) ולחם הצימוקים (Pain aux Raisians) ואלו נקראים עד היום על ידי הצרפתים Viennoiseries על שם העיר וינה ממנה הגיעו. בשנת 1875 החל להתקבע מעמדם של הקרואסונים כחלק אינטגרלי מארוחת הבוקר הצרפתית הקונטיננטלית וכיום נדיר מאוד למצוא אותם בבתי הקפה לאחר 10 בבוקר, מכיוון שאף צרפתי לא יעז להזמין אותם לאחר שעה זאת (כפי שלא תמצאו חביתה בבתי קפה ישראלים אחרי 12:00 אלא עם כן הלכתם לאכול בבנדיקט).

כמו עם הבגט, גם עם הקרואסון קשה מאוד ליפול ולכל קרואסון טרי שתקנו במאפייה יהיה טעם גן עדן. לכן את הפוסט הזה הייתי רוצה לסיים עם המלצה על חנות פטיסרי, אשר אינה מתמחה דווקא בקרואסונים אך נמצאת בפריז מאז שנת 1730. מדובר בפטיסרי שטורר (Stohrer) וכפי שניתן לנחש מהשם, בעליה לא היה צרפתי במיוחד. הפטיסרי הוקמה על ידי ניקולאס שטורר, אשר היה האופה המלכותי של מלכת צרפת ממוצא פולני, מריה לשינסקיה (Maria Leszczynska), אישתו של לואי ה – 15. האופה, אשר הביא לא מעט ממסורת האפייה הגרמנית היה אחראי גם על המצאת ה”בבא או רום” (Baba au Rum), אשר מבוססת על מאפה פולני נוסף שהצרפתים אימצו – הבריוש (Brioche). מדובר בבריוש יבש הספוג ביין מלאגה ומתובל בזעפרן יחד עם קרם, צימוקים וענבים טריים. אביה של מלכת צרפת, סטניסלס לשינסקי, אשר אהב את אגדות אלף לילה ולילה קרא למאפה “עלי-בבא” ועם השנים שמו התקצר והפך ל”בבא” והיין הוחלף לרום. המאפה מוגש עד היום בסטורר בשלוש צורות: “טבעי”, דהיינו בצק בריוש ספוג ברום, “קלאסי” בצק ספוג ברום יחד עם קרם וצימוקים וגרסא סופר מושחתת המוגשת ביחד עם קצפת.

את החנות ניתן למצוא עד היום ברחוב Montergeuil 51 והיא בעיני מקום חובה לכל חובבי המאפים באשר הם.

בתיאבון!

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

מה חדש בפרנקופילים אנונימיים?

אהבת את האתר?

רוצה לעזור לי המשיך לפתח את האתר ולספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. כל מה שצריך לעשות זה להזמין מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות או בקיצור כל מה שצריך בשביל הטיול הבא שלך לצרפת.  ההזמנות הללו יחסכו לך כסף וזמן ואילו לי הם יאפשרו להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לך לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לך לעזור אשמח אם תשתפ/י את הכתבה כדי שגם החברים שלך יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

האתר פרנקופילים אנונימיים נוצר בשנת 2013. האתר כולל בין השאר מספר הפניות לתוכניות שותפים ותוכן שיווקי שנבחר בקפידה. כל זכויות הקניין הרוחני בתכנים המופיעים באתר, לרבות לוגו, שם האתר, עיצוב האתר, תמונות, קבצים גרפיים, טקסט ו/או כל חומר אחר, שייכות לי (צבי חזנוב) או לצד שלישי שהתיר לי לעשות בהם שימוש.