דף הבית » צרפת למטייל » אלזס ולוריין » טירות וקתדרלות באלזס מאת נמרוד נגב

טירות וקתדרלות באלזס מאת נמרוד נגב

הטירות בחבל ארץ זה, הן טירות מלאות הוד ומסתורין. חזקות ותלויות, כקני נשרים. מנותקות, חזקות, כבדות ואפלות. ההשפעה הגרמנית היא מוחצת. טירות שהמשיכו לתפקד אל תוך המאה ה XIV – XII, בניגוד לטירות הקלילות של צרפת, מאותה תקופה. די להציץ בטירות בעמק הלואר וטירות בנורמנדיה או בדרום. טירות מרובות חלונות, עם גני פאר, עם ארכיטקטורה קלילה, בהשפעה איטלקית ים תיכונית וכפרים צמודים, כשזה נשען על שירותיו של משנהו. בעוד הטירות הישנות ננטשו לחלוטין.

טירת נוי קוניגסבורג. אחת הטירות המרשימות באלזס
טירת נוי קוניגסבורג. אחת הטירות המרשימות באלזס

טירות באלזס מאפיינים עיקריים

לטירות הללו הייתה, בראש ובראשונה, משימת שליטה. שליטה על נתיבים, מעברים ושטחים פתוחים. לפקח על התנועה ולגבות מיסים. ההגנה על ישובי הסביבה הייתה מינימליסטית, אם בכלל התקיימה. צורת הביצורים של הטירות האירופיות של ימי-הביניים, הם תוצאה של המפגש של הצלבנים עם ביצורי ארץ ישראל והדרך אליה. עד אז הטירות האירופיות היו בנויות עץ. האלמנטים של השער והמיגון עליו הם העתק של מה שפגשו כאן אצלנו.
עם הגעת התותחים הכבדים, בתקופתו של לואי ה- XIV השתנתה לחלוטין תפיסת הביצורים. ערים שלמות בוצרו תחת שרביטו של המהנדס הגאון סבאסטיאן דה וובאן (Sebastian de Vauban), כאשר ההגנה איננה עוד על נתיבים או שדות בבעלות פרטית- של אביר שודד מסים, אלא הגנה על צרפת כולה. המדובר במבנה של ביצורי כוכב, העוטפים את העיר כולה, כשחזית של חומה אחת מחפה על השנייה והופכת את הגישה לביצורים הללו למלכודת מוות של אש צולבת. הביצורים הותאמו לירי תותחים זווית חזית קירות הביצור, העובי האדיר של אותם ביצורים הממולאים עפר. תעלות עמוקות ורחבות (שבעצם הן שיצרו את גובה החומות השטוחות), העיר עצמה משוקעת מאחורי החומות. כל אלה יצרו טופוגרפיה, המקשה מאוד על גישה של תותחים ועל האפשרות לירי בקינון ישיר על העיר וביצוריה.
דוגמא אופיינית לעיר כזו, היא Neuf-Brisac, שבסמוך למעבר שעל הריין. באותה גאונות יצר וואבן את ההגנה על ששטרסבורג, בעזרת הצפת השטחים שלפניה, דבר שכבר העליתי בכתבה הקודמת על נתיבי המים. שיטת הביצורים שלו תפקדה להפליא עד המאה השמונה עשרה, עת הגיעו התותחים המודרניים!

העיר נף בריזק היום. כמעט ואין שינוי מאז)
העיר נף בריזק היום. כמעט ואין שינוי מאז)

תפקיד נוסף לטירות הללו, כמו גם לרבים מהמנזרים המבוצרים והקתדרלות, היה להראות ולהעביר את המסר:” אני שולט כאן. התרבות והדת שלי הם השולטים כאן”. מנזר Saint-Odile הוא דוגמא קלסית לתופעה זו, כשהוא יושב במרומי הרכס הראשון של הרי הווג’ ונצפה ונראה מכל עבר למרחקים. מלחמות הקתולים בפרוטסטנטים היו עקובות מדם, כמעט כמו המלחמות, שסבל חבל ארץ זה, בין גרמניה לצרפת. חילופי הידיים בין אלה לאלה, על השליטה בשטח ובדת, גבו את שלהם והשאירו צלקותיהם וסימניהם בשטח ובתרבות.

קתדרלות באלזס

כנסייה מבוצרת
כנסייה מבוצרת

השילוב בין שטח לתרבות בא ליידי ביטוי בבניה ובעיקר בבניית סמלי שלטון אלה- טירות וקתדרלות. קתדרלה היא כנסייה מרכזית, לקהילה המשמשת מושב לבישוף (הגמון). תשומת לב רבה מאוד מוקדשת לבנייתה ולקישוטיה, בד”כ הקתדרלות נראות כחולשות על העיר, הן בשל גודלן המרשים והן בשל מיקומן. הפיסול החיצוני העשיר מאוד, מסרים תיאולוגיים רבים. בציורי הקיר ובויטראז’ים סיפורים מהתנ”ך ומהברית החדשה. צריך לזכור שבאותם ימים הרוב המוחלט של האוכלוסיה לא ידע קרא וכתוב. הציורים הללו המחישו להם את סיפורי הדת כמעין “קומיקס” (אולי מכאן הגיע אומנות הקומיקס, המפותחת מאוד במערב- קומיקס המספרים סיפורים היסטוריים, או על סיפורים על תרבויות זרות ומרוחקות כמו “טינטין” ו”אסטריקס” ועוד רבים רבים ,שחבל שאינם קיימים בישראל).
לגודל ולעוצמה החזותית של בתי התפילה ובראש ובראשונה של הקתדרלה, יש כמה תפקידים- להראות למרחוק מי שולט כאן, כמה חזקה ועשירה הקהילה, אך גם להזכיר לבני האדם, כמה שהם קטנים.

סגנונות של בתי תפילה נוצריים

אני לא אכנס כאן לכל הדקויות, שבסגנונות השונים ובפרטים הרבים, כי אין זה שיעור באדריכלות כנסיות. אבל כן אתייחס לכמה דברים מרכזיים מאוד, שלטעמי חובה לשים לב אליהם. מהמאה ה- X עד למאה ה-XII נבנו בתי התפילות בסגנון הרומנסקי – כעין בזיליקה עם יותר מקום למתפללים – יותר ארוכה ועם מרחב מצטלב למרחב האורכי העיקרי. בסגנון בניה כבד, כחיקוי מסורבל לבניה הרומית, שנשכחה בחשכת ימי הביניים. כעין בשורה לתחילת ההתעוררות, מתוך חשכת ימי הביניים. המרחבים הפנימיים היו חשוכים, האולם המרכזי היה צר וקירות המבנים הללו היו עבים מאוד בשל מגבלות בטכנולוגיית הבניה ותפיסת הכנסיה כמבצר הישוב- קירות עיוורים (לפחות בקומה הראשונה) נושאים- בניגוד למקור הרומי שנישא ע”י קשתות על עמודים. קשתות הכנסיות הרומנסקיות היו “קשתות חבית” פשוטות והאפסיס הכבד, מעגלי ובולט כלפי חוץ המבנה. הקירות החיצוניים מקושטים במעט פסלים, אם בכלל.
הסגנון הגותי הוא פרי טכנולוגית הבניה החדשה של המאות XV- XII. קשתות מחודדות, מבנה קליל בהרבה מקודמו, בזכות קשתות התמיכה החיצוניות (קשתות מרחפות) והעמודים הנושאים, שנמצאים מחוץ למבנה. המרחבים הפנימיים עצומים ומוארים. הקירות הלא נושאים איפשרו פעירה של פתחי חלונות גדולים מאוד (משחקים באור החודר דרך חלונות הוויטראז’ים). ההקירות החיצוניים ובעיקר החזית עמוסים וגדושים באלמנטים פיסוליים, שחלקם כלל אינם ניתנים להראות ע”י אדם. מי שרוצה ללמוד עוד על האדריכלות הגותית מוזמן להכנס לקישור הזה.

כנסיות הרנסאנס מאות XVI- XV היו בעלות צורות פשוטות ונקיות יותר. נמוכות בהרבה מהגותיות, קישוטיות הרבה פחות והשיבו, בפרופורציות שלהן, את האדם למרכז. המבנה היה הרמוני בין חלקיו והסביבה שבה הוא הוקם. לאומנים ולאדריכלים יש שמות! המוכרים והבולטים ביותר שבהם הם מיכאל אנג’לו וליאונדו דה וינצ’י.

מסדרי הנזירות

שני הסגנונות הללו ,מקורם באדריכלות הצרפתית (למרות שמותיהם,השאולים מעניינים אחרים). שיטת מסדרי הנזירות היא השיטה בה הפכו מאמינים נוצריים לחברי ארגון נזירי, מנזר וקהילה נזירית, החיים עם קשרים משותפים, לפי חוק אחיד בקהילה משותפת במקום להיות אוסף נזירים מתבודדים. שיטה זו נוסדה על ידי הנזיר בנדיקטוס הקדוש במאה ה-VI לספירה. המנזרים הבנדיקטיים התפשטו בכל רחבי אירופה . אחריהם באו עוד מסדרים רבים נוספים. לקראת מסעי הצלב ובהקשר לאזורנו הוקמו גם מסדרי “אבירים-נזירים” צבאיים בהם מסדר אבירי היכל שלמה (הטמפלרים) וההוספיטלרים. במנזרים רבים תפקדו מרכזי לימוד ומחקר חשובים.

מעט על הכותב

נמרוד נגב (שמו המקורי הוא נורברט פלשטיין) הוא יליד פריז. גדל שם, עשה צבא כבר כאן… בתחילת דרכו עסק בהנדסת בניין, בהמשך למד גיאוגרפיה (מאוחר יותר הורה את המקצוע בתיכון ובמכללות). כמו כן הוא למד ארכיאולוגיה ועסק בנ”ל כ- 15 שנים 13 מהן כארכיאולוג מחוז. על מנת לראות תמונות נוספות מהפוסט הזה אתם מוזמנים להכנס לקישור הבא.

עוד משהו שיכול לעניין אותך

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות (או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם).  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לך לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

2 תגובות על “טירות וקתדרלות באלזס מאת נמרוד נגב”

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.