פאריז – בירת הקולינריה העולמית, ובה יש גם שפע מטורף של אופציות כשרות לשמחת לב שומרי הכשרות שבינינו. הרשימה הבאה היא רק שיתוף של החוויות האישיות שלנו מביקור קצר (אך פורה!) בפאריז, ובשום פנים ואופן לא מתיימרת להקיף או לציין כל מסעדה כשרה בפריז. היו עוד מסעדות רבות שהומלצו לנו, אבל פשוט לא הספקנו להגיע! מבטיחים להגיע אליהן בפעם הבאה ולחזור עם סקירה מקיפה. מומלץ לעיין בסקירה של יגיל הנקין לאפשרויות נוספות.

מוצג במועדון ה Folies Bergère

המופע מסתיים ב 16 ביוני 2019.

ארוחת בוקר כשרה

נתחיל דווקא במלון – Hotel Aida Opera ממוקם ברובע התשיעי מרחק שש דקות הליכה משתי תחנות מטרו, בסביבה יש בתי כנסת וחנויות כשרות ואיזו מסעדה כשרה או שניים. במלון עצמו מוגשת ארוחת בוקר כשרה שזה דבר נוח מאד.

ארוחת הבוקר במלון AIDA OPERA.
ארוחת הבוקר במלון AIDA OPERA.

הארוחה עצמה מאד אירופאית – פשוטה ומצומצמת – פירות טריים, ירקות, 2 סוגי גבינות, ריבות, דגני בוקר, ביצים קשות, מיצים ושתיה חמה וכמובן – באגטים וקרואסונים סבירים. מחיר החדר שהזמנו לא כלל ארוחת בוקר ויכולנו לבחור מתי לאכול במלון ומתי בחוץ, המחיר סביר – 10 יורו לאדם וזה סגר את הפינה בבקרים מסוימים.

11 Rue richer רובע 9.

למידע נוסף על המלון והזמנת מקום לחצו כאן

רוצים לא לפספס אף כתבה חדשה?

שני דברים שכדאי לדעת על מסעדות כשרות בפאריז

לפני שנתחיל עם ההמלצות הנה שני דברים שיעזרו לכם לא מעט כשתחפשו מסעדה כשרה וטובה בפריז.

שעות הפתיחה של המסעדות

ראשית, בניגוד לארץ רוב המסעדות פתוחות כמה שעות בצהריים (בערך בין 12 ל-14 פחות או יותר) ובערב שוב נפתחות לארוחת ערב (בין 19:30 ל-22:30). כשמטיילים זה לפעמים קצת פחות נוח ולכן צריך להיות מודעים לעניין ולבדוק את המקומות הרצויים לכם ואת שעות הפתיחה שלהם.

האם צריך להשאיר טיפ?

שנית, עניין הטיפ. במדריכים שונים של פריז נכתב שאין צורך להשאיר טיפ במסעדות – כמובן, לא יעלבו אם תשאירו, אבל לא צריכים להשאיר כי הם מתמחרים את השירות במחיר של המנה. לא הסתפקנו במידע הזה והתייעצנו עם מקומי שאמר שממש לא צריך. עם זאת באחת המסעדות (האחרונה שביקרנו בה) העירו לנו שהמחיר לא כולל שירות.

לאחר מכן שמענו מכיוונים אחרים שדווקא במסעדות הכשרות כן מקובל להשאיר טיפ. קצת חבל כי פריז לא זולה בכלל, והמסעדות הכשרות על אחת כמה וכמה.

ואחרי שסיימנו עם ה”מנהלות” הגיע הזמן לכתוב על המסעדות עצמן.

מסעדת Kavod

זו מסעדה יוקרתית מצוינת שמגישה את מיטב המטבח הצרפתי הבשרי (מינוס החמאה..). הם מציעים בתפריט ״ארוחת כבד אווז״.

מנה ראשונה טרין של פטה כבד אווז שהגיע עם קוביית אבטיח מצופה בריבה של פירות יער וסלסלת צנימים מעולים. המנה העיקרית היא ״טורנדו רוסיני״ מנה שהמצאתה מיוחסת למלחין האופרה ג׳ואקינו רוסיני. מדובר בסטייק עם כבד אווז מלמעלה – זה היה פשוט מושלם.

טורנדו רוסיני. גם מלחין גדול וגם ידע לאכול.
טורנדו רוסיני. גם מלחין גדול וגם ידע לאכול.

הכבד פשוט נימוח על הלשון בחגיגה צרפתית שאי אפשר לשכוח, התפריט הזה מגיע גם עם מנה אחרונה וכוס יין במחיר של 88 יורו. גם טעמנו קרפצ׳יו בקר מעולה ומנה של צלעות עגל – הכל עשוי בדיוק רב ונראה שפשוט אי אפשר לטעות במסעדה הזו. המנות האחרונות לעומת זאת היו חלשות יותר לעומת שאר הארוחה. טעמנו קרם ברולה ואננס מקורמל, שלא היו רעים, פשוט היינו מצפים לסיום יותר מפואר לארוחה ממש ממש מצוינת.

בצד הטכני: שירות מעולה, מלצרים דוברי עברית, ואווירה שיקית עם מפות מעומלנות.

אתר המסעדה

כתובת: 26 Rue Jean Mermoz, רובע 8.

[elementor-template id="38148"]

מסעדת Bassar

עצרנו כאן לארוחת צהריים בעיצומו של יום סגרירי ומקפיא עצמות, חיפשנו נחמה ומזור לקור -ומצאנו. המקום היה מעט שומם, הגענו ביום שלפני השנה הלועזית החדשה וכנראה שרוב היהודים הצרפתים באיזור נסעו לחופשה. המלצרית שהבינה שאנחנו לא דוברי השפה, הביעה את מורת רוחה בהעוויית פנים פריזאית ידועה והלכה למצוא מלצר שמדבר אנגלית.

לקחו כמה דקות טובות עד שהבחור הואיל לפנות אלינו והסתבר שגם האנגלית שלו לא מן המשובחות, כך שתוך כדי הניסיון שלנו להבין את התפריט (שהיה אמנם מתורגם גם לאנגלית, אבל לא מספיק ברורה) הוא הבין שאנחנו הזמנו יותר ממה שאנחנו התכוונו להזמין, אבל היי- גם זו לטובה כי המנה שלא התכוונו להזמין היתה פשוט מעולה.

מדובר היה בביצה עלומה מטוגנת על רוטב פטריות ושמן כמהין, מנה יוצאת מן הכלל. מרק כתום סמיך עם שקדים קלויים ובצל ירוק החזיר את החום לעצמות (עם עזרה של כוס יין אדום והחימום המוגזם שיש בכל מקום בפריז). קרפצ׳יו העגל, לעומת זאת, היה קצת אנמי ונזקק לטיפול מסור של מלח ופלפל.

המנה שהגיעה בטעות, אבל התבררה כהצלחה רבתי.
המנה שהגיעה בטעות, אבל התבררה כהצלחה רבתי.

כמובן שבתחילת הארוחה מוגשת סלסלת לחמים שלא ניתן לעמוד בפניהם, והשפע הזה נתן מענה לתיאבון, עוד כשהעיקריות עוד לפנינו. מכיון שהיתה לנו תוכנית להערב וידענו שלא יהיה זמן לארוחה (זוכרים את עניין שעות הפתיחה המוגבלות), אזרנו כוחות ופשטנו על ריזוטו אסאדו, ערמונים וכמהין.

הריזוטו, לאחר תוספת מלח מהמלחייה הזכורה לטוב היה פשוט מדהים. שערות אסאדו פשוט מתמזגות עם האורז והערמונים לכדי תבשיל חורפי אירופי עמוק שנועד להעניק לגוף חום לעוד שעות ארוכות. על מנת לאזן את הכבדות הנפלאה הזו, לקחנו סטייק טרטר שכידוע מוגש נא וקר.

סטייק טרטר טוב, צריך להכיל מספיק מרכיבים מפתיעים בתיבול כדי לצאת מכדי סתם עיסה לקציצה טרום בישול. גם כאן הוא טופל על ידינו ביד רחבה של מלח ופלפל, ועדיין היו ביסים שהיו טובים וביסים אחרים שרק רציתי להשליך הכל למחבת לטיגון מהיר. למנה אחרונה כבר באמת לא היה מקום, ויצאנו לקור הפריזאי לעוד

טכני: שירות צרפתי, מסעדה מודרנית ומרווחת.

אתר המסעדה

כתובת: 122 avenue de villiers, רובע 17.

L’aile ou la cuisse

וואלה, לא יודעים איך בכלל להגות את השם של המסעדה, נשמע משהו צרפתי ״אקסטרה-אודינייר״ כמו שאומרים, ואז גוגל סיפר לי שהמשמעות היא ״רבע עוף״…

לא נשמע מבטיח, אבל קיבלנו המלצה חמה אז שמנו פעמינו. מדובר במקום קטנטן וצפוף, אתה פחות או יותר יושב עם זרים גמורים לאכול ארוחה במסעדה. אין מרחב אישי.. זה קטע שחוזר על עצמו במסעדות צרפתיות רבות. אולי זה הנדל״ן היקר ואולי סתם מסורת, אבל יש פשוט ספסל מרופד לאורך הקיר, מולו מוצבים שולחנות צמודים וכיסאות מן העבר השני. כמה אתם? שניים? אין בעיה, מושכים שולחן *שלושה סנטימטרים* מהשולחן שלידו, והופ! שולחן רומנטי לשניים. אין תפריטים, יש כמה לוחות גדולים שעליהם כתוב בגיר מה יש לאכול (רק בצרפתית כמובן).

בעזרתו האדיבה של מלצר דובר עברית פתחנו בשקשוקה מעולה עם נקניקיות מרגז וכמובן איך אפשר בלי לחם! הפעם קיבלנו לחם עם קראסט דקיק שעטף בצק לבן צמרירי ורך שספח נהדר את מיצי השקשוקה החרפרפים. אפרופו קראסט, אותו מעטה פריך האופף מאכלים רבים – חיפשתי באתר האקדמיה ללשון עברית ולא מצאתי מילה מתאימה בלשוננו. אמנם ישנה המילה קרום, אך היא איננה מבטאת את הפריכות שב״קראסט״ אנא שילחו הצעות לאקדמיה וההצעה הזוכה אולי תזכה.

עגל חלב במסעדת
עגל חלב במסעדת “רבע עוף”.

חזרה לענייננו – מנות עיקריות: אנטריקוט שהגיע עם רוטב פלפל מעולה וחתיכת צלע עגל משובחת כל כך שאתה לא מאמין שאתה יושב באיזה כוך כשמימינך ומשמאלם מתחככים בך זרים גמורים (טוב, בשלב הזה הם כבר לא כאלה זרים), הבשר עשוי בצורה כל כך מדויקת ועסיסית.

טכני: המקום פתוח ברציפות!, מרחק הליכה מגני טרוקדרו (מול מגדל אייפל), נוח לתייר ומסביר פנים, אווירה ביתית ומשפחתית.

כתובת: 33 rue Greuze, 75116 Paris, רובע 16.

La fille du Boucher (לה פי דה בושה)

“בת הקצב״ היא עוד מסעדה בשרית מצוינת שיודעת היטב מה היא עושה. לא פלא, היא הבת של הקצב. למסעדה יש מסעדה אחות לא רחוקה בשם ״בן הקצב״ la gender du Boucher, אותה לא ביקרנו אך גם עליה שמענו דברים טובים. יתכן שהיא קצת יותר עממית.

הגענו בשעת ערב, האווירה במקום תוססת וצעירה, שני מלצרים דוברי עברית צוותו לטפל בנו (האחרים ידעו אנגלית) ולסייע בבחירה מתוך התפריט הכתוב צרפתית בלבד. הראשונות היו סטייק טרטר שהיה עשוי כאן נהדר. מתובל היטב, מרקם נכון וממש חגיגה בפה.

סטייק טרטר נהדר אצל הבת של הקצב.
סטייק טרטר נהדר אצל הבת של הקצב.

עוד לקחנו פלטת שרקוטרי – פרוסות של מגוון נקניקים ופסטרמי שהיתה מצוינת טריה ועסיסית. עיקריות היו Cote de bouef שזה בעצם נתח אנטריקוט על עצם בין 450-500 גרם. מידת העשייה לא היתה אחידה, והיו חלקים שהיו רייר למרות שהזמנתי מדיום. יתכןו זה נבע מהגודל של הנתח.

וכמובן איך אפשר בלי עוד טורנדו רוסיני, כי הכבד אווז הוא פשוט מדהים. קינחנו בזביון ובאספרסו כדי למתן את ההשפעה של חצי בקבוק פינו נואר וכמעט יצאנו מרוצים לגמרי, אלמלא המלצר דובר העברית זרק לנו ״זה לא כולל שירות״, מכיון שזו היתה המסעדה האחרונה שביקרנו בה ובכל האחרות לא השארנו כלום היה קצת לא נעים, ראו מעלה בנושא הטיפים.

טכני: אוירה טובה, שירות טוב ומהיר

כתובת: 20 rue cardinet, רובע 17.

״הפלאפל הטוב בעולם״ – L’As du Falafel

כשהסתובבנו ברובע המארה האופנתי, רצינו משהו לא כבד מידי והאופציות המוצעות באיזור של פלאפליות כשרות באו בטוב.

על המקום הזה קראנו וגם שמענו שהוכתר כפלאפל הטוב בעולם. במקום מוצגים גזירי עיתונים מכל הגלובוס ממש המציגים את המקום בהתלהבות רבה. בחוץ משתרכים תורים (!) שבהם ממתינים תיירים מכל העולם מי לישיבה בפנים ומי לזכות לרכוש פלאפל מהחלון.

למרות שזה כולה פלאפל ומה יכול להיות, ולמרות שממול עמדה לה מסעדה דומה ריקה ללא תור, החלטנו לבדוק האם כצעקתה או שמדובר פה בגימיק שיווקי מבריק. בחוץ עומדים סדרנים, מצוידים במכשירי קשר, מחלקים למי שמגיע לתור פתק עם מספר ומקבלים דיווחים מבפנים איזה שולחנות התפנו.

לאחר המתנה של רבע שעה, קיבלנו אישור להכנס. כאן עשו עבודה יוצאת מן הכלל לניצול מקסימלי של כל סנטימטר. אנחנו למשל נאלצנו לקום פעמיים תוך כדי הארוחה כדי ״לשחרר״ זוג שישב בשולחן לידינו ואחר כך לאפשר לזוג אחר להתיישב ליד השולחן הזה.מלצרים רבים מתרוצצים במקום ויוצרים אווירה של התלהבות. התפריט (בשבעים לשון) מציע וריאציות שונות של הגשת פלאפל, שווארמה, פרגית ושניצלים. ההגשה היא חלקית בכלים חד פעמיים (למי שהזמין בפיתה) וחלקית בכלים רגילים.

הזמנו צלחת פלאפל קומפלט וחומוס עם שווארמה, הצ’יפס מוזמן בנפרד. הגיעה צלחת הפלאפל קומפלט – סלט כרוב לבן, כרוב סגול, טחינה, חומוס, חצילים פיקנטי, סלט עגבניה ומלפפון ו-המוצר המדובר בעולם כולו -ערימת כדורים קטנים שחומים של פלאפל.

הפתעה - זה כולה פלאפל.
הפתעה – זה כולה פלאפל.

ובכן רבותי, מדובר בפלאפל. אין שום הצדקה לטררם. אני מצדיע לבעלים שממנף כאן את החשיפה והכל, אבל אם אכלתם אי פעם כל פלאפל סביר בארץ – לא תפלו מהרגליים. הפלאפל היה טעים כמו שפלאפל צריך להיות טעים. חומוס השווארמה לעומת זאת היה ממש חלש . חומוס נוזלי מידי לטעמי ופיסות שווארמה לא מספיק טובות ברמת צלייה לא אחידה – חלק שרוף וחלק כמעט רייר, סימן ההיכר של מקום שמתקשה לעמוד בקצב. בקיצור, אם בא לכם פלאפל – אפשר לדגום את הבחור ממול.

טכני: צפוף, המתנה לא סבירה ביחס למוצר, עממי, אווירה והגשה של אולם חתונות דרג ז׳ בבני ברק

אתר המסעדה

כתובת המסעדה: 34 rue des Rosiers, רובע 4.

פטיסרי Le XXV

זה מקום נהדר לטעום בו מאפה צרפתי מצוין.

הגענו לארוחת בוקר קלילה שכללה באגט סנדוויץ׳ טרי טרי עם פרומאז׳ וירקות, קרואסון עם פטיסייר, עוגת קנה (cannelle). אני ביקשתי ״קנל״ וננזפתי עמוקות. אולי די עם האותיות המיותרות?? אני מבין שלפני חמש מאות שנה מעתיקי הספרים שקיבלו שכר לפי עמוד חיפשו להגדיל את ההכנסות שלהם, אבל חלאס עם הקשקוש הלא יעיל בעליל הזה!

מבחר עוגות בפטיסרי Le XXV.
מבחר עוגות בפטיסרי Le XXV.

הכל טרי וטעים כמו שאתה חולם שמאפים בצרפת יהיו. במקום יש גם מבחר קטן של אקלרים וטארטלטים (דווקא פרווה ולא חלבי) – לקחנו טארטלט לימון שהיה נפלא.

טכני: יש שני סניפים אחד ברובע 8 והשני ב-16 (שוב מרחק הליכה מהאייפל), גם כאן פתוח רצוף, בעל הבית דובר העברית שירת אותנו בנחמדות

אתר הפטיסרי

בוטיק השוקולד Damyel

אוכלי הכשר המתהלכים בחוצות פריז ועיניהם כלות למראה חנויות מטופחות המציגות שוקולדים, מקרונים ושאר גוטע זאכן בתצוגה שלא תבייש את הלובר ובניקיון של בתי מרקחת. הבעיה היא שאין להם רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד. אך אל דאגה, כל מה שעליהם לעשות זה לסור לאחת מחנויות הרשת של Damyel הפזורות לשמחת ליבנו ברחבי פריז.

גם לשומרי כשרות מגיע! זה לא Hermes ולא Laduree. זה דמיאל!
גם לשומרי כשרות מגיע! זה לא Hermes ולא Laduree. זה דמיאל!

את התוצרת הנפלאה של המקום הזה הכרנו כבר מזמן ממשלוחים שהתקבלו מיהודים טובים, אבל עצם הקניה בחנות היא חוויה מסוג אחר. הכל מסודר טיפ טופ בחלונות ראווה נוצצים, מגירות וארונות תצוגה אלגנטיים, והמוכרנים לבושים בחלוקים לבנים ממותגים. הכל נארז בקפידה באריזות שיקיות של המותג בצבע ירוק מנטה בהיר. זה המקום להתארגן על מתנות לאביונים שנשארו מאחור בבית, שכן אין כמו קופסת פרלינים פריזאית כדי לשמח את ליבו וחיכו של זה שנשאר בלבנט.

באופן מפתיע כל התוצרת היא פרווה – אך אל חשש! לא תרגישו בזה בכלל כי מדובר בתוצר משובח ביותר של קקאו שאינו זקוק לשום סיוע חלבי. חוץ משוקולדים ופרלינים אפשר למצוא מוצרים משלימים כמו סוכריות עדשים, ריבועי נוגט, וערמונים מסוכרים (Marron glacé), שזה כבר לחובבי הז׳אנר. אני טעמתי חתיכה לפני כמה שנים, ועד היום ברגעי רעב אני עוד מוצא שאריות שלא השתחררו לי מהשיניים… אבל קחו רגע דקת דומיה לכבוד המקרונים. הם פשוט נפלאים. זהו.

אתר השוקולטרי

טכני: סניפים רבים, צריך לבדוק שעות פתיחה, להביא לי קופסה כשאתם חוזרים

לסיכום – יש מאות מסעדות כשרות בפריז, חייבים לנסוע שוב. אין ספק שזהו היעד לחובבי אוכל בכלל וגם לחובבי אוכלי כשר בפרט.

Bon apetite!

הכתבה עודכנה לאחרונה בתאריך

צבי חזנוב - פרנקופילים אנונימיים. צילום: לירן הוטמכר

המלצת הפרנקופיל

רוצים להשתתף בסיור קולינרי אבל לא רוצים לשלם 150 יורו לאדם? עשיתי בשבילכם עבודת מחקר והצלחתי למצוא סיורים קולינריים לא יקרים במחירים שנעים בין 25-80 יורו לאדם.

נשמע מעניין? אתם מוזמנים ללחוץ על הכפתור למטה ולגלות במה מדובר.

אהבתם? שתפו כדי שגם החברים שלכם יהנו :-)

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

מצאתי עוד כמה כתבות שיכולות לעניין אותך

אשמח לשמוע את דעתכם

1 מחשבה על “פאריז – מסעדות כשרות מומלצות מאת דתילישס”

  1. L’aile ou la cuisse = כנף או ירך, שם של סרט עם לואי דה פינס משנת 1976…
    יש אפילו מסעדה בשם זה ברחוב בן-יהודה 226 תל-אביב.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.