“אנטומיה של נפילה” – סרטה של ז’וסטין טרייה

זוכה פרס האוסקר לתסריט המקורי
זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן
מועמד לחמישה פרסי אוסקר
זוכה שישה פרסים בתחרות האקדמיה האירופאית לקולנוע,
סרט, במאית, שחקנית ראשית, תסריט, עריכה ופרס האוניברסיטאות
זוכה שישה פרסי סזאר, לסרט, לבמאית, לתסריט, לשחקנית הראשית, לשחקן משנה ולעריכה.
זוכה פרס הסרט הזר התחרות הקולנוע העצמאי בארצות הברית
זוכה שנם פרסי הבאפטא, האקדמיה הבריטית לקולנוע.
זוכה פרס הסרט הזר בתחרות הקולנוע העצמאי הבריטי
זוכה ארבעה פרסי לומייר בצרפת
זוכה פרס הסרט הזר מטעם איגודי המבקרים הארצי בארצות הברית וכן מבקרי פלורידה, דאלאס , ניו יורק, סן דייגו, סידני, וושינגטון, טקסס, אטלנטה
זוכה שלושה פרסים מטעם איגוד המבקרים של לוס אנג’לס לסרט הזר, לשחקנית ולתסריט
זוכה פרס השחקנית מטעם איגוד מבקרי הקולנוע של טורונטו
זוכה פרס מטעם איגוד מבקרות הקולנוע בארצות הברית
זוכה ארבעה פרסים מטעם איגוד מבקרי הרשת בניו יורק, לסרט, סרט הזר, במאית ושחקנית.
ועוד עשרות מועמדויות וזכיות בתחרויות שונות חלקן עדיין לא הוכרזו
וכן זוכה פרס פאלם דוג , הפרס המוענק לכלב המשתתף בסרט.

סרטה עטור השבחים של הבמאית הצרפתייה ז׳וסטין טרייה, זוכה פרס “דקל הזהב” בפסטיבל קאן האחרון. סנדרה הולר (“טוני ארדמן”), אחת השחקניות הבולטות באירופה, מגלמת סופרת מצליחה שבן זוגה מוצא את מותו בנפילה מחלון ביתם. החקירה שוללת את האפשרות שמדובר בתאונה, מה שמותיר אחת משתי האפשרויות: או שהוא שם קץ לחייו, או שזוגתו דחפה אותו אל מותו. כשהתעלומה מתבררת בבית המשפט, חקר האמת חושף את המתיחות ששררה בין בני הזוג לפני האסון, ובאופן עמוק יותר את המתח שקיים בזוגיות, הורות, והדינמיקה בין המגדרים. טרייה מחליפה במיומנות רבה בין נקודות מבט שונות, כשעם הזמן מתברר כי הפרספקטיבה החשובה ביותר היא דווקא זו של בנם היחיד של השניים, שלמרות מגבלת הראייה ממנה הוא סובל, דווקא הוא רואה את הדברים בצורה הצלולה ביותר. סרט שכולו התעלות – קולנועית, אינטלקטואלית ורגשית, ובסופו הוא מותיר את הצופים משתאים ונפעמים.

אורך הסרט: 151 דקות // שפה: צרפתית, אנגלית וגרמנית – תרגום לעברית ולאנגלית. הסרט יוקרן החל מה-1 בפברואר 2024 בבתי קולנוע ברחבי הארץ. הפצה בישראל: קולנוע חדש בע”מ

צוות אמנותי
בימוי: ז’וסטין טרייה
תסריט: ג’סטין טרייה וארתור הררי
הפקה : מארי אנג’ לוקיאני ודודי טיהון
צילום סימון בופיל
עריכה לורן סנשל

שחקנים
סנדרה : סנדרה הולר
ונסן: סוון ארלו
דניאל: מילו משדו גרנר

כשזכתה בפרס התסריט בתחרות האקדמיה האירופאית לקולנוע אמרה ז’וסטין טרייה.
זה הוא סרט על זוג, כתבנו אותו ביחד ארתור הררי ואני , בן הזוג שלי לחיים. ספונים בבית שלנו במהלך הקורונה בזמן הסגרים. העמדנו את מערכת היחסים שלנו למבחן ולשמחתי בסופו של התהליך שרדנו. רצינו לספר את הסיפור של בני זוג שמערכת היחסים כבר לא מתפקדת.

שיחה עם במאית הסרט

ש: מה היתה נקודת ההתחלה של הפרויקט הזה?.
ת: רציתי לצור סרט על מפלה של זוג ,הרעיון היה להתחיל מנפילה של גוף במובן הפיזי של הנפילה שזה הדימוי לנפילה של הזוג והזוגיות. התרסקות של סיפור אהבה. לבני הזוג הזה יש בן המגלה את הסיפור של הוריו בבית המשפט. משפט המפרק בדרך מתודית את מערכת היחסים שלהם והילד הזה עובר תהליך, מאמון מלא ואהבה לאמא שלו לשלב של ספקות רבים. הסרט עוקב אחרי התהליך. בסרטי הקודמים היו ילדים אבל הם לא תפסו את מרכז הבמה. הם היו נוכחים אבל לא הראנו את הדברים מנקודת המבט שלהם. הפעם רציתי לשלב את נקודת המבט של הילד בתוך הסיפור.
רציתי לצור תחושה של משהו כמו דוקומנטרי אבל שהולך צעד אחד קדימה, יותר עמוק חושף את הרגש. לא הוספתי מוסיקת רקע, הסרט הוא יותר חשוף מן הסרטים הקודמים שלי.
יש בסרט סוג של אובססיה בבדיקה של העניין הפיזי של הנפילה, הרעיון של המשקל של הגוף, של גוף שנופל, הסתובבתי עם הדימוי הזה זמן רב במיוחד מאז הקרדיטים שמופעים בסדרה “מד מן”, הגבר הזה שלא מפסיק לפול. בסרט שלי אנחנו מנסים לבדוק איך ארעה הנפילה. היינו צריכים להתחיל מזווית אחרת ולכן הסצנה של הכדור שנופל והכלב תופס אותו ומסתכל על סנדרה הגיבורה, אחריה נעקוב במשך שעתיים וחצי.

ש: כתבת את התסריט בשיתוף ארתור הררי , זה לא תסריט המבסס על אירועים שהתרחשו אבל הוא עשיר בפרטים, בנוהליים משפטיים האם נעזרתם ביועצים בתחומים שונים?
ת: אכן חלקנו את העבודה לגמרי בצורה שווה. נעזרנו בעורך דין , ונסן קורסל לברוס, איתו התייעצנו מדי פעם בכל נושא משפטי. מה שהפתיע אותנו זה הסרבול במהלך משפט בצרפת , בארצות הברית לעומת צרפת נאום במהלך המשפט נקטע פעמים רבות. ואנחנו דבקנו בגרסה הצרפתית שאפשרה לנו לעשות סרט צרפתי יותר, לא פעם בזמן העריכיה ביקשתי מהעורך שלי להאט את הקצב , להשאיר את הדברים מעט לא ברורים יותר מעורער לא רצתי ליצור סרט נקי.

ש: כתבת את התפקיד לסנדרה הולר נכון?
ת: אחרי שעבדתי איתה בסרט סיביל רציתי לעבוד איתה שוב. כתבתי את הסרט הזה עבורה היא ידעה, זה היה אחד הדברים שגירו אותי לצור את האישה החופשית הזו , שנשפטת גם על המיניות שלה, על העבודה שלה על האימהות שלה. וחשבתי שזה יעשיר ויעמיק את הדמות וסנדרה הביאה אמת, אמינות שהעשירו את התסריט. יש לה נקודת מבט מאד חזקה ואמירה חזקה וכל דבר עובר דרך הגוף שלה. היתה לי תחושה שהיא מביאה חלק מעצמה לתפקיד.

גם נושא השימוש בשלוש שפות הוא מרכיב חשוב שהוסיף רבדים נוספים למורכבות ולדמות. גם עניין אותי לחקור חיים של בני זוג שלא מדבר את אותה השפה והשימוש בשפה שלישית הוא הוא מעין שדה ניטרלי

ש: לגבי מילו שמשחק את הילד לקח הרבה זמן למצוא אותו ?
כן, חיפשנו במשך ארבעה חודשים בקרב ילדים עם לקות ראייה ולא מצאנו ואז עוד שלושה חודשים ואחת משחקניות המשנה מצאה אותו. והוא היה נפלא, למד נגינה בפסנתר ועבדנו איתו על לקות הראייה. הוא ילד עם יכולות אינטלקטואליות ורגשיות גדלות מאד עם דוק של מלנכוליה.

ז’וסטין טרייה

בוגרת בית הספר הלאומי הגבוה לאמנות בפריז , סרטה הראשון צולם במהלך הפגות סטודנטים ב 2007. ב2012 יצרה סרט באורך בינוני, ילדה רעה ילד רע, שזכה במספר גדול של פרסים בפסטיבלים רבים ברחבי העולם. סרטה האחרוך הראשון, סולפרינו הוצג בפסטיבל קאן והיה מעומד לסזאר בקטגורית בסרט ביכורים. סרטה הארוך השני, ויקטוריה, פתח את השבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן והיה מועמד לחמישה סזרים, כולל לסרט הטוב ביותר ולשחקנית וירז’יני אפירה. ב2019 ביימה את סרטה השלישי באורך מלא, סיביל, גם הוא בכיכובה של אפירה והסרט השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן.