כשבוריס ויאן, שארל אזנבור וחברים נוספים נפגשים בזמן הקורונה

ברוכים הבאים לכתבת הוידאו השנייה שאנו עושים בעקבות המוזיקה הצרפתית. אתם מוזמנים להצטרף אלינו ולשמוע על השירים של בוריס ויאן, שארל אזנבור, ז'אק דוטרון ואחרים.
כשבוריס ויאן, שארל אזנבור וחברים נוספים נפגשים בזמן הקורונה

בעקבות ההצלחה הגדולה של הכתבה מוזיקה צרפתית לימי הקורונה החליטו מרים אדרי, הבעלים של לחוות את פריז כמו פריזאים, סבין יעקובוביץ' מרצה לתרבות צרפת ואוליבייה דלשאנל, אשר עובד באחת מחברות התקליטים הגדולות בצרפת, לחזור לסיבוב נוסף של שירים צרפתיים ויין טוב.

תוכלו לראות ולשמוע הכל בסרטון הבא ולמטה למצוא מעט מידע על השירים שתשמעו ואת הגרסא המלאה של כל שיר (בסרטון משמיעים רק כמה שניות מכל שיר).

בוריס ויאן (1920-1959 Boris Vian)

בחייו הקצרים הספיק בוריס ויאן להיות משורר, עיתונאי, פזמונאי, תסריטאי ונגן חצוצרה. במהלך חייו הקצרים הוא הספיק לחיות כמו 5 אנשים שונים בקצב ואינטנסיביות בלתי רגילים.

הוא גילה את הג'ז אחרי סיום מלחמת העולם השנייה והוא היה הראשון שערבב בין מוזיקה צרפתית לג'ז. את כל זאת הוא עשה במרתפי מועדוני הג'ז בסן ג'רמן דה פרה, שם שיתף פעולה עם נגני ג'ז אמריקאים מהשורה הראשונה דוגמת דיוק אלינגטון (Duke Ellington
).

השיר אותו שמענו בוידאו למעלה הוא Je suis Snob, אותו הוא ניגן לראשונה בשנת 1954. בהופעה הזאת השתתף זמר אלמוני בשם סרז' גנסבורג, אשר הושפע מאוד מהמוזיקה הזאת.

והנה גרסא חדשה יותר אך מעניינת לא פחות של טאטיאנה אווה מאריה:

שיר נוסף של בוריס ויאן שהוזכר בוידאו הוא "העריק", שיר מחאה כנגד המלחמה הקולוניאלית של צרפת בהודו-סין (היום ויטנאם).

שיר נוסף שלו הוא הג'אווה של פצצת האטום אותו הוא כתב כמחאה כנגד מירוץ החימוש הגרעיני.

והנה עוד גרסא נפלאה של אותו שיר והפעם בביצוע סרז' רג'יאני:

שארל אזנבור (Charles Aznavour 1924-2018)

עטיפת התקליט שהוצג בסרטון מבוססת על צילום של ארקור (Harcourt) צלם מאוד מוכשר שיצר ממש סגנון משלו. אם תרצו אתם מוזמנים ללכת למלון Terass, אשר הופיע בכתבתה של מרים אדרי ברים מומלצים בפריז, רוף-טופים ועוד מקומות טרנדיים ולעשות לעצמכם פורטרט בסגנון ארקור תמורת כמה יורו.

אזנבור החל את הקריירה שלו בתור כותב שירים (הוא כתב בין השאר לאדית פיאף שגילתה אותו) ומת אחרי 85 שנות קריירה. בשיר שנשמע Je m'voyais déjà על חלומו של זמר קטן ואלמוני לכבוש את עולם המוזיקה של פריז.

השיר נכתב ב 1960 כאשר אזנבור היה כבר בן 36 ולמרות גילו הוא עוד לא הצליח לפתח קריירת סולו. הסיבה לכך היא שהוא לא עמד בתקנים האסתטיים של תקופתו. הוא לא היה גבוה ובוודאי לא היה נאה (אדית פיאף אף הכריחה אותו לעשות ניתוח אף). ולמרות תחושת התקיעות אזנבור לא מאבד את התקווה, אלא להפך, ואומר בשיר לקהל "אתם תראו, אני עוד אגיע לתהילה". השיר הפך לשלאגר ובזכותו אזנבור הפך לכוכב גדול.

ז'אק דוטרון (1943 Jacques Dutronc)

דוטרון נחשב לחוליה חשובה בשרשרת של ה"דנדים" הצרפתיים שהחלה עוד מימיו של שארל בודלר ורובר דה מונטסקייה שבא אחריו. למי שלא יודע דנדי הוא סוג של גנדרן שמצד אחד מאוד דואג להופעתו החיצונית ומצד שני לא תמיד שם על מוסכמות חברתיות.

השיר שנבחר הוא J'aime les filles אותו ניתן לתרגם ל"אני אוהב בנות". אין ספק שאין הרבה שירים צרפתיים יותר מזה…

השיר הזה מבטא את רוח שנות השישים, שנים של תקווה ופריחה כלכלית באמצעות תחושת האושר והקלילות שלו. את המילים כתב ז'אק לנצמן, אחיו של הבמאי קלוד לנצמן המוכר לנו בזכות הסרט "שואה" (ובתור המאהב של סימון דה בובואר).  ז'אק דוטרון עדיין חי איתנו והוא עדיין פעיל ומרשים מאוד.

תומא דוטרון (1973 Thomas Dutronc)

לז'אק דוטרון ולפרנסואז הארדי ישנו בן שהלך בעקבותם והפך לזמר. לא כולם יודעים אבל תומא דוטרון דווקא הלך ללמוד לימודים גבוהים אבל אחרי שנחשף לג'ז ולסווינג הוא החליט לנטוש הכל ולהפוך לזמר, יוצר ומוזיקאי. תוכלו לשמוע את ההשפעה המוזיקלית, במיוחד זו של הג'ז של דג'נגו ריינהארט בשיר J'aime plus Paris (אינני אוהב עוד את פריז).

ודרך אגב, חדי השמיעה שבכם בוודאי שמעו את המשפט Il est cinq heures, Paris s'endort (השעה חמש ופריז נרדמת). וזה מתקשר באופן נפלא לאחד הלהיטים הגדולים ביותר של ז'אק דוטרון, Il est cinq heures, Paris s'eveille (השעה חמש ופריז מתעוררת).

Les Rita Mitsouko

זהו הרכב רוק צרפתי משנות ה-80 שהורכב מהזמרים פרד שישאן (Fred Chichin 1954-2007) וקתרין רנז'ה ( Catherine Ringer זמרת יהודיה ילידת שנת 1957). אנחנו הקשבנו לשיר Marcia Baila שלמרות היותו צרפתי הוא בעל השפעה ספרדית חזקה.

השיר מהווה מחווה למורה הארגנטינאית לריקוד של קתרין רנז'ה, אשר נפטרה מסרטן השד בגיל צעיר ולמרות הקצב המאוד שמח מדובר דווקא בשיר עצוב.

מקווה שנהנתם מהשירים והוידאו ואם תרצו להמשיך להתעדכן על כתבות חדשות בתחום אתם מוזמנים להירשם לעלון (הכפתור הימני בצד, אם אתם קוראים את הכתבה במחשב או למטה אם אתם קוראים אותה בנייד) ולדף הפייסבוק של פרנקופילים אנונימיים.

תהנו, תרקדו ונחזור אליכם בקרוב!

כמה מילים על מרים אדרי

מרים נולדה בצרפת להורים ממוצע רוסי/קובני ומרוקאי (שילוב מעניין מאוד). במהלך חייה היא התגוררה לא רק בצרפת אלא גם בישראל, ונצואלה, ארה"ב והאיים הקאריביים. במהלך חייה עסקה מרים בתחום התיירות והשיווק והיום היא עוסקת בלהנגיש את התרבות הצרפתית לתייר הישראלי. מטרתה העיקרית של מרים היא לעזור לתייר הישראלי לגלות את פריז דרך עיניים צרפתיות והיא עושה זאת באמצעות סדרה של סיורים בנושאי קולינריה, אופנה, תיאטרון ועוד. ניתן להזמין סיורים איתה דרך האתר שלה.

Last Updated on 27/11/2020 by צבי חזנוב

שתף אותי בפייסבוק
צייץ אותי בטוויטר
שלח אותי באימייל
נעץ אותי בפינטרסט

3 תגובות

  1. נפלא! טעות קטנה: הבן תומא דוטרון בניגוד לאביו ז'אק ששר על פריז המתעוררת , שר דווקא על פריז המתה והנרדמת –
    PARIS EST MORT PARIS S'ENDORT.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

עדכונים מהבלוג ועוד דברים טובים פעם בשבוע

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא"ל לגורמים אחרים.

האתר משתמש בעוגיות (ולא רק מדלן) על מנת לספק לאורחיו חווית משתמש איכותית. ניתן לקרוא על כך עוד בדף העוסק בפרטיות ותנאי השימוש.