Svg Vector Icons : http://www.onlinewebfonts.com/icon

גורל שחור: סיפורו של זמר הרוק ברטראן קנטה

גילוי נאות לפני שנתחיל:

מתוך אהבתי לצרפת אני משקיע רבות באתר ובשיפור מתמיד של התוכן וחווית השימוש בו, כדי שתהנו ממנו. אשמח אם כשאתם מזמינים מלון, כרטיסים לאטרקציות ורכבות או שוכרים רכב, תעשו זאת דרך אתרי ההזמנות המומלצים (כאן בקישור). אציין שאני מקבל עמלה קטנה על כל קנייה כזאת, וכך בכל פעם שאתם קונים דרכי אתם גם נהנים ממוצר איכותי מאתר אמין, וגם מאפשרים לי להוסיף ולהשקיע באתר להנאתכם.

גורל שחור: סיפורו של זמר הרוק הרוצח ברטראן קנטה מאת אורנה ליברמן
זמן קריאה משוער: 6 דקות

ב-27 ליולי 2003, בחדר מלון בווילנה, הלם זמר הרוק ברטראן קנטה בבת זוגו השחקנית מארי טרנטיניאן וגרם למותה. שבע שנים לאחר מכן, התאבדה אשתו של הזמר ואם שני ילדיו, קריסטינה ראדי, בביתם בבורדו. חמש עשרה שנים לאחר הדרמה הראשונה, ולאחר שריצה עונש מאסר בן ארבע שנים, תובע הזמר את מה שהוא רואה כזכותו לעלות על הבמה בעוד רבים הם הדורשים ממנו להימנע מכך, עורכים הפגנות ופותחים עצומות.

ברטראן קנטה, כוכב הרכב הרוק המצליח תשוקה שחורה (1980-2010), שהרג במכות את בת זוגו השחקנית מארי טרנטיניאן, לפני חמש עשרה שנה, חוזר שוב לכותרות. קהל מפגינים מקבל את פניו בעת הגעתו לאולמות הקונצרטים בהם מתוכננות הופעותיו, מניף שלטים וצועק “רוצח”. המוחים, ביניהם פמיניסטיות רבות, כמו גם בני משפחה של מארי טרנטיניאן המנוחה, רואים בהחלטתו של קנטה לחזור לאור הזרקורים מעשה לא ראוי. הוא מצדו טוען שריצה את עונשו, שילם את חובו לחברה ועתה זכותו המלאה היא להשתלב בה.

אחת ההצלחות של תשוקה שחורה, Aux Sombres Héros de l’amer

סיבוב ההופעות שעורך בימים אלה קנטה בכשלושים מערי צרפת נקרא אמור פטי, אהבת הגורל, בלטינית, כשם אלבום הסולו הראשון של הזמר (דצמבר, 2017). קבל את גורלך, השלם אתו, צירוף מילים שהתפרסם הודות לכתבי הפילוסוף פרידריך ניטשה. וקבלת הגורל עבור קנטה פירושה המשך פעילותו כמוזיקאי וכזמר, על כל הכרוך בכך, בלי שום הגבלות.

בשיר הדגל של האלבום, אמור פטי, מקונן קנטה על מר גורלו כקורבן המותקף מכל עבר וצועק את זכותו לכתוב ולשיר, בצל ובאור. גאולתו ביצירתו, וכמו רקדנית פלמנקו הנישאת אל עבר השמש ומבטלת את חוק הכבידה, כמו אפולו המזנק אל השמים, ימשיך גם הוא, האמן הנשגב, לבטל את האסון, לכתוב ולשיר, להקסים את העולם באש שירתו, לחיות את החיים כנשף צופן הזדמנויות, לבוז לעבדים העלובים והמצחינים היורים בו האשמות מדוקלמות. השיר אמור פטי ממחיז מונולוג פנימי, עימות בין קול הקורא לאמן להיכנע ולברוח לבין קול הקורא לו להמשיך ולהגשים עד תום את מלוא יעודו. ובמלחמה פנימית זו, הקול השני הוא המנצח.

אמור פטי:

החיים כשדה אפשרויות בלתי מוגבלות, רצוף נצחונות? גורלו של קנטה נראה עתה פחות שחור מזה של שתי נשים חשובות בחייו שאיבדו את חייהן שלהן. עם זאת, כל הופעה ציבורית בולטת, אמנותית או תקשורתית, של קנטה, כמו חזרתו אל עולם הדיסקוגרפיה ב-2013 עם ההרכב החדש דטרואה או ראיון שנתן למגזין התרבות Les Inrockuptibles בו סיפר בפרוטרוט על מה שעבר עליו מאז הדרמה בווילנה (1), מעוררת גל מחאות נוקב.

זה שהרג אישה, עליו להישאר מאחורי הקלעים, מכריזים המוחים. אלה אינם מערערים על זכותו של קנטה להמשיך בחייו ולקיים פעילות מקצועית אך דורשים ממנו לשמור על פרופיל נמוך. שמונה ימים לאחר פרסומו של המאמר הנקרא “קנטה בשמו” במגזין הרוק הנזכר לעיל, יצא מגזין הנשים Elle עם מאמר הנקרא “בשמה של מארי” (שימו לב לדמיון הכותרות המתריס) כדי למחות נגד הפרסומת הלא ראויה לזמר שהרג אישה וכדי לכבד את זכרה של השחקנית האהובה שפניה הפכו לסמלן של כל קרבנות אלימות הגברים (2).

חזרה אל הפרשה הטרגית שזעזעה את צרפת לפני חמש עשרה שנה ולא מפסיקה להסעיר את הרוחות.

פגישה פטאלית

ברטראן קנטה, מייסד להקת הרוק המובילה בצרפת בשנות השמונים והתשעים, נואר דזיר, בעברית, תשוקה שחורה, פגש במארי טרנטיניאן כשזו באה לשוחח אתו לצורך תפקיד שעמדה לשחק בסרט של בן זוגה דאז, הבמאי סמואל בנשטרית. מארי לוהקה לתפקיד אישה הנכנסת לעורה של ג’ניס ג’ופלין בסרט ג’ניס וג’ון ורצתה לדבר על כך עם זמר הרוק הידוע.

היא הייתה מיודדת עם אחותו של קנטה, אן, וזו שמחה להכיר לה את אחיה. הפגישה הראשונה התרחשה ב-3 ליולי 2002, לאחר קונצרט של נואר דזיר בתיאטרון העתיק של וזון-לה-רומן. זאת הייתה הסצנה הראשונה בעלילה רבת תהפוכות שהובילה אל סוף מר.

לאחר תום הקונצרט, לקחה אן את מארי אל מעבר למסך כדי להפגיש אותה עם אחיה. האהבה התלקחה. לדברי אן, מארי ברכה אותה על שהציגה בפניה את האהבה הגדולה לה חיכתה עד עכשיו ובה זכתה סוף סוף, באמצע החיים. מארי לא העלתה בדעתה שהברכה תהפוך לקללה.

קנטה היה נשוי מאז תשע שנים לאשת תרבות הונגריה, עיתונאית ומגישת טלוויזיה בעברה, קריסטינה ראדי, שהייתה גם מארגנת אירועים תרבותיים. בנסיבות אלה פגשה את קנטה כשהגיע עם להקתו לבודפשט כדי להשתתף בפסטיבל מוזיקה ב- 1993. קנטה עזב את חברתו דאז והתחתן עם קריסטינה ראדי. לו הייתה נשארת בארצה, ייתכן מאוד שהייתה נעשית לשרת התרבות. אך קריסטינה ראדי הלכה בעקבות האהבה והשתקעה עם קנטה בצרפת. לזוג נולד בן ובעת הפגישה עם מארי טרנטיניאן, קריסטינה ראדי הייתה בהריון שני. המשפחה התגוררה בבורדו.

מארי טרנטיניאן הייתה אישה דעתנית וחופשייה, שחקנית מצליחה, אם מסורה לארבעה בנים מארבעה אבות. היא הייתה נשואה מאז שמונה שנים לסמואל בנשטרית, שחקן, במאי וסופר, אבי בנה הרביעי. המשפחה המורחבת התגוררה בביתה של מארי, לופט מרווח, פתוח לגן, ברובע העשרים בפריז.

היחסים עם סמואל בנשטרית הפכו במרוצת השנים לידידות אמיצה מלאת רוך ועדנה אך נעדרת ריגושים וסערות. מארי חיפשה אהבה חדשה. לקנטה היו אי אילו יסורי מצפון לגבי אשתו שהייתה בהריון מתקדם כשהתאהב באחרת, אך הייתה זו היא עצמה שביקשה ממנו, בסופו של דבר, לעזוב את הבית. קריסטינה לא עמדה בדרכם של הנאהבים. סמואל מצדו נאלץ לעזוב את הלופט בו גר עם מארי, לבקשתה, כדי לפנות מקום לקנטה.

תפקידיה של מארי טרנטיניאן בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון

מותה של מארי טרנטיניאן

כשנה לאחר מכן, התלווה קנטה אל בת זוגו מארי כשנסעה לווילנה, בליטא, כדי לשחק שם את תפקיד הסופרת קולט בסרט טלוויזיה, קולט, אישה חופשייה, שביימה אמה, נדין טרנטיניאן.

בערב דרמטי שבו היו שניהם תחת השפעת אלכוהול, התלקחה מריבה. קנאתו של קנטה ניצתה מול הודעת טקסט שקיבלה מארי מסמואל בנשטרית, אותה חתם במילים “תודה רבה, ג’ניס הקטנה שלי”, רמז לתפקידה בסרטו. קנטה לא סבל את יחסיהם הקרובים של מארי וסמואל, מה גם שהיה זר לעולם הקולנוע שאותו חלקו שניהם. תשע עשרה מכות אגרוף קשות, בזו אחר זו, מהן ארבע בראש, שהוחרפו על ידי טבעותיו של התוקף, גרמו למארי זעזוע מוח והשקיעוה בתרדמת. קנטה השכיב אותה במיטה וכרך למצחה מגבת לחה.

מאוחר יותר יטען להגנתו שחשב שהיא שקועה בשינה עמוקה ולא היה נכון להעירה. רק בבוקר, שש שעות לאחר התגרה, התקשר אחיה של מארי לבית החולים המקומי, שם עברה שני ניתוחים. ב-31 ליולי הועברה לניתוח נוסף במרפאה בנֵיִי, ליד פריז. ב-1 לאוגוסט, 2003, לאחר חמישה ימים של תרדמת, נפטרה מארי טרנטיניאן שהייתה בת 41 במותה.

הדרמה בליטא:

משפטו של ברטראן קנטה

המשפט נערך בווילנה. ב-29 למרץ, 2004, נידון קנטה לשמונה שנות מאסר בגין מכות שגרמו להריגה. מומחים אומרים שלו היה נשפט בצרפת, העונש היה כבד יותר. עדותה של אשתו, קריסטינה ראדי, שנשבעה כי מעולם לא נהג בה באלימות והעדיף תמיד לפתור בעיות באמצעות דיאלוג, תרמה רבות לגזר הדין המקל.

ב-2007, לאחר ארבע שנות מאסר, השתחרר קנטה מבית הכלא ליד טולוז בגין התנהגות טובה וחזר לחיות בבורדו עם אשתו וילדיו.

התאבדותה של קריסטינה ראדי

לפני שמונה שנים מצא בנם של ברטראן קנטה וקריסטינה ראדי, מילו, שהיה אז בן 12, את גופת אמו, בביתם בבורדו. ב-10 לינואר, 2010, קריסטינה ראדי התאבדה בתלייה. קנטה ישן באותו זמן בחדר אחר תחת אותו גג. המכתב שהשאירה כדי להסביר את התאבדותה נותר חסוי כדי להגן על פרטיות המשפחה. קטעים ממנו פורסמו, עם זאת, לאחרונה על ידי עורך דינו של קנטה, אנטונן לוי, לאחר שעו”ד יעל מלול, נשיאת ארגון פמיניסטי, הגישה תביעה נגד לקוחו בטענה שהתעללותו הנפשית והפיזית באשתו קריסטינה הובילה להתאבדותה.

שתי תביעותיה הקודמות של עו”ד יעל מלול נגד קנטה אמנם נדחו, אך זו הנוכחית הביאה לפתיחת תיק והפרשה נחקרת מחדש. עו”ד יעל מלול מרבה להתראיין בטלוויזיה בימים האחרונים כדי להסביר את עמדתה ומהלכיה בעוד שעו”ד אנטונן לוי, בנו של ברנר-אנרי, מגן בה בשטף ובלהט על לקוחו קנטה.

מה דחף את האישה בת ה-41, קריסטינה ראדי המוכשרת והמרשימה, ששלטה בשמונה שפות, שתרגמה יצירות ספרותיות, שכיהנה בעברה כמנהלת התרבותית של המכון ההונגרי בפריז, לצעד זה שאין ממנו כל חזרה?

שני עיתונאים, שכתבו ספר על הפרשה (3), חשפו מונולוג טלפוני מפיה של קריסטינה במשיבון של הוריה בבודפשט שבו קראה לעזרה ואמרה שהיא איננה יכולה לשאת עוד את טירופו של קנטה. לקריסטינה ראדי היה קשר עם בן זוג אחר אך היא תמיד חזרה אל קנטה.

מאידך חששה כל הזמן שאם קנטה יגלה שהיא נמצאת בקשר עם גבר אחר, גורלה יהיה כזה של מארי. בהודעה שהשאירה במשיבון של הוריה היא ממשיכה ומתארת מסכת יסורים של התעללות פיזית ונפשית מתמשכת מצד בעלה ומעלה אפשרות של מציאת מקלט בהונגריה עם בתה אליס. זוהי תמונת המצב העולה מתוך הספר.

בתחקיר שפורסם בסוף השנה שעברה בעיתון לה פואן (4), נאמר שקריסטינה ראדי ביקשה מחברי הרכב נואר דזיר, שהתפרק לאחר מכן, להסתיר את העובדה שקנטה נהג באלימות כלפי נשים, וזאת כדי להגן על ילדיהם המשותפים. קנטה הכה גם את אשתו קריסטינה ונהג באלימות כלפי חברות קודמות, אומר התחקיר, המצטט את דבריו של אחד מחברי נואר דזיר, תוך שמירה על אלמוניותו.

עדויות שונות מתארות בתחקיר את ברטראן קנטה כפרוורסי נרקיסי מטיל מרות שקשה היה לעמוד בפני אישיותו הכריזמטית. עורך דינו של קנטה מכחיש את כל הכתוב במאמר שאינו אלא, לדבריו, מסכת שקרים. כל חברי נואר דזיר לשעבר מכחישים אף הם שאמרו את הדברים המצוטטים במאמר והמיוחסים לאחד מהם.

חייה ומותה של קריסטינה ראדי

מארי טרנטיניאן (1962-2003) איבדה את חייה בגיל 41. קריסטינה ראדי (1968-2010) בחרה בהתאבדות כשהגיעה לאותו גיל. צירוף מקרים מקברי או מעבר לכך? קרוב לוודאי שמעולם לא נדע.

משפט ומוסר מתנגשים

ברטראן קנטה פתח בתחילתו של חודש מרץ, שנה זו, 2018, בסיבוב הופעות ברחבי צרפת ותכנן להופיע בפסטיבלים של הקיץ. הכרטיסים נמכרים, האולמות די מלאים, אך קהל מפגינים מקפיד להתייצב לפני כל קונצרט כדי להביע את מחאתו נגד עלייתו לבמה של הזמר. עצומות שונות נפתחו נגד קונצרט זה או אחר. בעצומה של ארגון פמיניסטי המגן על זכויות נשים ברואן, למשל, נאמר כי קנטה, שהרג אישה, מכחיש את אשמתו, הופך את היוצרות ורואה בעצמו קרבן (5).

בני משפחה של מארי טרנטיניאן כמו גם ידידים רבים מביעים גם הם את כעסם נוכח התנהגותו של קנטה שבחר להמשיך להופיע בפני קהל מעריציו. נדין טרנטיניאן מזועזעת מכל חשיפה תקשורתית של זה שהרג את בתה (6). לו קנטה היה נידון לעשרים שנות מאסר, אומרת האם השכולה, קריסטינה ראדי הייתה היום בחיים וילדיה לא היו מאבדים את אמם. אסור לאדם כזה להופיע בפני קהל ולזכות בתשואות ובהערצה, ממשיכה ואומרת נדין טרנטיניאן. ובאשר לז’אן-לואי טרנטיניאן הדיסקרטי, מותה של בתו הרס את חייו.

סמואל בנשטרית מצטרף גם הוא לדבריה של נדין טרנטיניאן באומרו שברטראן קנטה הרג את אשתו ואם ילדו. זה שהרג את מארי גרם לכאב ולדמעות של הורים שכולים וארבעה יתומים ודחף את אשתו להתאבדות, ממשיך ואומר בנשטרית (7).

מעריצי שירתו של קנטה, שמפרידים בין האמן לאישיותו, טוענים, לעומת זאת, שזכותם ללכת להופעותיו. מבחינה משפטית יש לקנטה הזכות להופיע. לאור הסערה הציבורית שפרצה לאחרונה, החליט הזמר לוותר על השתתפותו בפסטיבלים המסובסדים של הקיץ, אך לא על הופעות פרטיות באולמות. עם זאת, כמה ממופעיו כבר התבטלו עקב הלחץ על מארגניהם בעוד מופעים אחרים מתקיימים. כך, למשל, בוטלו שני קונצרטים של הזמר בסוף מאי באולם האולימפיה מפאת חשש להפרעות ומהומות בעוד שהופעתו באולם הזניט בתחילת יוני התקיימה למרות המחאות.

פרשה זו מהווה דוגמה אופיינית להתנגשותם של משפט ומוסר. לכל אחד מהנוגעים בה, מקרוב או מרחוק, דעתו שלו על זכותו או על אי זכותו של הזמר, שהרג את בת זוגו, להתבטא בציבור, לקדם את אלבומיו, לעלות על במות ולהופיע לאור הזרקורים.

אהבתם את הכתבה?

מוזמנים לספר לחברים שלכם

הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!