שארל אזנבור – הזמר בעל הקול מחדר המיטות מאת גיל קיסרי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

כבר סופר ונכתב הרבה על הזמר הצרפתי שארל אזנבור שנפטר השבוע בגיל 94. גם אני רוצה להתייחס לכך ולספר דברים שלדעתי ידועים הרבה פחות.

ארוחת ערב על הסיין

הדרך הרומנטית והטעימה להכיר את פריז

מותו של שארל אזנבור ומורשתו

הוא נמצא מת באמבט שלו וביקשו לברר אם טבע (זוכרים בצרפת שזמר אחר, קלוד פרנסוא, לפני שנים מת מחושמל באמבט שלו). נתיחת גופתו הראתה שאזנבור מת מוות טבעי כתוצאה מסתימה בריאות שגרמה לדום-לב.

בפאריס התקיים אתמול ברחבת האינווליד טקס ממלכתי בהשתתפות הנשיא מקרון, שנשא דברי הספד. משפחתו של אזנבור התנגדה בתחילה אך התרצתה. כמו כן מתכננים לקרוא על שמו רחוב או כיכר בפאריס, משום שהצרפתים רואים בו בהחלט נכס לאומי, אחרון השאנסוניירים שלהם. ושוב מזכירים את הכינוי שיוחס לו בתחילת דרכו: “בעל קול מחדר המיטות”.

סקרנים מפשפשים במה שהשאיר אחריו, בנוסף ל-1400 השירים שיצר ו-180 מיליון ההקלטות בהרבה שפות. הכוונה – רכושו. מעריכים שהוא מסתכם ב-150 מיליון יורו ואף יותר, חלק מזה רשום בשוייץ ולוקסמבורג משיקולי מיסוי. מכל מקום אין חשש שייפתחו מאבקי ירושה כי הזמר דאג מזמן לצוואה ברורה בין רעייתו וילדיו. והוא הסביר זאת בסיגנונו הייחודי: “אני לא רוצה שיתחילו לריב על מזלגות וכפיות”.

אזנבור לא פחד לעסוק בנושאים מעוררי מחלוקת

אין טעם לחזור על דברים מוכרים אלא לציין, כי כמה משיריו הוקדשו לנושאים שנחשבו חריגים בחברה השמרנית של פעם. למשל, מורה שהתאבדה משום שהפכה קורבן לזעם הציבור עקב רומן עם תלמיד שלה. אזנבור חיבר לזיכרה שיר מפורסם: “למות מאהבה” (מעניין מה חושב על כך נשיא צרפת מקרון שנשוי למורתו בעבר).

https://youtu.be/S35xeAeuI-Y

שיר מפורסם על וידוי של הומו בתקופה שזה היה מחוץ לחוק (השיר “ככה קוראים לי”). או על נושא המהגרים וכמובן ההיסטוריה של ארמניה מכורתו. ומעל הכל האהבה, שתופסת מקום מרכזי בשיריו. אבל הוא הדגיש: “זו לא האהבה עצמה – על כך מדברים השירים בסגנון “אני אוהב אותך”, “למה עזבת אותי”, “אני מת עליך” וכו’. אני מתכוון למה שכרוך באהבה ומכל מקום לא בגיל הצעיר, אלא בגיל הביניים”.

https://youtu.be/yILg7NTUfCQ

מוצג במועדון ה Folies Bergère

המופע מסתיים ב 16 ביוני 2019.

הסיפור מאחורי “איך את נראית”

עכשיו אני רוצה להתייחס למשהו אישי. ריאיינתי את אזנבור פעמיים כשביקר בישראל. פעם ראשונה עדיין היה אלמוני אצלנו וכנראה לכן הופיע במין מועדון-לילה מפוקפק ברחוב הירקון בת”א. בפעם השניה כבר היה בשיא תהילתו בצרפת אבל בישראל עדיין לא התעניינו בו. זה קרה מזמן, כך שהראיון היה ראשון בתיקשורת שלנו.

הראיון התקיים במידשאה שליד בריכת השחיה במלון “אכדיה” בהרצליה. הוא היה שרוע בכיסא נוח ואני ישבתי על הדשא. רציתי לדבר איתו על אחד משיריו הפחות מוכרים ושמו Tu te laisse aller, בתרגום חופשי: “את מזניחה את עצמך”. שיר שונה לחלוטין מהרגשנות והאנושיות, מהאהבה שברוב שיריו. זהו שיר קשה, עצוב אכזרי. מעין בלדה לבעלים המתוסכלים, שבו הוא מדבר אל אשתו. אני מצטט מתוך מזכרוני כמה משפטים ושוב בתרגום חופשי:

כמויות האלכוהול ששתיתי מאפשרות לי לגלות לך…נמאסת עלי…איך יכולתי לאהוב אותך ולהקדיש לך 5 שנים מחיי?…את דומה לאימך…גרבים שמוטות על הנעלים, חלוק מרופט ופתוח, בשערך הפרוע נעוצים רולים… את מעצבנת אותי ורודה בי, נמאס לי מהעקיצות שלך…ובכל זאת, אני זוכר שאת אישתי…עשי מאמץ, תירזי, תיתאפרי, תנסי להתייפות מול הראי, חיזרי להיות הילדה הקטנה שכה אהבתי, כדי שהכל יחזור להיות כבעבר ושוב תתרפקי בין זרועותי.

https://youtu.be/oXQVvKVaZTw

והנה הגרסא העברית ששר יוסי בנאי

https://youtu.be/vTMuMlazB6Y

כשהעליתי את הנושא הוא פטר אותי בצחוק קל: “כל זה שייך לעבר, כשהייתי נשוי לשתי נשותי הקודמות. עם הראשונה הייתי צעיר מדי, עם השניה טיפש מדי. עכשיו זה ההווה, תסתכל לכאן” והצביע אל כיסא נוח שכן, שם ישבה צעירה גבוהה ודקה, בבגד ים, בלונדית כיאה לשוודית. “זו אולה . היא לימדה אותי מהם רוך וסובלנות”.

הבחנתי שהיא היתה מנותקת בכוונה, לא לערב עצמה בענייני בעלה. ומסתבר שכך נהגה אולה טורסל בכחמישים שנות הנישואין שלהם: לא נראתה עמו בציבור, לא היתה נושא לרכילות, שונאת להצטלם, לא ניסתה להתבלט כאשתו של…היא היתה צעירה ממנו ב-17 שנה וילדה לו שלושה ילדים.

הקשר לארמניה וישראל

במאות הופעותיו לא היסס לשלב גם אמנים נוספים ולא חיפש תמיד את הבלעדיות. הוא גם עודד וסייע לזמרים צעירים. אבל נתן להם עצה: “תשירו, אבל תסתמו את הפה בנושאים פוליטיים”.

אזנבור היה כוכב בינלאומי ששר בכמה שפות: צרפתית, אנגלית, ספרדית, איטלקית -_ ורק שיר אחד בארמנית. אבל בנימי נפשו נשאר קשור לארץ-המוצא של הוריו והקדיש לה רבות ואף היה שגריר-כבוד. “אני צרפתי אבל ארמניה אלה השורשים.” הדגיש תמיד. כשנפגעה ארמניה ברעידת אדמה קשה חש להזדהות ואחת הסיבות לאהדתו את ישראל היתה הסיוע ששלחה אז לנפגעי האסון. בכלל, הוא אוהב את ישראל ואת היהודים, מאז שהוריו הסתירו כמה מהם במסעדה שלהם בפאריס בעת הכיבוש הגרמני. אבל על דבר אחד לא סלח לנו: שסירבנו בעקשנות עד היום להכריז כ”שואה” את טבח הארמנים בתחילת המאה שעברה, אסון שבער עצמותיו כל חייו.

פסטיבל אביב גסטרונומי בפריז

הנחות של עד 50% על התפריט של מבחר מסעדות

תאריך סיום: 21 באפריל 2019

קריירה בין לאומית והסוד לחיים ארוכים

כוכבו דרך כאמן בינלאומי בעקבות הצלחתו בארה”ב ב-1963. הוא היה שם אלמוני לחלוטין וכדי להופיע שכר על חשבונו הפרטי את אולם קרנג’י המפורסם בניו יורק. זה היה הימור שהצליח. עכשיו הכריזו עליו כתב-העת “טיים” ורשת “סי.אן.אן.” ככוכב המאה, לפני אלוויס פרסלי ופרנק סינטרה. הקריירה הבינלאומית שלו כללה הופעות ב-94 מדינות – מקריות מעניינת: זה כמניין שנותיו.

אזנבור גם היה שחקן קולנע טוב, בדומה לזמרים אחרים כגון איוו מונטאן ופרנק סינטרה. סירטו הראשון מבין כ-40 סרטים שהשתתף בהם היה “אל תירו בפסנתרן” בבימויו של פרנסוא טריפו הנודע. אבל אזנבור העדיף סרטי טלוויזיה על פני סרטט קולנע והסביר: “כשהשתתפתי בסרט הפסקתי ליצור. כך שהתאימו לי סרטי טלוויזיה שהפקתם נמשכת רק כמה שבועות, בניגוד לסרטי קולנע”.

https://youtu.be/3Qm2ip1q5Q0

מקורביו אומרים כי סוד אריכות-החיים שלו היתה חריצותו. הוא לא חדל ליצור, כל יום משעה מוקדמת בבוקר. כמה ימים לפני מותו עוד הופיע ביפאן למרות שכמה שבועות קודם לכן מעד ושבר את זרועו. והוא לא התכונן להפסיק, אלא להיפך תיכנן להופיע בגיל 100. איפה? נשאל. “בסנטרל פארק בניו יורק, אבל בתנאי שמאחורי גבי יהיה שער הנצחון.”

זה היה שארל אזנבור: הזדהות עם השורשים שלו ונאמנות ללאום שלו.

הכתבה עודכנה לאחרונה בתאריך

כמה מילים עלי

נעים מאוד, שמי צבי ואני פרנקופיל (אדם שאוהב את תרבות צרפת). יצרתי את האתר כדי לחלוק אתכם את האהבה שלי לצרפת ותרבותה וכולי תקווה שתדבקו בוירוס האהבה לצרפת בדיוק כפי שאני נדבקתי בפעם הראשונה שביקרתי בפריז (בגיל 3).

אם תרצו להכיר אותי יותר לעומק אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה.

שאלות שתמיד שואלים אותי

כתבות אחרונות

כתבות פופולריות

לפני שנמשיך, כבר נרשמתם לעלון שלי?

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא”ל לגורמים אחרים.

אשמח לשמוע את דעתכם

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.