ארוון, אלמן בן ארבעים וחמש, הוא מומחה לפירוק פצצות. חייו דומים גם הם לשדה מוקשים. הוא מגלה בדרך מקרה שהאיש שגידל אותו אינו אביו הביולוגי, ומתחיל לחפש אחריו. כשהוא פוגש את ז’וזף, גבר שרמנטי שגר לא רחוק, הוא נשבה לא רק בקסמיו אלא גם בקסמיה של אנה, הקשורה לשניהם. וכאילו לא די בכך, ז’ולייט, בתו של ארוון, בהריון ומסרבת לומר ממי.
סרטה הארוך השלישי של קארין טרדיו הוא קומדיה צרפתית פיקחית ומשעשעת. בכורת הסרט היתה במסגרת ‘שבועיים של הבמאים’ בפסטיבל קאן, מטפל בנושא הרציני ביד קלילה וטרדיו מגייסת למשימה צוות משובח של שחקנים.
ראיון עם הבמאית קארין טרדיו
ש: מהיכן הגיע הרעיון לסרט?
ת: קיבלתי את הרעיון מסיפור של חבר מברטאן, בעקבות מותה של אמו, הבחור בן ה-50 מגלה שאביו הוא לא אביו הביולוגי. הוא שוכר בלש שאחרי כמה חודשים של חיפוש מוצא את אביו הביולוגי. איזה זקן שגר גם הוא באותו חבל ארץ. האב והבן מגלים חיבה מיידית אחד לשני ומפתחים יחסים מאד הדוקים. מבלי לעדכן את האב השני. היום ולאחר הרבה התפתחויות לאותו חבר יש עכשיו שני אבות. הוקסמתי מהסיפור, וביקשתי את אישורו להיעזר בזה כסיפור רקע.
ש: יחסי אמהות בנות הם הדבר שהוביל את הסרטים שיצרת עד עכשיו…
ת: והגיע הזמן להתחיל לטפל באבות. חיפשתי זמן רב ולא מצאתי את הדרך הנכונה לטפל בנושא. הסיפור המדהים של החבר הזה כלל את כל האלמנטים שגירו אותי.
ש: ספרי לנו על התסריט שנכתב ביחד עם מישל לקלר ועם רפאלה מוסאפיר.
ת: אחרי “הראש של אמא” ו”סביונים” מישל לקלר שבעצמו עבד על נושא שעסק באב ובנו, הוא עיבד את הספר של ג’ונתן קו “חייו הפרטיים של מר סים”, לאחר שני הסרטים הללו מישל מאד רצה לעבוד איתי שוב. הסיפור של החבר שלי היה מלא בפיתויים, מתח, רגשות, ואלמנטים קומיים, אבל היינו צריכים להמציא אותו מחדש. היה עלינו למצוא את כל האלמנטים שיכולים להבליט את המורכבות של הגיבור שלנו, וכך נולדו הדמויות שסובבות אותו וכל עלילות המשנה. הן כולם מתייחסות בדרך זו או אחרת לשאלות של אבהות והורות. הסופרת רפאלה מוסאפיר הצטרפה אלי בפעם השנייה, והביאה את הקו הברור של הסיפור. היא סייעה בידנו לתמצת את האישיות של כל אחת מן הדמויות ולחבר בין הסיפורים השונים הנארגים אחד בשני. המעורבות שלה בפרויקט היתה חשובה והיא שאלה את כל השאלות הנכונות, תהליך הכתיבה היה מורכב ולעיתים גרם לכאב רב, אך אני לא מצטערת על החודשים הללו של תהייה.
ש: למה החלטת לתת לדמות הראשית מקצוע כזה, שולה מוקשים?
ת: מתחילת הכתיבה היה לי איזה דימוי בראש, על איש שמחפש, חופר באדמה, וזה מסתיים בסוף בפיצוץ של פצצה שמסתתרת מתחת לאדמה. רציתי להשתמש בדימוי שבו כשאתה חופר בעבר, חוזר אל השורשים, אתה נוטל סיכון שבו תגיע אל סודות שיש בהם פוטנציאל נפיץ. חוץ מזה הושפעתי מהבמאי קלוד סוטה שהיה לו הכישרון המופלא להראות אנשים במקום עבודתם. במיוחד זכורה לי סצינה מ”סזאר ורוזאלי” של קלוד סוטה המתרחשת באתר בנייה בה איב מונטאן מתווכח עם סוחר, אהבתי את האנרגיה שהם מביאים לסצינה, אז חשבתי על ארוון כמנהל אתר כזה ואז עלה הרעיון של המקצוע להפוך את ארוון לשולה מוקשים. אפשר להשתמש במטפורה הזו תוך כדי חשיפת מקצוע מרתק שלא מתייחסים אליו בקולנוע.
ש: עד שהוא מגלה על אביו הביולוגי הוא נמצא בסוג של שליטה.
ת: מן הסצינה הראשונה אנו מבינים שהאיש הזה שולט על הכל, מהמשפחה שלו ועד אזור העבודה שלו. ברגע שמגיעה הידיעה על אביו הוא צריך לחלק את תשומת הלב לשני דברים ולשחרר. כדי להבין יותר פגשתי שולה מוקשים, אדם בשם הייקו שדמותו השפיעה על עיצוב הדמות של ארוון. לאחר מספר גדול של משימות בעיראק ואפגניסטן החליט הייקו לבקשתה של בתו שחששה לחייו, לוותר על הנסיעות לארצות במלחמה. לאחר השיחות עם הייקו הבנתי מה זה אומר עבור ז’ולייט, הדמות של הבת של ארוון, לחיות עם אדם הנמצא יום יום בסכנת חיים.
ש: התגובה הראשונה של ארוון היא ללכת לבלשית ולבקש ממנה למצוא את אביו, ומהר מאד הוא מתחיל לבחון את היחסים והאהבה אל באסטיה, האיש שגידל אותו.
ת: למה הוא דוחה בלילה אחד את האיש שהוא התייחס אליו כל חייו כאביו? או שהאיש ידע על זה כל החיים ולא אמר דבר כדי להגן על ארוון, או שהוא לא ידע שום דבר וזה יהיה נוראי לגלות את זה ממש כמו לארוון. הוא לא חש כעס כלפי אביו, הוא שומר את הקושי שבגילוי לעצמו.
ש: הבלשית שהוא שוכר היא יותר פסיכולוגית מאשר בלש פרטי.
ת: נכון מאד, וזה מכוון. מהו פסיכולוג? הוא אדם שאתה משלם לו כדי שיוביל אותך בחקירה שאתה עושה בעצמך על עצמך. ההבדל הוא שהבלש תפקידו לתת לך תשובות, בעוד הפסיכולוג מוביל אותך במרבית המקרים לשאול עוד ועוד שאלות.
ש: ז’וזף האב הביולוגי שונה לגמרי מבאסטיה שגידל אותו.
ת: הוא אינטלקטואל, אקטיביסט לשעבר. בעוד באסטיה הוא איש הרבה יותר פשוט והרבה יותר ארצי. אדם שאוהב להפליג בסירה ולהאכיל את האנשים שהוא אוהב. בפעם הראשונה שארוון מבלה זמן עם אביו הביולוגי הוא מוקסם מהאבא החדש, הוא מגלה משפחה חדשה, עם סיפור אחר משלו והוא נסחף אחר זה. זה כמו לידה מחדש עבורו, אבל בעצם לשני האבות יש דבר אחד משותף, הם מבינים שחייהם כבר מאחוריהם.
ש: לסוד יש חלק חשוב בקולנוע שאת יוצרת?
ת: אני מעדיפה לומר דברים שלא מדברים עליהם, מאשר סוד. כל אחד יודע הרבה פרטים על השני מבלי לדבר עליהם. יש איזה תחושה של הצורך להצניע דברים, לא לומר חלק. בסיפור הזה אף אחד לא רוצה לאבד אף אחד, האהבה מחברת בין כל הדמויות.
ש: האבות בסרט משחררים את הילדים שלהם, כל אחד באופן המיוחד לו.
ת: האבהות של באסטיה מבוססת על שקר אך היא לא פחות חזקה. להיפך, הוא יעשה הכל כדי להוכיח לארוון את זה. ז’וזף מודע לכך שהוא מכביד על בתו, אבל לא מצליח להסתדר בלי החברה שלה. ההתפרצות של ארוון לחייו מעניקה לו הזדמנות שנייה למצוא את המקום שלו ליד אנה בתו. להתקרב אליה יותר, ועם זאת גם למצוא את הדרך לשחרר.
ש: למה בחרת למקם את הסיפור בברטאן?
ת: הסיפור של החבר שלי התרחש באזור הזה. זה רק נראה מתאים ביותר, וגם זה מקום מלא מסתוריות. קו המים ומזג האוויר היחודיים לאזור הזה, ידעתי שהוא יהיה מכרה של רגשות שייתן לי שלל אפשרויות למטפורות מעניינות.
ש: האם חשבת על השחקנים כבר בשלב הכתיבה?
ת: אני בדרך כלל משתדלת לא לעשות את זה, אבל אני יכולה לחשוב על כל מיני שחקנים שכבר לא איתנו בזמן הכתיבה, כמו איב מונטאן, שיכול היה להתאים לסרט הזה. זה חשוב שתהיה לך בראש הדמות שאת חושבת עליה כשאת עובדת על הסרט. פרנסואה דמיאן הוא אחד השחקנים הבודדים בדורנו שמביא גם את הגוף הגדול וגם שבריריות רבה. לאנה רציתי שחקנית שמביאה עוצמה, בגרות ומידה מסוימת של אירוטיות. צריך שתהיה לה היכולת לעמוד מול ארוון. וכבר הרבה זמן רציתי לעבוד עם ססיל דה פראנס. ארוון רוצה לשלוט על הרגשות שלו, אבל מסתבר שהוא הרבה יותר פגיע ממה שהוא נראה. לתפקיד הבת בחרתי שחקנית שהיא אחת השחקניות הטובות של דורה. אני לא אשכח את ההתלהבות של השותפים שלי ושל שאר השחקנים כשאמרתי להם שאנדרה ווילמס הסכים לשחק את התפקיד של ז’וזף. גי מרשן הוא דמות מפתח בקולנוע ובטלוויזיה, אני חשה שגדלתי איתו. והיה מאד קל לדמיין אותו בתפקיד האב המאמץ. לגבי אסטבאן, גיליתי אותו בסרטה של חברתי המנוחה סולווג אנספה “אפקט המים”, בו הוא גילה מידה רבה של הומור.
על השחקני הסרט קשר משפחתי
פרנסואה דמיאן
שחקן ממוצא בלגי שעשה קריירה מצליחה בצרפת. החל את דרכו בטלוויזיה, את שמו קנה בתכנית של מצלמה נסתרת. החל משנת 2000 הופיע במעל ל- 30 סרטים. היה מועמד פעמיים לפרס הסזאר לתפקיד הראשי, ופעם אחת לתפקיד משנה. מסרטיו המוכרים גם בארץ: “משפחת בלייה”, “העדינות” לצידה של אודרי טוטו, ו”קומדיה אלוהית”.
ססיל דה פראנס
ילידת בלגיה שעשתה קריירה מפוארת בצרפת. היתה מועמדת ארבע פעמים לפרס הסזאר לשחקנית הראשית, זכתה בפרס השחקנית המבטיחה ובפרס שחקנית המשנה על שני סרטים שביים סדריק קלאפיש, ואף הנחתה את הטקס באחת השנים. מבין סרטיה המוכרים: “כסאות מוזיקליים”, “סוד”, “הילד עם האופניים” של האחים דארדן. הופיעה בסדרת הטלוויזיה של פאולו סורנטינו “האפיפיור הצעיר” לצידו של ג’וד לאו.
אודות המוזיקה בסרט
בפסקול הסרט בנוסף למוזיקה המקורית משתמשת הבמאית בקטעים מן הקונצ’רטו למנדולינה מאת ויולדי, בקטעים מתוך האופרה “חליל הקסם” של מוצרט, בשיר “בתי” Ma fille בביצוע הזמר שחקן סרז’ רג’אני ובשיר “צ’יריבים צ’יריבום” בביצוע האחיות בארי ביידיש.
אודות הבמאית קארין טרדיו
לאחר לימודי קולנוע בפריז עבדה טרדיו כעוזרת במאי במספר רב של סרטים ושל סרטי טלווזיה. טרדיו החלה לכתוב תסריטים לטלוויזיה. בין השנים 2002-2004 ביימה שני סרטים קצרים שהוצגו בפסטיבלים בינלאומיים. ב-2007 יצרה את סרטה העלילתי הראשון “הראש של אמא”, אותו כתבה ביחד עם מישל לקלר. סרטה השני נקרא בארץ “סביונים” (2012), במקור נקרא הסרט “הרוח בשוק רגלי”, הוא עיבוד של נובלה גרפית מאת הסופרת רפאלה מוסאפיר.
הסרט “קשר משפחתי” זכה להצלחה רבה בצרפת.
