מלונות מומלצים ברובע ה-17 בפריז (פארק מונסו ואזור קלישי)

מלון חמישה כוכבים שנפתח ביוני 2021 ברחוב בודן (Rue Beudant), עם עשרים ושמונה חדרים בשבעה עיצובים שונים. בחלק מהחדרים יש ג׳קוזי פרטי, ואת התאורה, הריחות והווילונות מפעילים מאייפד. למטה יש בריכה מחוממת באורך אחד עשר מטר עם ג׳קוזי, חמאם, סאונת ארז אדום, מזרקת קרח ומערת מלח ורוד, ושלושה חדרי טיפולים. במסעדה מנגנים ג׳אז חי בערבים. שימו לב שהכניסה לספא כרוכה בתוספת תשלום גם לאורחי המלון. אני ממליץ עליו בעיקר לזוגות, מכיוון שכל המקום מכוון לחופשה רומנטית ולא לטיול משפחתי.

המלון הגבוה בפריז: שלושים וארבע קומות ומאה שלושים ושבע מטר בכיכר דו ז׳נראל קניג (Place du Général Koenig), עם תשע מאות תשעים וחמישה חדרים. בקומה ה-34 יושב הווינדו סקייבר (Windo Skybar) עם נוף פנורמי, פתוח לכולם מחמש אחר הצהריים, ולמטה מסעדה וחדר כושר הפתוח מסביב לשעון. המלון מחובר ישירות לפאלה דה קונגרה (Palais des Congrès) עם קניון וסופרמרקט ולתחנת פורט מאיו (Porte Maillot) על קו 1, ומעבר לכיכר מתחיל יער בולון. שימו לב שהחדרים עצמם קטנים יחסית לגודל המלון. אני ממליץ לשלם על חדר בקומה גבוהה, מכיוון שכאן משלמים על הנוף.

שלושים וחמישה חדרים ברחוב דה לארק דה טריומף (Rue de l’Arc de Triomphe), סמטה שקטה במרחק של כארבע מאות מטר משער הניצחון. הכול כאן בנוי סביב חומרים טבעיים: עץ גולמי, אבן, פשתן ועור, והמזרנים אורגניים מלטקס טבעי וסיבי קוקוס. אין מיני בר בחדרים, זו החלטה מודעת של המלון, ובלובי יש ספרייה וחדר סיגרים. ארוחת הבוקר אורגנית, בלילה מוציאים מדלנים טריים, והמלון משאיל לאורחים אופניים עשויים מעץ. שימו לב שהחדרים הבסיסיים קטנים באמת. אני ממליץ לעלות קטגוריה אחת, מכיוון שההפרש בגודל כאן משמעותי.

ארבעים חדרים וסוויטות בין 25 ל-40 מטר, מאחורי חזית אוסמנית בשדרת מק מאהון (Avenue Mac Mahon), שתי דקות הליכה משער הניצחון. העיצוב נשען על נברשות ומראות ונציאניות, ובסוויטות העליונות יש ג׳קוזי פרטי ומקלחת חמאם זוגית. גם ממסעדת המלון, שפתוחה גם למי שלא מתאכסן בו, וגם מחדר ארוחת הבוקר רואים את השער. שימו לב שהבריכה והספא לא נמצאים במלון עצמו אלא במלון האחות שלו, כארבעה קילומטר משם. אני ממליץ לבקש חדר בקומה גבוהה עם מרפסת צרפתית, מכיוון שמשם הנוף לשער הוא הדבר האמיתי.

תשעים ושבעה חדרים בין 21 ל-37 מטר בשדרת דה ויליה (Avenue de Villiers), סביב גינה פנימית שהיא הלב של המקום ובה אפשר לאכול ארוחת בוקר בימים יפים. בבר יש אח פעילה בחורף, לסוויטות העליונות יש מרפסת עם נוף למגדל אייפל, והחדרים מבודדים עם חלונות כפולים. בקומת הקרקע נפתחו לאחרונה ביסטרו ובר יין, ויש גם חניון מקורה, דבר נדיר בפריז, בכ-38 יורו ללילה. שימו לב שזה אזור מגורים שקט ולא תיירותי, ושעד שער הניצחון הולכים כעשרים דקות. אני ממליץ לבקש חדר הפונה לגינה, מכיוון ששם אפילו לא שומעים את השדרה.

ארבעים וארבעה חדרים ברחוב פייר דמור (Rue Pierre Demours), רחוב חד סטרי ושקט בחלק השקט של הרובע. הסוד של המלון הוא בריכה קטנה, כשישה מטר על שניים וחצי, וסאונה, ושתיהן ללא תשלום לאורחים ואפשר גם להזמין אותן לשימוש פרטי. בחלק מהחדרים יש מרפסת, בכל חדר יש מיני בר, ויש שירות בייביסיטר לפי בקשה. עד תחנת שארל דה גול אטואל, עם קו 1 ועם ה-RER A, הולכים כשתים עשרה דקות. שימו לב שהחדרים קטנים ושהבריכה היא בריכת טבילה ולא בריכת שחייה. אני ממליץ להזמין את הבריכה מראש לשעה בערב, מכיוון שזו הדרך הטובה ביותר לסיים יום הליכה בפריז.

מלון של רשת מרקיור במרחק של כמאה וחמישים מטר משער הניצחון, בשכונת טרן (Ternes). ברוב החדרים יש תאורת כרומותרפיה שמשנים את גון האור לפי מצב הרוח, שתי הסוויטות הזוטרות מגיעות עם מרפסת, ובקומת הכניסה יש פינת ספרייה וחלל עבודה משותף. ארוחת הבוקר היא בופה ואפשר לבקש אותה לחדר. בחלק מהחדרים רואים את השער עצמו, ומתחת למלון עוברים קווים 1, 2 ו-6 וגם ה-RER A, שלוקח ישירות ללה דפנס (La Défense). שימו לב שזה מלון רשת סטנדרטי ולא בוטיק, ושהחדרים קומפקטיים. אני ממליץ עליו למי שמעדיף ודאות על הפתעות.

בלב שכונת בטיניול (Batignolles), אחת השכונות הכי כפריות שנשארו בפריז. יש כאן גינה פנימית שבה אפשר לאכול ארוחת בוקר, סלון עם ספרים ומשחקים, שולחן כדורגל ופינג פונג, ומשקה קבלת פנים בין שלוש לשמונה בערב. הבופה מוגש בין שבע לעשר וחצי וכולל מיץ תפוזים סחוט ומאפים שנאפים במקום, ויש גם מקום חניה פרטי אחד בקרבת מקום, בכ-25 יורו ליום ולפי הזמנה מראש. החיסרון האמיתי כאן הוא שאין מעלית והבניין בן ארבע קומות, אולם שני חדרים בקומת הקרקע עם מקלחון נגיש זמינים לפי בקשה. אני ממליץ לבקש אותם מראש למי שמתקשה במדרגות.

ארבעים וחמישה חדרים בווילה ברתייה (Villa Berthier), רחוב מגורים שקט במערב הרובע. בכל חדר יש מק מיני של אפל המחובר למסך, בבר יש טרסה חיצונית, וארוחת הבוקר עולה 17 יורו ומוגשת בין שבע לעשר וחצי, כולל וופלים ואפשרות ללא גלוטן לפי בקשה מראש. יש גם חדרי ישיבות וטיפולי עיסוי לפי בקשה, ותחנת פורט דה שאמפרה (Porte de Champerret) על קו 3 נמצאת כמאה מטר משם. שימו לב שזה אזור מגורים לגמרי ושעד השאנז אליזה הולכים כעשרים דקות. אני ממליץ עליו למי שמגיע לתערוכה בפאלה דה קונגרה ורוצה מיטה שקטה.

שלושים ושבעה חדרים ברחוב טרואיון (Rue Troyon), רחוב קטן בין שדרת ואגרם (Avenue de Wagram) לשדרת מק מאהון, כמאה תשעים מטר משער הניצחון ומאותו מרחק מתחנת שארל דה גול אטואל. יש כאן חדרים משפחתיים לארבעה, מעלית, מיזוג וחלונות אטומים לרעש, וארוחת הבוקר היא בופה עם מנות חמות. בחלק מהחדרים יש מרפסת קטנה או נוף לחצר הפנימית. שימו לב שהקירות בין החדרים דקים למדי ושאין חניה במלון אלא חניון ציבורי בקרבת מקום. אני ממליץ עליו במיוחד למשפחות, מכיוון שקשה למצוא חדר לארבעה במרחק כזה מהשער.

עשרים וחמישה חדרים ברחוב דו מון דור (Rue du Mont-Dore), גם הוא בשכונת בטיניול, בעיצוב צבעוני שנשען על מונדריאן. יש חצר פנימית פורחת וטרסה מרוהטת, ואת ארוחת הבוקר אפשר לאכול בפנים, בחוץ או ישר בחדר. כל החדרים אטומים לרעש, ותחנת רום (Rome) על קו 2 נמצאת כמאתיים ושבעים מטר משם. שימו לב שהחדרים הסטנדרטיים הם 11 מטר בלבד, כלומר קטנים ממש, ושחדרי הסופיריור הם 13 מטר. אני ממליץ לשלם את ההפרש על סופיריור, מכיוון ששני מטרים כאלה משנים לגמרי את התחושה בחדר.

שלושים וארבעה חדרים ברחוב שיוצא מכיכר האטואל (Etoile), עם שער הניצחון במרחק של כשמונה דקות הליכה. בחלק מהחדרים יש מרפסת קטנה, ומכמה מהן רואים את השער עצמו. בכל חדר יש מיזוג, קומקום ומקרר קטן, והחלונות כפולים. הקבלה מאוישת מסביב לשעון, ותחנת ארז׳נטין (Argentine) על קו 1 נמצאת כחמש מאות מטר משם. שימו לב שהחדרים קטנים ושארוחת הבוקר מוגשת בחדר קטן בקומת המרתף ועולה כ-16 יורו, כך שאם אתם רוצים משהו נדיב יותר עדיף בית קפה ברחוב. אני ממליץ לבקש בהזמנה חדר עם מרפסת בקומה גבוהה.